ציורי קיר

רק הליכוד יכול....

בינתיים בשמורת הארבל.
ישראל 2024.
עד מתי.

(צילום: נדב פולק)

כיצד הדבר יטופל?
יעבירו אותה תפקיד והיא לא תקבל קידום.

הנגדת עשתה הכל - העבירה לקצין המודיעין של אוגדת עזה מספר מיילים עם פירוט מדויק של תכניות החמאס. הקצין (שעדיין משרת בתפקיד) הגיב לה "תכנית דמיונית" והיא השיבה: "מייל זה הוא בבחינת התקיעה בשופר כי החרב באה - יפה השעה להזהיר את העם". אם רק היו מקשיבים לה...

טיול משפחתי ליוון, במצוקי מטאורה

מה שמטריד בתמונה הוא שנרמלנו את המצב....ועוד לא אמרנו תודה לשרה !!!

בינתיים בצפון. תמונה עצובה.
פורים 2024💔

לא רוצה לקלקל לכם את המצב רוח, אבל הרגשתי דחף בלתי נשלט לשתף.

שלא נשכח לעולם

זוג היום: מאז גיל 20 הם היו זוג בלתי נפרד. היתה בינהם אהבה של פעם בחיים, חלומות להגשים. זה הסיפור של הדר ואיתי. בבוקר ה7 לאוקטובר כשהמחבלים החשיכו בית אחרי בית, בשעה 6:54 הדר שלחה הודעה אחרונה לבני משפחתה ומאז נותק עמם הקשר. המשפחה המודאגת יצרה קשר עם השכנים שהתחבאו ואחד השכנים שבדק אמר להם: "אני מצטער, הדלת שלהם פתוחה". הדר הספיקה להכין אוכל והם החביאו את רועי וגיא, תאומים בני עשרה חודשים בממ"ד מעט לפני שהם נרצחו באכזריות בלתי נתפסת. המחבלים השתמשו בבית כ"תחנת רענון" ובין רצח לרצח הם נכנסו להתארגן בו מחדש. את רועי וגיא הם השאירו חיים כי הבינו שהבכי שלהם ימשוך אל תוך הבית כוחות וכך הם יוכלו לפגוע בהם, המפלצות השאירו תאומים בני עשרה חודשים כפיתיון. במהלך השעות נעשו מספר ניסיונות חילוץ וכוחות נפגעו. כשהחיילים נכנסו לבסוף לבית, הם מצאו את התינוקות על הרצפה, במשך 14 שעות הם היו מוטלים לצד גופות הוריהם. הלוחמים הוציאו את התינוקות והעבירו אותם לאנשי הרפואה וכך הם ניצלו. זה סיפור על איתי והדר שהיו ההורים הכי טובים, שנלחמו עד הרגע האחרון. איתי והדר שחיו בשלום ופיזרו אהבה, שהיו אור גדול עבור כל מי שהכיר אותם. הדר עם החיוך והעיניים הזוהרות ואיתי, עם הצחוק המיוחד. זה סיפור על סוף והתחלה, על אור בתוך חושך, על משפחה, על איתי והדר הגיבורים, אורם לנצח יזרח.

זוג היום: מאז גיל 20 הם היו זוג בלתי נפרד. היתה בינהם אהבה של פעם בחיים, חלומות להגשים. זה הסיפור של הדר ואיתי. בבוקר ה7 לאוקטובר כשהמחבלים החשיכו בית אחרי בית, בשעה 6:54 הדר שלחה הודעה אחרונה לבני משפחתה ומאז נותק עמם הקשר. המשפחה המודאגת יצרה קשר עם השכנים שהתחבאו ואחד השכנים שבדק אמר להם: "אני מצטער, הדלת שלהם פתוחה". הדר הספיקה להכין אוכל והם החביאו את רועי וגיא, תאומים בני עשרה חודשים בממ"ד מעט לפני שהם נרצחו באכזריות בלתי נתפסת. המחבלים השתמשו בבית כ"תחנת רענון" ובין רצח לרצח הם נכנסו להתארגן בו מחדש. את רועי וגיא הם השאירו חיים כי הבינו שהבכי שלהם ימשוך אל תוך הבית כוחות וכך הם יוכלו לפגוע בהם, המפלצות השאירו תאומים בני עשרה חודשים כפיתיון. במהלך השעות נעשו מספר ניסיונות חילוץ וכוחות נפגעו. כשהחיילים נכנסו לבסוף לבית, הם מצאו את התינוקות על הרצפה, במשך 14 שעות הם היו מוטלים לצד גופות הוריהם. הלוחמים הוציאו את התינוקות והעבירו אותם לאנשי הרפואה וכך הם ניצלו. זה סיפור על איתי והדר שהיו ההורים הכי טובים, שנלחמו עד הרגע האחרון. איתי והדר שחיו בשלום ופיזרו אהבה, שהיו אור גדול עבור כל מי שהכיר אותם. הדר עם החיוך והעיניים הזוהרות ואיתי, עם הצחוק המיוחד. זה סיפור על סוף והתחלה, על אור בתוך חושך, על משפחה, על איתי והדר הגיבורים, אורם לנצח יזרח.

אלוהים שמור על הילדים והחזר אותם הבייתה מהר

גם היום אנחנו מחכים לך שתחזור 🧡

מאיר אוליאל