מגוונוירולוגי - קולות אוטיסטיים וכו'

אתם בני נוער או צעירים אוטיסטים?

אז אתם מוזמנים בשמחה להרצאת זום של הפעילה האוטיסטית מיכל מדברת על אוטיזם.

ההרצאות הקודמות שלה בנושא זכו לתגובות מרגשות.

ההשתתפות חופשית לבני נוער וצעירים אוטיסטים.

ההשתתפות להורים ולאנשי מקצוע, בתשלום סמלי של 20 ש"ח.

פרטים בפוסט המצורף.

***בקצרה: ביום חמישי 29.8 בשעה 18:00 תתקיים הרצאת זום לנוער אוטיסטי, ללא עלות. קישור לטופס הרשמה בתגובות.
למי שכאן לראשונה - אני המרצה, אוטיסטית ואקטיביסטית למען אוטיסטים.ות ***

לפני שנה, בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר, היו לי שתי הרצאות זום חינמיות לנוער אוטיסטי, והיה לי ממש כיף וקיבלתי פידבקים שחיממו את ליבי מאוד. קיבלתי גם מגוון בקשות לקיים הרצאה נוספת כזו, ותכננתי לקבוע תאריך נוסף אחרי החגים.
כמו שכולנו יודעים ויודעות, "אחרי החגים" של השנה שעברה - לא הגיע. במקום זה הגיעה מציאות אחרת שנכפתה עלינו.
לא ייאמן שעוד מעט שנה, והלוואי שכל החטופים והחטופות, והחיילים והחיילות, והמפונים והמפונות, כולם, יוכלו לחזור הביתה, בשלום ובטוב ככל הניתן, ובמהרה.

בינתיים, במה שמרגיש כמו עולם מקביל, בעוד כמה שבועות מתחילה שנת לימודים חדשה, ובין היתר - אוטיסטים ואוטיסטיות רבים ימצאו את עצמם במגוון אינטרקציות שיצריכו מהם להסביר על עצמם, על הצרכים והרצונות שלהם, על אוטיזם.
בהרצאה הזו אני רוצה לדבר על ייצוג עצמי וסינגור עצמי, על דרכים שונות לספר לסביבתנו שאנחנו אוטיסטים (אם אנחנו רוצים בכך), על ידע שחשוב בעיניי שיהיה אצל כל אוטיסט ואוטיסטית, ועוד.

החלק הראשון יהיה הרצאה שלי (כ30-40 דקות), ולאחר מכן יהיה חלק של שיח יותר חופשי עם משתתפי ומשתתפות הזום (רק מי שרוצים), בהנחייתי.

ההרצאה, ללא עלות, מיועדת לנוער אוטיסטי מגיל 10 ומעלה (רלוונטי גם לאוטיסטים ולאוטיסטיות מעל גיל 20). ההורים של בני הנוער הצעירים יותר מוזמנים לצפות ביחד איתם (וגם של הבוגרים יותר, בתנאי שזה מתאים לאותם אוטיסטים ואוטיסטיות).
מותר להשאיר מצלמה ומיקרופון סגורים, ואין חובה להשתתף בחלק של השיח הפתוח.
רק בני ובנות נוער אוטיסטים יוכלו להשתתף בחלק של השיח הפתוח.

לאחר ההרצאות הקודמות קיבלתי תגובות מרגשות בטירוף על השמחה שחוו הנערים והנערות מהמפגש עם עוד אוטיסטים ואוטיסטיות. בעיקר היה חשוב לי להעביר את המסר שזה אחלה להיות עצמנו, ושכדאי להכיר עוד כמונו וללמוד מאנשים שיש להם ידע ממקור ראשון וממקור קהילתי 🙂

דבר נוסף שהיה בהרצאות הקודמות, הוא שלמרות שהבהרתי היטב היטב שההרצאה מיועדת רק לנוער אוטיסטי מגיל 10 ומעלה, ושבסדר שיצטרפו הורים שיצפו *ביחד* עם בני הנוער שלהם (כל עוד זה מתאים לאותם בני ובנות נוער), עדיין הגיעו להרצאות מגוון הורים של אוטיסטים ללא הילדים, וגם אנשי מקצוע שעניין אותם לשמוע.
זה נהדר שזה מעניין אתכם!
אבל זו בחירה שלי איפה אני משקיעה את המשאבים שלי, ופעמים רבות אני בוחרת לפעול בהתנדבות למען הקהילה שלי, קהילת האוטיסטים והאוטיסטיות.
ההרצאה ללא תשלום עבור אוטיסטים ואוטיסטיות, אבל הפעם, אם יש מי שרוצים להצטרף ואינם קהל היעד שהגדרתי - ההצטרפות תהיה בתשלום סמלי שמפורט בטופס ההרשמה 🙂

***אז אוטיסטים ואוטיסטיות מוזמנים לצפות ללא עלות. הורים שצופים *ביחד* עם הילדים שלהם - גם ללא עלות.
הורים לאוטיסטים שרוצים לצפות *ללא* הילדים, אנשי מקצוע וכו' - ההצטרפות להרצאה בתשלום. עדיף שתצטרפו לקבוצת הוואצאפ השקטה שלי, שם תקבלו עדכונים על הרצאות עתידיות ייעודיות עבורכם, שיהיו גם רלוונטיות יותר לכם.***

אני מקווה שאקבע תאריך נוסף במהלך ספטמבר, ובינתיים אשמח לראות אתכם ואתכן בהרצאה הזו 🙂

בתגובות יש גם קישור להרשמה, וגם טקסט להעביר הלאה, מוזמנים ומוזמנות להפיץ בקרב קבוצות של אוטיסטים וגם קבוצות של הורים לאוטיסטים.

הנגשת התמונה: כתובות בגדול בצבע שחור המילים "הרצאה אונליין לנוער אוטיסטי", ומתחתיהן בקטן יותר המילים "בנושא ייצוג עצמי וסינגור עצמי, 29.8", על רקע בצבעי הקשת.

הספורטאיות האוטיסטיות קארה מקמרתרי ואוליביה ריי מצוות "ספורט מגוונוירולוגי", מספרות על הסדנה הקרובה שלהן בכנס אוטסקייפ 2024, "ההנאה שבספורט":

"אנחנו מבינות שמחסומים בלתי נראים מקשים על העיסוק בספורט, במיוחד מקשים על אוטיסטים. המטרה שלנו היא להציע הדרכה ומוטיבציה. הצוות שלנו כולל ספורטאים מקצועיים מגווני נוירולוגיה - כולל ספורטאים אולימפיים - אשר התגברו על אתגרים בתחום הספורט התחרותי. אנחנו מאמינות שכל אחד, ללא תלות בהתנהגות ובתקשורת שלו, זכאי לקבל את ההזדמנות ליהנות מהשתתפות בספורט ובפעילות גופנית.

באמצעות הארגון שלנו, 'ספורט מגוונוירולוגי', אנחנו מנסות להפוך את ענפי הספורט המקובלים למרחבים יותר מכילים. אנחנו מעריכות משוב ממשתתפי הסדנאות שלנו על חוויותיהם בספורט ובפעילות גופנית, כולל תיאורי מכשולים שהם נתקלו בהם, כי המשוב הזה עוזר לנו לעצב את התוכניות העתידיות שלנו".

קארה מקמרתרי היא חותרת אולימפית לשעבר, מייסדת שותפה ומנהלת של "ספורט מגוונוירולוגי". היא אוטיסטית עם הפרעת קשב.
אוליביה ריי היא שחקנית קריקט מקצועית לשעבר. גם היא אוטיסטית עם הפרעת קשב.
(הסדנה פותחה במשותף, אך תועבר על ידי אוליביה ריי בלבד)

תמונת אילוסטרציה: רוכבי אופניים עוברים בדרך ליד נחל, מאת פיקסביי, שימוש חופשי (CCO), באדיבות פקסלז.

עדיין אפשר להירשם לצפות בכנס אוטסקייפ 2024 מישראל!
(או מכל מקום אחר בעולם שאתם נמצאים בו)

תוכלו לצפות בכל ההרצאות ובחלק מהסדנאות, לשוחח עם משתתפים אחרים בזום ובדיסקורד, ואפילו להעביר הרצאה משלכם או לנהל דיון משלכם עם משתתפים אחרים.

כנס אוטסקייפ מאורגן על ידי מתנדבים אוטיסטים מאירופה ומתקיים באנגליה. מגיעים אליו משתתפים אוטיסטים מרחבי העולם. לא חייבים להיות אוטיסטים כדי להשתתף. כל התכנים יועברו באנגלית.

לתוכנית ההרצאות והסדנאות שיועברו בזום:
https://www.autscape.org/2024/programme/online
כל הזמנים הם על פי שעון אנגליה. הזמנים בישראל מאוחרים בשעתיים. (9 באנגליה זה 11 בישראל).

מחיר ההרשמה הוא 10 ליש"ט (48 ש"ח). להרשמה:
https://www.tickettailor.com/events/autscape/1293635

"אם נחשוב לרגע על העובדה שאנחנו, האוטיסטים, חווים הצפות במידה רבה ותכופה יותר משאר האוכלוסיה הנוירולוגית, נכון אולי יהיה להבין שגם אסטרטגיית ההתמודדות שלנו צריכה להיות מותאמת לחרדה הרבה שהיא מנת חלקנו.

טקסים, קבעונות, שגרה וסדר יום קבוע… כולם עוזרים לנו לווסת, לארגן ולאפשר לנו לחוות את אותה שליטה מדומה שאנחנו כה מחפשים, על מנת להרגיע את החרדה וההצפה שיכולה להגיע איתה".

הכותבת האוטיסטית אֶנדָנה, במאמר חדש על שליטה, חרדה וקבעון אוטיסטי:

NDana אוטיסטית גאה❤️🌈♾️ Neurodivergent Dana

הפסיכותרפיסטית, האקטיביסטית, הכותבת והמדריכה האוטיסטית מקס מרנאו מספרת על הסדנה הקרובה שלה בכנס אוטסקייפ 2024, "מוזיקה, צלילי-מילים וטעמן של שפות: חישחושים קוליים והנאה אוטיסטית":

"זו סדנה על צלילי-מילים ומוזיקה וה'טעם' של המוזיקה וצלילי-המילים יחד, בשפות שונות. אתם יכולים לקרוא לזה סדנה של חישחוש קולי. לשפות שונות יש 'טעמים' שונים, כמו שלמאכלים ממדינות שונות יש טעמים שונים. אנחנו נחווה את 'הטעם' של תשע שפות, באמצעות תשעה שירים מסורתיים (המילים יחולקו). כולם מוזמנים להשתתף בשירה - לא צריך ידע או יכולת מוזיקלית, וגם לא צריך לדעת את השפות: הסדנה היא בשביל ההנאה שבצליל, לא בשביל הביצוע".

מקס מרנאו קוראת לעצמה "גוֹלָה דור שני". הוריה היו פליטים והחליטו לא לשתף איתה את תרבותם, כדי לא להפוך אותה לשונה מכולם. זה מצחיק, בהתחשב בזה שהיא אוטיסטית! היא אף פעם לא ממש התאימה לאנגליה, שאליה הם נמלטו, ובילתה את חייה בהנאה משפות, מוזיקה ותרבויות אחרות. רק בשנים האחרונות היא גילתה שאנשים שמחים לשמוע אותה שרה במועדונים בשפות שהם לא מבינים! מקס היא גם פסיכותרפיסטית, אקטיביסטית, כותבת ומדריכה אוטיסטית "גאה וקולנית".

תמונת אילוסטרציה: אנשים עומדים בבגדים מסורתיים, מאת רקל ארגלס, שימוש חופשי, באדיבות פקסלז.קום.

מנהלת הנתונים האוטיסטית שרה רוֹשָׁה מספרת על הסדנה הקרובה שלה בכנס אוטסקייפ 2024, "סקירה של כלי בינה מלאכותית להנאה אוטיסטית":

"בינה מלאכותית הופכת במהירות לאחד הפיתוחים הטכנולוגיים הכי חשובים כיום, וישנם כלי בינה מלאכותית שכבר מסייעים בעבודה, בלימודים ובתחומים נוספים. הנאה אוטיסטית יכולה לנבוע מחיפוש ומציאת מידע על תחומי העניין שלנו, מיצירת אמנות, מתקשורת עם הקהילה שלנו, ממצבים חושיים מהנים, ומדברים נוספים. בסדנה, ננסה להשתמש במידע שנאסף במסגרת מיזם 'בינה מלאכותית וזכויות האוטיסטים' של מועצת האוטיסטים האירופית, כדי לזהות מה גורם למשתתפים להנאה אוטיסטית וכיצד כלי בינה מלאכותית קיימים יכולים לסייע לפעילויות האלה.

בינה מלאכותית תהפוך לחלק יומיומי מחיינו, וההבנה כיצד ניתן להשתמש בה כדי לסייע לאוטיסטים ולאפשר להם ליהנות היא חיונית כדי שנדע אילו סוגים של בינה מלאכותית הקהילה האוטיסטית צריכה לקדם".

שרה רוֹשָׁה היא פעילה מוגבלת פורטוגלית, וסגנית יושבת ראש ועדת הנשים של פורום המוגבלויות האירופי. היא גם סגנית נשיאת מועצת האוטיסטים האירופית ועובדת כמנהלת נתוני בריאות הציבור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קיימברידג'. שרה נבחרה לצוות השני של מקדמי ערכי נתונים בשותפות העולמית למען נתוני פיתוח בר-קיימא, שיתמקד ביצירת כישורי קידום נתונים בקהילת המוגבלויות ובקהילת המגוון הנוירולוגי.

תמונת אילוסטרציה: איור אמנותי של בינה מלאכותית, מאת גוגל דיפ-מיינד, שימוש חופשי, באדיבות פקסלז.קום.
(התמונה מתארת איך מיקרו-שבבים של בינה מלאכותית מתוכננים. היא נוצרה על ידי צ'מפ פנופונג טצ'וונגתאוון)

מה מפחית את המוטיבציה של חלק מהאוטיסטים ללמוד, להתנסות, לחקור ולהתפתח?

מה מגביר את המוטיבציה של חלק מהאוטיסטים לנסות את האפשרויות האלה?

על כך ועוד, במאמר חדש מאת הכותבת האוטיסטית ליידי וולף:

אוטיסטים ומוטיבציית למידה

פתיחה-
מהי מוטיבציה? ילדים נולדים כיצורים סקרניים הרוצים לחקור את סביבתם. בשנים הראשונות של החיים מתקבעת אצל הילד תפיסה כללית על החיים- האם החיים הם מקום בטוח ומאפשר למידה או שהחיים הם מקום קשוח ונדרש להתרכז בהגנה עצמית ולא להסתכן בחקר דברים בלתי ידועים.

כבר בשלב הזה אוטיסטים מסוימים יחוו את העולם כמקום מאיים, והמוטיבציה שלהם ללמוד ולהתנסות תקטן. ניסיון ללחוץ על הילד ללמוד למרות הפחד עלול לייצר טראומה ולהגביר את התפיסה שהחיים הם מקום מאיים וצריך להגן בעוצמות גדולות על האני שלנו.
בתחילת החיים בגילאי הילדות תפיסת העולם שלנו מתעצבת בתת מודע. כשהעולם נתפס כמקום מאיים אחוז גדול מהמשאבים יהיו מופנים להגנה על האני שלנו מאשר ללמידה.
למידה דורשת משאבים ריגשיים פנויים, היא תהליך התמודדות עם הלא נודע ועם תסכול, ולכן בהיעדר כאלה, תהליך הלמידה יהיה איטי ויתקשר לקושי ופחד.

פער המשאבים בלמידה-
אוטיסטים רבים מכלים את משאבי האנרגיה הזמינים להם רק כדי לשמור על הסטטוס קוו של השגרה שלהם- משום שהשגרה מותאמת למה שמוח נוירוטיפיקלי יכול להכיל. לשם הסברה נניח שילד נוירוטיפיקל משתמש בממוצע ב80% מהמשאבים שלו כדי לתפקד בשגרה ו90-100% במאמץ.
אוטיסטים לרוב משתמשים ב100-120% מהאנרגיה שלהם בשגרה, מה שמוביל לעיתים תכופות לברנאאוט ומלטדאון.
במצב כזה לאוטיסט אין שום יכולת הכלה לדברים חדשים ולכן המוטיבציה ללמידה קטנה.

ניסיון לייצר מוטיבציה חיצונית על ידי פרסים ועונשים רק מלמד את האוטיסט שהעולם הוא מקום מאיים ותחרותי, ושאם הוא לא משקיע את מירב האנרגיה שלו הוא יפסיד בתחרות ויפתח תפיסה עצמית של חוסר ערך.
בהתאם לכך עשוי להיווצר דיסוננס בין הרצון של האוטיסט בפרס/הימנעות מעונש ובין יכולת ההכלה שלו, ולכן יכול להיות שבזמן שהפרסים/עונשים ישיגו את ההתנהגות החיצונית הרצויה, במקביל הם יגדילו את תדירות הקריסות המנטליות שהאוטיסט חווה.
גם כאשר משתמשים בפרסים בלבד- הדבר מהווה איום על תפיסת הערך העצמי של האדם- אם אני לא אצליח סימן שאני לא מספיק טוב, שאני לא ראוי= פחד. ומוטיבציה להתנהגות על בסיס פחד עובדת לטווח קצר ולהתנהגויות ספציפיות והורסת את המוטיבציה הפנימית לטווח הארוך.

ללמוד דברים חדשים זה נפלא ומעניין, אבל זה חייב לבוא כאשר יש מקום הכיל את ההתמודדות, זה לא פשוט להיות מוכנים לנסות דברים חדשים.
לא משנה כמה מים תמזגו לכוס מלאה היא לא תכיל יותר מים מהגודל שלה, הם רק ישפכו החוצה ויעשו באלגן.

פערים בשלב הלמידה עצמו-
נניח והכוס לא מלאה והאוטיסט אכן בשל ומוכן ללמוד דברים חדשים. כעת עומדים בפניו אתגרים חדשים- משימות שאינן מוסברות כמו שצריך מובילות לתסכול ומקטינות את המוטיבציה ללמידה. לעיתים קרובות השאלות שנשאלות על ידי אוטיסטים נתפסות כחצופות או כדרך להתחמק מהלמידה ונענות בזלזול במקום בתשובה, ומשאירות את האוטיסט מתוסכל ומבולבל וללא יכולת להתקדם בלמידה.

גישות אייבליסטיות מצד הסביבה- למשל הצלחה במשימה מסוימת "מזכה" את האוטיסט בהיעדר תמיכה- אם האוטיסט הצליח לעשות מבחן בחשבון ללא אוזניות מבטלות רעש, סימן שהוא לא צריך אותם, והאוזניות נלקחות ממנו "כדי שיתרגל". מן הסתם שזה מקטין מוטיבציה מהאוטיסט לנסות או להצליח בלמידה כי המשמעות של הצלחה היא עונש.
הדבר הכי חשוב שאפשר ללמוד זה לדאוג למענה לצרכים של עצמנו, גם אם לא ב100%, בסיס יציב ואחריו למידה למאסקינג ולתפקודים בצורות שונות עדיף על בסיס של קושי שרק מהווה מדרון חלק עד השחיקה הסופית.

השפעת טראומות-
אוטיסטים רבים עשויים לחוות טראומות במהלך חייהם מה שמקטין את אנרגיית ההתמודדות הזמינה שלהם ולהקטין מוטיבציה לנסות ללמוד דברים חדשים או להתנסות ברעיונות חדשים.
ולקינוח- הפרופיל האוטיסטי pda - persistent drive for autonomy המהווה תגובת טראומה לדרישות או למה שנתפש כדרישה, אפילו דברים חיוביים כמו "קניתי לך חטיף מקווה שתאהבי אותו" נשמע כמו "אני שילמתי כסף ולכן את חייבת לאהוב את החטיף" ולכן עלול לייצר תגובה של חוסר רצון לאכול את החטיף, אפילו במצבי רעב.

לסיכום:
אלמנטים מורידי מוטיבציה:
1. תחושת חוסר ביטחון כלפי החיים
2. חוסר יכולת לשאול שאלות
3. מחסור בהתאמות
4. מחסור באנרגיה זמינה להתמודדות
5. טראומות
6. מחסור בידע וקווים מנחים ברורים
7. פרסים ועונשים

אלמנטים מעלי מוטיבציה:
1. תחושת ביטחון ואמון בסביבה
2. סיוע וליווי ברורים, ללא שיפוטיות, מתן הסברים לסיבות של דברים
3. התאמות ועזרים
4. מעקב אחרי אנרגיה מנטלית ולמידה כאשר קיימת אנרגיה זמינה
5. סבלנות לקשיים וקצב מותאם
6. ניתן להשתמש בפרסים מידי פעם, כולנו עושים את זה בחיים שלנו, אבל לא בצורה קבועה, ולזכור שלילדים(ולאנשים בכללי) מגיע פרסים וצ'ופרים גם מעצם קיומם, ולא צריך לייצר התניות עבורם.
**עבור pda נדרשת גישה שלמה המשנה את ניסוח התקשורת להפחתת דרישות והעלאת אוטונומיה ככל שניתן.

המדריכה והמחנכת האוטיסטית ג'ס גארנר כותבת על הסדנה הקרובה שלה בכנס אוטסקייפ 2024, "סדנת דרמה החוקרת הנאה אוטיסטית":

"בסדנה מודרכת, אזמין חקירה של חוויות של הנאה אוטיסטית באמצעות דרמה. הסדנה תאפשר התנסות וביטוי עצמי באמצעות צורות תיאטרליות כגון תיאטרון פיזי, פנטומימה וקולאז' של צליל. אחרי שנבלה זמן כלשהו בקבוצה, המשתתפים יוכלו לבחור לחקור וליצור באופן עצמאי, בזוגות או בקבוצות קטנות, וילווו באופן שישים דגש על הנוחות שלהם לאורך כל הזמן. תהיה הזמנה, אבל לא דרישה, לשתף מופעים עם משתתפים נוספים - תהליך היצירה יוערך באופן שווה לתוצאה. אין צורך בנסיון קודם בדרמה/תיאטרון, רק רצון לחקור את הנושא באמצעות האמנות הזו. המשתתפים מוזמנים (אך לא נדרשים) להביא משהו שמייצג הנאה אוטיסטית אם הם רוצים - אולי עצם כלשהו, תמונה, שיר או תצלום לדוגמה.

ג'ס גארנר היא אוטיסטית עם הפרעת קשב שאובחנה מאוחר, אימא לשני ילדים מגווני נוירולוגיה והייתה מורה לאנגלית ולדרמה במשך 17 שנה. ג'ס לומדת כיום לתואר שני באוטיזם, ועומדת להתחיל את השנה האחרונה, בה היא תחקור את חוויית ההנאה של ילדים וצעירים אוטיסטים. ג'ס היא גם המייסדת של מרכז חינוך והדרכה מקוון לילדים מגווני נוירולוגיה בגילים 7 עד 17, המציע הדרכה על ידי מבוגרים מגווני נוירולוגיה, קבוצות חברתיות וקבוצות עניין, וגם תוכניות חינוך בנושא "זהות אוטיסטית".

תמונת אילוסטרציה: נייר מדפסת לבן, מאת בקה מונגו, שימוש חופשי, באדיבות פקסלז.

רכזת הצעירים האוטיסטית סָפרון מספרת על הרצאתה הקרובה בכנס אוטסקייפ 2024, "יצירת ארגז כלים של חוויה חושית ותחום עניין":

"הנאה אוטיסטית היא התחושה החזקה של הנאה והתרגשות שהרבה אוטיסטים חווים, והיא קשורה הרבה פעמים לחוויות חושיות ולעיסוק בתחומי העניין שלנו. הסדנה שלי תתמקד בהצגת רעיון ההנאה האוטיסטית, עם התמקדות באימוץ שלו ושזירת החוויות האלה אל תוך חיי היומיום שלנו כדי לתמוך בבריאות הנפשית שלנו. אני אנחה את המשתתפים איך ליצור ארגז כלים של 'הנאה אוטיסטית', שהם יוכלו להשתמש בו כדי לנהל את השׁלוֹמוּת שלהם ולתמוך בעצמם, על ידי יצירת תרשימים של החוויות החושיות האהובות עליהם. נעבור על החושים אחד אחד, נשתף סיפורים אם נרצה, ולבסוף ניצור קולאז' או מפה נפשית של תחומי העניין שלנו. המשתתפים יוכלו לבחור אם ליצור קולאז', לכתוב או לצייר. חומרי יצירה יסופקו, אבל המשתתפים יוכלו גם להביא חומרים משלהם".

סָפרון היא רכזת הצעירים בעמותה הבריטית "שאפתניים לגבי אוטיזם" (Ambitious about Autism) ומנהלת את קבוצת האמנויות בעמותת האוטיזם הלאומית הבריטית. היא מפיקה וובינרים ומייצגת את הקהילה האוטיסטית במגוון דרכים. כשהייתה סטודנטית באוניברסיטה, הקימה תא סטודנטים מגווני נוירולוגיה. חשוב לה לתמוך בבריאותם הנפשית של אנשים ולוודא שהם מודעים לזכויותיהם.

סָפרון עבדה בעבר כרואת חשבון, אבל כיום לומדת להיות אחות בתחום בריאות הנפש. בזמנה החופשי היא יוצרת איורים על חוויותיה כאוטיסטית עם הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה (ARFID) וטורדנות כפייתית (OCD).

תמונת אילוסטרציה: קישוטי חג המולד, מאת בריגיט תוהם, שימוש חופשי, באדיבות פקסלז.

"אם הייתן שואלות אותי לפני 3 שנים אם אני חושבת שאני אוטיסטית הייתי אומרת לא".
(כתבה מיטל בן חיים)

פוסט אורחת מאת Maytal Ben Haim:
אם הייתן שואלות אותי לפני 3 שנים אם אני חושבת שאני אוטיסטית הייתי אומרת לא.
אז נכון אני ביישנית, וכן אני עם הפרעות קשב וריכוז וחרדתית ודיכאונית, לשעבר עם אכלנות כפייתית. אני יודעת איך אוטיזם ניראה..
נתחיל מההתחלה, אני מיטל, נשואה באושר לשגיא, יש לנו שני בנים מתוקים איתמר בן 7 ודניאל בן כמעט 5.
אקצר מאוד ואומר שהם אובחנו בגיל 4 וחצי ושנתיים בהפרש מאוד קצר, איתמר מבלבל מהסוג ש"לא רואים עליו". דניאל לא מבלבל, אבל חכם כמו שד הכל חוץ מלדבר.
אחרי האיבחון שלהם נפלתי לבור של הרבה האשמה עצמית, הרי עם אחי הגדול היה שנים חשד שהוא על הרצף (מישם הכרתי כמות נרחבת של תסמינים בבנים), דחפתי את עצמי לשקוע בערמות הבירוקרטיה שבאות עם שני מאובחנים טריים כי אין זמן להאשמות ולכאב, צריכים אותי.

שזה הסתיים, דברים שעלו באיבחונים לגבי העבר שלי היו חוזרים לרדוף אותי. דברים שלפני 30 שנה היו נחשבים כ"ילדה מוזרה" ו"ילדה בישנית" היום הם דגלים אדומים. ואיתמר היה תמיד כמוני "מוזר" ואם הוא מבלבל אז אולי גם אני?, "אבל איך? אוטיזם זה של בנים" חשבתי לי, כמעט ואין בנות. אז כהרגלי שאני מתאבססת על משהו התחלתי לחקור, לא זוכרת מי הפנתה אותי להרצאות של שרה הנדריקס אבל זה היה פותח עיניים ברמה הכי גבוהה שיכולתי לדמיין במיוחד על אוטיזם בבנות ואיך זה שונה מאוטיזם בבנים.

זכרונות התחילו לצוף, דברים שראיתי באור שונה לחלוטין שמסתכלים עליהם מנקודת מבט אוטיסטית.
פתאום זה הגיוני שאני אתאבסס על בת הים הקטנה ואחרוש על הקלטת שוב ושוב ושוב, פתאום זה לגמרי הגיוני שישבתי שעות לבד בחדר עם הברביות שלי, משחקת. זכרונות של רצון עז להשתלב אבל לא להצליח, להיות מושפלת ומוכה ולא להבין מה לעזאזל אני עושה לא בסדר ולנסות נואשות להיות כמו כולם שזו היתה המטרה, להאשים את זה על הכריך שאני מביאה לארוחת 10, על הטושים, על הסימון שאמא שלי עשתה עליהם כדי שלא יגנבו, על זה שאני חכמה ובוגרת מהם, שזה בגלל שאני שמנה ואם אני ארזה אז הכל יהיה בסדר, בהמשך הגיעו האשמות על זה שאני מרמת גן שעברה לאור יהודה וכולם פה ערסים אז בגלל זה אני לא משתלבת. זכרונות על מזי החברה הכי טובה ביסודי שניצמדתי אליה ולא הבנתי למה היא מתרחקת ממני.
על איך בחטיבה כבר נשבר לי, שהחלטתי לעשות מה שבאמת בא לי וכבר לא היה אכפת לי מחברות ו"קליקות" ופשוט התעייפתי, אז הייתי המוזרה שמציירת נשים ערומות אז העלבון החדש היה שאני "לסבית" וסבתא כי אני סורגת בהפסקות, או קוראת או מאזינה למוזיקה או כותבת ביומן... רק להיות לבד.
פתאם הבנתי שאפילו הסיבה שהתאהבתי באיש שלי זה כי התעייפתי מגברים שבורחים ממני כי אני כנה מדי או מוזרה או כי לא כנים איתי ומנצלים פיזית ומנטלית והינה בחור שאומר לי מההתחלה מה הוא רוצה ולהפך רוצה שאני אגיד לו מה אני רוצה וככה זה עד היום (אגב בזכותו הפסקתי לרדוף אחרי "מה שנורמלי").

זכרונות מוחשיים של בעיות בוויסות חושי, דברים שהיו לא נוחים לי, דברים ששנאתי, דברים שכאבו לי. שהחגורה שרפה לי בקיץ אבא שלי אמר לי שאני מפונקת ומגזימה, שבכיתי שסירקו את השיער המתולתל שלי אמא שלי אמרה לי שאני רגישה מדי. שמאוד מהר פשוט קיבלתי את זה שהבעייה היא אני. לא נוח לי עם שכבות של בגדים? זה בעייה שלי, לא מצליחה להירדם כי שקט לי מדי? בעייה שלי תתמודדי, מרגיע אותי לאכול פסטה צבעונית וm&m לפי צבעים? חבל כי זה ניראה מוזר אז אני חייבת להפסיק.
שזה היה כל כך טבוע בי שפתאום מתחבר לי למה ששברתי את הרגל בטיול בבית הספר והמורות אמרו לי שאני מתפנקת קיבלתי את זה, שאיכשהו שהזמינו לי אמבולנס הייתי נבוכה ושתקתי התמקדתי בדברים שונים באמבולנס, לא לחשוב על הכאב כי הוא רק בראש שלי, והנהג שאמר לאמא שלי שאם זה היה שבר הייתי צורחת מכאבים ואז כולם היו בשוק ששברתי את העצם העבה ברגל ויצאתי עם גבס עד המפשעה.
שנים על גבי שנים של תיעוב עצמי, של הרגשה שאני דפוקה ופגומה ובמקום הלא נכון ולא שייכת, הרגשה שאולי אין לי אופי כי אני מתנהגת שונה לייד אנשים שונים או לא מפסיקה לחקות דמות שאהבתי אחרי סרט או הצגה.
כל כך בא לי לחזור אחורה בזמן ולחבק את הילדה והנערה הזו ולהגיד לה שיש סיבה, שיום אחד תהיי עם אבחנת אוטיזם ביד ותהיי מאושרת כי סוף סוף את לא דפוקה, עצלנית או אדם בעייתי, את אוטיסטית ולכל דבר כזה יש סיבה ויש פיתרון ואת לא חייבת לעשות מה שעושה לך רע כי גם אם זה בראש שלך זה לא עושה את זה לא אמיתי.
האיבחון הרשמי לאוטיזם הגיע לפני יומיים ואיתו ירידה של משקולת 100 קילו מליבי שאני מסתובבת איתה מאז שאני זוכרת את עצמי.
סוף סוף אחרי 36 שנים על הכדור הזה אני מבינה את עצמי, מבינה כמה הייתי חזקה עד שהתפוררתי מבפנים מהלחץ והמאמץ להשתלב למה שמצופה, שכולם יהיו מרוצים וכמה סבלתי כי חשבתי שהתחושות שלי סתם מוגזמות ואני לא מצליחה כי אני חלשה.

עם כל הסבל אני מברכת על הכל, זה שאני אוטיסטית גורם לי להיות מחוברת לילדים שלי ולהבין אותם ואת הצורת חשיבה שלהם לפעמים יותר טוב מהמטפלים. וזה שגדלתי כמו שגדלתי עוזר לי ללמד אותם סיבולת, לא להימנע מכל קושי אבל לכבד את עצמך קודם ובחיים לא להגיע למצב שאתה סובל מבפנים עד שאתה נשבר ומתפרק. כי ילד שלי, גם אם מה שעושה לך רע הוא בגלל הראש שלך מבחינתי הוא אמיתי לא פחות מהיד שלי על שלך שאני עוזרת לך לעבור את הקושי הזה.

ואחרי הכל...
סוף סוף אני יכולה להתחיל לאהוב את עצמי.

מהנדס התוכנה האוטיסט בָּרנָבֶּר מספר על הרצאתו הקרובה בכנס אוטסקייפ 2024, "ההנאה שבהנדסה":
"קריירות במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה מתאימות לחוזקות אוטיסטיות רבות ולכן נוטות לכלול ייצוג גבוה של אוטיסטים כישרוניים. תרומתם של אוטיסטים בתחומים האלה הייתה וממשיכה להיות ענקית.

ההרצאה תעסוק בדמויות היסטוריות ועכשוויות בתחום, כמו גם בניסיונו האישי של המרצה, כדי לחקור את המוטיבציה וההנאה הפנימית המגיעה מהאתגרים וההישגים שבתחום.

ההרצאה תסקור את הצעדים הראשונים בגילוי העצמי כמהנדס, ואיך אפשר ליהנות מהנדסה על בסיס לא-פורמלי. אם התחביב הופך לקריירה, אז אפילו עוד יותר טוב!

ההרצאה תהיה קלילה וידידותית לכל המשפחה. אנשים צעירים מוזמנים במיוחד".

בָּרנָבֶּר הוא מהנדס תוכנה עם 42 שנות ניסיון בפיתוח תוכנה, והממציא היחיד של ארבעה פטנטים טכנולוגיים. הוא אובחן מאוחר עם תסמונת אספרגר, בשנת 2011. הוא לימד הנדסה בהתנדבות בבית ספר מיוחד לתלמידים אוטיסטים. כשהוא לא בונה או הורס דברים, בָּרנָבֶּר הוא מרצה אורח קבוע באוניברסיטת סאות'המפטון, ופעיל למען מודעות עצמית אוטיסטית וקריירות לאוטיסטים בתחום המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. בָּרנָבֶּר מתעניין בחקר תאונות אוויריות, לפעמים באופן פעיל מביתו. יש לו משפחה של דובוני צעצוע, אישה ושני בנים, שאחד מהם הוא גם מהנדס באותה החברה.

תמונת אילוסטרציה: הדפס ציטוט שחור לבן, מאת מרכוס ספיסקה, שימוש חופשי, באדיבות פקסלס.קום

כמו בכל קיץ, יתקיים בעוד כמה שבועות בטירה חביבה במרכז אנגליה כנס "אוטסקייפ" של הקהילה האוטיסטית. התכנית הראשית של הכנס, שכותרתה הפעם תהיה "הנאה אוטיסטית", תועבר על ידי חמישה עשר מרצים אוטיסטים מאנגליה, פולין, שווייץ ופורטוגל. בין הנושאים שיוצגו השנה בכנס יהיו "הנאה באמצעות ספורט", "חישחוש קולי", "ההנאה שבהנדסה", "איך לאהוב את העבודה שלך", "לרקוד ביחד" ועוד.

תקופת ההרשמה לכנס עצמו תסתיים בסוף השבוע, אך מרבית התוכנית תועבר גם בשידור חי באמצעות "זום". בנוסף, יוקם שרת דיסקורד לתקשורת כתובה בין כל באי הכנס והצופים בו מרחוק. עלות ההרשמה לצפייה מרחוק, כולל גישה לשרת הדיסקורד, היא 10 ליש"ט (בערך 47 ש"ח). קישורים להרשמה לכנס עצמו או לצפייה מרחוק, בתגובות.

בתמונה: הטירה החביבה בה יתקיים הכנס.

המאמנת והמדריכה האוטיסטית אליציה נוצון מספרת על הרצאתה המתקרבת בכנס אוטסקייפ 2024, "הנאה חושית מצילה: מיכלים רגשיים ומרחבים בטוחים ניידים":
"זה ידוע שמערכת עצבים רגישה גורמת לאוטיסטים לחוות יותר קשיים חושיים ולצאת מאיזון בקלות. אבל מה אם נוכל לנצל את הרגישות החושית שלנו לטובתנו, כדי לחוות תחושת שלווה והנאה שתעזור לנו במהלך חוויות קשות?

במצגת שלי, אשתף כמה דרכים מעשיות לשימוש בהנאה חושית כדי לעזור להכיל רגשות מציפים ולהתכונן לקראת מצבים לא מוכרים או כאלה הצפויים להיות מלחיצים, על בסיס הניסיון שלי ושל הלקוחות שלי".

אליציה נוצון (היא/הם) היא מאמנת ומדריכה אוטיסטית מקצועית, שאובחנה מאוחר. היא עובדת עם מבוגרים אוטיסטים, כדי לסייע להם להיות יותר אותנטיים, מתואמים ומלאי חיים בעבודתם ובחייהם האישיים, על ידי שימוש בשילוב של מחקר מבוסס ראיות וניסיון אישי, כדי לתמוך בשינוי לטובה.

בעקבות המחקר מבוקר-העמיתים של אליציה על תפקידן של חוזקות אישיות בתמיכה ברווחתם של מבוגרים אוטיסטים (2022), תחום העניין של אליציה התרחב לחקר תפקידם של החושים, הזיכרון והסביבות החושיות באיפשור וקידום רווחה אוטיסטית.

תמונת אילוסטרציה: אישה בשמלה צהובה עומדת בשדה של פרחים ורודים, אזור פוחביצ'סקי, מחוז מינסק, בלארוס. מאת אולגה. שימוש חופשי, באדיבות פקסלז.

החוקר והיועץ האוטיסט דייוויד תורפ מספר על הרצאתו הקרובה בכנס אוטסקייפ 2024, "איך לאהוב את העבודה שלכם: מה יוצר עבודה נהדרת?" - "ההרצאה תכיל דיון מפורט בנושא עבודה עבור אוטיסטים, עם דגש על אוטיסטים שמצאו עבודה שלדבריהם הם 'ממש אוהבים'. שתי גישות שונות יוצגו: אלה שאוהבים את העבודה שלהם בגלל העבודה עצמה, ואלה שאוהבים את העבודה שלהם בגלל מקום העבודה. ההרצאה תתאר את סוגי האהבה שניתן לחוות ואת האתגרים הניצבים בדרך להשגתם.

עבודה היא תחום מאתגר עבור הרבה אוטיסטים. לכן מרבית הדיונים על עבודה הם שליליים. במסגרת המחקר שלי, וידאתי שאני כולל דיונים חיוביים על עבודה - מה קורה כשהעבודה היא מקור הנאה, וכמה חשוב שנשאף לזה. הצדדים השליליים והמאתגרים של העבודה לא יישכחו, אבל ההרצאה תציג איך הדברים יכולים להיראות כשהדברים פועלים נכון".

דוקטור דייוויד תורפ סיים לא מזמן את הדוקטורט שלו והוא בעל עסק. הוא אוטיסט שאובחן בילדותו. כתוצאה מהאתגרים הטיפוסיים שהרבה אוטיסטים חווים, שהעולם לא בנוי עבורם, דייוויד החליט לחקור את הנושא ולשנות אותו. דייוויד הקים את החברה שלו, "יעוץ אספקטיבי", בתחילת 2024. החברה כבר זכתה בפרסים והיא פועלת כדי לשנות מדיניות ונהלים של חברות, כדי להכיל את כל העובדים, לא רק אלה שמתאימים לתדמית הטיפוסית של עובדים. באמצעות מחקריו, הרצאותיו והעסק שלו, דייוויד מקווה ליצור מקומות עבודה טובים יותר לכולם.

תמונת אילוסטרציה: אנשים נושאים סלים, מאת קואנג נגוין וין, שימוש חופשי, באדיבות פקסלז.

הערב בשעה 20:30 (שעון ישראל), קבוצת האוטיסטים הבריטית "אוטאנג'ל" (AutAngel) מארחת את קבוצת הטרנסים הבריטית "אינטליגנציה מגדרית" (Gendered Intelligence) לשיחת זום על מגוון מגדרי ומגוון נוירולוגי - החפיפה המשמעותית, והצורך החיוני בתמיכה הדדית בין הקהילות הטרנסיות לקהילות המיעוטים הנוירולוגיים.

יהיה זמן גם לשאלות ותשובות.

בניגוד לאירועים קודמים שקבוצת האוטיסטים הבריטית "אוטאנג'ל" ערכה בזום, המפגש לא יוקלט ולכן לא ניתן יהיה לצפות בו מאוחר יותר.

הכניסה על בסיס "שלם כפי יכולתך". למידע נוסף והרשמה:
https://www.eventbrite.co.uk/e/gender-diversity-and-neurodiversity-tickets-872725584717

ביטויים מגדריים בקהילה האוטיסטית הם מגוונים מאוד. מחקר באוניברסיטת קיימברידג' מצא שלמבוגרים טרנסג'נדרים יש סיכוי גבוה יותר להיות אוטיסטים בהשוואה למבוגרים סיסג'נדרים. לכן, תמיכה הדדית ובריתות בין קהילות טרנסג'נדריות ואוטיסטיות הן חיוניות עבור יצירת סביבה בטוחה. נמצא גם שצעירים אוטיסטים מתקשים במיוחד בגישה לטיפולים מאוששי מגדר הולמים, ושהמאפיינים האוטיסטיים של טרנסים עלולים לא לעורר תשומת לב כתוצאה מההנחה שהם לא יכולים להיות גם אוטיסטים וגם טרנסג'נדרים. איך נוכל להתמודד עם זה? מה צריך להשתנות? כיצד נוכל לתמוך בקהילה האוטיסטית הטרנסית?

במפגש ישתתפו לי, יועצים ומדריכים מקבוצת "אינטליגנציה מגדרית", המנוהלת על ידי טרנסים. כקבוצה, "אינטליגנציה מגדרית" פועלת כדי להגביר את ההבנה של מגוון מגדרי ולשפר את חייהם של אנשים טרנסים. הם מספקים מגוון של שירותים לקהילה הטרנסית, ומציעים הדרכות לארגונים המעוניינים לשפר את נוהלי ההכלה שלהם. לי הם מדריכים מוסמכים, בעלי ניסיון רב בהדרכה וניהול קבוצות בקהילה הטרנסית. הנראות של עבודתם בקבוצת "אינטליגנציה מגדרית" ובחייהם חשובה לתחושת העצמי שלהם והם גאים בזהותם וחווייתם הטרנסית. חברת צוות קבוצת "אוטאנג'ל" ג'ס ריס תצטרף אל לי לראיון להעלאת המודעות הטרנסית והאופן בו היא מתקשרת לקהילה האוטיסטית.

כולם מוזמנים להשתתף במפגש. מכיוון שלקבוצת "אוטאנג'ל" יש הוצאות תחזוקה גבוהות, מי שמסוגלים לשלם עבור ההשתתפות 5 ליש"ט ומעלה, מוזמנים לעשות זאת.

Gender Diversity and Neurodiversity A conversation between AutAngel and Gendered Intelligence about the importance of trans awareness within the autistic community.

החוקר האוטיסט אליוט וואסל מספר על הרצאתו המתוכננת לכנס אוטסקייפ 2024, "ביטויים של הנאה אוטיסטית - ממצאים ממחקר משתף":
" 'כל הדברים האלה גורמים ללב שלי לשיר' (משתתף 15). ההרצאה מציגה ממצאים ממחקר משתף חלוצי על הנאה אוטיסטית, אשר נערך בעמותת אוטיזם כחלק ממחקר המאסטר שלי. תשובות איכותניות של 84 משתתפים מספקות נתונים עשירים וההרצאה תתמקד בקולותיהן של נשים אוטיסטיות, שהן פלח פחות מיוצג.

בניגוד לשיח האקדמי הרווח, המציג אוטיזם כאסון, מרבית המשתתפים דיווחו שהם חווים הנאה לעתים קרובות. הנושאים כוללים את החוויה החושית האוטיסטית עצמה כמקור הנאה, את חשיבותה של סביבה חיצונית מתאימה, ושהמחסום הכי גדול בפני הנאה הוא היעדר קבלה והבנה מצד אנשים שאינם אוטיסטים.

אדבר על תורת ההרכבה ככלי אקדמי אקטיביסטי העשוי לעשות צדק עם המורכבות וההטרוגניות של התופעה, תוך הסתכלות על אוטיזם כעל פוטנציאל ולא חֶסֶר. יישומים מעשיים יידונו, ויוצע שהנאה אוטיסטית היא רעיון מהפכני ופורץ דרך".

אליוט וואסל הוא חוקר אוטיסט הלומד כרגע לתואר שני באוטיזם באוניברסיטת ברמינגהם בבריטניה. תחומי העניין האקדמיים שלו כוללים הנאה אוטיסטית, קשר לטבע ואקטיביזם סביבתי, רוחניות אוטיסטית, שיטות מחקר משתף ותיאוריות פוסט-הומניסטיות. הוא בן זוג, הורה וחיית מחמד בבית 100% מגוונוירולוגי, וחבר ועד בעמותה הבריטית "רשת הבנות האוטיסטיות". אליוט גם אוהב הנאה אוטיסטית, ולמעשה הוא חווה הנאה אוטיסטית באמצעות חקר הנאה אוטיסטית. אנשים רעים גורמים לכך שאליוט עובד כרואה חשבון במקום לעשות כאלה דברים.

תמונת אילוסטרציה: אישה מוקפת בחמניות, המילטון, אונטריו, קנדה. מאת אנדרה פורטאדו. שימוש חופשי, באדיבות פֶּקסֶלז.

לעיתים קרובות אוטיסטים מוצאים את עצמם בטיפול פסיכותרפיסטי עבור התמודדות עם חרדה.
אחוז האוטיסטים הסובלים מחרדה גבוה מאחוז הסובלים מחרדה באוכלוסיה הכללית, נתון ברור כשמבינים את הפערים בין האופן בו המוח האוטיסטי עובד והאופן בו העולם הנוירוטיפיקלי פועל.
אבל אוטיסטים רבים מוצאים את עצמם משלמים סכומים גבוהים לטיפול שלא מצליח לשפר את המצב.
אז מה בדיוק הפער? מה ההבדל בין חרדה אוטיסטית לחרדה כללית?

על כך, בפוסט חדש מאת ליידי וולף:

חרדה אוטיסטית

לעיתים קרובות אוטיסטים מוצאים את עצמם בטיפול פסיכותרפיסטי עבור התמודדות עם חרדה.
אחוז האוטיסטים הסובלים מחרדה גבוה מאחוז הסובלים מחרדה באוכלוסיה הכללית, נתון ברור כשמבינים את הפערים בין האופן בו המוח האוטיסטי עובד והאופן בו העולם הנוירוטיפיקלי פועל.

אבל אוטיסטים רבים מוצאים את עצמם משלמים סכומים גבוהים לטיפול שלא מצליח לשפר את המצב.
אז מה בדיוק הפער? מה ההבדל בין חרדה אוטיסטית לחרדה כללית?

חרדה כללית מוגדרת כמחשבות שליליות או הבעת חשש מאירועים עתידיים או מרעיון תיאורטי, בעוד פחד מוגדר כרגש הנוגע למשהו שמתעורר בהווה ויש לו קישור ישיר לרגש.

למשל כאשר חוצים במעבר חציה עשוי להתעורר פחד מדריסה, שיכולה לקרות כאן ועכשיו. חרדה היא פחד מדריסה כאשר אנחנו לא נמצאים במקום שבו קיימת סכנת דריסה, וכאשר אנחנו מדמיינים את התרחיש והפחד מתייחס למחשבה עצמה ולא לאירוע שמתרחש באופן מוחשי בהווה.
כלומר חרדה היא פחד מתרחישים תיאורטיים, שעשויים להיות מבוססים על אירועים שקרו או שלא קרו, אבל שאין מפגש ישיר עם מקור הפחד, והוא עשוי להתעורר בכל מקום וזמן ללא קשר לזמן ומקום של האיום.

בעבודה על חרדה כללית, עובדים על להפריד בין המחשבות על מה שיכול לקרות ובין ההתרחשויות בפועל, עובדים על הרגעה של הרגש ועל עצירת המחשבות השליליות ותגובת הפחד אליהם. המטרה היא שהפחד לא יתקיים מחוץ למקור המוחשי שלו, כאשר אין איום אמיתי.

ההבדל הוא שחרדה אוטיסטית לעיתים קרובות היא חרדה שמבוססת על איום אמיתי, לרוב על זיכרון טראומתי.
למשל חרדה מאירוע חברתי היא לא בגלל שאלות אינסופיות של "מה אם" שיפתרו ברגע שנפתח קצת ביטחון ואמון בעצמנו, אלא הם חרדות מאיומים אמיתיים שקרו בעבר וקיים סיכוי גבוה שיקרו שוב כגון- הצפה חושית, התמוטטות עצבים, מצוקה ריגשית וכו.

עבור חרדה רגילה מקור הקושי מקורו בחרדה - כלומר אם לא היו לי מחשבות שליליות של "מה אם" האירוע החברתי היה עובר בסדר גמור והפחד שלי מהפחד מייצר את הקשיים.
בחרדה אוטיסטית הקשיים יהיו שם בין אם אני אשים לב אליהם או לא.

כשמבינים את ההבדלים בין החרדות, מבינים למה טיפול רגיל לחרדה לא יעיל ואפילו עשוי להגביר חרדה אוטיסטית.
רוב הטיפולים מובילים בטעות תמימה למצב של גסלייטינג עצמי, לשכנע את עצמנו שהפער הוא המחשבות שלנו ולא המציאות עצמה. מה שמייצר עוד יותר בעיות וקשיים.
אז איך מטפלים בחרדה אוטיסטית? בעזרת כלים אפירמטיבים!
1. הכנה מראש - להכין את כל החפצים שיעזרו לנו להתמודד.
לתרגל תרחישים אפשריים והתגובה אליהם כדי לייצר ודאות.
2. עבודה על התמודדות עם כל תרחיש שדורש תגובה- למשל איך מגיבים כשמישהו צועק עלי, מה לעשות אם אף אחד לא ניגש אלי, איך לייצר לעצמי בועת ביטחון לברוח אליה וכו
3. וויסות ריגשי והרגעה- זה אלמנט שקיים גם בטיפול ריגשי והוא מתייחס נטו לכלים של הרגעה עצמית, כולל כמובן מאפיינים אוטיסטים- סטימינג, עזרים חושיים, הפחתת גירויים וכו
4. שימוש של כמה שיותר התאמות כחלק מההכנה להתמודדות עם הקושי, ולמידה על סוגי התאמות.
5. לזכור שהמטרה של כלים הם הפחתת אי ודאות, אבל לא ניתן להעלים את אי הודאות באופן מוחלט, ולכן בסופו של דבר חלק חשוב מהתהליך הוא לקבל קיום של אי ודאות כחלק מהחיים שלנו, וכאלמנט שניתן להכיל ולהתמודד איתו.

מקווה שעצות אלו יעזרו לכם לשפר את איכות החיים שלכם לאלו מכם שמתמודדים עם חרדה, ואולי יעזרו בלהבין איך לעזור לחבר או למטופל המתמודד עם חרדה.