לשהות - מדיטציה וחקירה עצמית עם מיכאל פיין

אנחנו ממשיכים בסנגההת את סדרת שיעורי ההעמקה בהיבטים שונים של מדיטציה, והפעם - מדיטציה כתרגול של חקירה עצמית. מה זה חקירה עצמית בכלל ולמה זה טוב?

כמיטב המסורת הבודהיסטית, גם כאן מצאתי את עצמי עונה על השאלה הזאת בצורה של רשימה. כמיטב המסורת הפייסבוקית, הקישור לפוסט בבלוג בתגובה הראשונה.

בסנגהה אנחנו ממשיכים את הצלילה להיבטים שונים של התרגול, והשבוע דיברנו על מדיטציה ככלי להרבות טוב בעולם. בלב של ההיבט הזה, תרגול מדיטציה דורש מאיתנו לשים בצד את עצמינו, את הרצונות ואת הצרכים שלנו, ולהקדיש את התרגול שלנו ואת פירותיו לאחרים. קצת יותר למה ואיך זה עובד בפוסט בבלוג בתגובה הראשונה.

במחזור הקודם של המעגל הפסיכדלי (שהיה לו את השם המאוד קליט 'קבוצת למידה ואינטגרציה פסיכדליה') היו לנו שמונה מפגשים, והרגשנו שיש לנו כל כך הרבה תוכן שאנחנו רוצים לתת וכל כך מעט זמן. אז הרחבנו, העמקנו, דייקנו, וגילינו שבעצם אנחנו צריכים עשרה מפגשים 😅 אז הנה הוא - הסילבוס העדכני של המחזור הבא שלנו.

אבל כמו שאפשר לנחש מהשם הקודם, המעגל הוא לא רק מקום ללמידה - הוא מקום גם לאינטגרציה. בכל אחד מעשרת המפגשים, המחצית השניה של המפגש היא מעגל אינטגרציה - מרחב בטוח ולא שיפוטי לשתף, לעבד חוויות פסיכדליות, וגם לשמוע חוויות של אחרים ולהרגיש אותן מהדהדות אצלינו.

מתחילים להפגש בתחילת יוני,
כל הפרטים בקישור בתגובה הראשונה

לפני כמה שבועות הקדשתי את השיעור בסנגהה לשאלה למה אנחנו מתרגלים מדיטציה, ומניתי מספר היבטים שונים של התרגול. מאז אני מקדיש כל שבוע להעמקה בהיבט אחד ספציפי, והשבוע - מדיטציה ככלי לטיפוח איכויות מטיבות.

קישור לסיכום השיעור בבלוג שלי בתגובה הראשונה.

אני מרבה לכתוב כאן על החיבור בין פסיכדליה לדתות, אבל מה עם החיבור בין פסיכדליה ליהדות?

לכבוד חג הפורים נעשה הפסקה משיעורי מהסנגהה ובמקום זה נדבר על שני רבנים אמריקאים שהתנסו עם L*D וחזרו עם תובנות על יהדות, מיסטיקה, ופסיכדליה.

קישור לבלוג, כמו תמיד, בתגובה הראשונה.

מחפשים.ות אפליקציית מדיטציה בעברית? הכירו את רגע, פלטפורמה חדשה ועשירה של מדיטציות, שיעורים, ושלל הפתעות - והכל בעברית. אפילו תוכלו למצוא שם מדיטציה שלי, ועוד הרבה נוספות בדרך.

תוכלו למצוא את האפליקציה בחנות האפליקציות הקרובה.

אחת לכל שלושה חודשים אנחנו מתחילים מחזור חדש בסנגהה, ועבורי זה זמן לחזור שוב לבייסיקס ולחשוב עליהם מחדש. הפעם ניסיתי לענות על השאלה למה אנחנו מתרגלים מדיטציה בכלל? כשתהיתי לגבי השאלה הזאת, עלו לי ארבע סיבות לתרגול, או שאולי מדויק יותר יהיה להגיד ארבעה אספקטים שונים של התרגול. השיעור בבלוג שלי, והקישור כמו תמיד בתגובה הראשונה.

בשבוע הבא אגיע למרכז הקהילתי דב הוז במרכז תל אביב על מנת לדבר על הרנסאנס הפסיכדלי.

נבין ביחד מה הם החומרים הפסיכדלים ומה ההשפעות שלהם, נבין למה מתכוונים כשאומרים "הרנסאנס הפסיכדלי" ואת ההיסטוריה הארוכה ועשירה של החומרים הללו, נדבר על הפוטנציאל וגם על הסכנות שלהם, ובסוף גם נדבר קצת על איך חלוצי התודעה יכולים לשמור על עצמם.

קישור לכרטיסים במחיר מגוחך בתגובה הראשונה

אחת הסוגיות שהכי בוער בי לדבר עליהן, אבל גם שאני הכי חושש ומובך לדבר עליהן זה התעוררות והארה. אלו מונחים כל כך מורכבים, כל כך טעונים, כל כך רוויים במיתוסים ותפיסות מוגזמות או פשוט שגויות.

ובכל זאת, מדי פעם אני אוזר את האומץ לדבר על זה. השבוע בשיעור מהסנגהה - שיחה על התעוררות והארה, אבל בגובה העיניים ועם חיבור לקרקע. ניסיתי לגעת בסוגיה בצורה רגישה אבל מורכבת, מעמיקה אבל לא חופרת (מדי). מקווה שתמצאו את זה מועיל.

הקישור בתגובה הראשונה.

אמנם זה לא מופיע בכותרת של העמוד, אבל מי שעוקב אחריי מספיק זמן יודע שבכובע השני שלי אני עוסק בשינוי תודעה גם דרך עולם הפסיכדליה, ובמיוחד בחיבור בין פסיכדלים לעולם הרוח.

עוד חודש אגיע לפסטיבל Nataraj נאטראז כדי לדבר על הרנסאנס הפסיכדלי הבא עלינו לטובה (או שמה לא רק?). שמח שיש לי עוד מרחב להביא אליו את השיח על פסיכדלים בצורה מאוזנת ומקורקעת. נדבר על העבר ועל העתיד, על ההזדמנויות והסכנות, וכמובן על איך אפשר לעשות אותם בצורה בטוחה.

ביום ראשון המחיר לכרטיסים עולה בצורה משמעותית, אז אם תכננתם ללכת - זה הזמן להתכרטס.

לפעמים בסנגהה ובתרגול הרוחני בכלל אנחנו נסחפים להרהורים פילוסופיים מושגים כמו ריקות, קרמה, וסבל. עם כמה שהרהור פילוסופי יכול להיות מהנה ומגרה אינטלקטואלית, חקירה עצמית היא לא הרהור פילסופי, היא משהו אחר לגמרי.

התנועה של ההרהור הפילוסופי היא תנועה של הכללה והפשטה, מהפרט את כלל, של התבוננות והרהור בדפוסים בקנה מידה רחב בזמן ובמרחב. חקירה עצמית היא תנועה הפוכה לכך - היא תנועה של קונקרטיזציה, של התבוננות ועבודה עם מה שיש ברגע הזה בלבד.

יש ערך להרהור הפילוסופי, אבל כדי שתהיה לדברים את האפשרות להעביר אותנו טרנספורמציה אמיתית אנחנו צריכים להביא אותם לרגע הזה. איך עקרון ריקות באה לידי ביטוי בחוויה שלי ברגע הזה? איך ארבע האמיתית הנאצלות באות לידי ביטוי בחוויה שלי ברגע הזה? איך עקרון הקרמה באה לידי ביטוי בחוויה שלי ברגע הזה?

דיברתי על המורכבות של המעבר בין הקצוות האלה באחד מהשיעורים בסנגהה, והקישור לסיכום שלו בבלוג שלי בתגובה הראשונה.

אידיאל הבודהיסטווה מגיע מהבודהיזם המהיאני ומציע אידיאל חדש ביחס לארהט בבודהיזם המוקדם. במקום "גאולה פרטית" בדמות הגעה לנירוונה והשארות שם, הבודהיסטווה נודר לא לצאת מהסמסרה, מעגל הסבל והלידה מחדש, עד אשר כל היצורים החיים יתעוררו ויהיו חופשיים מסבל.

בשיעור שהעברתי על הנושא בסנגהה ניסיתי לתת פרשנות מחולנת ואקטיביסטית יותר לאידיאל הבודהיסטווה, תוך התייחסות למפגש שלנו עם כאב וסבל בעולם, במיוחד בימים אלו שבהם הוא מציף אותנו מכל עבר.

כרגיל, קישור בתגובה הראשונה.

דילגתי על שבוע אבל לא שכחתי אתכם. השיעור השבועי מהסנגהה הוא על ריקות, או שוניאטה, אחד המושגים הבודהיסטים היותר מורכבים ולא מובנים. בניגוד למה שנוטים לחשוב, ריקות לא מתייחסת לכך שהעולם לא אמיתי או ריק מתוכן, אלא שכל התופעות נעדרות קיום קבוע, נפרד, ועצמאי.

בשיעור אני מסביר את מושג הריקות דרך מה שאני מכנה שלוש רמות של ריקות - ריקות התופעות, ריקות התפיסה, וריקות העצמי.

למי שרוצה לקחת חלק בשיעורים האלה בלייב - בחודש מרץ תפתח קבוצת סנגהה נוספת בימי שני, שלחו לי הודעה לפרטים נוספים - כאן בפייסבוק או בוואטסאפ 054-558-6008.

כמיטב המסורת שנכפתה עלינו על ידי צוקי, הקישור לפוסט בתגובה הראשונה.

השיעור השבועי מהסנגהה הוא על חקירה של מחשבות.
בסיכום השבוע תמצאו כמה עקרונות שיעזרו לכם להסתכל אחרת על המחשבות שלכם, ולהפוך אותן ממסובייקט, משהו שאנחנו מסתכלים על המציאות דרכו, לאובייקט, משהו שאנחנו מתבוננים בו כחלק מהמציאות.

זה גם הזמן לעשות טיזר קטן ולספר לכןם שבעוד חודש מהיום אני פותח קבוצה נוספת, תשאירו תגובה או שלחו לי הודעה לפרטים נוספים.

קישור לסיכום השיעור על מחקירה של מחשבות בתגובה הראשונה.

השבוע דיברנו בסנגהה על חמשת המכשולים (או האורחים, תלוי את מי שואלים), חמש איכויות שאנחנו פוגשים בתרגול מדיטציה (וגם בחיים) שיכול לשאוב אותנו ללופים ולפגוע בתרגול שלנו.

על חמשת המכשולים ואיך להפוך אותם לאורחים - בתגובה הראשונה.

ויש גם טבלה מסכמת, תגיבו "מכשורחים" ואשלח לכם אותה :)

מדי שבוע אני מעביר שיעורים בנושאים שונים במסגרת הסנגהה, למה שרק הם יהנו? הנה מסורת חדשה - כל שבוע אעלה שיעור לבלוג ואשתף אותו כאן. אשמח לשמוע מכם אם זה היה מטיב, מעניין, משמעותי, וגם אם זה היה ממש לא.

נושא השבוע - סבל (דוקהה) וטרנספורמציה. קישור בתגובה הראשונה.

#חמישיקריא
אחד הנושאים הכי מרתקים, מורכבים, ושנויים במחלוקת בעולמות הרוחניות, נושא שמדי פעם אני מפלרטט עם לדון בו כאן בעמוד וגם בסנגהה שלי, הוא מה שמכונה "הארה" או "התעוררות". יש סביבו אינסוף מיתוסים ואמונות שונות - שזה מביא לשחרור מלא מהסבל, הבנה מעמיקה של הקיום ואלוהים, הזכרות בכל הגלגולים, מודעות אבסולוטית בכל רגע רגע, שחרור מפחד מהמוות, ועוד ועוד ועוד. סט האמונות הספציפי משתנה מדת לדת וממסורת רוחנית למסורת רוחנית, ויש גם שונות גדולה מאוד בתפיסה של הדבר בתוך קבוצות ברורות ומוגדרות.

בגלל שהאופי המאוד דתי-רוחני של הקונספט, במשך רוב השנים היה קשה מאוד למצוא מידע עליו מחוץ למסגרות הללו. הבעיה עם זה היא שמסגרות דתיות-רוחניות יכולות להיות מאוד דוגמטיות, להגדיר קריטריונים מאוד נוקשים להתעוררות "אמיתית" ולפסול כל דבר שלא עומד בהם. אפילו בתוך זרמי הבודהיזם השונים ישנן הגדרות מאוד שונות ואפילו סותרות להגדרה של ההתעוררות, גם ביחס להתעוררות המקורית של הבודהה וגם ביחס להתעוררות שאליה יכולים לצפות המתרגלים המסורים. במסורות השונות אפשר למצוא תיאורים מאוד מדוקדקים ומפורטים לתהליך הזה של ההתעוררות ולשינויים שהאדם עובר בתוכו, אבל ישנן סתירות רבות בין התיאורים של המסורות השונות שמקשות לענות על השאלה - מה זה לעזאזל התעוררות רוחנית?

כאן נכנס לתמונה ד"ר ג'פרי מרטין שהכיר את המכון לחקר התודעה הלא סימבולית, מונח ניטרלי למה שמה שבחוגים הרוחניים נוטים לכנות תודעה ערה. ג'פרי מכנה את המצב הער "חוויה לא-סימבולית מתמשכת" (Persistent non-symbolic experience, PNSE), או בשפה פשוטה יותר "רווחה בסיסית" (Fundamental wellbeing). מאז תחילת שנות ה-2000 ג'פרי והצוות שלו חקרו מעל 8,000 איש ממגוון דתות ומסורות שטוענים שהם נמצאים במצב הזה, בניסיון לקבל הבנה אובייקטיבית ורחבה ככל הניתן של התופעה. תוצאות המחקר עד כה התפרסמו בספר The Finders מאת מרטין שיצא לאור בשנת 2019 (ואפשר למצוא גם לא מעט מידע באתר של המכון).

הספר לא ארוך (אם כי מאוד דחוס), ומומלץ לכל מי שמתעניין בנושא, בין אם כי הוא שואף להגיע למצב התודעה הזה, או משום שהוא חושב שאולי הוא כבר נמצא בו. לאורך הספר מרטין מצליח לפרק הרבה מיתוסים ולעשות דה-מיסטיפקציה לתופעה ההתעוררות והאנשים הערים, ולצייר תמונה מורכבת ומעמיקה של התופעה. הנה כמה מהנקודות החשובות שעולות מתוך הספר:

אנשים מגיעים למצב התודעה הזה במגוון צורות - בעקבות שנים של תרגול רוחני, בעקבות חוויית שיא רגעים כגון חוויה מיסטית עמוקה, ועוד דרכים שונות ומגוונות. הבסיס של מצב התודעה הזה, שלצורך הנוחות אני אכנה אותו מכאן והילך "רווחה בסיסית", הוא שינוי עמוק ורדיקלי בתפיסת העצמי. ההבדל המשמעותי בין אנשים שנמצאת במצב הרווחה הבסיסית לאלו שלא, הוא במערכת היחסים עם העצמי הנראטיבי.

הרוב המוחלט של האנשים בעולם מזדהים עם מבנה לינגוויסטי שמורכב מכל מיני סיפור על האדם שהם (=העצמי הנראטיבי), ורואים את העולם דרך הסיפורים שהעצמי הנראטיבי מספר להם ומופעלים על ידו. לעומת זאת, אנשים שנמצאים במצב של רווחה בסיסים כבר לא מזדהים עם העצמי הנראטיבי בצורה אקסקלוסיבית. עבור חלקם הוא נחווה כסתם קול חסר משמעות בראש, עבור אחרים הוא נושר לחלוטין, ועוד שלל אפשרויות באמצע.

זה הוא ההבדל הבסיסי ביותר, אבל ישנם עוד אינספור שינויים שמתרחשים בתפיסת המציאות של האדם שנמצא בתודעת הרווחה הבסיסית. ההבדל הפרקטי החשוב ביותר, שעל שמו גם המצב נקראת רווחה בסיסית, הוא שהוא מאופיין בתחושה עמוקה ויציבה ש"הכל בסדר כפי שהוא", ללא תלות במה שקורה בפועל במציאות באותו רגע. למעשה, החיפוש שלהם אחר משהו טוב יותר מחוץ לרגע הזה מסתיים ונעלם, ומכאן גם הכינוי שנותן להן מרטין בספר - The Finders.

זה מביא אותי לאחת התובנות החשובות לגבי רווחה בסיסית - לא מדובר במצב אחד, אלא ברצף רחב של מצבי תודעה. מרטין מאגד אותם לקבוצות ממוספרות שהוא מכנס "מיקומים" (locations), כאשר ככל שהמספר של המיקום עולה, כך האדם נמצא "רחוק" או "עמוק" יותר על גבי הרצף ביחס לתודעה רגילה שאינה תודעת רווחה בסיסית. אותה תחושת הכל-בסדר-יות יכולה לעתים להעלם או להתערער, אבל היא תמיד נמצאת שם ברקע. ככלל, ככל שאדם נמצא רחוק יותר על הרצף כך תחושת ההכל-בסדר-יות שלו יציבה יותר גם אל מול אירועים מטלטלים וקשים יותר.

המיקומים הנפוצים ביותר הם מיקומים 1-4, אבל הוא מדווח גם על מקרים נדירים יותר של אנשים שנמצאים הרבה יותר רחוק על גבי הרצף, כאשר הרחוק ביותר שהוא מזכיר הוא מיקום 20. גם בתוך המיקומים הללו אנשים שונים יכולים להיות מקובעים למיקום מסוים, או להיות בתנועה מתמדת, רצונית או שלא, על גבי הרצף. בחלק מהמיקומים הללו אנשים חווים חוויה לא-דואלית של אחדות של המציאות, ובחלקם לא. בחלק מהמיקומים אנשים לא חווים אמוציות כמעט בכלל, ובאחרים הם חווים קשת צרה או רחבה של אמוציות ורגשות.

אמנם לאנשים שונים הנמצאים באותו מיקום יש מאפיינים בסיסיים דומים באופן שבו הם תופסים את עצמם ואת המציאות, אבל יכולים להיות בינהם גם הבדלים גדולים מאוד. המאפיינים הקונקרטים של הרווחה הבסיסית של כל אדם הם מאוד ייחודיים, והם תלויים במגוון גורמים גנטיים, חברתיים, ואחרים. לדוגמה, מצב התודעה של אדם שלאורך דרכו הרוחנית שלו קרא בעיקר כתבים בודהיסטיים על התעוררות יעוצב בצורה שתואמת את מה שהוא קרא, בעוד שתודעתו של אדם שלאורך דרכו הרוחנית קרא בעיקר כתבים של מיסטיקנים נוצרים תתעצב בהתאמה אליהם. מכאן גם הקושי המוכר של אנשים ממסורות שונות שלא מכירים במצבי ה"ערות" של מסורות אחרות על בסיס ההבדלים בקריטריונים שלהן.

עוד תובנה חשובה היא שהמצב של רווחה בסיסית הוא לא מצב מושלם, ויש לו כל מיני חסרונות. ככל שאנשים נמצאים רחוק יותר על הרצף, כך בדר"כ יהיה להם קשה יותר להיות באינטרקציה עם אנשים שלא נמצאים בתודעת הרווחה הבסיסית, והם יתקשו לגייס סבלנות להקשיב לסיפורים של אחרים. בעוד שהם מדווחים על שחרור מרבים מהדפוסים הרגשיים שלהם, רבים מהם עדיין מבטאים דפוסים בעייתיים רבים - הם יכולים לסבול מהתמכרויות, להיות גזענים או סקסיסטים, דוגמטים וסגורים, ועוד. חלק גדול מהם גם מדווח על בעיות בתפקוד של הזכרון שלהם - כמו קושי בשליפת זכרונות בעת הצורך, וקושי בלזכור משימות והתחייבויות. בעוד שרבים מהם מאמינים שאם כל בני האדם יחיו בתודעת רווחה בסיסית אז כולנו נחיה בעולם אוטופי ומושלם, מרטין עצמו לא השתכנע בכך על בסיס תוצאות המחקר שלו, אם כי הוא מאמין שמצב העולם בסה"כ ישתפר.

אני מרגש חפרתי כאן המון, ובו-בזמן גם בקושי גירדתי את פני השטח. לכל מי שגיריתי מעט את סקרנותו, אני ממליץ לגשת לאתר של המכון של מרטין Center for the Study of Non-Symbolic Consciousness (גגלו אותו), ולמטיבי הלכת ממליץ בחום רב על הספר שלו.

לאחרונה התחלתי לכתוב בצורה מסודרת את השיעורים שלי מהסנגהה, אז אם כבר יש לי טקסטים כתובים חשבתי שזו הזדמנות מצויינת להעלות אותם לבלוג שלי ולשחרר אותם לעולם.

העליתי היום את השיעורים מהחודש האחרון על מדיטציה, עבודה דרך הגוף, וחקירה של מחשבות. קישור לבלוג בתגובה הראשונה.

הנחיות למדיטציה

- קודם כל, לעצור. לעצור ולהרפות.
- מה עכשיו? זה מבלבל.
- לעצור - ולהרפות.
- ואם אני מפחד?
- לעצור - ולהרפות.
- ואם אני כועס? אם אני מודאג?
- לעצור - ולהרפות.
- אבל מה יהיה עם העתיד? מה יהיה עם העבר?
- לעצור - ולהרפות.
- אבל כל הבעיות, הן לא יפתרו את עצמן!
- לעצור - ולהרפות.
- עצרתי, הרפיתי, לא קורה כלום. מה עכשיו?
- עכשיו להרפות מלעצור, לעצור מלהרפות.

ביום חמישי הבא אנחה סשן מדיטציה מקוון.
נעצור ביחד כדי לנשום, להרפות את הגוף ואת התודעה שלנו, ולתת לעצמינו לנוח לכמה רגעים בתוך הטירוף.

הסשן הוא ללא תשלום, והוא מאורגן על ידי "חזקים ביחד" מבית חמ"ל ההיי טק הישראלי.

להרשמה ופרטים נוספים - קישור בתגובה הראשונה.

אחרי מסע של שלושה חלקים דרך המיסטיקה הפסיכדלית, החוויה המיסטית, והמימד הטרנספורמטיבי שלה, הגענו לחלק הרביעי והאחרון!
בחלק הזה אאסוף את כל האינפורמציה שזרקתי עליכם במהלך החלקים הקודמים, אנסה להסיק ממנה מסקנות, ולענות סוף סוף על השאלה - האם פסיכדלים יכולים לעורר חוויות מיסטיות?

קישור לפוסט בתגובה הראשונה
ואוסיף גם קישור לפוסט הראשון למי שעוד לא קרא

עברת חוויה פסיכדלית בעבר שעדיין מרגישה לא פתורה?
מחפש.ת מרחב בטוח ואינטימי לדבר על החוויות הפסיכדליות שעברת?
היית רוצה לקבל כלים כדי לעזור לחברים במצבי קיצון פסיכדלים?
רוצה ללמוד על שימוש בטוח במשני תודעה?

אחרי כמה שנים שהתמקדתי באינטגרציה אחד על אחד, חוזר להנחות מעגל למידה ואינטגרציה עם פסיכדליה יחד עם מיכאל הופמן!

"מה זה??"
הקבוצה היא הזדמנות מצויינת להעמיק את הידע בפסיכדליה ממגוון אסכולות וזוויות, לקבל כלים פרקטיים למזעור נזקים ומיקסום תועלות, ללמוד איך לסייע לעצמינו ולאחרים בתוך המסע, לעבד ולהבין לעומק חוויות עבר, ולרכוש חברים חדשים.

"איך זה הולך לקרות?"
נפגש מדי שבוע בקבוצה אינטימית ותהליכית לשיתוף, עיבוד, ולמידה הדדית. נשלב שיעורים פרונטליים של ידע תיאורטי וכלים פרקטים, עם מעגל אינטגרציה שבו אפשר לדבר על חוויות העבר שלנו ולתהות יחד לגבי חוויות העתיד.

"איפה ומתי?"
ימי שישי, 11:00-14:00
החל מה-25 באוגוסט,
הרשמה מוקדמת בהנחה עד ה-11 באוגוסט
בסטודיו פרמטה בפלורנטין בדרום ת"א

"אפשר להצטרף בזום?"
מי שמעונייןת בחלק הלימודי בלבד מוזמןת להצטרף בזום במחיר מופחת,
מתוך רצון לשמור על אינטימיות ומרחב בטוח, מעגל השיתוף יתקיים במרחב הפיזי.

"אני רוצה להרשם!"
קישור לטופס עם פרטים נוספים והרשמה בתגובות

החלק השלישי והלפני אחרון, והפעם - ההיבט הטרנספורמטיבי של החוויה המיסטית.

הרי כל המיסטיקנים הגדולים לא זכורים לנו לא רק בגלל החוויות שהם חוו, אלא בעיקר בגלל האופן שבו החוויות האלה שינו את החיים שלהם. האם גם לפסיכדלים יש את הפוטנציאל לשנות את החיים באותו אופן?

אגייס קצת מהמחקר הפסיכדלי מהעשור האחרון כדי לענות על השאלה הזאת, ובסוף אזרוק גם כמה מילים על החוויה החזיונית.

קישור בתגובה הראשונה.

החלק השני מתוך ארבעה של הצלילה שלי אל תוך הקשר שבין פסיכדלים לחוויה המיסטית.

בחלק הזה ננסה להבין למה אנחנו מתכוונים בכלל כשאנחנו אומרים "החוויה המיסטית", והאם פסיכדלים יכולים לעורר אותן?

כמצווה עלינו על ידי האלגוריתם הכל יכול, הקישור בתגובות.

כחלק מעבודה שכתבתי ללימודים שלי לתואר שני במדעי דתות, בחודשיים האחרונים צללתי לשאלת הקשר שבין פסיכדלים לחוויה המיסטית. ניסיתי להבין מי היו הראשונים שחיברו בין השניים, מה זה בכלל החוויה המיסטית, האם פסיכדלים יכולים לעורר אותה, ואיך בכלל אפשר לענות על השאלות האלה, אם בכלל.

העבודה יצאה ממש ארוכה אז אני אעלה אותה בחלקים, והשבוע החלק הראשון בו אני סוקר את המקורות של המיסטיקה הפסיכדלית במערב במאה ה-20. קישור לבלוג בתגובה הראשונה.

הרבה אנשים שיוצא לי לפגוש מגיעים לתרגל מדיטציות ריכוז עם האמונה שמה שהם אמורים לעשות זה להתרכז באובייקט המנטלי של המדיטציה (נשימה, תחושה, או מה שזה לא יהיה), וכל פעם שהם מאבדים ריכוז הם חושבים שהם נכשלו בתרגול. מאחר שכולם מאבדים ריכוז ובדר"כ זה גם רואנ מהר והרבה, הרבה אנשים חווים מדיטציה כמשהו מאוד מייאש, מתסכל. זה הופך להיות לחוויה מתמשכת של כשלון, וחבל.

חבל, כי ריכוז מתמשך הוא בכלל לא המטרה, הוא לא הדבר שמצביע על הצלחה או כשלון בתרגול. האובייקט המנטלי הוא עוגן, כלי שבאמצעותו אנחנו עוקבים אחרי התודעה שלנו. כמו שבהרמת משקולות הצלחה לא נמדדת בכמות הזמן שאנחנו יכולים ולהחזיק את המשקולת גבוה באוויר, כך גם במדיטציה ההצלחה לא נמדדת על פי כמה זמן הצלחתי להשאר מרוכז.

המטרה של האובייקט המנטלי שבו אנחנו מתרכזים הוא להצביע לנו על כך שאיבדנו ריכוז, ותזכורת להחזיר אותו. וככה, כמו שבאימון משקולות אנחנו מרימים ומורידים ומרימים אותן שוב, כך גם במדיטציה אנחנו מאבדים את הריכוז לנו, שמים לב שאיבדנו אותו, ומחזירים אותו שוב.

עצם העובדה שהבחנו בכך שאיבדנו ריכוז - זו ההצלחה בתרגול, וזה לא משנה אם זה קרה אחרי עשר שניות או עשר דקות. אנחנו שמים לב ומחזירים את הריכוז לאובייקט המנטלי, עד הפעם הבאה שנאבד אותו.

בכל מדיטציה שאני מנחה או מתרגל, אני תמיד מתחיל מלהביא את תשומת הלב לגוף. לקחת כמה נשימות עמוקות, להרגיש את הבטן עולה ויורדת, להרגיש את המשקל והיציבות שלנו על הקרקע, לבחון תחושות שונות שקיימות בנו באותו רגע. גם בתרגולים כמו מטהה אני מחפש דרך לחבר אותם לגוף, למשל לסנכרן את האיחולים שאני עם הנשימות שלי. אני עושה את זה כי הגוף הוא סוג של שער למצב תודעה אחר, לקצב אחר.

כשתשומת הלב שלנו נמצאת במחשבות שלנו, זה קצת כמו לגלול את הפייסבוק. דברים חולפים על פניי במהירות, ואז פתאום אני מוצא את עצמי מחטט בתמונות של מישהו שנים אחורה, או שאני מגלה שצללתי לתוך שרשור תגובות בקבוצה אקראית וכולי מלא זעם ממה שאנשים כתבו שם. הכל זז כל כך מהר, משתנה, מתחלף, ורק אחת לכמה זמן אני אשכרה שם לב איפה אני נמצא.

כשתשומת הלב שלי מרוכזת בתחושות הגופניות שלי, זה יותר כמו לעמוד בגלריית אומנות. אני יכול לעמוד ולהסתכל על כל החדר מרחוק, ואז אני יכול לעבור על כל הציורים בצורה מתודית, או פשוט ללכת לציור אחד שמשך אותי. כשאני מגיע לציור מסוים, אני משתהה אל מול הציור הזה, מתבונן בו, מגלה פרטים חדשים. הכל נע לאט יותר, תשומת הלב שלי פחות תזזיתית ויכולה לחדור עמוק יותר.

כל פעם שאני מפנה את תשומת הלב שלי לגוף, אני מתאים את התודעה שלי לקצב של הדבר שאחריו אני עוקב - מהמחשבות שבאות והולכות במהירות, אל עבר התחושות הגופניות שנעות ומשתנות לאט, שמכריחות אותי להאיט כדי לפגוש אותן לעומקן.

ההאטה הזאת היא נקודת פתיחה מצויינת לתרגול.

למי שניסו לרכוש את הסרט+הרצאה ולא הצליחו - הייתה תקלה טכנית שטופלה, מה שאומר שעוד תוכלו להספיק לראות אותי הסופ"ש על המסך שלכם בבית (וגם את הסרט The Antidote).
קישור עם כל הפרטים בתגובה הראשונה

רצית לשמוע את ההרצאה שלי על הקשר שבין פסיכדליה, רוחניות ודתות?
עכשיו יש לך הזדמנות לשמוע את המהדורה העדכנית והמורחבת בנוחות ביתך ומתי שמתאים לך!

בהרצאה ננסה להבין יחד מה זה הרנסנס הפסיכדלי שכולם מדברים עליו, מה הקשר בין פסיכדליה ורוחניות וכמה רחוק אחורה בהיסטוריה הוא הולך, ואילו הזדמנויות וגם סכנות עוד מצפות לנו מתוך המפגש בין השניים.

ההרצאה תהיה זמינה לרכישה וצפיה אונליין יחד עם הסרט The Antidote במסגרת סינמה נירוונה אונליין החל מה-10.5 ועד ה-21.5, הכל במחיר שווה לכל נפש 😎

לא חייבים לנסוע רחוק כדי לצאת לרטריט, אפילו לא צריך לצאת מהשכונה.

רטריט (Retreat), כשכמו כן הוא, הוא הזמנה לסגת, לקחת צעד אחורה להפסקה קצרה מהחיים שלנו, להשקיע את הזמן הזה בעצמינו בהתבוננות ובהטענת מצברים.

כשהקמנו את פרמטה, היה לנו חשוב לייצר אי של שפיות בלב הטירוף של תל אביב. לא לכולם תמיד יש את האפשרות (או הרצון) לצאת לרטריט של שבוע, ולפעמים כל מה שצריך זה לעצור, גם אם זה רק לחצי יום.

הצטרפו אלינו לשבת של מדיטציה בישיבה ובתנועה, בשקט ועם מוזיקה, עם עצמינו ועם אחרים.

150 ש"ח בלבד עד סוף השבוע!

לפרטים נוספים והרשמה >>>
https://www.funzing.com/sd/0VBFoq

השקט שבין הצלילים: ריטריט יום בלב תל אביב גלו את הפעילות השקט שבין הצלילים: ריטריט יום בלב תל אביב של פרמטה ב-Funzing זו הזדמנות מצוינת להינות מחוויה מיוחדת ולפגוש אנשים חדשים