Black dog travelers- מסע קרוואן באירופה

כל סיום הוא התחלה חדשה..
הי חברים וחברות
המסע שלנו באירופה הסתיים ואנחנו רוצים שבלה הקרוואן שלנו ששירת אותנו נאמנה ולקח אותנו למקומות מופלאים לא יעמוד סתם בחניה, אנחנו רוצים שהיא תיקח עוד אנשים למסע של חוויות אינספור וחיבורי לב. אז אם חשבתם על חיים על גלגלים, הנה הפרטים החשובים:
מוטורהום מודל בוואריה ( חברת פילוט)
בנוי על פיאט דוקאטו
מנוע 2.8
שנת 2005
קילומטראג'- 108,500
רישום צרפתי - עבר טסט בנובמבר 2023
במצב מכני מעולה ( כל ניירת התיקונים והתחזוקה השוטפת קיימים)
אזור מגורים-
בידוד: מתאים לחורף ( חיינו בכיף במינוס 10-15 מעלות) מה שאומר שגם פחות חם בקיץ.
חימום- גז מערכת truma C343
קירור- מזגן באזור הנהיגה
מזגן נוסף בסלון ( בתחתית כסא הנהג)
2 בקבוקי גז 11 ליטר.
מותאם ל-4 אנשים לנסיעה
מיטה זוגית
שתי מיטות יחיד מאחור
אפשרות להרכיב מיטה נוספת בסלון.
חדר מקלחת
חדר שירותים מרווח(שירותים כימים - T ford)
מטבח : 3 כיריים גז, תנור גז,
מקרר ( Dometic ) 138 ליטר פועל על גז/12v/v230
כסא נהג וכסא נוסע קדמי מסתובבים לכיוון הסלון. אפשר לארח בסלון בנחת 5 אנשים.
מיכלי מי שתיה ומים אפורים - 100 ליטר כל אחד
פאנל סולרי קטן
בטריה 100ah - חדשה לגמרי
מחזיק לאופניים ( דורש חיזוק)
מחיר- 19,000 יורו.
הורדנו את המחיר כי יש כמה תיקונים קוסמטים לעשות באזור המגורים.
הקרוואן בפולין כרגע והוא ברישום צרפתי.
למי שמעוניין: אפשר למכור את הקרוואן יחד עם פיתרון הרישום שלנו בצרפת! והכל נעשה און ליין!
לרציניים בלבד!!
נא לפנות בפרטי.

כבר תקופה ארוכה שאני מנסה לכתוב, מנסה להסביר לעצמי את מצבי וכלום לא יוצא.. אפילו את הפוסט הזה אני לא בטוחה שאסיים כי היכולת שלי לסיים פעולה או אפילו להגיע לאמצע שלה ממש ירדה בחצי שנה האחרונה.
סביר להניח שזה קשור למצב האומה שמייצר כובד ועצב בלב, אבל זה גם בהחלט קשור למצב החיים שהיינו בו.
לנווד בקרוואן באירופה זה דבר מדהים וכיפי, יש בו המון יתרונות כמו יופי אין סופי, להיות קרובים לטבע, ומפגשים מלהיבים, אבל יש לזה גם עלות אנרגטית מאוד גבוהה.
תדמיינו שעכשיו אתם יוצאים לטיול וכל יום נראה אחרת הסביבה כל הזמן משתנה, הנופים, האנשים החוויות כל יום שונים והכל באינטנסיביות מאוד גבוהה. וכמו במציאות הסביבה לא תמיד יפה ונעימה, יש בה מהכל. טוב, רע, קשה, מלהיב, מייאש, מרגש..
בטיול קצר או חופשה זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, לשבור את השגרה הרגילה. התחושה של החופשה נותנת מלא אנרגיה ומלא חוויות חדשות אבל אחריה זה הכי כיף לחזור הביתה למיטה ולמקלחת המוכרת ולהעריך את מה שיש.

כשחוסר יכולת לדעת מה יהיה בעתיד ( אפילו ברמה של איפה לישון הלילה או מה יהיה בסופר) הופך להיות שגרת חיים במשך מספר שנים זה משפיע על מערכת העצבים.
בשלושת השנים האחרונות חווינו באמת אינספור חוויות.. היו לנו ימים מדהימים וימים נוראיים, אספנו אין ספור סיפורים שנוכל לספר לאורך עוד המון המון שנים.. אבל לחיות בקרוואן זה לא פיקניק (אולי זה כן.. פיקניק כזה שצריך לארגן בעצמך כל יום.)
ולחיים שלנו הצטרפו אינספור מטלות והתמודדויות לא קלות -
לטפל בצרכים בסיסיים כמו מים, חשמל, ריקון ביוב, טמפרטורה משתנה ,להתמודד עם רעשים וזיהומים סביבתיים, להתפרנס בשווקים הפכפכים, לטפל בבריאות בלי רפואה קבועה , לטפח זוגיות כשבעצם אנחנו כל הזמן יחד וכמעט אין קהילה, ללמוד שפות חדשות כי אין ברירה וצריך לתקשר עם הסביבה, לנהוג בסביבה לא מוכרת כמעט כל יום, לדאוג למשפחה וחברים מרחוק, להכיר תרבויות ואנשים שלא תמיד באים לך בטוב ועוד אין ספור משתנים..
מצד אחד כל הקושי הזה בנה חוסן, גמישות ותושיה,
וגם נולדו תובנות חדשות על היחסים בין בני האדם לסביבה. אבל בשנה האחרונה התווספה גם לחיים תשישות גדולה.

וואו הגעתי לאמצע.. תחזיקו איתי (או אותי) עד הסוף..

המסע הזה שינה אותנו אין ספק, כלל החוויות ליטשו ועיצבו אותנו מחדש וזה מרגיש לי שהפכנו לאנשים יותר מזוקקים. ואנחנו בהודיה גדולה קודם כל לעצמנו שבחרנו לחיות ככה וגם ליקום שקיבל אותנו תמיד ביופי ואהבה.
אבל אתמול מסע של שנתיים ועשרה חודשים בא לסיומו..
עברנו לגור בדירה, כזו עם 4 קירות, מים זורמים, חימום מרכזי וחשמל. בלילה כשנשים את הראש על המיטה נדע שהלילה נישן באותה פינה, נוכל ללחוץ על כפתור ומים ישטפו את האסלה, נתקלח במקלחת שרק אנחנו התקלחנו בה, וגם נלמד רק שפה אחת ( פולנית, השפה הכי קשה אחרי עברית).
אני מקווה שכל הנוחות הזו שקצת מרגישה מוזר ( וואו איזה זרם מים יוצא מהברז!) תפנה לנו אנרגיה ליצירה חדשה, אני מקווה שגם יהיו לנו חברים חדשים, שנוכל לגדול ולהתפתח בכיוונים שונים.

ולמי שעקב אחרינו כאן או בעמוד שלנו Black dog travelers- מסע קרוואן באירופה תודה שליוויתם אותנו, והייתם חלק בלתי נפרד מהמסע❤️.

עכשיו אנחנו ננוח קצת ונרקום את החלום הבא.
שולחים לכולם אהבה🤍

בתמונות: אנחנו בביאלסקו ביאלה, עיר קטנה בדרום פולין..

אחד הדברים הכי מדהימים בלטייל בקרוואן זה החוויה של היכרות עם התרבות האמיתית של כל מדינה.
בלה הקרוואן לקחה אותנו לדרכים צדדיות, לכפרים, לעיירות קטנות ולהמון טבע. לפעמים אנחנו אומרים לעצמנו שעצרנו בלוד, או גבעתיים או גבעת נילי של אותה מדינה. איפה שהאנשים חיים את היום יום שלהם ולא מכוונים לתיירות בכלל.
מידי פעם אנחנו עוצרים בערים גדולות אבל מכיוון שהן כל כך מתוירות ועסוקות קשה להרגיש שם את הפעימה האמיתית של אותה חברה שחיה שם.

הכי אנחנו אוהבים להתבונן ולהתחכך עם המקומיות היום יומית כמו להיות בגינת כלבים עם החבורה הקבועה הכלבית/אנושית באוסטריה, או לחנות מאחורי סופר שכונתי בעיר קטנה בסלובקיה ולקנות שם באגט עם הפועלים באמצע יום עבודה,
להסתובב בשוק שישי בכפר קלמבקה ביוון ולראות איך כולם מתעוררים לחיים, מדברים וקונים לסופש.

יש מדינות שחיי היום יום הרגישו לנו כמו בבית; יוון, בוסניה וספרד שבהן הפעימה המקומית השתלבה באופן הרמוני עם הלב שלנו
ויש מדינות שהפעימה הזו היתה חדשה לאוזננו כמו סלובניה שהתרגשנו מהשקט והנינוחות ששוררים בכל מקום, או אפילו צורמת כמו בצרפת או גרמניה ואוסטריה שעל אף שהיינו שם תקופה ארוכה הרגשנו זרים כי קצב הפעימה בשבילנו היה מהיר ומערבי מידי .

היתרונות בלטייל בקרוואן זה לא כי זו דרך זולה לטייל בה (דרך אגב, היא לא) וגם לא בדיוק חיפוש אטרקציות ( אלא אם כן בא לכם לחפש חניה ולנסוע בפקקים).
היתרון העיקרי שקיבלנו מהמסע הזה הוא להכיר את עצמנו ולמצוא את הקצב הפנימי.
למדנו לחיות במציאות שמשתנה מרגע לרגע,
להתגמש אל נוכח השינויים והמצבים שהיינו בהם 24/7,
ולהתחבר לעצמנו דרך חיבור לאדמה ולאדם.
זה מסע פנימי שבונה חוסן ופתיחות שממלא את כל התאים בגוף שלך בנופים, חוויות ותובנות.
ולאילו מכם שהפוסט הזה גורם לכם להרגיש את הלב פועם וקול פנימי אומר לכם -כן!
נשמח לעזור לכם בייעוץ אישי להגשים את הקריאה הזו.
אנחנו מאחלים לכולנו חג של חירות.

התמונות הן מהשבוע האחרון מהמסע שלנו מאוסטריה- לפולין. בינתיים היה כמה ימים שמשיים וכמה ימים קפואים - כיאה לאביב אירופאי.
אוהבים
רון, מתיאה והכלבים.

עוד סיפור אהבה בדרכים..
זה הסיפור על טורן, פוגל,טייני, סטאר ולונר השכנים שלנו.
החלק הכי מרגש בשהיה שלנו בחווה האוסטרית היה היחסים שנרקמו עם הסוסים של השכנים שחלקו איתנו גדר ארוכה.
כבר בימים הראשונים שהגענו והתלהבנו מהגינה האינסופית של החוה היה נראה שהסוס הלבן הגדול ( שבגלל זה קראו לו טורן) הוא סוס סקרן עם ביטחון עצמי. בניגוד לאחרים שליחכו באדיקות אין סופית את הדשא, הוא בא לעברנו להבין מי השכנים האלו.
על אף שבאוסטריה יש המון חוקים ואני בטוחה שאסור לי להאכיל את הסוסים, לא התאפקתי וזרקתי לעברו קצת דשא (כי ידוע שהדשא של השכן טעים יותר:)), ואכן היתה התלהבות רבה מצידו. תוך מספר שניות הצטרפה אליו אפורה חיננית ( זוהי פוגל) ואחרי כמה ריחרוחים ביניהם, טורן הסתכל עלי, הזיז את הראש מעלה מטה ועשה תנועה עם הרגל הקדמית כמו שקסם עושה כשהיא רוצה חטיף... טוב הבנתי. זרקתי עוד קצת דשא והוא נתן לחברה שלו פוגל לאכול. נמסתי...קראתי לרון שיבוא לראות.
אז ככה יצא שרון ואני עומדים ומסתכלים על שני סוסים שמסתכלים עלינו בחזרה בסקרנות. הם ריפרפו בשפתיים העצומות שלהם על הצוואר אחד של השני והסתכלו עלינו מחובקים. כאילו אומרים לנו "היי תראו גם אנחנו משפחה"..
וככה כל יום באנו לבקר את הצד הזה של החצר. עמדנו לידם והסתכלנו עליהם, לפעמים הם היו בשלהם ולפעמים באו לבקר.. וככה עם הזמן גם טייני הפוני וסטאר החומה עם הכוכב על האף הרגישו גם יותר בטוח ורצו גם הם קצת יחס וחטיפי דשא. חוץ מלונר שתמיד שומרת מרחק אבל קיבלנו ממנה מבטים רכים ואוהבים.

ראו שהחבורה החמודה נהנית מהאנרגיות החיוביות והחופשיות שלנו ושבניגוד לשאר בני האדם שהם רואים מסביבם אנחנו פחות עסוקים ויש לנו זמן להיות איתם.
וכך לאט לאט חברות או שכנות נעימה נרקמה.
בטיולי הבוקר עם הכלבים מחוץ לחווה יכולנו לעבור מול שער האורווה וטורן ופוגל או סטאר היו באים לקראתנו, נותנים קישקוש זנב ומקרבים את האף לליטוף.
עשינו להם מופע ריצה עם הכלבים, ראינו אותם מגיבים לצחוק שלנו ולחיבוקים ואפילו מופע טריקים עם בלון שעשיתי מולם השאיר אותם מרותקים.

מהמרפסת ראינו אותם רצים ומשחקים אחד עם השני, מתנשקים, רבים, נושכים צווארים, וממש שמחנו להכיר את הלהקה/משפחה הזו.
זה לא סיפור עם פאנץ', אין דרמות, או סיבוכים מיותרים. פשוט סיפור אהבה עם הסוסים של השכנים.

נ.ב
אין הרבה תמונות שלהם כי דאגנו להיות בלי מסכים איתם שרק מרחיקים אבל מידי פעם הגנבתי קליק מצלמה. תוכלו לקרוא קצת על כל אחד מהם בתמונה.
טורן ופוגל אלו השמות שנתנו להם הבעלים, כל שאר השמות מומצאים.

לאלו שמפחדים להתחייב, לאלו שאוהבים לגוון וצריכים גם נוחות ליד הקרוואן, אנחנו רוצים לספר לכם על המודל ההיברידי שלנו בשנה האחרונה: חיים בקרוואן מטובלים בדירות איירבינבי.
בינתיים היו לנו 3 חוויות איירבינבי נהדרות: בביקתה בבוסניה, בדירת קרקע באיטליה ובבית עם שטח באוסטריה. כל המקומות שהיינו בהם הם מקומות לא תיירותיים, לכן המחירים זולים ובעיננו השקט, הטיולים הרגליים, המכולת והמסעדה מקומית - הם הסביבה המושלמת. רוב האנשים יגידו שזה חור על המפה, אבל לאוהבי הפריפריה, זה המקום המרכזי:)
אז כמה זה עלה לנו?
בבוסניה היינו בביקתה יפייפיה במרחק של רבע שעה נסיעה מסרייבו בעיירה כפרית בשם פאלה. הביקתה היתה שתי קומות- 2 חדרי שינה למעלה, סלון, מטבח ושירותים למטה ומרפסת גדולה, חצר וחתול שבא עם הדירה- כ550 יורו לחודש.
באיטליה היינו בדירת קרקע בבית עתיק, מטבח נוח, סלון וחדר שינה באותו חלל ומקלחת משופצת- בכפר יפייפה ליד כמה עיירות שאפשר להשיג בהן כל מה שרוצים וליד המון יקבים. מתאים ליחיד או זוג עם חיות מחמד. כ- 700 יורו לחודש. לדירה גם היתה גינת ירק לא פעילה שהפכה להיות גינת כלבים ובית קפה לנו ולמירלה בעלת הבית (וחברתנו) בצהריי היום.
באוסטריה- בדרום אוסטריה ליד וולקרמרט, יחידת דיור שהיא חלק מבית ענק, עם חצר עצומה. בחצר יש יורט, גריל פינלנדי, פינות ישיבה, תרנגולים וסוסים בחצר הצמודה. לא מתאים לילדים רק זוגות עם כלבים/חתולים. דירה גדולה ומפנקת ב- 1000 יורו לחודש.
אבל חוץ מהכסף והמיקום מה שחשוב זה הקשרים המרגשים שיצרנו.
לטייל בקרוואן מאפשר לך לפגוש המון אנשים אבל כולם תוך כדי תנועה, נפגשים ליום יומיים, שבוע שבועיים ואז נפרדים. זה לא מאפשר ברוב המקרים לייצר קשרים עמוקים יותר ולא נותן תחושה של קהילה. למזלנו הגדול כל בעלי הדירות שהיינו בהן היו מקסימים, העברנו איתם הרבה זמן יחד, שאלנו על המקום ועל האנשים וגם סיפרנו על עצמנו, על ישראל ועל המצב במלחמה, אכלנו יחד, למדנו שפות חדשות ולחודש חודשיים היינו חלק מקהילה.
השילוב בין הקרוואן לדירות מאפשר לנו להגדיל את נפח העבודה, להנות מנוחות, להתאושש מהדרכים ולחזור לדרך כשאנחנו מוכנים.

אז אם אתם צריכים ייעוץ אישי לקראת מסע קרוואן באירופה או מסע היברידי פנו אלינו בפרטי, בווטצאפ או באתר. נשמח לעזור❤️
Www.blackdogtravelers.com

בתמונות: טעימות קטנות מהדירות והסביבה שלהן

איך מסתדרים עם אוכל ודרישות תזונתיות במסע קרוואן באירופה?
בייעוצים שלנו עולות הרבה פעמים שאלות על אוכל. לפעמים זה קשור לצרכים תזונתיים כמו במקרה שאחד מבני המשפחה רגיש או אלרגי, ולפעמים קשור לתקציב. החלטנו לעלות לכאן חלק מהשאלות שנשאלנו כדי שתוכלו להתכונן יותר בנחת.

🥗אז מה עושים כשיש דרישות תזונתיות לאחד או חלק מבני המשפחה?
כמו מזון נטול גלוטן/טבעוני/ללא לקטוז וכו'? התשובה המקוצרת היא שברוב הזמן (90%) אתם תמצאו מה שחיפשתם ואפשר גם להתכונן לבאות.
ועכשיו בקצת יותר פירוט-

במרכז אירופה ( גרמניה, אוסטריה, איטליה, סלובניה, צרפת ספרד וכו') אפשר למצוא כל מיני ואריאציות של תחליפי בשר, יוגורט וגבינות ללא לקטוז, פסטות ולחמים נטולי גלוטן, בכל סופר גדול מהרשתות המוכרות כמו קרפור, קאופלנד, בילה, לידל וכיוצ.
בגוגל חפשו בשורת החיפוש "היפרמרקט" שבדרך כלל ממוקמים בשולי הערים, יש בהם ה כ ל ונוח לחנות בהם את הקרוואן. אבל סביר להניח שבכל סופרמרקט גדול שתכנסו אליו תמצאו ורסיה של מה שחיפשתם.
גם ברשת - dm- שזה סוג של סופרפארם תוכלו למצוא הרבה מאוד מוצרי מזון בריאים, מופחתי סוכר, תחליפים לטבעונים, ואופציות ללא גלוטן.

במזרח אירופה זה הופך לקצת יותר מורכב וגם תלוי איפה אתם נמצאים.
ניקח לדוגמה את אלבניה שהפכה ליעד תיירותי חם לאחרונה - אם תטיילו באזורים מרכזיים כמו ערים גדולות או במקומות עם הרבה תיירים, סבירות גבוהה שתמצאו כל מה שתרצו.
אבל ברגע שיוצאים מהמרכז וחווים את צידי הדרך, שזה בדרך כלל מה שקרוואניסטים עושים, מגוון המזון מצטמצם והמוצרים יותר בסיסיים.
בשר, לחם, גבינות, דגנים, ביצים וחלב תמצאו במכולות של פעם ולצידן חנות ירקות עם מבחר מצומצם שגדל באזור.
במדינות קצת פחות תיירותיות ומפותחות כמו צפון מקדוניה ובוסניה - זה יהיה יותר מאתגר למצוא תחליפי מזון.
לכן אם יש משהו כמו תחליף חלב או סוג קמח מסויים שאתם זקוקים לו- במקרה כזה אנחנו ממליצים להצטייד בערים הגדולות הקרובות או לחפש במקומות הכי תיירותיים, לקנות אקסטרא ולאחסן בואן.

💸איזה סופר הכי זול?
אחרי שנתיים וחצי ב17 מדינות וסקר שוק מעמיק;) הרשת שמצאנו שהיא הזולה ביותר בשבילנו היא לידל.

🍽מה עם מסעדות?
במרכז אירופה ( גרמניה, איטליה, ספרד, אוסטריה, סלובניה, קרואטיה, יוון) ארוחה יכולה לעלות בין 30-70 יורו לארוחה לזוג.
ובבלקן אפשר גם להנות מארוחה מפוצצת של 15 יורו לזוג.
ברוב המסעדות באירופה מאוד מקפידים ליידע על כל מנה מהם המוצרים וגם מה ניתן לבקש עם התאמות אישיות כך שאין בעיה.

🍇מה אפשר להכין בקרוואן?
ה כ ל !

כמובן שבישול על גז זה הבישול הכי קל ונפוץ בקרוואן.
אבל גם אפייה - יש וואנים שמגיעים עם תנור גז. ואם אין תנור אפשר לקנות סיר פלא של פעם או את הוורסיה המודרנית שלו omnia oven ( חפשו באמזון) ולאפות עוגות ולחמים כמו פעם.
שייקים? רטבים טחונים? או טוסטר?
אפשר לקנות מוצרים חשמליים כמו בלנדר או טוסטר וכשהולכים לחניון עם נקודת חשמל של 220v מתחברים לחשמל אפשר להפעיל אותם ולהתפנק.

🏆באיזה מדינה האוכל הכי טעים שאכלתם?
בשבילנו המנצחות בינתיים הן יוון ופולין.

איזה עוד שאלות יש לכם לגבי אוכל? נשמח לענות!
ואם כמובן אתם מחפשים מי שיעזור לכם לתכנן מסע מורכב כזה, אנחנו כאן לייעוצים אישיים.
תוכלו למצוא עוד מידע עלינו ועל הייעוצים באתר שלנו-
Www.blackdogtravelares.com

התמונות הפעם הן של חוויות טעם שהיו לנו בדרך ומתכון של המנה הכי שכיחה במטבח שלנו:)
שלכם,
רון, מתיאה והכלבים.

סליחה שלא עניתי.כמה כבר פנו אלי ושאלו למה נעלמנו ומצד אחד זה כל כך כיף לדעת שחסרנו מצד שני כמו אצל כולם מאז המלחמה האנרגיות מתחלקות לדברים היותר חשובים בחיים , אז אין לי זמן לכתוב..
רק בקצרה אגיד שאנחנו דואגים ומתגעגעים
שלא הרגשנו שום עוינות או עניין מיוחד בישראליות שלנו
במשך חודש שלם נהגנו דרך בוסניה, קרואטיה, סלובניה ואיטליה עד צרפת כדי לעשות טסט לבלה.
ואז לקחנו פאוזה.
כרגע אנחנו גרים בדירה קטנה בכפר איטלקי קטן ליד ביאלה ובלה עושה נסיעות קצרות בלבד ללידל או לקונאד הקרוב. זכינו לביקור משפחתי בתקופה הכי יפה של השנה, בקריסמס, עם כל הקישוטים והאורות.
אנחנו מקווים שאתם בטוב, ושאתם חוזרים לחלום על לטייל ולראות שהעולם יפה.
אנחנו עכשיו עסוקים בענינים משפחתיים ומשקיעים בעסק ( Rom Studio - מוזמנים לפרגן:)) מידי פעם חפשו אותנו בסטורי מבטיחים שברגע שיתפנו האנרגיות נחזור..
מוסיפה כמה תמונות מחיי היום יום בכפר.
שולחים❤️ 🐾🐾 וחיבוק גדול

Every morning we wake up with sadness. Very deep sadness for what is going on in the world right now. Its hard to see the beauty of things when you are hated for where and how you were born. I dont think my life matter more than any other person from any origin,color or gender. We are all worthy of freedom, love and joy. Everybody say the situation is complicated, but its not.
Innocent people should be realesed. From both sides.
The israeli hostages by hammas, and the palestinian by hammas.
If you choose side palestine/israel you are wrong. Lack of understanding, missconception and media lies got to you. Go to your heart and you will see the truth. Every life matter.

Life will go on, and things will calm down becouse this is life. But please connect to your good thoughs, send love and hope for freedom. Your thoughts matter. Your actions and behavior to your family, friends and community matters.
And if you know an israeli or a palestinian person, just say hello, send a heart, ask them how they feel.be kind.
becouse one day it can be you who will suffer from hatred for things you dont have control on..and the kindness of people arund you will be the only thing that will lift you up.

למי שרוצה להטיס את החברים הפרוותיים שלהם.. אנחנו הכי מבינים את הצורך להיות בטוחים ולהישאר יחד.. הנה כתבה שמסבירה מה נדרש כדי להטיס כלב/חתול לחו"ל.
שולחים אהבה וליטופים מרגיעים, מחזקים אתכם ברגעים הבלתי נתפסים האלו.
מתפללים לשלום.
רון מעיין והכלבים
🐾🐾❤️

נוהל יצוא חירום מישראל לאור המצב בישראל עקב המלחמה אנשים רבים רוצים לטוס ישראל בהקדם האפשרי, וכאשר מדובר על הטסה בעלי חיים יש צורך בהכנה מקדימה לבעלי החיים מבחינת חיסונים ואישורים ליעד הר....

בוסניה והרצגובינה- לא מה שחשבתם..
יש לה 3 נשיאים- כל אחד מייצג את הלאומים השונים או כמו שקוראים לזה כאן ה"עמים המרכיבים":
בוסנים- מוסלמים,
סרבים-נוצרים אורטודוקסים,
קרואטים- קתולים.
יש להם 160 שרים
ראש ממשלה אחד.
ושתי ישויות בעלות ניהול עצמי: הפדרציה של בוסניה והרצגובינה
ורפובליקה סרפסקה.
רפובליקה סרפסקה מורכבת מסרבים בעיקר.
והפדרציה בעיקר מבוסנים וקרואטים.
כשמטיילים במדינה, מרגישים את ההבדל בין שתי הריבונויות האלו בעיקר בסגנון הבנייה וגם בוייב.
לא אכנס לכל הפרטים על המלחמה שהיתה פה בשנות ה90 כשנפרדו מיגוסלביה, וגם מלחמות פנימיות על עצמאות וניקויים אתנים נוראיים. עד היום רואים בניינים לאורך כל המדינה מלאים בחורי יריות מאז...
אבל מה שהכי מדהים פה שכשאנחנו שואלים את האנשים היום האם יש איבה בין שלושת העמים המרכיבים, כולם ענו שלא. חיים בשלום, רבים בעיקר על כדורגל.
ועוד משהו..
אתם יודעים איך אנשים אוהבים להתלונן על המדינות שלהם ועל השחיתות, נכון?
אז זה לא שאין שחיתות ( 160 שרים.. ) אבל אלו שדיברנו איתם, אמרו: " חיים בריאים בבוסניה" , " מקום טוב לחיות בו", "החיים טובים פה".
וזה לגמרי ריגש אותנו.
מה עוד?
הירקות פה סבבה, המון פירות יער, המים טעימים, אנשים נחמדים, מחירי מחייה בין הזולים באירופה.
בינתיים, גם אנחנו נהנים כרגע מהחיים הטובים שיש לכפר המתוק pale להציע.
בתמונות: בעיקר תמונות מהמרפסת של הביקתה שלנו בפלה.
חג סוכות שמח!

"Direction is so much important then speed.. some are going nowhere fast"

החיים הם מסע ואין באמת לאן להגיע.
אבל כשחיים בדרכים, הרבה פעמים צריך לחשוב מה יהיה היעד הבא.
לפעמים נבחר מקום כי זה מקום שמסקרן אותנו, לפעמים כי צריך לסדר או לתקן משהו ברכב, או כי שם נמצאים חברים שנרצה לפגוש.
אבל מידי פעם בין בחירה בין מקום אחד למקום הבא, צריך למצוא את הכיוון הפנימי שאליו נוסעים.
את המצפן שמזכיר לנו מה אנחנו רוצים בחיים שלנו? מה משרת ומטעין אותנו? מה נותן לנו יותר חופש ומאפשר לנו להיות אנחנו באופן אוטנטי.

מציאת הכיוון הפנימי דורשת האטה, התכנסות והתבוננות.
סוג של בדק בית.
מה נשאר ומה הולך כדי שנוכל להתקדם לכיוון הנכון.
אחרי שיש את הכיוון הנכון, המהירות כבר מתאימה את עצמה לדרך.

אז כמו שאנחנו תמיד אומרים: "מסע מוצלח מתחיל בתכנון מוקדם" וזה גם תופס על מפת הנפש..
לכן שכרנו ביקתה לחודש באחד האזורים היפים של בוסניה, כדי לדייק את עצמנו, לנוח ולהנות מהפינוקים שיש לבית להציע.

יש לנו המון מה לספר על הנופים, האנשים והחוויה הרגועה והבטוחה של בוסניה, אבל כל דבר בעיתו.

ייעוצים לגבי קנייה/השכרה /תכנון מסע קרוואן מתקיימים כרגיל בימי השבוע - https://www.blackdogtravelers.com/blank

ובנוהל- תמונות שעושות נעים בעין...

יש מקומות כל כך יפים, שאין לי הרבה מילים להוסיף להם. כזו היא בוסניה, גם יפה, גם נעימה, גם אנשים מהממים, גם כלבים וחתולים מתוקים שבאים לבקש אהבה, גם זול, גם טעים.
מקום כלבבנו.
אפשר להמשיך להלל, אבל עדיף שפשוט נהנה וניתן לתמונות לדבר..
שולחים ברכה מכל הלב לשנה טובה יותר, חופשית יותר,
שנה עם יותר אהבה, הבנה, איכפתיות ונעימות לנו ולסביבה.

רון מעיין והכלבים🐾🐾❤️

מונטנגרו- קווים לדמותה
אנחנו כמעט חודשיים במונטנגרו ולא שמעתם מאיתנו הרבה..
יש לזה 2 סיבות.

אחת- היא שמאוד קשה לצלם נופים עוצמתיים עם מצלמה כלכך קטנה. זה מרגיש כמו ביזבוז...
שתיים - אנחנו שחוקים.. יותר משנתיים בדרכים, ראינו אין ספור נופים, פגשנו מאות אנשים מרחבי העולם ותוך כדי התמודדנו עם אין ספור בלתמים, תיקוני רכב, בנייה ותפעול של עסק עצמאי ופינוק של שני כלבים פנסיונרים. על אף שלהיות כל היום בטבע זה מדהים, לפעמים כל מה שצריך זה נוחות כדי לאגור כוחות ולהשקיע בדברים אחרים.
בקרוב ננוח לחודש בדירה חמודה בבוסניה אבל עד אז אנחנו במונטנגרו ואנחנו רוצים לספר לכם על קצה המזלג את ההתרשמויות שלנו ממנה.

קודם כל מונטנגרו יפייפיה! הנופים פה עוצמתיים, חזקים ויש המון מה לראות.
נופים מטורפים מהפסגות הגבוהות, אגמי מים מתוקים ויפים וקו חוף הררי ומעניין.
הטבע כאן שמור, זה מרגיש שעל אף שהמקום ממוסחר שמרו על הצביון של המקום וגם של הטבע (מה שאי אפשר לומר על אלבניה שכנתה).

🏡האנשים פה ממש ממש גבוהים( 183 ס"מ זה הממוצע) אנחנו צוחקים על זה שהגובה שלנו מתאים בערך לגובה הממוצע של הילדים פה..

הבתים ממש קטנים. אין בניינים גבוהים מארבע קומות וגם השטח שעליו בנויים הבתים הוא קטן. תמצאו פה הרבה בתי קרקע שהם בגודל של יחידות דיור בקיבוץ.
בחדר מטבח מאובזר קומפלט בגודל של 2 על 2
ישבנו בנוחות רבה 5 אנשים (4 ענקים וענקיות מונטנגרים ואני).

🥒הירקות פה עצומים, מלפפון, שום או כרוב... הכל פי 2-3 גודל לעומת ישראל. זו נקודת זכות עצומה למונטנגרו מהצד שלי..

🍅אדום הוא הצבע השולט כאן. הוא מסמל - מקצועיות, שירותיות, ביטחון והרגעה. כי בסופרמרקט, בקופת חולים ובבתי חולים במסעדות וגם במוסכים- המדים אדומים.

🚙צפירות בכבישים- כשיש אירוע פוליטי, מסיבה או חתונה.

🏞החופים פה הם סלעיים או מבטון ( תראו בתמונות).
וכל התיירים שהיו פה עד אתמול ( כי התחילה שנת הלימודים) התפרקדו להם בכיף על האבנים.

🍽האוכל- בלקן סטייל. בשר ותפוח אדמה לפעמים שעועית ולחם. המנות ממש גדולות, המחירים סבירים. לא התרגשנו.

🪬לא שמעו במונטנגרו על מדרכות. מילא בהרים כשלא עוברים הרבה רכבים אבל בקו החוף פשוט עוברים מהחוף לשכונה דרך כביש סואן בלי קווי חציה או גשרים. 3-4 פעמים ביום יורד לנו הלב לתחתונים כשאנחנו עוברים את הכביש כדי לצאת מהחניון.

👥️באופן אישי, לא התחברנו למונטנגרים. הם מנומסים אבל מאוד תכלסים וקצרים בדיבור. אבל כשמחייכים אליהם נשבר הקרח המונטנגרי והם יעזרו במה שצריך.

🚃מבחינת חניוני קרוואנים יש כאן שפע, מחניונים בהרים לכאלו שממש על החוף המחירים נעים בין 10- 40 לזוג ללילה.

🖱ווייפיי - הכי טוב שיש באירופה. 1 טרהבייט ב20 יורו לחודש.. תענוג.

ונסיים בקינוח מתוק- מצאנו כאן את הגלידה הכי טעימה שאכלנו בשנה שנתיים האחרונות.. gelateria splendido בהרצג נובי 🍦🍨

וזהו לבינתיים.. ניתן לתמונות לעשות את השאר..

מאחלים לכם חזרה קלה לשגרה🪬💚

רון מעיין והכלבים

פעם לפני כמה שנים הלכתי לפסיכולוגית ( לא הראשונה שלי...) והיא שאלה אותי, מה את מבקשת בשביל החיים שלך?
אז אמרתי לה שאני רוצה חיים מלאי הרפתקאות.
היא ענתה- תיזהרי במה שאת מבקשת.

זו היתה הפגישה האחרונה שלנו.

הרבה אנשים שואלים אותנו:
האם זה נראה לכם מתאים לצאת למסע קרוואן:
בגיל פנסיה?
עם תינוק?
משפחה עם מתבגרים?
עם חתול?
עם כלבים?
עם חתול וכלב?

מה שאנחנו עונים זה: אין גיל ואין מבנה משפחתי מתאים לקרוואן. אפשר לטייל ולחיות בקרוואן בכל גיל ובכל קונסטילציה, יש אין סוף אפשרויות ולכן יש אינסוף פתרונות..

אז אם הלב שלכם אומר לכם אני רוצה שינוי, אני רוצה קרוב לטבע, אני רוצה לצאת אל הלא נודע, אני מוכן לקבל את החוויות הטובות והרעות לתוכי..

אז חיי קרוואן מתאימים לכם.

ד"ש ותמונות ממונטנגרו היפה..
רון מעיין והכלבים🐾🐾🩷

איך לתכנן טיול ארוך באירופה מעבר לשלושה חודשים?

כל מי שרוצה לעשות טיול ארוך או לחיות ולטייל בקרוואן באירופה צריך לקפוץ למים ולהכיר את החוקים ואת המגבלות בכל מקום.
אנחנו רוצים לעשות סדר וולהסביר כל מיני מושגים שתמיד מתבלבלים בינהם בתחום הזה ולתת לכם מקורות מידע מהימנים (שזה לא אנחנו אלא הלינק שנמצא בסוף) .

❓️ מה זה שנגן? אלו 27 מדינות באירופה שהגבולות בהן חופשיים. לא צריך לעשות שום בדיקה או להראות דרכון.
הן כוללות את קרואטיה, סלובניה, איטליה, גרמניה, אוסטריה, צכיה, סלובקיה, פולין, שוויץ, הולנד, צרפת, דנמרק, שוודיה, בלגיה, פורטוגל, ספרד, הונגריה, ליטא, לטביה, אסטוניה, יוון, לוקסמבורג, מלטה, פינלנד, איסלנד, נורווגיה,ליכטנשטיין. אפשר לעבור בין כולן יבשתית בלי להוציא דרכון. פשוט ממשיכים לנסוע.

❓️ ויזת שנגן- בעלי דרכון ישראלי יכולים לשהות בכל המדינות האלו ביחד עד 3 חודשים בתקופה של חצי שנה. אחרי חצי שנה מותר לכם עוד פעם שלושה חודשים. אפשר גם להיכנס לחודש, לצאת לחודש, להיכנס שוב לשבוע ולצאת.. בקיצור הבנתם.. אפשר להיות יצירתיים ובעיקר תנודתיים. ולא לעבור 90 יום בתוך 180. מה קורה אם עברתם את החוק? כנראה תשלמו הרבה וגם יאסרו עליכם כניסה לתקופה מסוימת ( תלוי איפה נתפסתם)
❓️ לבעלי דרכון אירופאי ( של אחת ממדינות השנגן)- החוק של ה90 יום בתוך ה180 לא חל עליהם בשנגן. יש להם את חופש התנועה בתוך המדינות האלו.
❓️נניח ויש לכם דרכון אירופאי ונדלקתם על איזושהיא מדינה ובא לכם להישאר שם יותר משלושה חודשים. כמעט בכל מדינה באירופה תצטרכו להודיע אחרי 3 חודשים שאתם שוהים בה ולעבור תהליך רישום ( זה עדיין לא תושבות) . זאת אומרת שתצטרכו ללכת לעיריה, להראות חוזה מגורים/ ביטוח בריאות ומספיק כסף בבנק ולקבל מספר ביטוח לאומי או איזשהוא רישום אחר ( משתנה ממדינה למדינה). זה כבר לא מסע זה רילוקיישן- ולכך צריך לפנות ליועצי הגירה או לקרוא את החוקים של כל מדינה ( לינק בהמשך)

❓️אתם זוג נשוי ולאחד מכם יש דרכון אירופאי ולשני לא- כל עוד אתם פיזית ביחד גם לבן/בת הזוג עם הדרכון הישראלי יש זכות לחופש התנועה. אם אתם רוצים לשהות באותה מדינה מעבר ל90 יום שניכם תצטרכו להרשם במדינה. אבל אם אתם זזים כל הזמן, זכות חופש התנועה נשארת גם מעל 90 יום.
שימו לב, אף אחד בדרך כלל לא שואל אבל אם כן, תצטרכו להראות הוכחות שהייתם יחד כל הזמן כמו תצלומים ברשתות החברתיות, חשבוניות או חוזים כלשהם. לגבי הסעיף הזה, בבקשה שכל אחד שיש לו שאלה לגבי החוק ישלח שאילתא לאיחוד( הלינק האחרון בפוסט)

אני מקווה שזה עשה לכם סדר בכל ענייני השהייה והתנועה באירופה.

אם לא, אל דאגה כתבנו עוד על זה פוסט אינפורמטיבי בבלוג שלנו
תוכלו לקרוא אותו בלינק הזה-
https://bit.ly/3OHhJvz

זה רק 6 דקות קריאה, אז אל תשאלו אותי פה בתגובות שאלות שענינו עליהן שם..

ואם עדיין לא קיבלתם תשובה, פנו למומחים ( לא אלינו) ושלחו מייל עם שאלה על המצב שלכם לאתר של האיחוד האירופאי, באתר הזה יש את כל התשובות המהימנות לשאלות שלכם( ותפסיקו לסמוך על אנשים בפייסבוק שיתנו לכם תשובה מהנסיון שלהם).

https://european-union.europa.eu/contact-eu/write-us_en

ואחרון חביב
אם הבנתם את עניין השהות ועכשיו אתם רוצים להבין איך לקנות ולרשום קרוואן שיאפשר לכם להתגלגל בכל אירופה ולהנות מהנופים המטריפים שלה, נשמח להסביר על כל הדרכים האפשריות כולל יתרונות, חסרונות ועלויות בייעוץ אישי.
כאן תוכלו לראות במה הייעוץ שלנו יכול לעזור לכם:

https://www.blackdogtravelers.com/blank

אנחנו רוצים שתמצאו את הזמן להגשים את החלומות שלכם וגם תחסכו לעצמכם זמן בגישושים אחר מידע מדויק. כי זמן זה הדבר הכי יקר בחיים..וחבל לבזבז אותו🚎🚌😍

בתמונות אוסף אקלקטי מהתקופה האחרונה במונטנגרו.
שלכן ושלכם
רון, מעיין, קסם ובונדי🩷🐾🐾

היום שעלינו על הטיסה היה יום נוראי! למרות שהכל היה מאורגן טיפטופ כל הפחדים והחרדות שלנו עלו. קסם לא היתה מוכנה להיכנס לכלוב הטיסה ומתוך מאמצי השכנוע רון נקע אגודל.
בונדי רעד בטירוף.
אחרי זה היתה לנו מריבה פיצוץ לפני העלייה למטוס בקטע של אוטוטו נפרדים.
אני בקושי תיפקדתי אחרי כל זה אז לקחתי ואבן ועלינו לטיסה הכי רועשת בעולם עם דיילות שצחקו לי בפנים כשאמרתי להם שיחממו את בטן המטוס עבור הכלבים..
נחתנו בגרמניה ונהג המונית שהזמנו כמעט ולא הסכים לעלות אותנו כי לא היה מקום לכלובי הטיסה ( אפילו שהודענו לפני).
הגענו ב 2:00 בלילה למלון בלי אף אחד בקבלה, עד שהבנו איך להיכנס והגענו לחדר כדי סוף סוף לישון
בונדי לא הפסיק להשתעל ולחרחר.
בקיצור,
זה היה היום האחרון של חיינו הקודמים.
ומאז..איכשהוא עברו להן שנתיים..
אין לי את היכולת לסכם משהו כזה וגם לא לעשות רשימה.
זה פשוט גילגול אחר.

חיים שונים יפים, מופלאים, קשים, מאתגרים, משמחים, מרגשים ומיוחדים.
נשאר לנו לומר תודה ולחיות
אותם הכי טוב שאנחנו יכולים.
תודה לכל הבריות שפגשנו
תודה על כל הקושי
תודה על כל היופי
תודה לנו
ותודה לכם
ניפגש בדרכים..
רון מעיין קסם ובונדי

הלב שלנו עם המאבק לדמוקרטיה והזכות לחיות חיים חופשיים בישראל ואנחנו לא איתכם ברחובות אבל כן בלב. כל מה שאנחנו יכולים כרגע זה להציע לכם אסקפיזם קצר בצורת פוסט על בעיות ממש לא חשובות של אחרים..

אז הבעיה שלנו היא שלבונדי וקסם יש קטע לאחרונה שהם לא רוצים לצאת לטיולים בטבע.
רק פיפי קקי ויאללה לחזור.
אם זה סיבוב בעיר עם טעימות של מאפים או סיבוב בכפר איפה שכל הכלבים עושים פיפי ומשאירים מסרים, לזה הם כן מסכימים..
במהלך השבועות האחרונים כל פעם שרוצים לקחת אותם לטיול מעניין וארוך יותר בטבע הם שובתים בדרכם הכלבית. בורחים חזרה לקרוואן, עוצרים באמצע הדרך או מתיישבים ומסתכלים עלינו עם עיני כפתור ומבט של "מה אתם מטומטמים?". ההתעקשות שלהם עבדה במהלך השבוע כשאנחנו עובדים. אבל סופש הגיע..
ואנחנו ממש מתגעגעים לטיולי טבע וזה גם חשוב שהם יזיזו את העצמות הזקנות שלהם...
וסוף סוף אחרי תקופה ארוכה במדינות שתרבות מסלולי הטיול היתה נמוכה, הגענו למונטנגרו ולשמורת דורמיטור שיש בה שפע של שבילים וכל שביל יותר יפה מהשני.

אז החלטנו לצאת למבצע טיול עם הכלבים.
בשישי בערב הלכנו לאכול במסעדה מונטנגרית, רוב המסעדות כאן הן בסגנון של קפולסקי של שנות ה-80. צלחות גדולות ועוגות עם קצפות מלא סוכר ותותים. אבל אין תלונות מצידנו שנות ה80 היו נהדרות..
בדרך כלל אחרי המסעדה כשאנחנו חוזרים לקרוואן הם מקבלים שאריות, הפעם לא.
שמרנו את הפינוקים הטעימים לטיול .
ובשבת קמנו מוקדם בבוקר כדי להימנע מהחום וגם כי זה ידוע שכשמזדקנים אלו השעות שיש בהן הכי הרבה אנרגיה ( בכל זאת קסם בת 15 ובונדי בן 11 )
יצאנו לטייל כשבכיסנו הפינוקים שהיו ברמת טעימות גבוהה מאוד והרבה מצב רוח טוב.
היינו לבד, הכל שקט, אין אנשים..
מצאנו תותי בר עם טעם שלמות,
שתינו ממעיין קריר,
התעטפנו ביופי של היער, האגמים וההרים.
ואפילו קסם ובונדי נזכרו שהם בעצם אוהבים טיולים. היו היו הרבה סיבובי שמחה והתמרחויות על הדשא בין הנשנושים.
אז המבצע עבר בהצלחה, זנבות כשכשו ועכשיו הם ישנים..
מקווה שתהנו מהתמונות
שולחים חיבוקים מחזקים❤️🩷🩵

יש במונטנגרו מלא סוגי חרקים.. אפשר לראות פרפרים בכל הצבעים, זבובים עם צבעים פסיכודלים, חיפושיות מטריפות, דבורים בשלל צורות וגוונים, באמבל ביז, ואין ספור עכבישים.. וזה כל כך משמח, כי זה ידוע שחרקים שמאבקים מאפשרים את קיומם של החיים. אפילו שאנחנו ביולי יש תחושה של אביב בהרים.

זאת הפעם השנייה שלנו במונטנגרו, הפעם הראשונה התפספסה. בספטמבר שנה שעברה חנינו ליד פודגוריצה במשך שבועיים כי בונדי עבר ניתוח לעקירת שיניים ואז חתכנו ישר לאלבניה.
ועכשיו בדרך חזור החלטנו לתת לעצמנו הזדמנות שניה להכיר את המדינה הקטנטונת הזו.
היא יותר קטנה מישראל כ600 אלף איש על 13,800 קמ"ר ( כשבישראל יש 9 מיליון על 22,070).
עיר הבירה שלה, פודגוריצה, מזכירה בגודל ובוייב את גבעתיים וכשחנינו מול הסופרמרקט עבר מולנו סוס חופשי שליחך מהדשא של בניין המגורים. סוג של גבעתיים אבל עם טוויסט של פעם..

הפעם ישר נסענו צפונה והתרחקנו מהחוף כי רצינו מזג אוויר קריר. ה-33 מעלות של אלבניה הקשו את החיים בקרוואן, וגם ככה אנחנו אנשי הרים ויערות אז עלינו לעמק חמוד וחנינו בחניון משפחתי מקסים בכפר pulja .

לחניון קוראים קמפ רבנרוביץ, ובשביל 10 יורו ללילה אתם ישנים ליד נהר עם אגם קטן לטבול בו, ברווזים סאונה וגקוזי, ומלא מסלולי הליכה מסביב.. כמובן כמו בכל מקום בבלקן גם כאן במהלך השבועיים וחצי שהיינו פה מצאנו 7 גורי כלבים שנזרקו בקמפ סייט בתקווה שמישהו אחר יאכיל אותם או אולי יאמץ.

במקביל לגורים הקטנים היתה גם קייטנה של ילדים מרוסיה שעברו לגור במונטנגרו בעקבות המלחמה. בונדי וקסם היו אטרקציה בקרב הנערות והנערים וכשהם הבינו שאנחנו מישראל, הגיע אלינו ילד בלונדיני חמוד ושאל אותנו בעברית מה שלומכם? אתם מישראל?
שיחה קצרה הבהירה שהוא עולה חדש בארץ והוא גם הגיע לביקור במונטנגרו בגלל הקייטנה. יום למחרת לשמחתנו הרבה קיבלנו גם ביקור מההורים שלו שסיפרו לנו שהם עוקבים אחרינו כאן בפייסבוק.. (מרגש ברמות)
אז אניה ודניה אם אתם קוראים את זה: איזה כיף היה לפגוש אתכם ולשמוע מעט מסיפור המסע שלכם.. חיממתם לנו את הלב!

אחרי שהקייטנה עזבה התחמם מזג האוויר עוד יותר והתחזית הזהירה מפני 33-36 מעלות בעמק, מכיוון שקשה לעבוד בתוך קופסה חמה וגם הכלבים לא מתים על זה, התקפלנו ועלינו לכיוון ההרים לשמורת דורמיטור.
העליות והסיבובים שבדרך השתלמו במזג אוויר נפלא, רוח הררית ונוף מהמם!
יש לנו עוד הרבה מה להכיר ולחקור, אז נמשיך לשתף אתכם בהמשך.
בינתיים כמה תמונות מכל הירוק ירוק הזה..