עומר טל - עיצוב פנים

כתבה מפרגנת בוואלה על בית מיוחד שעיצבתי בירושלים
תודה ללקוחות שנתנו לי את המרחב ליצור ,
תודה לאלה דקור על הוילונות והטקסטיל.
תודה לגלריה הרמוני על יבואו הריהוט.
תודה לאלון בולשטיין קבלן על חלל.
תודה לטל עדי הנגר המושלם לכל אתגר.
תודה לשירן כרמל על צילומים מדהימים.
תודה שטיחי ששון על השלמה לשטיח מהמם שהוספנו לאוסף.
תודה לירוק גינון אורבני על גינה פורחת ומלבלבת
תודה לעופר וובר על יעוץ וביצוע מתח נמוך

הכול התחיל מהשטיח: עיצוב מהפנט לבית בירושלים - וואלה בית ועיצוב להבדיל מפרוייקטים רגילים, בהם השטיח הוא אלמנט שמתחבר בשלב האחרון של התהליך, כאן, בשל האוסף החשוב, הפכו השטיחים להיות הבסיס לתכנון

אספתי ‏‏900‏ עוקבים‏! תודה על התמיכה המתמשכת שלכם. זה לא היה מצליח בלי כל אחד מכם. ‏🙏‏‏🤗‏‏🎉‏

מינימליזם - היופי שבפשטות

מוזמנים להיכנס לכתבה, על פרויקט שתכננתי ועיצבת,
פורסמה במגזין ״בית ונוי״.

חג החרות קרב. חג שבו מסדרים ומנקים את הבית, ועם זאת קוראים לו חג החרות. חג החופש.
האמנם?
מי נח?
ואולי נדבר רגע על מי שעובד, או ליתר דיוק, עובדת, כל השנה.
שמתם לב שעם כל השויון המגדרי עדיין רב הנטל המשפחתי מוטל על אם הבית?

אז את הפוסט הזה אני מקדיש לנשים, כי בעולם אידיאלי לא הייתי צריך לכתוב פוסט כזה, בעולם אידיאלי היה שיוויון בין גברים לנשים. אבל את זה נשאיר לפוסט אחר.
בפוסט הזה אני רוצה לספר על מרכז המקדם שיוון מגדרי שאני מעצב בימים אלה.
זהו מקום שמאפשר מרחב עבודה ומפגש, יזמות ושיח.
הערכים והרעיונות שהיוו השראה לפרויקט הזה קשורים לחופש.
איזה חופש אנחנו מחפשים בחיים? הנה כמה רעיונות מהירים:

- החופש לבחור
- לבחור להיות או לא להיות במערכת יחסים עם בן או בת זוג
- החופש לבחור להחליף כיוון בחיים
- החופש לפתוח עסק
- החופש לצאת מהארון
- החופש להיות קשוב/ה לצרכים שלי
- החופש מכבלי ההבניות החברתיות
- החופש ממה אחרים חושבים
- החופש מהפחד
- החופש לחלום
- החופש ליזום

כשאני בא לעצב מרחב מסוים, לא כל דבר אפשר להסביר. לא כל דבר ניתן להראות - הנה, הקיר צבוע בצבע הזה כי הוא משחרר מפחד. זה הרבה יותר רגשי, הרבה יותר מורכב.
ובואו נודה על האמת - אי אפשר לדעת מה מקום מעניק לאדם עד שלא שוהים בחלל ומרגישים אותו.
אז כמו שיצחק קלפטר אומר - אני משתמש בדמיון, ומחיה את המקום בראשי.
עם קצת דמיון חופשי אני רואה במקום סדנאות והרצאות, מפגשים אינטימיים ושיח עסקי.
אני רואה איך עצם קיומו של מקום לקהילה נשית מוליד חברויות ויוזמות חברתיות, נתינה ויצירה.

ואתן ? מה אתן הייתן עושות אם היה לכן מקום כזה ללכת אליו, להזמין אליו? איך זה היה משפיע עליכן? איזה חופש הייתן רוצות לממש?

נ.ב
תודה לקיריל קראנץ על ההדמיות מטריפות

צייר לי כבשה, אמר הנסיך הקטן לטייס, ומשם החל מסע מופלא.
לפעמים צריך רגע לצייר משהו כדי להתחיל סיפור.
אתם כבר יודעים שאני עובד דרך סיפורים - הסיפורים של הלקוחות שלי. לסיפורים האלה אני מחבר את העיצוב, כך שישתלב בצורה טבעית ויעניק המשך טבעי.
אני מקשיב למילים, והדרך שלי להתחבר אל הסיפור זה בעזרת ציור. גם כי אני אדם ויזואלי, וגם כי זה הערוץ שלי לתקשר עם הלקוחות.
הנה דוגמא טובה. בבואי לחשוב על פינת ישיבה בחצר רשמתי את ה הציור הזה, שיש בו מן המעשה ומן החלום, את החופש של הצבע ואת הקלילות של חומר. האם כך זה ייראה בסוף? כנראה שיקרו עוד דברים על הדרך. הרי הטייס לא צייר לנסיך את כבשת חלומותיו. בסוף הקופסא ריצתה את הנסיך הקטן ונתנה לו ביטחון שהשושנה תשאר מוגנת.
לפעמים כדי להגיע לפתרונות הפשוטים צריך פשוט לדבר. ואם מציירים ציור, זה משפר את התקשורת.
מסכימים?

מוזמנים לקרוא כתבה שנכבה על פרויקט שתכננתי.

נווה (עבודה ב) מדבר - בית ונוי מגזין בית ונוי -

קצת על תאורה וחיות אחרות...
עבורי תאורה זה בכלל עניין פסיכולוגי.
קחו לדוגמא את המדינות הסקנדינביות, או יותר נכון, את החורף הסקנדינבי.
כמעט 24 שעות של חושך, ושיעורי דיכאון שמטפסים בהתאמה.
מבחינתי, כמו שהשמש מאירה את העולם, מפיחה בו חיים, מזכירה לנו שלאחר הלילה היא תמיד זורחת, שתמיד יש יום חדש- ככה התאורה בבית. תאורה שמשתלבת טוב בעיצוב היא כזאת שתאיר את המקומות הנכונים, היא תאפשר משחק ואיזון בין אור וצל, היא תקפיץ רהיט מיוחד או פריט אמנות, אבל היא בעיקר תשפיע על החלקים הלא מודעים שלנו, אלו שפשוט נמצאים שם בלי שאנחנו שמים לב מכיוון שהם כל כך מובנים מאליהם- כמו השמש.

אז אם אתם נמצאים בתחילת תהליך של בניית בית חדש או שיפוץ, עשו לעצמכם טובה ואל תדחו את בחירת התאורה לסוף התהליך (למרות שאני נתקל בהרבה שפועלים כך). זה חלק אינטגרלי ומהותי עוד בשלב התכנון.

תודו לי אחר כך :)

(התמונה להמחשה - נלקחה מפינטרסט מהעמוד של ferroluce.it)

עד לא מזמן גרנו בנגב, במדבר.
אמנם עזבנו פיזית את הנגב אבל חלק מאיתנו נשאר שם, שבוי בקסם של חבל הארץ המיוחד הזה.

לכן פרויקט העיצוב של מרכז עסקים, חלל של עבודה משותפת בישוב "מרחב עם" במועצה איזורית רמת נגב הוא פרויקט שמרגש אותי במיוחד.
מדובר במרכז עם חזון שמיועד לאפשר לכל מי שירצה לעבוד בסביבה מעוררת השראה, לצד מפגש ואינטרקציות אנושיות.

המרכז כולל חדרי עבודה פרטיים, חדר ישיבות, קליניקות וחללי סטודיו לאמנים יוצרים וכרגע אנחנו נמצאים בשלב ההדמיות.

לצורך העיצוב במסגרת ההדמיה, שאבתי השראה קודם כל ממאפייני היישוב עצמו: מקום עם שורשים קהילתיים וחמים, מקום של חיבור, ישוב חי, צומח, פתוח ומתפתח.

אם לסכם את הפרויקט המרגש הזה (עד כמה שאפשר לסכם כזה פרויקט בפוסט אחד בפייסבוק), חמש דקות ממרחב-עם ממוקם קיבוץ שדה-בוקר, אשר מסמל יותר מהכל את חזונו של בן גוריון להפריח את הנגב,

אז אפשר לומר שאני בסך הכל ממשיך את הקו :)

בימים כאלה שנדמה שיותר מאי פעם אנחנו מפולגים ל-12 שבטים לפחות, אני מוצא נחמה ורוגע במקומות שבם אני מוצא את החיבור.

החיבור הזה שאני תמיד בתהליך חיפוש אחריו, נמצא גם בתהליך בניית ועיצוב הלוגו החדש שלי והחלטתי לשתף בתהליך שעברתי איתו ממש לאחרונה.

זה התחיל לפני לפני כמה חודשים, שהרגשתי שהגיע הזמן ללוגו חדש. כזה שישקף את ה"אני מאמין" שלי וביחד עם חברי היקר ושותפי ליצירה ערן שפי יצאנו לדרך.

הדבר הראשון שרציתי שיהיה בתוך הלוגו הוא החיבור. חיבור בין עולמות, חיבור בין חומרים, חיבור בין פשטות לבין מודרניות. היה לי מאוד חשוב להכניס פנימה ללוגו את הדואליות הזאת. ערן הצליח לקחת את כל זה ולייצר את המבנה המלבני בתוך הלוגו שנוצר מחיבור השם שלי בעברית ואנגלית. הכל מתערבב ונהיה גלובלי, חדשני, אומנתי ומאוחד.

ועכשיו אחרי שחלקתי אתכם קצת מהתהליך הזה, אשמח לשמוע בתגובות מה אתם חושבים עליו.

איזה תקופה הזויה. מי היה מאמין שאחרי שנה של סגרים וחששות ממגפה, נבלה את ההמשך שלה במקלטים, ממ"דים וצמודים לחדשות?

בימים כאלה, אפילו יותר מתמיד, אני מחפש לי את פיסת האלוהים השפויה שלי. זאת שאני יכול להשאב אליה ולשכוח לרגע את כל הטירוף שקורה מסביב.
עבורי יצירה היא המקום הבטוח הזה, ובימים האחרונים נשאבתי ליצירת עציצים מקופסאות שימורים. הרעיון התחיל להתבשל בראשי וניגשתי לארז מהמעדניה הקבועה שלנו ברעות וביקשתי כמה פחים ריקים. ארז נענה בשמחה והבן שלי ואני פצחנו ברגעי קסם ושקט של יצירה משותפת שבהם ציפינו את הפחים בניילון מבפנים, הכנסנו בקבוקי פלסטיק עם צינור לאידוי המים, נסענו למשתלה

והרי התוצאה לפניכם. מה דעתכם על מה שיצא ואשמח לשמוע מה עוזר לכם בימים משוגעים האלה לקבל קצת אנרגיה. מאחל לכולנו ימים שקטים.