ארד סקוול-speedit

׳שפיר בריא׳ -סדנת בונדינג הורים וילדים בסטודיו מתנ״ס שפיר בסדנא נלמד בדרך חוויתית ומהנה על ההתפתחות המוטורית של הילד,נדגים ונשחק יחד עם הילדים עשרות משחקים ותרגילים שניתן ליישםבאופן יומיומי עם הילדים.

השפעה, בין אם היא קטנה או גדולה, מתבטאת באופן שונה בכל אחד ואחת מאיתנו. תוצאותיה בטווח הקצר והאידיאליסטיות שהיא מקרינה ימשיכו לטווח הארוך.

משתף מעט מאיך שאני חושב שבנויים ההשפעות שלנו- הורים, ילדים, בני אדם:

‏- Life skills-
זה מספר האירועים שאני חווה ומשתמש בהם לטובתי במצבים משתנים. הניווט בין המודע להתרופפות קלה על הדק, נזכור שערכים נשמרים לעד.
ערך חיובי שמתבטא בפעולה כלשהי הנו בעל משמעות שורשית למשהו שאני עושה, אומר, חושב, ואף הצהרה לנוכחות שלי בעולם או לאוריינטציה הקרובה והמידית שלי. בכדי להביא למצב של שליטה ב life skills אני מוכרח לייצר הזדמנויות והתנסויות.

-שקט לטעות-
כמה פעמיים אשכרה מעודדים אותנו לטעות? כמה טעות נתפסת כדבר חינוכי מלמד בעולם המערבי ? אנחנו קצרים בזמן וקצרים בסבלנות לטעויות. כאנשי מקצוע, כהורים, כאזרחים. הילדים שלנו זקוקים לשקט. לא שקט שמסך טלויזיה או סמארטפון נותן, שקט מנטלי שמתחלחל מינקות ועובר במהלך החקר שלהם בעולם.

-הורות מינימליסטית-
המינימום הוא המקסימום!
המקצוע הקשה בעולם הוא ללא ספק הנו הורות. לא מתגמל במידית, סזיפי ביותר, אחריות עצומה, רגשות אשם, שחזור טעויות פעם אחר פעם, חוקים שנשברים, דילמות על דילמות..
אך האם יש דרך אחרת לחנך ולהתחנך? האם אנו כהורים מחפשים יותר תשובות מאשר שאלות?
הורה הנו יצור משתנה וכך גם ילדיו. שינוי מחייב תפיסה הוליסטית. ישנה מנטרה נחמדה שניסחתי לעצמי בהקשר של ילדים והתנסויות שאולי תאהבו :
‏hands on, step back.
גיליתי שבמקרים שבהם ההתערבות שלנו כהורים מינימלית- מתוך אקטיביות מודעת דווקא שם ילדיי מספרים ומשתפים הכי הרבה, שואלים שאלות, מקשיבים עם העיניים.

-מהצטיינות למצויינות -
בני אדם לא נולדו שווים. זהו עיקרון בסיסי לטעמי שמחייב הבנה בחברה, תרבות ופנאי. הדרך לניסוח, דו שיח, קבלת החלטות, תיעדוף, joy, הינם מאורעות אוניברסליות. חתירה לכל דבר שאינו מושרש בDNA החוויתי פחות מוצלח ( לטעמי לפחות) אני רוצה להנות כדי לזכור. הנאה לא שוות ערך להתעצלות, קיצור דרך, פינוק. הנאה מהדרך ולוו דווקא התוצאה. הדרך למיצוי יכולות הוא הבנת העצמי שלי. במה אני טוב, מה גורם לי להיות יצירתי, כריזמתי, מנהיג, תקשורתי וכו- הנעה פנימית. אם ארצה שילדיי יצליחו לעבור את מכשולי החיים, עלי לתת להם ליפול! למעוד, להתרחק ממני, לחשוש מעט, להבין שהשליטה נמצאת אצלם ולבסוף, להניח רפלקציה על הכל. הם הברומטורים והמגדלורים של הצלחותיהם. הדרך לשם חשובה מנשוא.

-השראה-
אני אדם של השראות, ותמיד מרגש אותי לראות שבניי גאים בי. הם אמנם קטנים אבל ניצוץ בעיניים וחיוך שובה לב אינו משקר.
אני חושב שילדים זקוקים למקורות השראה רבים. בין אם זו סבתא שלקחה על עצמה משימה מאתגרת בגילה המופלג, לאמא שמצליחה לתמרן בין קריירה להורות איכותית, לאח שבדיוק התקבל למסלול צהלי מובחר, לאב שהפגין טונות של סבלנות והקריא שוב ושוב לבנו את אותו סיפור עד שהצליח להירדם, לחבר שעשה מעשה אצילי. השראות מחזקות את העמוד השדרה המנטלי שלהם ונותנות להם משמעות..