חני בארי- תיאום טיפול למשפחות במצבי משבר

נפגשות שוב בסוף החודש עם עוד תכנים מקצועיים חשובים 😊 במפגש זום של קהילת מקום משלי - הבית לאתגרים במשפחה - ליווי בירוקרטי, טיפולי ורגשי למשפחות.
והפעם, בזכות החיבור של Lian Reznik Pirka, שיתוף פעולה מדהים עם Sharon Shani Gonen, מפתחת שיטת פיבוט פתרונות שעובדים מבית שרון שני גונן.
זוהי שיטה שמועברת בהדרכות מול משרדי ממשלה - הרווחה, הבריאות והחינוך בעבודה עם התנהגות מאתגרת או כמו שאנו קוראות להם- ״הנופלים בין הכיסאות".
מוזמנים ומוזמנות להירשם בקישור בתגובה הראשונה בעלות חד פעמית של 50 ש״ח.
Naama Mishli-levi
שרון פוסט רצבי

הרצאה שווה בשיתוף פעולה של מקום משלי - הבית לאתגרים במשפחה - ליווי בירוקרטי, טיפולי ורגשי למשפחות ושל לטפל בעסק - שיווק למטפלים ולמטפלות
יהיה מעשיר, מעניין ובעיקר מקדם.
יאללה, בואו🩷
קישור להרשמה בתגובה הראשונה כמובן או במספר שבמודעה

אחרי החגים כבר כאן והנה ההזדמנות לממש את כל מה שהבטחנו לעצמנו😉
זוהי הזדמנות כמעט אחרונה להצטרף לקורס שלנו של ״ליווי ותיאום טיפול למשפחות במצבי משבר״ והפעם לאנשי מקצוע מהקהילה החרדית.
הקורס נועד לאנשי ונשות מקצוע שרוצים לקחת את כל הידע המקצועי שצברו ולהבין איך ניתן לפתח אותו במגזר הפרטי ולאו דווקא במסלול הקליני.
בואו לקבל את הידע והכלים שצברנו ושאספנו לאורך שנות העיסוק שלנו, באופן שיאפשר לכם לצלול מיד למים העמוקים.
כל הפרטים בקישור, מתחילות בעוד שבוע ב-7.5, במבשרת.
מקום משלי - הבית לאתגרים במשפחה - ליווי בירוקרטי, טיפולי ורגשי למשפחות
Naama Mishli-levi
שרון פוסט רצבי

בין הגשת תביעות לביטוח לאומי, לשיחות ייעוץ עם משפחות ולשעות בירוקרטיה שלא נגמרות לבין רפרוש מסיבי של אתרי החדשות בתקוה למצוא עדכונים על שחרור חטופים😥…
אני מוצאת זמן להעלות פוסט בנושא חשוב- אוטיזם. והפעם מהצד הבירוקרטי של האבחנה.
הפוסט יעסוק בילדים. לגבי מבוגרים, אעלה בפוסט נפרד- גם שם יש דגשים חשובים.

לאחרונה אני מקבלת המון פניות של ילדים שאובחנו באופן פרטי בגיל יחסית מאוחר (סביב 9-10 והלאה) וביטוח לאומי דחה את התביעות. להרבה מהילדים היה רקע עשיר בהתפתחות הילד, אבחונים, טיפולים, חינוך מיוחד וכו׳ ועדיין ביטוח לאומי החליט שלא מדובר באוטיזם.
הבהרה חשובה:
ככל שמגישים מסמכי אבחון כנדרש, ביטוח לאומי לא יכול לשלול את האבחנה אלא באבחון נגדי.
ומה נדרש?
אז באופן פשטני- צריך להגיש אבחון רופא (התפתחותי, נוירולוגי ו/או פסיכיאטרי) ואבחון פסיכולוגי כולל אדוס המפרטים את הקריטריונים לאבחנת אוטיזם על פי ה-DSM.
מעבר לכך, ככל שאנחנו מדברים על אבחון מאוחר יחסית, רצוי תמיד להראות היסטוריה של אבחונים, טיפולים ומעקבים קודמים כדי שלא ייראה כאילו האבחנה נחתה משום מקום.

הרופא בועדה הוא רופא ילדים, הוא לא זה שעורך אבחון נגדי. במידה והוא מחליט שהאבחנה לא נראית כהולמת את התנהגות הילד בועדה ו/או אינה בהלימה עם המסמכים לאורך השנים, הוא יפנה לרופא של הביטוח הלאומי שיפגוש את הילד לאבחון ועל בסיס זה ניתן לשלול את קבלת האבחנה.

תדגישו בזמן הועדה הקצרצרה, את הבעיות התקשורתיות שהופיעו לאורך השנים ונסו להסביר מדוע התקבלה האבחנה רק עכשיו. ככל שבמסמכים מופיעים אזכורים/חשד לבעיות תקשורת, תמרקרו במסמכים ותדגישו זאת בזמן הועדה.

טיפ חשוב: ככל שיש לכם אפשרות מבחינת הגיל לבצע אבחונים בהתפתחות הילד ו/או במרכז ציבורי אחר, עדיף להמתין ולבצע את האבחון דרכם כי אז לביטוח לאומי יהיה פחות קייס לנסות ולשלול את האבחנה.
אם אין לכם ברירה אלא לאבחן בפרטי, בחנו בכובד ראש והתייעצו לאילו אנשי מקצוע אתם פונים. לא כולם מקובלים על הביטוח הלאומי מסיבות שונות שלא כאן המקום לפרטם🤐

אז אם אתםן נמצאים בצומת הזו וזקוקים להתייעצות מקומית או ליווי לכל התהליך, מוזמנים ומוזמנות כמובן☺️

בתמונה:
התוצאות של גוגל כשאני מנסה לבדוק מהם הנתונים על אחוז המאובחנים😮. יש עוד, גגלו

הקסם הזה יוצא לדרך ממש עוד מעט❤️
מוזמנים ומוזמנות להפיץ, לפרסם וכמובן להירשם😅
מקום משלי - הבית לאתגרים במשפחה - ליווי בירוקרטי, טיפולי ורגשי למשפחות

שנה חדשה, התחלות חדשות ומרגשות ואחת מהן היא שיתוף הפעולה שסופסוף יוצא לדרך עם מקום משלי - הבית לאתגרים במשפחה - ליווי בירוקרטי, טיפולי ורגשי למשפחות ופתיחת קורס של מנהלי תיאום וטיפול עצמאיים למשפחות במצבי משבר ובצמתי חיים לאנשי מקצוע מהקהילה החרדית.

אני כבר כמה שנים מלווה משפחות ויחידים בתהליכי מיצוי זכויות, שיקום ותכלול הצרכים וכן מספקת שירותים עצמאיים גם לעמותות וגופי צדקה.
הצורך בשירות הזה הוא עצום ומכאן, המחשבה על פתיחת קורס הכשרה, הייתה קצרה.

השירות בא לתווך למשפחות את המענים של השירות הציבורי, לסייע בקבלת מכלול הזכויות והמענים והשירותים.
לא פעם מדובר גם בהתייעלות מול גופים ציבוריים שכעובדות סוציאליות פרטיות, אנחנו יכולות לתת.

אז אם אתם מגיעים מהמגזר החרדי, אוהבים עבודה מערכתית, מחפשים עוד מקור הכנסה, לשלב בין עבודה במגזר הציבורי לבין עסק עצמאי - מקומכם איתנו.
בקורס שלנו תלמדו את כל התורה, מ א' עד ת'
איך מביאים לקוחות?
איך מוסיפים הכנסה יפה כל חודש?
איך 2 לקוחות, מכסים לכם את עלות הקורס
ואיך עבודה משמעותית, מקצועית וייחודית משנה חיים של משפחות.

הקורס מיועד לבעלי תואר ראשון לפחות בתחומי עבודה סוציאלית, סיעוד ופרא-רפואי ומותנה בראיון קבלה, הקורס הנוכחי יתקיים במבשרת.
לאחר הקורס, אתם מצטרפים לקהילה מקצועית מדהימה ומלאת נתינה, חיבורים, קשרים, הכוונה ותמיכה.

מתחילים בפברואר, כל הפרטים בדף הנחיתה המצורף.
תשאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם, מוזמנים ומוזמנות גם לפנות לבירורים באישי
פגישת זום למתעניינים ב-16.1.24

קישור לדף הנחיתה בתגובה הראשונה

תקופה ארוכה, מתחילת המלחמה בעצם, שאני נעה בין טירוף של עשייה לתחושת חידלון, שאולי אופפת את כולנו בין לבין…
ובאיחור לא ממש אלגנטי, אבל ללא ספק שזה שעדיין רלוונטי, חשוב לי להעלות את שיתוף הפעולה שהיה עם מיזם ״חסד של אמת״ שהובילה Fay Sukenik שדאג למשפחות הנרצחים במלחמה, במסגרתו בניתי תקציר זכויות שחולק למשפחות שכולות אזרחיות.
לצערי הרב, אין לי ספק שזה עדיין רלוונטי וככל שזה רלוונטי למי מכם או מכריכם, מוזמנים ומוזמנות לכתוב פה בתגובות כתובת מייל ואשלח את הקובץ המלא, כולל הקישורים הרלוונטיים.
מזמינה אתכםן גם בפוסט הזה להעלות שאלות שקשורות לזכויות בזמן המלחמה. מה שלא אדע, אשמח לברר ולהפנות הלאה.
ובאקט של שנה שבאה אל סיומה, אאחל שלא נצטרך יותר תקצירים מעין אלה ושהשנה שכבר דופקת על פתחנו תביא איתה שגרה, מהזן המבורך

שתי ועדות ערר בהפרש של שבוע, נכות ילד ונכות מבוגר💪🏾
אין כמעט דבר שישווה לתחושה הזו, כשאחרי תהליכים ארוכים של ליווי והכוונה מלווים לא פעם בתסכולים וחששות, אני פותחת ברעד (כן, עדיין…) את ההחלטה ונוכחת לגלות שהמשפחה קיבלה את האישור🤩

לא רק אישור לגמלה כספית, שהוא חשוב ולעיתים קריטי, אלא גם ההכרה בקשיים שמלווים אותם לאורך השנים, מעין עדות ואישור לצורך שעבור המשפחה הוא יומיומי ונוכח כל כך ובעיקר פתיחת אפשרויות השיקום, כדי שבעוד תקופה נוכל להסתכל אחורה ולראות את הדרך שעשינו.

לחיי הצלחות מרגשות🥂

כמה זמן שלא הראיתי נוכחות פה… התגעגעתי😍
נכון, עומס עבודה טפו טפו, שום בצל, מלח מים ועדיין…
האמת שזה מעלה לי כמה מחשבות פילוסופיות על משמעות החיים ו… סתם נו, אל תפלו בפח הזה😅

אבל כן עולות מחשבות על עולם המולטיטסקינג שאנחנו חיים בו היום.
לא פעם מלמדים אותנו שאנחנו יכולות לעשות הכל. מה יש, הכל קיים ברשת, קצת עזרה מ״הרב״ גוגל והכל קטן עלינו.
כנראה שיש בזה, אבל העומס שזה יכול לייצר לנו, האם הוא שווה את זה?

נקח אותי כדוגמא: אני אשת מקצוע מתחומי הטיפול והשיקום. לא למדתי שיווק, לא ממש מתמצאת בנפלאות המדיה החברתית ותכלס, אם אני רוצה דף מנוהל (ואני רוצה!), אני צריכה לקחת אשת מקצוע בתחום.

ועכשיו לפואנטה:
משפחות במצבי משבר, נאלצות להתמודד עם אלף ואחת משימות, בירוקרטיה שלא נגמרת ולעיתים גם חוסר ידע מהותי בנוגע לזכויות, מענים והדרך לממש אותם וזה עוד לפני העומס הרגשי, הנפשי והמנטלי.

לא פעם, קל ונכון יותר, לקחת אשת מקצוע שתלווה, תעשה סדר ותקח את המושכות בידיים.

נכון, אני😇

אז אם אתם, מישהו מבני המשפחה שלכן או מישהו בסביבתכם, מתמודדים עם משבר שמצריך ידע בזכויות ובתהליכים שיקומיים, שדורש בירוקרטיה ובכלל, סיוע והחזקה מקצועיים, פשוט תקראו לי.

בתמונה:
אני באה כשקוראים לי

כשמקום משלי - הבית לאתגרים במשפחה - ליווי בירוקרטי, טיפולי ורגשי למשפחות
מקדישות לי פוסט…
אז כן, כתבו נכון (כאילו דא) יפה (Naama Mishli-levi יש לך את זה) ומקיף (יחסית. כי אני עושה עוד מלא דברים😉)

תמיד פה לרשותכםן💜

נעים להכיר....
במהלך השבוע נפגיש אתכם עם אנשי המקצוע המעולים של "מקום משלי"
במטרה להכיר ולהבין את תחום המומחיות של כל אחד ואחת ממנהלי הטיפול שאיתנו.
מוזמנים להפנות שאלות "הכה את המומחה" 🙂
וכמובן לשתף הלאה... מגיע להם!

והיום אורחת כבוד,
שבחצי שנה האחרונה גם נכנסה להיות לנו לעזר בניהול העסק
ובמענה הטלפוני האנושי והמקצועי כל כך למשפחות שפונות אלינו לראשונה.

חני היא אחת כזו שלא רואה בעיניים,
שכובשת את כולם עם הנועם שלה, ההומור, והידע הבלתי נדלה
וגם אחת כזו שלא מפסיקה ללמוד

באמת חני שאין כמוך!!
אוהבות ומעריכות המון

חני בארי | עובדת סוציאלית, מנהלת תיאום וטיפול
נשואה + 3, מתגוררת בבית שמש..

בעברה עבדה חני במחלקה לשירותים חברתיים כעו"ס משפחות וכיום עובדת במספר תחומים עם עמותות וארגונים.
בנוסף היא עוסקת בתיאום טיפול פרטי למשפחות ויחידים במגזר החרדי, הדתי והחילוני.
במסגרת תפקידיה במחלקת הרווחה חני ליוותה יחידים ומשפחות במצבי משבר שונים בכל תחומי החיים וסביב עוני והדרה, תוך סיוע והכוונה במיצוי זכויות, סיוע כלכלי והפניה לשירותים בקהילה.

במסגרת עבודתה בפרטי, חני מלווה יחידים ומשפחות במצבי משבר שונים ורבים במיצוי זכויותיהם באופן מקיף ובהתאמת המענה המדויק לו זקוק הלקוח/ה, תוך ליווי, תמיכה וייעוץ לאורך כל התהליך.

כחרדית, היא מתמחה בליווי משפחות מהקהילה החרדית מתוך הבנת הצרכים הייחודיים וסיוע במציאת המענים באופן מיטבי, מדויק ומותאם תרבותית.

Hani Beeri
חני בארי- תיאום טיפול למשפחות במצבי משבר

מביאה את הניסיון מהשטח לקובעי המדיניות💪🏾
ועדת העבודה והרווחה בנושא חסמים במימוש סל שיקום

תודו שאחד הדברים המרגשים זה לראות את השם שלכן בעיתון😉

אז השבוע שוב התראיינתי בעיתון משפחה, הפעם יחד עם מוריה סמואל - מלווה משפחות בזקנה לכתבה על הגיל השלישי.

כמה כיף זה לתרום ידע בתפוצה רחבה כזו!
ידע פרקטי בכל מה שקשור למעברים בגיל הזה וכדרכי בקודש, כמובן שהרחבתי איפה שרק התאפשר😅
אין לי ספק שמשפחות רבות תיתרמנה- גם הקשיש.ה וגם בני משפחתם.

מצרפת תמונה להמחשה ואת הכתבה המלאה בפורמט נח, בתגובה.

האמת שאני כבר הרבה זמן מתכננת פוסט אבל כל כך בעומס שלא מגיעה לזה.
סימן טוב, אה?😉

אני רוצה לדבר קצת על פחד וחשש מאבחנה וסטיגמה בקצה אחד ועל גוננות יתר של הורים בקצה השני ומה המשמעות של זה לטווח הרחוק.

מה הקשר בין השניים? מיד…

בתוך ים האתגרים שמשפחות יכולות לחוות בגידול ילדים, לא פעם צץ נושא האבחנה והתיוג.
נקרא לזה אוטיזם? נקרא לזה הפרעה (כלשהי)?
או שרק נחליט שיש קצת קשיים, כי למי אין? ניתן מענה פה, עזרה שם ונקווה שהילד יתבגר ויסתדר ככל שיגדל.

בקצה השני של הסקאלה, יש את אלו שכל קושי של הילד זוכה לעזרה לא פרופורציונאלית.
זה לראות את הילד שלך מתקשה, מתאמץ קצת יותר מכולם ומעבר לעזרה שהוא זקוק וכמובן נדרשת, לא פעם נמצא את עצמנו מגוננים, טיפי כזה יותר מדי אולי…?
מי לא ראתה את הילדה שלה בוכה כי נעלבה ולא הושיטה יד באינסטינקט לעשות טלפונים נזעמים לכל מי שרק היה מעורב…? כולנו מן הסתם. בשניה שאחרי רובנו מתפכחות, מרגיעות ולומדות לתת כלים לפספוסה להתמודד.

המורכבות מתחילה וממשיכה כשמתקשים לשים את הגבולות האלה. של מתי אני כהורה, תומך ומתי אני כהורה, אובר מגונן.
מתי אני נמנעת מתיוג מיותר ומתי אני נמנעת מאבחנה חשובה וקריטית לשילוב של הילד שלי בצורה מיטבית?

בעבודה שלי, אני פוגשת את קצוות הרצף שתיארתי. הילדים, הבוגרים כיום, שגוננו עליהם כל כך עד שבלי לשים לב קיצצו להם את הכנפיים לחיים עצמאיים ומספקים. הסימביוזה בשלב הזה בין ההורה לילד היא עמוקה וכבר קשה מאד להתרה.
אני נפגשת גם בבוגרים האלה שתמיד התקשו קצת, היו טיפה שונים, קיבלו איזה עזרה פה וחונך שם, ואיפשהו בגיל 30-40 מתברר שמדובר בבוגר עם אוטיזם שמרוב קשיים וחוסר התאמות במהלך השנים, התפקוד הלך וירד עם השנים. ובמקום ילד עם אבחנה מסודרת שיכל להשתלב יופי בעולם של הגדולים עם הכוונה נכונה וכלים לעתיד, קיבלנו בוגר, אמנם בלי תיוג ובלי סטיגמה, אבל לא מסוגל לצאת מהבית ולהתמודד עם מה שהחיים דורשים ממנו.

אין פה אמירה לרוץ לאבחן כל פיפס ואין פה גם אמירה לזרוק למים הסוערים.
השתמשו בחושים ההוריים שלכם, הם לרוב מכוונים אותנו למקומות טובים.
איפה שקשה, שמתאגר, כשעולים סימני שאלה- ערבו א.נשי מקצוע, שיוכלו לתת פרספקטיבה וזום אאוט שיותר קשים לנו כמי שמעורבים.

כתמיד, זמינה להתייעצויות ושאלות💜

בתמונה:
ילדה שמתאגרת את עצמה💪🏾

אחרי החגים הגיע (טוב שהתעוררתי)
אז יאללה, תהיו איתי בפוסט קצת אחר הפעם, על משבר ועל המעגלים שמייצר (יאמבלולו, שמבלולו ושות')

לפי מספר שבועות, זכיתי להתראיין אצל תמר עבודי בעיתון משפחה ולדבר על משבר מנקודת מבט של ניהול ותכלול שלו.

רוב המשפחות והא.נשים שאני מלווה נתונות במצב משברי כלשהו, לאו דווקא דרמה גדולה (גם זה יש כמובן) אלא מצבי חיים רגילים ומורכבים לעיתים. למי מאיתנו אין כאלה?

ההשלכות שיש לכל מצב כזה על תחומי חיים, הן רבות.
לדוגמא, המתמודדים עם ילד במצב נפשי מורכב יותר או פחות- מוצאים את עצמם עם עולם מושגים חדש, כזה שבשגרה אין סיבה שיכירו: רופאים, פסיכיאטרים, מטפלים, תרופות, אשפוזים, בירוקרטיה מכל כיוון...

זה גורם לכך ששעות העבודה מתקצצות, דווקא כשכל כך צריכים את המשכורות, כי מישהו צריך להיות שם.
יציאה לשמחות משפחתיות נעשית מורכבת, מי מדבר על סתם שמחות ועל אירוח בחגים ומסיבת סופשנה של הילדה הגדולה נהיית ביג אישיו לוגיסטי, ועוד לא היה דיבור על הסטרס הנפשי שמשליך על הסביבה, על חילוקי הדעות שעשויים לצוץ, ולא פעם הצורך החברתי-קהילתי להסתיר כי מה יגידו ומה יחשבו ו״שידוכים״ ועוד על זו הדרך…

וזה נכון גם למשפחה שמתמודדת עם הורה שמתבגר, תאונת עבודה זמנית שקרתה וכו׳

כשאנחנו עסוקים בבעיה אקוטית, אנחנו נוטים פחות לשים לב לאדוות שנוצרות: ההשלכות שתיארתי לעיל, החלקים הנפשיים- עצירה והתבוננות רגע פנימה- איפה אני במירוץ הזה? מה אני מרגישה? איזו עזרה אני צריכה? מה איתי? יש בי אולי כעס למשל שלא מדובר ואז אני עלולה למצוא אותו מתועל למקומות פוגעניים- פנימה או החוצה?
איך אנחנו מבחינה זוגית בתקופה הזו?
מה עם שאר הילדים?

הרבה שאלות ואין פתרון קסם. סורי…
לחזקים ביניכם שנשארתם איתי, למרות הביאוס, אני מעריכה אתכם יותר עכשיו:)

אז מה כן אפשר לעשות? שאלת מליון הדולר:
*בשלב הראשון, אני מאמינה שידע שווה כח. לדעת שיש מערכות שתפקידן לסייע ויש כל מיני דרכים להשיג מידע: ברשת כמובן, לחבור לאנשים, משפחות וקבוצות שעברו משבר דומה, לפנות לגופים/עמותות ולפעמים גם עזרה פרטית בתשלום חוסכת המון זמן ואנרגיות. כשיש איש.ת מקצוע שמלווה ברמה הסוציאלית והבירוקרטית, זה עשוי להעניק כוח ואולי גם קצת יותר תחושת "שליטה" במצב שעלול להיחוות כבלתי נשלט.
כל אחד ואחת ומה שמתאים להם.

ושנית, ללמוד להיעזר! החל מהסיוע הקהילתי שקיים בקהילות שונות ועד מימוש מכלול המענים בקהילה:
אם אני יודעת שבשל הנכות של הילד יש לי זכאות למעון דרך הרווחה כי יש לי פחות שעות למשרד הכלכלה, אם למדתי שימי המחלה שלי מוגדלים בשל המצב ושיש מרכזי טיפול עירוניים וחינמיים- כל אלו ועוד הרבה זה ליטרלי להוריד אבן מהלב מבחינה כלכלית, מוראלית, ומנטלית.

#מילהבחרדית:
הרבה פעמים אנחנו לא פונים לקבל שירות מסוים בעקבות "חוסר התאמה". ברוך השם התברכנו בקהילות עשירות בעזרה הדדית ואנחנו מפנים את הצרכים פנימה.

אבל צריך לזכור שמדובר בשירותים שמגיעים לנו, בזכות ולא בחסד!
ככל שנפנה פחות, אותו שירות, שמגיע לנו כמו לכל אחד אחר במדינה, ימשיך לא לייצר מענה מותאם כי אין דרישה והנה התחלנו פה סיפור חדש על ביצה ותרנגולת ומה קדם למה…
חבל, נכון?
נכון.

מאחלת שנדע להתמודד עם משברים בצורה מיטבית ולגדול מהם, כי הם חלק מחיינו❤️

ומצרפת לכם תמונה מהכתבה, שלא תחטאו בחשד שהמצאתי רק לשם הפוסט😉

טוב, אני חופרת, אני יודעת…
אם כי זה גם למה אני טובה במה שאני עושה🤓
אבל בחיאת, זה פרק מעולה וחשוב!
ובכלל, לכו לשמוע את כל הפודקאסט, בטוחה שתיתרמו, לא משנה באיזה כובע אתן

זאת הפעם החמישית שאני אוספת את המסמכים להגיש לביטוח לאומי,
היא מספרת לי יום אחד על כוס קפה.
כל מסמך שאני אמורה להוציא הוא כמו הר אוורסט בשבילי, היא ממשיכה,
ותביני, אני עוד יחסית "בתפקוד" בחוץ רואים אותי לבושה, מחייכת, הנכות שלי לא נראית בעין אבל הקושי היום יומי הוא עצום.
אני מנסה כל בוקר מחדש לקום, לא לוותר אבל לנפש שלי יש שפה משל עצמה.
מהמשימה הכי פשוטה כמו לקום בבוקר, להתלבש ועד לצאת לעבוד או לדאוג לילדים לפעמים בלתי אפשרית עבורי.
אני רק רוצה שיעזרו לי כדי שאני אוכל לתפקד, לטפל בילדי, לצאת לעבודה, לפרנס את משפחתי בכבוד היא מסבירה שוב ושוב.

מה אתם יודעים על התמודדות נפש?
מה הכוונה "מיצוי זכויות"?
מה מגיע למתמודדי נפש לקבל, ואיך משיגים את זה?
איך עובדת סוציאלית יכולה לעזור לי?

בין אם אתם או אחד מבני המשפחה מתמודדי נפש
או שאתם רוצים להרחיב את הידע שלכם בנושא כדי להבין מה עובר על חבר/ה שכן/ה
אני מזמינה אתכם להקשיב לפרק מיצוי זכויות שהקלטתי עם עו"ס חני בארי- תיאום טיפול למשפחות במצבי משבר כי גם מסע ארוך מתחיל בצעד קטן.

להאזה: https://noamgreen.co.il/podcast/687/

ושוב הגיעה העת להעלאת פוסט💃🏿
אז קודם כל, עדכון:
עברנו לבית שמש, בשעה טובה❣️ וכעת אני זמינה לתת שירות ללקוחות מהאיזור. כרגיל, ממשיכה גם לתת מענים בפריסה ארצית באופנים שונים.

זה זמן טוב להסביר שוב מה בדיוק אני עושה ומה הייחודיות שלי על פני חברות שנראות דומות:
אני עו"ס, קייסמנג'ר ומלווה משפחות ויחידים במצבי משבר.

מזה אומר, אתן שואלות?
אני עוזרת למשפחה לנהל את המשבר, על חלקיו הסוציאליים והבירוקרטיים. יחד עם בני המשפחה אנחנו מבינים על מה לשים את המיקוד, מתעדפים את הצרכים ופועלים יחד להשגתם.
אני שם, החל ממיצוי הזכויות הבסיסי והראשוני ועד למיצוי כלל המענים בקהילה.

השירות נועד למשפחות שמתמודדות עם נכויות, צרכים מיוחדים, שיקום, גיל שלישי, בריאות נפש ועוד, כשאני עובדת מול כל הגופים הרלוונטיים- החל מביטוח לאומי, משרדי הממשלה ורשויות וכלה בעמותות ומגזר שלישי.

בדרך כלל, כשאני מספרת מה אני עושה, מיד אומרים לי: "אה, את כמו החברות האלה למיצוי זכויות..."
אז לא. זאת אומרת כן, אבל ממש לא.
ואסביר:
אני אמנם עושה מיצוי זכויות, בהחלט. אני מלווה לביטוח לאומי, אני מסייעת לקבל נכות כשיש זכאות ובכלל עוזרת להבין את הזכויות הכספיות הנגזרות מהמצב ומסייעת להשיג אותן.

ההבדל הוא בשני דברים מהותיים:
ראשית, המענה הרבה יותר רחב מקצבה כזו או אחרת. אני מאמינה שקבלת הקצבה, מסמלת את תחילת הדרך לשיקום. ובדרך הזו, יש כל כך הרבה צרכים ומענים, ואני שם. כדי לכוון, לתווך ולסייע.
ושנית, אני לא גובה אחוזים ולא נוגעת בקצבאות. אני גובה על העבודה שלי. בלבד.

ועוד מילה, כחרדית.
עבור אלו הפונים אליי מהקהילה החרדית, היתרון שלי הוא בהשתייכות שלי אליה. כזה פשוט.
אני דוברת את השפה, אני מבינה את הצרכים, אני יודעת מהם הניואנסים ומשכך, פועלת גם לתווך זאת למערכות. אני מאמינה ששני הצדדים זקוקים להנגשה- אלו להנגשת זכויותיהם ואלו להתאמת דרכי העבודה.

אז יאללה, הפצנה והפיצו את הבשורה לעולם🤍

וכדרכי בקודש, הנה תמונה של איך זה נראה מעבר דירה🥴 תצטרכו להאמין לי שהכל כבר מסודר פיקס😛

היי לכם,
הבטחתי פוסט על סל שיקום, לקח קצת זמן... בואו נצא לדרך🙂
לאוהבי האמ;לק, קפצו לקישורים שבתגובות

קודם כל, כשמו כן הוא- סל של מענים שנועדו לתהליכי שיקום נפשיים. והחשוב- זה בקהילה.

אז ברמה הבירוקרטית רגע- עבור סל שיקום צריך 40% נכות נפשית לפחות בביטוח לאומי ונדרשים להיות במעקב פסיכיאטרי רציף.
למי שלא מעוניין בנכות, קיים מסלול עוקף, שבו ניתן להגיע לפסיכיאטר מרשימה ספציפית שקובע שיכולה להיות זכאות ל40% אילו ניגשתם לביטוח לאומי ואז ניתן לגשת לסל שיקום. חשוב לדעת שהמסלול הזה, מונע את האופציה לגשת לביטוח לאומי למשך שנה.

ועכשיו לסל עצמו ומה כלול בו:
קודם כל- תיאום טיפול- עו"ס שמגיעה אחת לשבוע ובמסגרת תפקידה היא גם מסייעת במימוש כל המענים בסל שיקום, מעבר לסיוע הבינאישי.
קיימים גם מענים בתחום תעסוקה, פנאי, דיור, חונכות וסומכות והשכלה- כל אלה ברצף של רמות שונות. לדוגמא דיור- החל מהוסטל בקצה אחד ועד מדריכי שיקום שמגיעים לבית בקצה השני.
כמו כן, קיים מעט סיוע כלכלי וטיפולי שיניים.

חשוב לדעת- כל אחד מהתחומים ניתן לממש בחברות שונות, מתאמת הטיפול אמורה לסייע בכך. זכותכן להגיע לביקור במקום המיועד אם אתן מעוניינות בכך.

וכמובן יש גם מרכזי ייעוץ ומידע למשפחה- אבל הם לא תלויים בסל שיקום ונועדו לכל בן משפחה שזקוק לכך וקיימים בהם מגוון מענים החל מיידוע ועד טיפולים קצרי מועד.

אוקי, הבנו. אז איך גורמים לזה לקרות?
ראשית- מילוי מסמכים. ניתן עצמאית ובעצם כל אחד יכול לגשת/לסייע בהגשה. מי שהמנדט שייך להם אלה קופות החולים, בכל קופה בדרך כלל יש עו"ס ייעודית שתפקידה להגיש לסל שיקום. לאחר מכן מתקיימת ועדה בועדת השיקום האיזורית.
בניגוד לועדת בביטוח לאומי שלעיתים עשויות להרגיש פחות נעימות, כאן מדובר בועדה נעימה וידידותית ונוכחים בה אנשי מקצוע שתפקידם להתאים את המענים הכי נכונים מתוך כל המכלול.

מילה על בין הרצוי למצוי🤷🏽‍♀️
בפועל, הקופות לא עומדות בעומס, לעיתים ישנה המתנה של חצי שנה ויותר להגיע לעו"ס. לא אסבך אתכם, ענייני תקציב כרגיל...
וחשוב לדעת- גם בועדות סל שיקום קיימת המתנה,
אבל שזה לא ימנע מכם, כי מדובר בשירות סופר חשוב ומקיף.

בתגובות שמה כמה קישורים, כי ידוע כמה מטא אוהב אותם:
קישור לכל זכות ולאתר משרד הבריאות בנוגע לסל שיקום וקישור לטפסים📄
ואחרון חביב- לפי תקופה התארחתי אצל Noam Shnoor Green בפודקאסט החשוב שלה נפשות וחסרונן המביא את עולם בריאות הנפש בשפה חרדית. אנחנו נגענו בחלק של סל שיקום- שמה לינק. אבל ממליצה על הפודקאסט כולו- חשוב מעין כמוהו.

בתמונה:
נועם ואני מדברות על סל שיקום (אילוסטרציה וזה..)

זוכרים שהבטחתי פוסט שקצת ינגיש את כל נושא קצבת נכות כללית בביטוח לאומי?
ומה ההבדל בין המושגים נכות רפואית ואובדן כושר?
אז הנה זה בא…💪🏾

לפני רק אזכיר, לטובת מי שעוד לא מכירה אותי…
אני חני בארי, בהכשרתי עובדת סוציאלית, מזה כשלוש שנים אני מלווה משפחות ויחידים בנבכי הבירוקרטיה הישראלית במטרה לסייע למשפחה בניהול כל הצרכים המשפחתיים בעת המשבר, להפחית מהם בירוקרטיה בעומס הקיים ממילא ולסייע להם לקבל את ההחלטות המקצועיות הנכונות עבורם ככל שניתן.

ויאללה, הפלגנו:

הפניה לביטוח לאומי והבקשה לקצבה, מורכבת משני גורמים:
הראשון, קביעת אחוזי נכות- פיזי או נפשי. והשני הוא קביעת אחוזי אובדן כושר העבודה.
הנכות בפני עצמה, לא מזכה בקצבה, יש לה זכאויות אחרות, מסוגים שונים.
מה שמזכה בקצבה- זה אי הכושר. גם זה כמובן מתחלק לאחוזים ודרגות שונות, מה שחשוב לדעת זה שמ-75% ומעלה, זו אותה משמעות כמו של 100% אי כושר.

ולכן, בועדות של ביטוח לאומי, בכל סוג נכות שפונים, חשוב לשים את הדגש על המשמעות התפקודית של הנכות. איך הוא משליך בחיי היומיום ועד כמה הוא משפיע על התפקוד כך שלא ניתן לצאת לעבוד.

טיפ קטן: לפני שאתן מגיעות לועדה, עשינה רשימה של מה אתן הולכות להגיד. 2-3 דק׳ שבהן מתוארים קשיי התפקוד שלכן.
אל תחששו, זו המלצה של ביטוח לאומי בעצמם. זה לגמרי בסדר להוציא ולהקריא.

עוד נקודה חשובה- יש ספר ליקויים מפורט מאד שעל פיו נקבעים אחוזי הנכות.
אי כושר לעומת זאת, תלוי בהתרשמות של הרופא בועדה. לעיתים, כאשר אין ודאות, מעלים לועדה נוספת, בה עו״ס של ביטוח לאומי תפגוש את הלקוח ותתן את חוות דעתה בנוגע לאי הכושר.

זה כמובן מעט מן הים בכל הקשור לנכות: יש נכות ילד, ויש נכות מעבודה ויש נכות של עקרת בית (כן, כן... 2022 ואנחנו עדיין שם🤦🏾‍♀️),
אבל זו לגמרי התחלה והתחלה חשובה.

ותמיד לזכור, שביטוח לאומי, זה תחילת הדרך. בכל תחום יש הרבה זכויות נלוות/נגזרות שמטרתן לאפשר תהליך שיקומי בקהילה ככל הניתן.
אחד מהם הוא סל שיקום.

אז בפוסט הבא, כמו שהבטחתי, על סל שיקום, שירות חשוב מאין כמותו

אז מלא זמן שהעמוד הזה לא היה פעיל והגיע הזמן לשתף אתכם במה שקרה מאחורי הקלעים ולתת לעצמי וליקום צ'פחה על השכם💪🏾

שמעון (שם בדוי כמובן), בחור חרדי, פנה אליי בבקשה לליווי לביטוח לאומי עבור ערעור לנכות על רקע נפשי.

בועדה, כך סיפר, שמו את המוקד על כך שהפתרון לקשיי התפקוד שלו הוא הכוונה תעסוקתית.

חשוב להבין שביטוח לאומי בודק רמת כשירות לתעסוקה ומבחינתם שמעון כשיר לעבוד ורק זקוק להכוונה תעסוקתית. לכן מבחינתם שיקום מקצועי יתן לו את המענה והוא קיבל אחוזים שלא מזכים בקצבה, אלא רק בשיקום סביב תעסוקה.

מה שהיה חסר, זו הבנה שבמסלול החיים של בחור חרדי, יש דרישות תרבותיות שמי שלא מצליח לעמוד בהן בגלל מצבו הנפשי, יתקשה עוד יותר להתמודד עם עולם התעסוקה שהוא זר לו ותובעני יותר.

ישיבה ואחריה ״כולל״, אלו מסגרות שמציבות דרישות כמו עמידה ביעדים, בזמנים, הישגיות ומבחנים. ב״כולל״ גם משולמת מלגה בהתאם לעמידה בדרישות.
מי שלא מצליח, פשוט לא יהיה שם.

עם ההבנה הזו, נגשנו לערעור. הנגשנו את החלק הזה לביטוח לאומי, הסברנו למה שיקום מקצועי לא יתן לשמעון את המענה שזקוק לו ולמה הוא זקוק לאחוזים גבוהים יותר שקודם כל יאפשרו לו קיום בכבוד ושאיתם גם יוכל לממש את ״סל שיקום״- תכנית שיקום מקיפה ומותאמת אישית בקהילה.

והצלחנו🤩

שמעון קיבל את הנכות לחצי שנה אחורה ושנה וחצי קדימה!!
כמובן שזה רק התחלת תהליך השיקום ושמעון קיבל הסברים מפורטים על המשך הזכויות אותן יוכל למצות.

הנה לכן דוגמא מצוינת לחשיבות של הכשירות התרבותית בתהליך שלכאורה שווה לכולם.

בפוסטים הבאים אפרט יותר על מהות קצבת הנכות וממה מורכבת וכמובן על סל שיקום😊