פלאי פלדה

אתמול בשולחן הסדר עמד פמוט שעשה אסף לוי , הוא גם הקריא משהו שהוא כתב בהקשר של החטופות והחטופים, כי בסדר הזה שום דבר לא היה בסדר או כרגיל, חייבים להחזיר את כולם וכולן הבייתה עכשיו!
המטה להחזרת החטופים והנעדרים

*חג שמח*
משפחה אהובה שלי. לפני שנתחיל עם ההגדה האוכל הטוב והיין המנחם חשוב לי לומר כמה דברים. אז יסלחו לי הרעבים וחסרי הסבלנות אבל זה חשוב לי.
חג לא פשוט עבורי החג הזה. קשה לי מאד לשבת ולחגוג בזמן שכל כך הרבה מבני עמי נמצאים במציאות אחרת לגמרי. הכל מרגיש לי פחות שמח עם פחות משמעות. אז הדרך היחידה שלי לצקת תוכן לחג הזה היא לשתף אתכם משפחה אהובה שלי בקצת ממחשבותיי. מסורת. מילה מעניינת משמעותה מסירת הדרך מהמבוגרים לצעירים. הוראות הפעלה אם תרצו. לימים הפכה משמעותה המסורת והיום לצערי היא מנסרת בינינו מפלגת ומפרידה בין דם לדם מייצרת הבדלים בין אנשים שהם בעצם משפחה אחת גדולה. אז היום בחג הזה אני מעוניין להחזיר למסורת את משמעותה המקורית ולמסור לכם הדור הצעיר את מה שאני סבור שנכון וטוב. כשיצאנו ממצרים אם נעבור על הסיפור שמסופר כבר דורות ונקרא בין השורות נבין עד כמה כוחנו באחדותנו. קמנו ויצאנו מבית עבדים אל החופש לא השארנו אף אחד מעמנו מאחור הלכנו ביחד כמקשה אחת אל הלא נודע למסע במדבר עם לא המון אוכל מעט מאד ידע ובלי כח בכלל. הגענו אל הארץ המובטחת בסוף בעיקר בזכות אחדותנו. היום. אלפי שנים אחרי אנחנו הכי רחוק מאוחדים שיש. יש אלפי אנשים שיקיריהם לא איתם בחג הזה ואנחנו לא עושים מספיק כדי לשנות את המציאות הבלתי נסבלת הזאת. כל אחד ואחת מאיתנו יוכלו לנסות לתת את ההסבר ללמה זה קורה. ואני מניח שכל סיבה יש בה אמת. אני סבור שהסיבה העיקרית היא העובדה שאיבדנו את הדרך. אלוהים בחר לנו את המנהיג הראשון שלנו משה. שימו לב לדמותו. משה היה כבד פה וכבד לשון. כלומר מגמגם. אלוהים בחר באדם שלא ממש טוב בדיבורים. אבל הוא היה חזק מאד במעשים ובלקיחת אחריות. הוא ביקש כל הזמן מאלוהים שיתן לו כלים מוחשיים כדי לגרום לעם ללכת איתו. הוא ידע שאם יצעק שהוא המנהיג העם לא יקשיב לו. כי עם צריך מנהיג של מעשים. לא של מילים. ובסופו של דבר משה שם את טובת עמו לפני טובתו שלו ואפילו לא זכה להיכנס עם עמו לארץ הקודש. לקח אחריות. היום הנהגה מתפרשת אחרת לגמרי. כדי להיות מנהיג אדם צריך להיות בדיוק להיפך. לדבר כמה שיותר ולעשות כמעט כלום. ולגבי אחריות אין מה להוסיף. איבדנו את הדרך. יציאת מצרים לא הושלמה כי אם לא כולנו בני חורין אף אחד מאיתנו לא! הסנה הבוער כבה והוחלף במסכים מרצדים ורשתות חברתיות. המנהיגים שלנו הפכו לפטפטנים חסרי מעש ומלאי חשיבות עצמית ואנחנו בני ישראל כבר המון זמן הולכים אחרי עגל של זהב. עבדים של חומריות כסף כח כבוד ונהנתנות. מבחינתי החג הזה הוא לא כדי לחגוג את היותנו בני חורין אלא יום אזכור שמזכיר לנו שעוד ארוכה הדרך. ולא באתי לבאס פה. כל המטרה של הנאום הזה הוא כדי שנלמד ונזכור ונכבד. אני מביט סביב ורואה בכל אחת ואחד מסביב לשולחן פה חלק בלתי נפרד ממני. לא רוצה ולא יכול לדמיין את היעדרותו של אף אדם מן הנוכחים פה אוהב את כולכם ומכאן מקור הכאב שלי. כי יש כרגע אנשים שיושבים כרגע בשולחן מסתכלים לצדדים ולא רואים את אהוביהם. הם רק יודעים שהם לא בארץ מבטחים לא במקום טוב ולא מוקפים באהבה. לא בני חורין. ולא נשכח כמובן את חיילינו. בנותינו ובנינו שבעוד אנחנו לבושים יפה ואוכלים טוב הם לבושים באפודים נושאים נשקים ומסתכנים עבור החופש שלנו. והחשובים לא פחות המשפחות השכולות שהיום זה החג הראשון בלי אהוביהם אז לכבוד כל אלו הייתי רוצה שנעצור שנייה לפני שמתחילים ונכבד!

כשאנשים מעריכים את העבודה שלך זה כיף. כשבעלי חיים מעריכים את העבודה שלך זה אושר גדול. מדף מתקפל ומתכוונן ללאפ טופ. לעבוד מהבית קצת יותר בכיף