בית מדרש ישראלי

בשבוע הבא בבית שאן! מוזמנים :)

מעגלי שיח לערבות הדדית בבית מדרש ישראלי בית שאן.
בואו.

בהצלחה לסניףבית מדרש ישראלי בית שמש שפותחים היום שנה!

שבוע טוב! והפעם בפינת אנחנו עם עלמה קלמנוביץ, רכזת סניף מודיעין!!

איך הגעת לבית המדרש?
הגעתי לבית מדרש ישראלי כי אני מאמינה שצריך היכרות בין מגזרים שונים בארץ.

איזה תחום מעניין אותך?
אחד התחומים שמעניינים אותי בימים אלו הוא מדעי המדינה.

את מי היית רוצה לפגוש?
הייתי מאוד רוצה לפגוש את אילת שקד, באמת לשבת ולדבר איתה. אבל פנטזיה אמיתית זה לפגוש את דונלד טראמפ.

מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
אני אוהבת ללמוד ולהכיר אנשים (לא בקטע קריפי אלא בקטע אמיתי). בנוסף אני אוהבת לצאת לטיול עם חברות ובערב לשבת מסביב למדורה, לנגן בגיטרה ולשיר שירים.

מה אנחנו לא יודעים עלייך?
אני לומדת מגמת חוץ במדעי הרוח מטעם התוכנית "רוח צעירה".

מה את מאחלת לבית המדרש לשנה החדשה?
שבעזרת ה' בית מדרש ישראלי יקום במודיעין וישאר.

תודה רבה עלמה! ובהצלחה לך ולסניף מודיעין :)

שנזכה להיות קשובים, רגישים, עושים ומשמעותיים בימים מיוחדים אלה ובהמשך כל השנה.
צום קל לצמים, וגמר חתימה טובה!

והנה אנחנו פותחים בפינה חדשה-
והפעם אנחנו עם מתנאל לוסטמן- רכז בית מדרש ישראלי בית שמש!!

איך הגעת לבית המדרש?
הגעתי לבית מדרש בגלל שיצא לי להגיע למפגש יום הזכרון בכיתה י והתאהבתי בכל הרעיון של בית המדרש הישראלי.

איזה תחום מעניין אותך?
תחום שמעניין אותי הוא הנוער.

את מי היית רוצה לפגוש?
הייתי רוצה לפגוש את יוני נתניהו.

מה אתה אוהב לעשות בזמן הפנוי?
ריצה, כדורגל.

מה אנחנו לא יודעים עלייך?
אני שונא לדבר בפני קהל.

מה אתה מאחל לבית המדרש לשנה החדשה?
אני מאחל לבית מדרש המון המון הצלחה ושבעז"ה כל הסניפים ייפרחו הן מבחינת התוכן והן מבחינת כמות האנשים. המון הצלחה לכל הצוותים היותר והפחות וותיקים אתם אלופים והצטרפתם לפרוייקט שאין כמוהו!!

תודה מתנאל! ובהצלחה רבה לך ולסניף בית שמש :)

מאחלים לכולכם שנת לימודים טובה,
תזכרו - לשאול שאלות ולחפש תשובות,
לחתור לידע, מצוינות והצלחה -
אתם מגדירים את המטרות אותם תשיגו!

בין הרצח לתשעה באב,
מחשבה לשבת

מהמוחרמים ולא מחרימים

״אתי החיים משחק הרבה", היה הספר האחרון שקנה דביר שורק בחייו. המוכרים בחנות אולי התפלאו קצת: תלמיד ישיבה מתנחל בעל פיאות וכיפה סרוגה לא נחשב בימינו הקורא הממוצע של גרוסמן. גם בגלל הפיאות והכיפה, וגם בגלל שנערים בני-עשרה אינם נתפסים ב-2019 כקהל הטבעי של רומנים. הוא קנה את החדש של גרוסמן בערך בשעה שבה חבורת מלאכי המוות יצאה ברכב, בדרכה ליטול את חייהם של יהודים על רקע של שנאת ישראל. ספר וסכין, ספרא וסייפא. חתן פרס ישראל פרסם הודעת אבל נוגעת ללב.

כבן לעורך מוסף ספרות והגות ביישוב עם מודעות פוליטית חריגה, דביר ודאי ידע שגרוסמן סימן את מפעל ההתנחלויות כיריב מושבע. למעשה הוא ביקש להחרים אותן.

״את השמאל הם מאשימים בגלותיות, אולם הם עצמם אינם ממש בני הארץ", כתב ב-1987 ב"הזמן הצהוב" אחרי ביקור בעפרה. הדיוק הנפלא והעדין שלו התחלף בספר הזה בהלמות פטישים קהה. "הארכיטקטורה של יישוביהם זרה לנוף, יהירה ומתנשאת. השפה העברית בפי רבים מהם קלוקלת ורדודה ושבלונית. כמעט שלא תמצא בבתיהם ספרים, להוציא ספרי קודש, ומעורבותם התרבותית נמוכה בדרך כלל".

בבית של דביר, כמו בבתים אחרים בעפרה, מדברים עברית יפה בין מדפי ספרים עמוסים בשלו, עוז וגרוסמן. בניגוד לדימוי הדמוני שטופח להם שנים, בגוש עציון ובנימין לא צמחה אליטה מנותקת ויהירה, אלא דור שמבקש (לפעמים אפילו יותר מדי) לשמוע את יריביו.

דביר שורק דווקא התאמץ להבין את גרוסמן. מעשיו הוכיחו שהוא היה מהנעלבים ואינם עולבים, המוחרמים ולא מחרימים. מילותיו היפות של הסופר אמש היו מעשה יפה של הושטת יד.

מה הצוואה שהשאיר לנו דביר בדרך העולה למגדל עוז, חובק בזרועותיו רומן של סופר גדול? כשעשה את דרכו ערב תשעה באב אל הישיבה, עם ספר של יריב אידיאולוגי הוא סימן לנו, בלי דעת, לקח חשוב, ישן: אנשים אחים אנחנו.

בית מדרש ישראלי ממליצים-
לקראת תשעה באב, ערב של שיח, שאלות והצפת גישות שונות בנושא זהות יהודית ישראלית בעמק המעיינות.
חברינו הצפוניים ואלה שלא- מוזמנים :)

ימי בין המצרים

ביום ראשון האחרון חל י"ז בתמוז, שהחל את שלושת השבועות, ימי בין המצרים.
שלושה שבועות שעפ"י המסורת היהודית מתחילים עם בקיעת חומות ירושלים ומסתיימים בחורבן בית המקדש.
שלושה שבועות המסמלים אבלות, חורבן וקרע בעם. המתחילים גלות ארוכה ומתישה.

עפ"י המסורת היהודית, בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם.

ומה אנחנו עושים כדי להוסיף אהבת חינם?

עוד סיכום שנה מאחורינו!
זה הזמן לומר תודה לרכזות ולרכזים האלופים שהיו לנו השנה 🙌
בית מדרש ישראלי רעננה יפעת ספרן
בית מדרש ישראלי ירושלים עדי אורבך
בית מדרש ישראלי בית שמש לביא טורצקי
בית מדרש ישראלי - חיפה ליאל דר
בית מדרש ישראלי בית שאן - נועה פסט
בית מדרש ישראלי רמת גן - הילה פורת ורותם שלום

מחר!

בית מדרש ישראלי🌵
אחרי הפסקה קצרה- חזרנו🙃

🔹 מפגש 52- התנדבות חקלאית בעמותת ניצן לזכרם
עמותה שהוקמה לזכרם של יובל דגן ואור אסרף, ששירתו יחד ביחידת אגוז.
🔸מתי❓יום רביעי 17.07, י'ד תמוז. יציאה בשעה 14:00 חזרה משוערת בשעה 20:00.
🔹איך נרשמים❓ שלחו הודעה ל: אלי-0558875291
מירי- 0509917508
ההרשמה עד יום שלישי הקרוב! לא כדאי לפספס- מהרו להרשם! 😁
🔸פרטים נוספים בקרוב

שבת שלום :)

שבוע הבא ברעננה 💰📰 הון - שלטון - עיתון
עם אסף נתיב, מנהל פרויקטים וקהילה בשקוף - מאה ימים של שקיפות

מתרגשים להודיע על סמינר פתיחת שנה!
עולה לי'-י"ב, ורוצה להקים סניף בעיר שלך?
אולי להצטרף לצוות קיים?
זאת ההזדמנות שלך!
אחרי שנת פעילות מוצלחת, בשבת הקרובה נתכנס יחד, חברי הצוות החדשים כמו גם חבר"צים בוגרים, כדי לפתוח את השנה הקרובה בצורה הכי מהנה וטובה שיש :)

נכיר לעומק את המהות והערכים שלנו,
נתגבש עם הצוות הארצי לדורותיו,
נלמד איך להוריד את הדבר הגדול הזה לשטח,
ונקח את חיי השותפות שאנחנו מאמינים בהם צעד אחד קדימה - בשבת משותפת.
אז אם הזהות הישראלית מעסיקה אותך,
החברה הישראלית חשובה לך,
ויזמות זה בדם שלך -
יש מצב שאנחנו הבית בשבילך 😊
מוזמנים לשלוח לנו הודעה כאן,
או לרכזת הארצית (המספר בתמונה)

שבוע טוב!

עוד יומיים!

שבוע הבא!
מפגש של סניף רמת גן 💚

שבוע הבא!
מפגש של סניף רמת גן 💚

שבת שלום וחג שבועות שמח! 🌾
תמונה מהמפגש האחרון ברמת גן

היום! מפגש ברמת גן
בואו בשמחה 😊

הבוקר נפטרה נחמה ריבלין,
אשתו של ראובן (רובי), נשיא המדינה.
שולחים תנחומים למשפחה,
ומזמינים אתכם להגיע להלוויה מחר.

מהמפגש האחרון בבית מדרש ישראלי ירושלים
שאר התמונות אצלם :)
~ השבוע! מפגש ברמת גן

"זוכר אני היטב"
חלק מסיפור העליה של שגאו מקונן, איש חינוך.

"לקראת הגבול בין אתיופיה לסודן עצרנו, אלפי האנשים, ללינת לילה אחרונה ליד מעיין, כל קבוצה עם מלווה שלה (גוי שנשכר לטובת ההובלה במסע).
למחרת בבוקר התעוררנו משינה לא סדירה להמשך הליכה. לפני שהתחלנו ללכת נשמעה קריאה באחת הקבוצות - "כל מי שיש לו סכום כסף מתבקש להעביר אלינו, אף אחד לא זז ממקומו ללא ההוראה שלי".
כל אלפי האנשים נכנסו לפאניקה, הרגשנו פחד אימים מכל עבר. ההוראה עברה לכל הקבוצות על ידי המוביל שלה, כן, גם המוביל שלנו נתן את ההוראה לתת לו את כל הכסף.

אחרי זמן מה שוב נשמעה הוראה מאחד המובילים בקבוצה אחרת, הפעם ההוראה הייתה הפוכה, "הקבוצה שלי רשאית להמשיך במסע. הבטחתי לכם ולאמי - את האנשים שלי אף אחד לא שודד! אלחם בגופי בעדכם, לא ארשה שישדדו אתכם קל וחומר בעצמי, הבטחתי להגן עליכם. הקבוצה שלי יכולה לצעוד אף אחד לא יעז לשדוד אתכם לפני שנפטרים ממני".

האווירה הייתה קשה ומתוחה מאוד, לא ידענו מה עלינו לעשות בסיטואציה כזאת. אחרי הרעשים של המוני האנשים שררה שוב דממה מלווה בפחד. הבטנו זה אל זה, מה עושים? לאט לאט הצטרפו עוד ועוד מובילים לקריאה השנייה, וכך ניצלנו משוד אלים ומתוכם מאנשים שנשכרו בכסף מלא.

מרגע שחלפה הגזירה התחלנו לצעוד בחום הלוהט המדברי של סודן, הפעם ללא מלווים הם רק הראו לנו את הכיוון ועזבו את המקום. לא ידענו כמה זמן ייקח, לא יודעים אם יש מים לשתות בהמשך הדרך. החששות לא איחרו לבוא, אחרי מספר שעות של הליכה המים נגמרו לנו למשפחה ולעוד רבים אחרים.
לא ידענו מה עושים ואיך עלינו לנהוג במצב שכזה. עוד הדרך ארוכה, אין יודעים מתי באמת נגיע לגבול הסודני. אחרי דין ודברים, בלית ברירה, הצעירים התבקשו לחזור לאותו מעיין שעשנו בו את הלילה למרות הדרך ארוכה שהספקנו ללכת.

זוכר אני את ההמתנה הארוכה שישבנו ללא שום מחסה מפני השמש הקופחת לשני האחים שהלכו לשאוב מים. אחרי המתנה ארוכה המים אכן הגיעו, לגמנו מעט היינו צריכים לשמור למשך הדרך שלא ידענו כמה עוד נלך בשמש הלוהטת מעל ראשנו שעת צהריים. המשכנו ללכת בחום אימים של השמש והאדמה המדברית, עד שהגענו לחוף הסודני, נהר גדול. שכשכנו את רגלינו, אכלנו, אף היו כאלה ששחו.

זוכר אני את המשאיות שהגיעו לקראת השקיעה. אני זוכר היטב את המשאית עד היום איך היא נראיתה, למרות שכבר עברו 35 שנה, משאית פתוחה עם מוטות ברזל ששמשו כמגן (אלה היו משאיות סחורה). אחרי כמה דקות התחילו לדחוף אותנו בלי מילים, ללא שום הסבר, אל המשאיות. דחסו את כולם אחד אחרי השני ללא הבחנה בין הקבוצות וכלל זה בין המשפחות.

אני זוכר את הבלגן ואת העומס הצעקות ותחושת החנק בתוך המשאית. אני זוכר את המוני האנשים שנדחסו גם ילדים שנולדו זה עתה בדרך. אני זוכר את שני הסודנים שישבו על המשאית הדוהרת מעל הנהג עטופים בבגדי לבן. אני זוכר את הצפיפות הנוראית והמבטים שהצטלבו זה בזה שביטאו את המצוקה, הרעש ותחושת החנק החמירו עד שהושתקנו על ידי אותו סודני שישב על המשאית. אני זוכר את אבי מרים באוויר בשתי ידיו את בנו אחי הקטן אשגרי להצילו מחנק המשאית.

אני זוכר את הנסיעה למקום הלא נודע, ששאלתי את עצמי לאן נוסעת המשאית האם לירושלים ? לא העזתי לשאול אף אחד מהנוסעים במשאית, הרגשנו שמיותר לדבר במצב כל כך קשה.

אני זוכר את ההגעה למחנה אמרקובה בתוך סודן בשעת לילה חשוכה. אני זוכר את המהירות שהורדנו מהמשאית על ידי המשטרה הסודנית מזויינים במקלות שלופות. אני זוכר איך גידרו אותנו בחבלים ושוטרים סביבנו במעגל על חורשת אדמה קרוחה ללא מזרן וגם לא מחצלת.

אני זוכר את האנשים שהגיעו כמה שבועת לפנינו, סיכנו את חייהם, התגנבו לתוך המוני האנשים בשעת לילה בחושך, מזהירים אותנו שלא לגלות את זהותנו, שעדיין לא הגענו לירושלים, הפצירו בנו לומר שאנו פליטים נוצרים הבורחים ממלחמה פנימית באתיופיה.

אני זוכר היטב את הגשם שירד עלינו באותו לילה ללא שום מחסה. אני זוכר את הלילה שנסיתי להירדם על האדמה הקירחת שהפכה במהירה לבוץ, קמתי בבוקר עם בוץ בכל חלקי גופי. אני זוכר את התעללות הסודנים אם מישהו ניסה לומר משהו, זוכר הרבה, כל מה שעברתי ועברו אלפי אנשים במחנה אמרקובה שבסודן במשך שמונה חודשים.

זוכר היטב את המתים שהובאו יום יום לקבורה זה אחר זה. זוכר היטב את הקשיים שעדיין לא מרפים לרבים בקהילה. זוכר את אחי הקטן אשגרי שלא שרד את המסע, נשאר במחנה אמרקובה באדמת סודן הארורה.

אני זוכר היטב את הכל - הכל אני זוכר.
יהיה זכרם ברוך".

שגאו מקונן
יום ירושלים תשע"ט.

יוצאים לבחירות. שוב.
נשמח לשמוע מה התחושות והמחשבות שלך לגבי הענין. בין אם על השיח, על המנהיגוּת, או כל דבר אחר שקשור.
שתפו אותנו 💚

בואו לגוון איתנו את השיח!
מפגש חמישי של בית מדרש ישראלי ירושלים
ניפגש 😊

בוקר אור ושבוע טוב :)
השבוע, ביום רביעי - מפגש בבית מדרש ישראלי ירושלים, כל הפרטים באיוונט (כאן ובסניף).

ובשבוע הבא -
~ בית מדרש ישראלי סניף רמת גן ~
מפגש עם העיתונאית מירב מורן
בנושא: המרחב הציבורי 👪
⌚ יום רביעי 5.6 בשעה 19:00
רח' בת שוע 7, רמת גן 📌

כבר שנה.