The Wholistic Journey

לשתף במה שאני מרגישה?
אבל -
מה יחשבו עלי.
וגם-
אולי זה יפגע במי שמולי.

שתי הסיבות האלו מעלות חשש שאם אשתף
אולי אחווה עימות, ביקורת ודחיה.

לצד זה, הרבה פעמים אני צריכה להזכיר לעצמי
שיש מחיר ללא לשתף:

כשאני לא משתפת אני צוברת את המחשבות והרגשות הלא נעימים שלי
והם עלולים לקחת ממני הרבה אנרגיה
(להסתיר/להדחיק זה מעייף)
ואפילו להשפיע עלי גופנית.

כשאני לא משתפת אני יוצרת סוד/מתח
מול מי שמולי וזה לכשעצמו עלול לגרום
למה שאני מנסה להמנע ממנו
(עלבון/ריחוק/דחיה וכו׳).

אני מזכירה לעצמי שיש דרכים טובות לשתף:

לדבר על עצמי,
על החוויה והתחושות שלי
(בלי להאשים)
ואם ארצה אז אפשר להוסיף
גם איזו בקשה להתחשבות.

לשתף מתוך אוירה של פגיעות חשופה.

הבחירה בתקשורת מקרבת וכנה
לרוב תגרום למי שמולי להבין אותי,
להתחבר אלי,
לרצות בטובתי,
להפתח ולהתקרב.

אפילו את הדברים הכי לא מחמיאים
שעברו/עוברים עלי,
אלו שהכי הכבידו וחששתי להגיד,
אלו שהכי יכלו לפגוע,
שמתי לב שהצלחתי למצוא דרך להגיד
שהפכה את מי שלצידי לבן ברית
שמעודד אותי
ורוצה שאצליח בשיעור שלי
או רוצה לשנות דברים כדי שיהיה לי נעים.

אז מה למדתי על לשתף?
•זה נותן הקלה רגשית
•מרגיע את המחשבות
•עוזר להרגיש הורה טוב לעצמי שמבטא/ת אותי ושומר/ת עלי
•עוזר להרגיש ראוי/ה
•משפר את היכולת לבטא את עצמי
•נותן לאחרים השראה להביא יותר פגיעות ופתיחות
•מטפח קרבה

🤍