איתמר סהר - משרד עו"ד וגישור

חבלת שירות - חוק הנכים לאור תקון 29 [משרד הבטחון/קצין התגמולים]
אני שמח מאוד לקחת חלק מהותי בעוד פסק דין משמעותי מאוד במהלך חיי המקצועיים, המבהיר את העקרונות המשפטיים הראויים בהתאם לחוק, בחיינו האזרחיים והמסחריים [ראו גם בין השאר: פס"ד ת.א. [שלום-חיפה] 21750/06 בנוגע לדיני הסיכול החוזי שצוטט באתרים רבים וכן פס"ד [שלום-חיפה] 45559-06-16 בדבר זכויות נכים];
והפעם בדבר זכויות אנשי קבע במערכת הביטחון, שוטרים ועובדי השב"ס אל מול קצין התגמולים, בכל הקשור לסוגייה מה היא "חבלת שרות" לאור תיקון מס' 29 לחוק הנכים.
מאז תיקון 29 לחוק הנכים, שונה מהיסוד ההגדרה מהו אירוע שיוכר כמקנה זכויות מטעם קצין התגמולים. היות ומדובר בתיקון חדש יחסית גם קיימים מעט מאוד פסקי דין ולבטח מהערכאות הערעור שיסייעו להבהרת פרשנות מהי אותה "חבלת שירות" שהתווספה לחוק.
מקרה כזה הגיע למשרדנו כאשר שוטר – בוחן תאונות דרכים נפגע בזמן חקירת אירוע תאונת דרכים קטלנית. קצין התגמולים דחה את התביעה בטענה כי לאור תיקון 29 לחוק הנכים אין המדובר בחבלת שירות היות ואין מדובר ב"פעילות מבצעית". אנו הגשנו ערעור והתנגדנו בכל תוקף לפרשנות שמציע קצין התגמולים לפיה רק פעילויות מסכנות חיים, דחופות וכיוב' יוכרו כחבלת שירות וכך מעשה למחוק במחי יד רוב רובם של תביעות להכרה בזכות. למרות המחסור העצום בהלכות ואמות מידה לפרשנות מושג זה, השתמשנו בטיעונים משפטיים מקצועיים ומעמיקים, בניסיון החיים ובשכל הישר. כך והערעור התקבל, באופן זה שהתקבלה טענתנו, שיש לה גם אחיזה מוצקה בפסיקת בית משפט המחוזי, שגם חבלה ובלבד שאירעה בזמן בצוע השירות הייחודי בתפקיד איש הקבע, תוכר כ"חבלת שירות" – ע"נ 2563-01-21 [שלום-עפולה].
אם נפצעתם או נפגעתם בזמן השירות ותוך כדי בצוע הפעילות הייחודית של השירות ייתכן ואתם זכאים לזכויות על פי חוק הנכים. תפנו אל הטובים ביותר כי אין להמעיט בחשיבותו של עורך דין מקצועי למימוש זכויותיכם.

פנינים מהכספת III
מה בין דיירות מוגנת, תביעה לפינוי וצו מבנה מסוכן
מקרה בו פנה אלי דייר מוגן בנכס מקרקעין לאחר שבעל הדירה הגיש נגדו תביעה לפינוי בטענה שהדייר נטש את הדירה.
מברור המקרה עלה, כי משך שנים הדירה לא עמדה ראויה למגורים עקב כשלים הנדסיים ובחלוף השנים גם הוצא למבנה בו מצויה הדירה צו מבנה מסוכן.
כמובן הוגש כתב הגנה ויתרה מכך גם הוגשה תביעה שכנגד לחייב את בעל הדירה להעמיד את הדירה במצב ראוי למגורים.
חרף המלצות הבית המשפט כלפי בעלי הדירה לרדת מהתביעה ואף להגיע להסכמות איתנו בדבר חובתו לתקן את הדירה, נדרשנו להליכי הוכחות, בה הוכחנו כי מרשינו לא נטשו את הדירה אלא נמנע מהם הזכות לגור בה עקב מצבה. מצב עובדתי שהוכר בפסיקה המבטל את טענת הנטישה חרף העובדה כי הדייר איננו מתגורר בדירה. כן הוכחנו כי בעל הדירה הפר את חובתו לפי חוק הגנת הדייר להעמיד את הדירה במצב ראוי למגורים.
כך ומעז יצא מתוק, תביעת הפינוי נדחתה כמובן ומתביעת פינוי, מרשנו סיים עם חיוב בעל הדירה לתקן את הדרוש תיקון להעמיד הדירה ראויה למגורים לו ולמשפחתו – ת"א 12454-07 שלום חיפה.

פנינים מהכספת II
מה בין בני זוג, דירת מגורים, קניין שביושר ונושים?
מקרה בו פנתה אלינו אשת חייב, ששניהם הבאים בימים, אשר צבר חובות במהלך עסקיו כאשר נושיו הטילו עיקול על דירת המגורים של בני הזוג וביקשו לממשה בכינוס נכסים תוך פינויה מביתה.
למזלה של אשת החייב היא פנתה לכתובת הנכונה.
מפאת דחיפות העניין נעשתה פנייה ישירות לרשם ההוצל"פ לעיכוב הליכים ובמקביל לכך נעשתה פניה לבית המשפט המחוזי בבקשה להצהיר על זכויותיה של בת הזוג בדירה.
זאת מכוח הלכת השיתוף ובכך להצהיר כי נושי בן זוגה מנועים ממוש כל זכות בדירה השייכת לה המהווה מחצית מכלל הזכויות ובכך למעשה למנוע פינוי בני הזוג מהדירה.
בפס"ד אניטה שלם נקבע כי, נושיו של בן זוג, בעל זכות הקניין שבדין, אינם זכאים לגבות נשייתם בתוך מחצית הדירה בה לבת הזוג קניין שביושר. זכויותיה בדירת המגורים מוגנות מפני עיקול מצד נושים כספיים של בן זוגה. משכך, העיקול על דירת המגורים איננו יכול לתפוס את מחצית הדירה השייכת לבת הזוג תובעת כקניין שביושר.
משכך ניתן פסק דין כפי שנתבע ובני הזוג האריכו ימיהם בדירת המגורים שלהם ובין לבין גם הגיעו להסדר הוגן מול נושי הבעל ובא לציון גואל – ת"א 9074-06-09 מחוזי חיפה.

פנינים מהכספת I
מה בין המחאת זכות, חייב ועיקולי צד ג'
מקרה בו ייצגנו נושה של חייב אשר מחזיק בידו המחאת זכות כלפי כספי פיצויים עקב תאונת דרכים של החייב, בתחרות מול נושי החייב בהוצאה לפועל.
לחייב היו 47 נושים שנהלו תיקים כנגדו בהוצאה לפועל, רובם ככולם תיקים בני מספר שנים.
הנושים הטילו עיקולים על כספי החייב אצל חברת הביטוח שחויבה בתשלום הפיצויים. עד כאן נראה פשוט ... הכספים עוברים לנושים מכוח העיקולים ... זה היה יכול להיות נכון אם ללקוח שלנו היה עו"ד אחר, אך למזלו הוא הגיע אלי.
ביקשתי מחברת הביטוח את רשימת העיקולים הרשומים אצלה בקשר לחייב, או אז התברר כי העיקולים הוטלו מלפני מספר שנים ולא חודשו משך השנים.
וכך הוראות חוק ההוצל"פ קובעות כי עיקול ברישום יהיה בתוקף אך ורק משך 3 חודשים מיום הרישום. וכן ההלכה קובעת, כי זכות לקבל כספים בעתיד איננה מהווה בסיס לעיקול.
מכאן, שבמועד הזכאות על פי כתב ההמחאה, הלכה למעשה לא היו עיקולים תקפים על כספי החייב אצל חברת הביטוח ולכן בתחרות בין הנושים, הרי שהמחאת הזכות גוברת על כל עיקול שיוטל לאחר מכן ובכלל.
לאחר שנושי החייב "התקשו" לעקל את הבשורה, תרתי משמע וסירבו לסלק המחלוקת מחוץ לכותלי ביהמ"ש, הוגשה תביעה כנגד כל נושי החייב, להורות כי יש להעביר את כספי הפיצוי לנמחה, הוא הלקוח שלנו.
הסוף כבר ידוע מראש ולאחר דין ודברים באולם בית המשפט לא היה לנושים אלא להרכין ראש בצורה מכובדת ולקבל את הדין וכך מלוא כספי הפיצויים הועברו לאחר כבוד לידי מרשנו - ת"א 39878/06/11 שלום חיפה.

‎איתמר סהר - משרד עו"ד וגישור‎ updated their phone number.

‎איתמר סהר - משרד עו"ד וגישור‎ updated their address.