זמרת החינוך

והיא שותקת,
כי טרם ידעה למלמל מילותיים.
והיא בוכה,
כי זו שפת כאבה
וכחול ואדום
צבעי חבורות הכתפיים.
ועיניים טובות מאושרות
לפתע מרצדות בחוריים.
ילדתי זו
שחייכה במלוא לחיים
שמחקה המפלצת בין יום,
זו שפניה שתיים.
חיוך עת הייתי לצידה,
וזעם עת ננעלו הדלתיים.

פצעי האקליפטוס
בסוכות של פעם הגלידו.
הסתערנו כמו ילדים
אל חיקם
ענף ועוד ענף בטיפוס טרזני.
לא שעינו לפצע,
לא כאבנו שברי ענפיו,
והכל למען ההידור,
למען הסוכה הירקרקה,
וריחם המשכר של העלים.
ותמיד צילתה מרובה מחמתה
כי רצינו עוד משלנו.
ובאתי אל העץ הנישא
ולחשתי:"סליחה,מתנצל!!
הן נועדת לצל"
והוא כבר לא זכר את הפצע,
אך הוא זכר טיפוס מחבק,
ילדותי ותמים,
של אותם הימים.
ומרוב בדידותו
עת הביט בי ואני מביט בו,
אחז בו מעין דיבוק
ועליו רעשו רחשו:
היי,לא אסלח עד שתתן לי חיבוק!!"

אני אוהב להיות עם אלה המביטים קדימה אל האופק ולא במראה.כי במראה אנשים רואים את עצמם,מוקירים את עצמם ודואגים לעצמם . ואלה המביטים קדימה,הם מחנכי ומחנכות הדור.אלה האחרונים אוחזים בנבט שזה עתה בצבץ ומלטפים ומשקים ומרווים אותו.הם חרדים לגובהו,לנפשו ולרגשותיו.הם העוטפים אותו בצינה ומשיבים רוח ים לצננו.והם צוהלים כשבוקעים עליו וצמרתו אט אט מגביה.והם יוצאים מגדרם עת ניחוחותיו יפרצו וינשמו אותם עד עומק נשימתם.
עם כאלה אני אוהב להיות לשבת ולחסות,כי הם אלה שזכו שמישהו מעברם שליטף ,חיבק ואהב ועל כן יש להם מעיין מתגבר של אהבה לתת.והשלמות הזו של עוצמות העבר, המעצבות את פרחי העתיד ,מרגשת וראויה לכל הברכות והאיחולים ,כדי שתימשך השרשרת לעד.

המשפחה שלי /אלי כהן
אבא,אמא, אחי או אחותי,
תמיד רשומים במועדון המשפחתי.
חברים צריך שיהיו בסביבה
אך משפחה ממש יותר קרובה,
לפעמים במועדון המשפחתי לא אסתפק
אצא גם עם חברים בשכונה לשחק.
אם יש לי יום הולדת אפילו מחר,
אימי , תאפה לי עוגה ותישן מאוחר.
אם לספארי לנסוע ארצה
אבי יסיעני מקצה עד קצה.
ואיזה חבר יהיה מוכן לעשות
טיול שכזה מבוקר עד חצות..?
לפעמים מתחשק לי לריב ככה סתם
לומר , תסלחו לי, "טיפש", "מטומטם"
ואיש לא יחשוב שהתכוונתי באמת,
לאחי או אחותי , כי עליהם "אני מת".
עם בני משפחה לריב ,כן, זה כיף
כי אתה לא מתיפייף ולא מתחנף.
ואם הם יכעסו אוכל לבקש סליחה
והם יסלחו , כי אנחנו משפחה.
וסבא בכלל דבר אינו בודק,
לא חשוב מה עשיתי, אני תמיד צודק .
וסבתא מרעיפה עלי אלפי כפרות,
ודוחפת לי דמי כיס מטבעות ושטרות.
חברים תמיד משווים למי יש יותר
וכשיש מחלוקת לא מוכנים לוותר,
אצלנו במשפחה לא חשוב אם אתה כזה,
ובעת של מחלוקת מוותרים זה לזה.
איך אמר לי אבא:"אנחנו חפצים,
שבכל עת ובכל שעה תהיו מרוצים".
ולאחר שסיימתי לספר לכם את הדברים,
תסלחו לי , אני יוצא לשחק עם חברים.

קם על יוצרו.
אז מה אם אהיה אלכוהוליסט?
יש גמילה.
אז מה אם אשתמש בסמים?
יש גמילה
אז מה אם אני מכור לנייד?
יש גמילה.
אז מה...
אז מהה..
אז מההה...??
אבא,אמא
אתם עושים עניין מכל דבר,
אתם מכורים לפחד.

אמונה
כל איש חינוך חייב להאמין שאפשר , זו בעצם קריאה לעשות .המפתח לאמונה ביכולת התלמיד הינה הראיה שלך. אם תחשוב שהוא יכול ותאמר לו את זה ותאמין בכך, הוא יאמין, הוא ינסה, גם אם יפול הוא יקום, כי זה מנוגד לציפיותיך, שהוא כה מעריך . הצלחה אחת תגביר בו את הרצון לקבע עוד הצלחות. שנה את הדרך שהלכו בה קודמיך . חפש את עוגני החוזקה של הילד ,סמוך עליו, האמן בו. הענק לו כנפיים , גלגלים, נעליים ראויות להליכה , אל תיתן לו סיבות להצדיק כישלון . טעמה של ההצלחה מעורר תיאבון, מגרה ומאתגר. עם האוכל יבוא התיאבון.
לעיתים ,בתחילת הדרך כשחוויות כישלונו של הילד באות בזו אחר זו ,נחוש תסכול ונאשים את התלמיד , את המורים ,את ההורים, את הגננת, את הסביבה , את השכונה .בכך הרי לא נקדם דבר. כל זה לא יגביר מוטיבציה אצל התלמיד. אולי יחדד את סיבת הכישלון, אך זה לא יביא אותנו אל נתיב ההצלחה. לכן, הימנעו מכל אלה והשקיעו בהחדרת האמונה הצרופה שהעתיד יאיר פנים. אמרו לו זאת, התאימו לו משימות הצלחה. מיצאו גרעין קטן של הצלחה והגדילו אותו בעיניו ובעיני הכיתה. אם תיתנו סיכוי, תסמכו, תאמינו בו, יוכל הוא להלך על רגליו מבלי ליפול. ואם יפול הוא ינסה בשנית לקום על רגליו .אט אט ירכוש ביטחון יאמין בעצמו ויגיע לאשר ליבו חפץ.
האמונה הבראשיתית חייבת להיות נטועה באישיותך .האמן בו. האמן בעצמך. האמן שהיכן שלא הצליחו אחרים אתה תצליח , הבלט את נקודות חיוב שעליהן ניתן להישען כדי להגביהו. גם אם כשלה דרך אחת נסה אחרת ,עד שתגיע.
המשפט הטבוע : "ממך לא יצא שום דבר", הוא מראת המורה המתוסכל, המרגיש שבדרכו אינו מצליח לחולל, את מה שהוא מצפה מהתלמיד ומעצמו. אם יעביר את האחריות אליו ויחפש דרכים שטרם ניסה, מובטח לו שיראה את האור .
אני שולל מכל וכל את המשפט האוילי :"אין מה לעשות" שהרי לעיתים, מעבר של התלמיד ממורה למורה ,מכיתה לכיתה, מפיק עוצמות, יכולות חדשות ,הצלחות אצל אותו "ממך לא יצא שום דבר". אשרי מי שיש לו מפתחות אמונה לכלל הילדים ולעצמו. זו המפיחה רוח רצון ואמונה בליבות הילדים וזו מביאה להצלחה המעצימה אותם ומביאה לחוסן באישיותם. הסביבה החיובית שהמורה יוצר טוענת ילדים בעוצמות אדירות ששום דלת לא עומדת בפניהם.
מילה שלי:
אמונה היא קשר סמוי בין שני מרכיבים פנימיים. זיהוי יכולות מחד ואופטימיות באשר להוצאתן לפועל ,מאידך.

מיועד לכל אלה שרוצים/ות להיות אנשי החינוך הטובים בעולם
ידידי וידידותי, מורים ומורות
מי מאיתנו לא היה רוצה להיות המורה הטוב בעולם ? כולנו. כי המורה הטוב בעולם הולך שמח ומסוקרן לעבודה. נהנה מכל שיעור ומכל מפגש עם תלמידיו. שב הביתה רענן ומצפה ליום הבא. נשמע בדיוני..? מסתבר שלא. מהיום אפרסם כאן מאפיין מסויים של המורה הטוב בעולם. קיראו , הפנימו ואחר כך ישמו. בתום המסע המשותף תחושו שאתם עוברים שינוי משמעותי וההסתכלות שלכם הולכת ומתחדדת. אז בואו נצא לדרך.
המאפיין הראשון שהוא כורח אצל מורים ומורות והוא קודם לידע, האמונה.

חברות בתרבות היהודית / בית הספר של החופש הגדול
פרקי אבות הוא ספר הספרים בכל הנוגע ליחסים שבין אדם לחבירו. ליקטתי למענכם מתוך פרקי אבות את עיקרי הדברים המתייחסים לחבירות.
יסוד היחסים בין אדם לחברו מופיע בספר ויקרא פרק יט' פסוק יח': " לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך, אני ה'".
האהבה זה לזה כעם היא בעצם ה"דבק" המחבר את כולנו ליחידה אחת בפרקי אבות יש פירוט והדגשים למצווה.
אבות פרק ראשון , משנה ב': שמעון הצדיק היה משיירי הכנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד על התורה , ועל העבודה ועל גמילות חסדים.
בעינינו הקדוש ברוך הוא מחשיב את לימוד התורה מעל לכל וכן את העבודה עבודת ה', התפילה. בא שמעון הצדיק ומבהיר לנו שגמילות חסד לאחר שווה לשתי המצוות שאולי בעינינו נראות חשובות יותר.
גמילות חסדים היא עשייה למען האחר, עזרה לזולת, תמיכה בחבר, צדקה, הצלה, עידוד, חיוך, דאגה לצרכים.
משימה לתלמידים: כתוב או ספר לקבוצה על דבר אחד או שניים שעשית למען אחר. מה גרם לך לעשות זאת ? מה הרגשת אחרי ?
אבות פרק ראשון, משנה ו': יהושוע בן פרחיה וניתאי הארבלי קבלו מהם. יהושוע בן פרחיה אומר: עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות.
יהושוע בן פרחיה אומר עשה לך רב. בחר לך רב ולך על פי פסיקותיו אך כשמדובר בבחירת חבר ההשקעה הרבה יותר גדולה. חבר אתה צריך לקנות (וקנה לך חבר)אתה צריך להשקיע בחברות ואין זו סתם בחירה. כדי שמישהו יחליט שאתם חברים הוא צריך להבין שאתה מוכן לעשות בשבילו. שבכל פעם שאתם יחד הוא דואג לך לא פחות מהדאגה לעצמו. ההשקעה בחברות לבסוף משתלמת כי יש לך עוד מישהו בעולם שמוכן לעשות בשבילך ולמענך וגם אתה עושה בשבילו ולמענו. וטובים השניים מן האחד
משימה לתלמידים: איך אתה בוחר חבר , לפי המראה או לפי האופי?. איזה אופי חשוב שיהיה לחבר שתבחר? תן דוגמה למשהו שעשית למען חבר על חשבונך(זמנך, כספך, כוחך).
אבות פרק ראשון משנה יב' : הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר : הוי מתלמידיו של אהרון : אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
תלמידיו של אהרון הכהן מאופיינים באהבת השלום. כלומר כשיש לנו שתי אפשרויות לפתור מחלוקת בריב או בפשרה ובדרכי נועם. תלמידי אהרון אף פעם לא יבחרו בדרך המריבה ויעדיפו תמיד את דרך הפשרה והשלום. יתרה מזו תלמידי אהרון לא מחכים שהפשרה או השלום יבוא מאליו, הם רודפי שלום . הם עושים פעולות יזומות כדי לגרום לשלום בין אדם לחברו. מקור הרדיפה אחרי השלום בא מהעובדה שהם אוהבים את הבריות(בני האדם) וברור להם שברגע שיבחרו בדרך המריבה מישהו יפגע ויסבול. לכן הם מחפשים כל דרך להגיע להבנה בין אנשים.
משימה לתלמידים: ספרו על מחלוקת שהייתה ביניכם לבין חבר וכיצד פתרתם אותה? מדוע לדעתכם יש מריבות בין בני אדם והאם ניתן לצמצמן? מהי פשרה? מהו גישור?

חידון ליום ירושלים

1.בלי ג'ונגל ובכל זאת הם שם- שער האריות

2.הבסיס הנקרא על שם השבט הרביעי.- מחנה יהודה

3.מגורי השלווים- משכנות שאננים

4.יש בתים לחיצים ומשם נכנסים- שער האשפות

5.פורטים על הגשר- גשר המיתרים

6.כבושים וקברים- הר הזיתים

7.בן דוד בהיכלו- היכל שלמה

8.ממרומיו רואים את תנועת הנוער- הר הצופים

9.כיסוי ראש מאבן- כיפת הסלע

10.שמך וגפך.-יד ושם

11.הכיוון ימה ואבנים סדורות- הכותל המערבי

12.חוזה בגובה- הר הרצל

13.צורתה של אשת לוט בבית המלוכה- ארמון הנציב

14.המקום בו סולימן משתכשך- בריכת הסולטן

רמזים למושגי פסח / אלי כהן

חידון לפסח תמיד טוב שיהיה בכיס, במיוחד כשבאים בני משפחה ואורחים לליל הסדר. אז הנה עוד אחד בצירוף תשובון
1. חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן-

2. צומת מפורסמת במרכז הארץ-

3.אחרי שחיפש הוא בסוף גם...-

4. מאכלים שנשמרו בפחיות סגורות-

5. דילג-

6.תחושה פנימית שקשורה לדבר דוחה-

7. הליכוד ההיסטורי

8.הגרגרים על החוף נתקלו ונפלו -

9.יה, מצאתי מטבע יפני-

10.מבצע סיני-

11.איבר תנועה-

12.גפן שר-

תשובון:1.שמורה (מצה) .2. (צומת )מסובים .3.מצה.4. שימורים (ליל) .5. פסח. 6.מגעיל (הגעלה).7. תנועת ה"חירות" 8.חול מועד.9. יין. 10. קדש 11. רגל (שלוש רגלים) 12.אביב

חידון אברי בגוף לפסח מתוך ההגדה ובכלל./ אלי כהן
התשובות בתחתית.
ערב פסח ספרו ביציאת מצריים וחודו חידות .הלילה ארוך. אז צאו לדרך.

1. יד

2. זרוע

3. רגל

4. ראש

5.אצבע

6. אף (אפו)

7.שיניים(שיניו)

8.פה

9.עיניים

10. אוזניים

11.רגלים

12.ברך-

13.לשון

14. כליות

15.גרון

1.ביד חזקה 2. זרוע נטויה 3. פסח -אחד משלוש רגלים 4. יכול מראש חודש5. אצבע אלוקים 6 .ישלח בם חרון אפו 7. אף אתה הקהה את שיניו 8. כי כל פה לך יודה 9.עיניים-עיניים להם ולא יראו 10. אוזניים להם ולא ישמעו 11. רגליהם ולא יהלכו 12.וכל ברך לך תכרע 13. ולשון אשר שמת בפינו 14. והקרב והכליות יזמרו לשמך 15. לא יהגו בגרונם

מה אפשר לעשות נגד האלימות?
צפיתי בכאב בכתבה על האלימות בתי הספר. חשתי בכאב ובתסכול של הילדים הנפגעים, של הוריהם ושל תחושת חוסר האונים של המורים והנהלות בתי הספר. תהיה אשר תהיה תגובת משרד החינוך, אין לי ספק שהוא מטפל בתופעה ,אך לא ברמה הנדרשת למיגורה, כי העובדה היא שתופעת האלימות נמשכת ואף מתעצמת.
אני רוצה להציע פתרון שהוא במידה מסוימת קשה לעיכול, אך לדעתי ייתן מענה מעמיק יותר לטיפול בתופעה.
אני רוצה להציע שיפתח בכל עיר מרכז לטיפול באלימות (מט"ב) מחוץ לבתי הספר. מרכז כזה יכול להתמקם במרכזי הפסגות, המיועדים להשתלמויות מורים אחה"צ או במתנ"ס.
אל המרכז יגיעו תלמידים שיושעו מבתי הספר לפרקי זמן מוגדרים, כדי לעבור סדרת חינוך מובנית, שניתנת ע"י מי שהתמחה בתחומי עיצוב התנהגות (עוסי"ם, פסיכולוג עירוני, מטפלים אלתרנטיביים, מדריכי מוגנות, מחנך/ת הכיתה בשעות השהייה).
צריך לתפעל את המקום מדריך בעל רקע הולם שישתמש בכל מערכות החינוך והרווחה לקידום התהליך.
התלמיד יגיע לאחר שעבר את כל שלבי חוזר מנכ"ל מאזהרה, שיחה, זימון הורים ושיחה, ועד השעיה ליום וליומיים ולא חל שינוי בהתנהגותו.
התלמיד יגיע עם גיליון אירועים מסודר ולאחר ישיבת צוות אקלים שתיעדה צעדים אופרטיביים שנעשו עם התלמיד ולא קידמו את מצבו ההתנהגותי.
למרכז יהיו חייבים להגיע גם הורי התלמיד לאיבחון , כדי לבדוק את חלקם בהתנהגות זו ,לקבל הדרכה ומטלות קונקרטיות.
הורים שיסרבו להגיע יקנסו על פי חוק או שיעוכלו להם סכומי הקצבה.
במסגרת המרכז יגדיר הצוות המקצועי זמן שהייה לתהליך בהתאם לחומרת המעשים המיוחסים לתלמיד.
מנהל המרכז יבנה מערכת של התנדבות בקהילה, סרטי תובנה, שיעורי חינוך בשילוב למידה משמרת. כמו גם רפלקציה ודיון על האירועים האלימים. משחקי סימולציה ושיחות תרפיה.
בתום התהליך ישוב התלמיד לבית ספרו לתקופת ניסיון. אם עמד בה , יסתיים התהליך. אם לא בהתאם לצורך יתבצע שימור ושיפור. ואם המצב לא משתנה כלל יועבר עניינו לוועדה עליונה לדיון בהתאמתו למוסד החינוכי.
מה הן התועלות?
1. מורים אינם מיומנים לטפל מקרי קצה של אלימות.
2. בפועל במוסדות החינוך לא מתבצע תהליך שינוי משמעותי לילדים עם בעיות אלימות קשה והדברים מתגלגלים ומדרדרים אותם עד לפשיעה.
3. צוות מיומן ומכוון מטרה יעשה עבודה מקצועית ויזהה את ההתנהגות האנטי חברתית וידע להתאים תהליך.
4. זיהוי חלקם של ההורים בהתנהגות הילד וטיפול בהם, אם מדובר בהזנחה או עבריינות הורית , תיכנס לתמונה המערכת השיפוטית לשקול הוצאה למסגרת חוץ משפחתית תומכת
5. הקלה על ילדי הכיתה שחשים חסרי אונים מול ילד אלים, העושה בהם ככל העולה על רוחו.
6. הרתעה להורים ולתלמיד האלים. לא עוד עונש "קוסמטי" כי אם תהליך מעמיק המעצב התנהגות חדשה.

נעל מחוררת / אלי כהן
זו הנעל שחוררה מחיכוך,
נראית ראויה לאירוע.
פניה נטולי הקמטים,
לא יראו הם ליבה הקרוע.

בוהקים הם אל מי שיביט.
אנשים לא נוברים בקרביים.
אחוש לחלוחית העפר והטיט,
מגע האספלט הצורב בטלפיים.

ופרחי העונה לה יישקו
מחלון מבצבץ בגרביים.
רק הגשם הכניע הסוד,
עת מלאה התיבה מן המים,

חמץ או מצה/ אלי כהן
ההבדל בין חמץ למצה מתבטא בהבדלי אופי ויופי כמו האדם. לחמץ, דוגמת חלה קלועה יש זמן לה את כל הזמן שבעולם ,ללישה, לתפיחה, לאפיה. החלה רכה, עגלגלה, ריחנית, חמימה ,רובצת בסבאבה בתבנית האפיה, פשוקת צמות ולא ממהרת לשום מקום, היא אפילו מתוקה .המצה מה לעשות, נלושה מהר מהר, נאפת מהר מהר ,הכל מהר מהר .קרה, מרובעת ,חסרת מעוף, שדופה ,אין בה עגלגלות ואין בה גוף. מתפוררת, מתפזרת, חדה , לא נעימה ולעיתים היא אף חובקת מרור.
בחיים אנחנו צריכים לבחור בין חמץ למצה. אנחנו יכולים לתת לכל רגע את הזמן ותשומת הלב, להיות גמישים , טיפה תפוחים ועגלגלים, מריחים טוב, חמימים ומליאי רגש וארומה, שרירים רפויים ולוקחים את הזמן. מאידך נוכל להיות מצה , נוקשים , מרובעים, ממהרים,חדים ונטולי גמישות. מילה אחת לא במקום ואנחנו מתפוררים ומתפרקים.
אלוהים נתן לנו את המצה לשבעה ימים, כדי להתנסות ולהחליט כמו מי היינו רוצים להיות .
אז בואו חברים וחברות תבחרו, כמו מי הייתם מעדיפים להיות.
שיהיה לכם חג כשר ושמח

אם ה"אחר" הוא אני/ אלי כהן

אם האחר הוא אני,

אז אני הוא אחר.

ואם אני הוא אחר,

אז אני לא אני.

אם אני לא אני,

אז אני הוא אחר

אם אני הוא אחר

אז אחר הוא אני

ואם אני ואחר זה היינו הך,

אז העניין כלל לא מסובך.

אל תעשו מזה סמאטוח'ה

כי זה "ואהבת לרעך כמוך".

עין שלישית, / האחר הוא אני/אתר זמרת החינוך
זו שאינה.
דלת אישון ולובן,
נטולת גלגל וריס
אך רואה למרחוק,
מבקעת עצם,
רואה כליות.
פותחת לב.
רואה כאב,
שחוק נסתר,
חסר,אושר,
זעם ועברה.
חיוך נסתר,
ביישנות מתגנבת.
קוראת מחשבות,
רגשות , אות אחר אות,
בעין האחר,
יוצרת תמונה נעלמת.
אשרי עין ראתה.

מ