יעל כהן בנימיני - מרפאה בעיסוק

כולנו רוצים ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה שמאמינים בעצמם וביכולות שלהם ולכן אנו משתדלים לשבח את ילדינו בכל הזדמנות.

כמה דגשים על הדרך הנכונה לשבח:

כשאנחנו מחמיאים על תכונה מסוימת אנחנו גורמים לילד להבין שההצלחה לא תלויה בו אלא בתכונה שקיימת או אינה קיימת אצלו. איך תרגיש למשל ילדה שהצליחה במבחן והחמיאו לה שהיא חכמה כאשר תקבל במבחן אחר ציון נמוך? יכול להיות שהיא כבר לא חכמה? לכן חשוב לשבח על הדרך ולא רק על התוצאה: השקעת ולמדת, עבדת קשה ולכן השגת ציון טוב. כך היא תדע שהיא הגיעה להישג לא בגלל תכונה שיש או אין לה (חכמה) אלא בגלל הדרך והמאמץ שהשקיעה. אם בפעם אחרת לא תצליח היא לא תסיק מכך שהיא לא חכמה אלא תדע מה עליה לעשות כדי להצליח יותר.

כשהורה אומר לילד "אני גאה בך" זה מצוין, כל ילד זקוק להורים שמאמינים וגאים בו. אבל עוד לפני כן חשוב ללמד את הילד לחפש את החיזוקים קודם כל אצלו ולא להיות תלוי בשבחים מבחוץ. למשל כשילד מראה לנו ציור שצייר כדאי לומר לו אתה יכול להיות גאה בעצמך, כמובן שאפשר להוסיף שאנחנו גאים בו אבל בראש ובראשונה יש לתת לו את התחושה שהוא עשה את זה למען עצמו ולא כדי לרצות אותנו או לקבל חיזוקים מהסביבה.

בנוסף כדאי להזהר מיצירת ציפיות מוגזמות. מחמאה כמו: "איך אתה משחק כדורסל, אתה ממש יכול לשחק באן בי איי" לא נשמעת אמינה ועלולה ליצור אצל הילד לחץ ותחושה שמצפים ממנו להישגים שהוא לא באמת מסוגל להגיע אליהם.
מצד שני אם אכן יש לילד/ה שאיפות גדולות כמו לשחק באן. בי. איי, להיות זמר מצליח או להביא שלום עולמי, לא נייאש אותו... זו הזדמנות טובה להראות לילדים שאנחנו מאמינים בהם ועם זאת להדגיש את הדרך: אם תתאמן כל יום, תעבוד קשה, תלמד ותתמיד תוכל להגיע לרמה של שחקן אן בי איי...

לסיום ניסוי מעניין שערכה פרופ' קרול דווייק מאוני' סטנפורד:

שתי קבוצות ילדים קיבלו משימה הכוללת הרכבת פאזלים פשוטים ופתירת חידות קלות. בתום המבחן קיבלו ציון ופידבק קצר. מחצית מהילדים קיבלו מחמאה על האינטליגנציה שלהם: "אתה בטח גאון בדברים האלה". והמחצית השנייה קיבלו מחמאה על התהליך: "בטח עבדת ממש קשה על זה".

בשלב הבא של הניסוי הילדים התבקשו לבחור בין שני מבחני המשך - אחד קל יותר והשני קשה יותר. החוקרים המליצו לכל הילדים לעשות את המבחן הקשה. "תוכלו ללמוד ממנו יותר", אמרו. מקרב הילדים שקיבלו מילות הערכה על מאמציהם, 90% בחרו במבחן הקשה יותר. לעומתם, מקרב ילדי הקבוצה שקיבלו מחמאות לאינטליגנציה שלהם, רק 40% בחרו במבחן הקשה. "כשאתה מחמיא לשכל של הילד, אתה מגדיר חוקי משחק שלפיהם עליהם להיראות חכמים ולא לקחת סיכונים שעלולים להוביל לטעויות", מסבירה דווייק בסיכום המחקר שלה. "במקום להוכיח את תדמיתם כחרוצים, הם יתאמצו להימנע ממבוכה".

המבחן השלישי היה ללא אפשרות בחירה. הוא היה קשה באופן מוגזם ונועד להכשיל את כל הילדים. גם הפעם, אלה שזכו להערכה על מאמציהם הגיבו אחרת מאלה שזכו להערכה על שכלם.
"הראשונים האשימו את עצמם וביקשו לעשות את המבחן שוב", אומרת דווק. "אלה שזכו להערכה כגאונים לקחו קשה את הכישלון. הם הזיעו והפגינו לחץ לאורך כל המבחן, ובסיומו אמרו שזו ההוכחה לכך שהם לא חכמים בכלל".

המבחן הרביעי והאחרון היה קל כמו המבחנים הראשונים. כשהחוקרים השוו את תוצאות הילדים בו הם גילו שהילדים שזכו להערכה על המאמץ שיפרו את ציוניהם בכ־30% בממוצע והילדים שזכו לתשבחות על חוכמתם השיגו ציונים שנמוכים בכ־20%.

"לתת לילדים מחמאות על האינטליגנציה, להגיד להם שהם טובים בגלל הכישרון שלהם, פוגע במוטיבציה שלהם וביכולות שלהם", כתבה דוואק. "כשאומרים למישהו שהוא כישרוני, חכם או אינטליגנט, בדפוס המחשבה שלו הוא "מבורך" ואינו צריך לעבוד קשה בשביל הישגיו. ואז כשהוא עומד בפני מבחנים קשים, הוא לא ירצה להתאכזב מעצמו ולאכזב אחרים ולכן יוותר או יחפש את הדרך הקלה יותר. ילד שמחמיאים לו על העבודה הקשה - ימשיך לעבוד קשה וגם יגיע לתוצאות טובות יותר".

נשארו מקומות אחרונים לקבוצות הכנה לכיתה א'! בקבוצות נעבוד על יכולת פתרון בעיות, התארגנות עם ציוד בית הספר, שיפור יכולות גרפומוטוריות והכל באווירה נעימה ואינטימית.
מהרו להרשם!! :)