דקל אבו - צלם - עד קצה הדימיון

איזה כיף ללמד צילום !
זה שאני מצלם מתקופת האבן, אתם כנראה יודעים.
אבל להדריך וללמד צילום זה די חדש.
לפני שלוש שנים, זכיתי להיכנס לצוות ההדרכה של בית הספר הגדול והמוביל בארץ לצילום, גליץ כמובן.
אבל אחרי שנה פתאום ביקשו שאהיה מנכ״ל… וזמן להדריך כמעט ולא נשאר.
בחודש מאי השנה התחלנו קורס צילום אדריכלות ועיצוב פנים, קורס שנבנה אחרי מחשבה ותכנון רב, הקורס הכי מקצועי שיש בתחום (באחריות).
את הקורס מעבירה הצלמת והמדריכה המוכשרת נויה שילוני חביב… ואני קפצתי על ההזדמנות להיות מדריך שני.
פגשתי חבורת מוכשרים ומוכשרות שהיו צמאים לכל פיסת מידע וידע שהיה לנו להעביר.
אתם צריכים לראות את קבוצת הווצאפ בסופש שאנשים ישבו על עריכת התמונות… חגיגה של ממש.
את מפגש השטח האחרון עשינו בספריה הלאומית בירושלים.
המקום מושלם אתם כבר יודעים וראיתם, אבל כשחבורת צלמי אדריכלות מגיעה למקום, זה בכלל טירוף חושים אחד גדול.
אפילו הפסקה הם לא רצו, ואם לא היו סוגרים עלינו את הדלתות, כנראה שעדיין היינו שם.
ואני, ששוב מגיע למקום כמדריך ובלי מצלמה, גנבתי קליק או קליקיים מהנייד שהיה ביד.
הקורס הבא יחל בחודש נובמבר וההרשמה בעיצומה.
מוזמנים לדבר איתנו.
יום נפלא

בדרכה לאלוהים שלה.
שבוע טוב לכולנו🌴

המטען הכי טוב שיש.
הטבע.
ובתוך הטבע,
המדבר,
ובתוך המדבר,
מכתש רמון,
ובתוך מכתש רמון,
הר ארדון למול שקיעה מושלמת.
נשימה עמוקה, ולילה מלא כוכבים.
זה המטען הכי טוב שאני מכיר.
יום נפלא🌴

המסע בזמן, תם ונשלם, בשנית.

את היום האחרון שלנו בטיול, זכינו להעביר בשכונת בוקה ואני אומר זכינו, כי באמת זכינו.
היינו שם בתאריך 25.12, שזה אומר שהכל סגור והרחובות ריקים.

בימים רגילים זה אחד האיזורים הכי הומים וצפופים בבואנוס איירס, ואנחנו קיבלנו את השכונה ריקה, בול לצילומים.
לא בטוח שתראו עוד תמונות של בוקה, בלי אנשים בכלל !
ורגע לפני הנסיעה לשדה,
עוד ליטר של סנגריה קרה, ועוד אמפנדס.
וככה, אבל בדיוק ככה היה צריך להסתיים לו הטיול. בטעם הכי טוב שאפשר.
שלושה שבועות של שכרון חושים,
חבר טוב, אלפי קילומטרים של טיסות ונסיעות, מלא, אבל מלא אוכל מושלם ויין, ואלבום תמונות שלא נגמר לעולם.
זה היה המסע שלי בזמן, דרום אמריקה, דצמבר 2015.
וכאן במציאות, שיהיו לנו ימים יפים יותר, הלוואי.
יום טוב🌴

המסע בזמן, עוד רגע זה נגמר (שוב).
לבואנוס איירס השארנו לילה אחד, אחרי הכל הגענו בשביל הטבע.

העיר מהממת ואת גולת הכותרת תראו בקרוב,
אבל לנו היה גם מזל שלא חשבנו עליו בתכנון הטיול.
אנחנו היינו בבואנוס איירס בערב של הסילבסטר.
זה התחיל בשעה שלוש שרחובות העיק פשוט התרוקנו,דמיינו עיר ענקית ותנועה של יום כיפור.
אין אף אחד ברחוב.

ובערב, ממש מול החלון של המלון, חגיגת זיקוקין של ילדים ברחוב.

ככה זכינו לקבל את העיר בתפאורה מיוחדת שרק הוסיפה ליופי של העיר ובכלל של הטיול כולו.

יום נפלא לכוללנן🌴

המסע בזמן, עוברים צפונה.
נכון שהגענו לארגנטינה בעיקר כדי לטייל בפטגוניה ובקרטרה האאוסטרל, אבל אי אפשר בלי ביקור בפלא שנקרא מפלי האיגואסו.
זה מעבר חד, שינוי של מזל האוויר, האנשים ובעיקר הנופים.
וזה עוצר נשימה ! בטח לנו המדבריים שחושבים שהירקון זה נחל….
עוצמת מים וטבע מטורפת ממש.
הגשרים במקום מביאים אותך ממש ללוע המפלים. ואם זה לא מספיק אז מהצד הברזילאי גם טסנו במסוק כדי לראות את לוע השטן (זה השם של המפל הראשי) מלמעלה.
בקיצור, חובה לגמרי.
יום טוב לכולנו🌴

האגם האפור,
לטעמי עוד יהלום בכתר של הטורס דל פיינה.
ואם כבר הגעתם לאגם, קחו לכם שייט בקיאק להגיע הכי קרוב לקרחון שבקצה.

אנחנו לקחנו.
בתדריך לפני המדריך ממש ביקש לא ליפול למים, הטמפרטורה בערך 2-3 מעלות !!!
אז לא נפלנו.
ככה, מחוברים לקיאק בחליפת גלישה מיוחדת, הגענו למרחק נגיעה מהקרחון.
עוד חוויה מושלמת בפארק היפה בעולם.

*אני מזכיר, זה מסע בזמן, הכל קרה וצולם בדצמבר 2015.

יום נפלא וקריר לכולנו🌴

היהלום שבכתר,
אלו הטורסים הצוקים המרשימים שבפארק על שמם.
דברים טובים באיזור הזה, נמצאים בקצה של עליה אכזרית, וגם הפעם.
המסלול המלא שנקרא בפי בעם -w, נמשך לאורך של מעל 70 ק״מ וחמישה ימים.
אנחנו באנו להתפנק, עשינו רק את הזרוע האחרונה של ה w, משהו כמו 20 קמ הלוך חזור מהמלון שישנו.
הדרך מושלמת ואז מגיעים לנקודה המטורפת שאתם רואים, ואין מילים לתאר, אז פשוט תגדילו את התמונה ותבהו בה.
על זה תוסיפו את מזג האוויר הקריר, השקט, העוצמה של הצוקים והמקום בכלל… מכאן מתחילים את החוויה.
בהחלט היהלום בכתר, והיו מלא אבל מלא יהלומים.
סוף שבוע מהמם לכולנו🌴

גן העדן נמצא כמעט בקצה העולם.
תכירו את שמורת הטבע - הטורס של פיינה, צ׳ילה.
מה לא סיפרו לי על המקום הזה, כמה תמונות שלא ראיתי… ושום דבר לא הכין אותנו למפגש עם הטבע בשיאו.

יש אומרים שזה אחד המקומות היפים בעולם, אני לא יכול להתנגד לטענה.

צאו לטייל בתמונות ובמסע בזמן, תראו לבד כמה שזה מושלם.

יום נפלא לכולנו🌴

חמודים שפוגשים על הדרך.
בדרכים המדהימות של פטגוניה, אין רגע דל.
בדרך מקלפאטה לטורס דל פנייה (שווה לחכות),כרגיל הכביש הופך לשביל, והשביל הופך למבודד ופתאום אגם.
אני כמובן עוצר ויורד… והינה חבורת פלמינגואים עולה בדיוק לשמים.
תוך כדי נסיעה, רואים שועלים חוצים את השביל… מהר עובר עדשה… ושועל בוחן אותי מצלם אותו… וככה זה ממשיך והדרך מפרגנת כל פעם משהו חדש ומיוחד.
כשאומרים שהדרך חשובה כמו המטרה, זה ממש כאן.
המסע בזמן, ממשיכים עוד קצת דרומה.
יום טוב לכולנו🌴

מסע בזמן, ממשיכים לקרר את החום.
בלי ספק אחד מהכוכבים של הטיול - הפריטו מורנו, הקרחון המפורסם ליד קלאפטה.

הגענו שמורה ליום שלם.
התחלנו בטיול הליכה על הקרחון שהיה חוויה נדירה (בטח לאנשי המדבר כמוני) עוד קצת טיול בשמורה המהממת ומשם חיפשנו את המזל (ומצאנו).
שמתי את המצלמה על חצובה והצהרתי שאני לא הולך מכאן בלי לראות את הקרחון מתנפץ, שהרי ככה קוראים לו.
מעל לארבע שעות, של רעשים וחריקות, נפילות בקטנה, עוד רגע והפארק נסגר… ואז זה מתחיל.
מופע מטורף של התנפצויות לתוך האגם, המצלמה ברצף ואנחנו פערי פה מהפלא הזה.
אי אפשר לתאר את הרגע והיופי של הטבע בשיאו.
עוד יום מושלם במסע חלומי.

*מזכיר לכולם, זה מסע בזמן (הטיול היה ב 2015).
אחלה יום לכולנו🌴

קרחונים רבותי קרחונים,
המסע בזמן מגיע לארץ הקרחונים.
מהעירייה קפאלטה אפשר לצאת ולראות מספר קרחונים כשהמפורסם בניהם הוא הפריטו מורנו, הידוע בשמו ״הקרחון המתנפץ״ (מחר דוגמא).
לנו אנשי המדבר, קרחונים זה פלא מטורף.
הפיסול של הטבע, העוצמה, היופי, הכל ביחד עוצר נשימה.
ממשיכים במסע בזמן.
יום פחות לוהט לכולנו🌴

הפיץ רוי,
אחת הסיבות המרכזיות להגיע לכאן, זה הטארק למקום המהמם הזה.
יום שלם של הליכה (מהירה), עליה אחת אכזרית, ונוף עוצר נשימה ממש.
כל הדרך מקווים לקצת פחות עננים ובעיקר רוח, למעלה כבר די קר (כרוב לאפס), אבל הכל שווה את המאמץ.
בשורות טובות לכולנו🌴

מסע בזמן, ממשיכים דרומה.
אחרי שנפרדנו בעצב מהדרך היפה בעולם, יצאנו מצ׳ילה לנסיעה הארוכה ביותר בטיול, כמעט 700 קמ בערבות פטגוניה. כביש אחד ארוך שלא נגמר,אבל ממש ארוך.
לקראת ערב הגענו, ווואו כמה שזה היה שווה.
אל ציטאן, עיירת טיולים ארגנטינאית מהממת.
כל מה שבן אדם צריך.
אנשים הכי נחמדים, נוף, מושלם, אוכל, גן עדן… ועוד נוף מושלם.
ככה נראה מקום מהחלומות.
סוף שבוע נפלא

ממשיכים במסע בזמן,
הדרך המהממת ממשיכה עד קצה האופק, הנוף משתנה ואנחנו כבר כמעט בסופה.
ואז הדרך נצמדת לאגם מטורף ועצום, הנוף הכחול משתלב עם השלג בהרים למעלה והכל מרהיב ממש .
כל קילומטר שעוברים מקרב אותנו לסופה של הדרך המיוחדת הזו, ותכלס לא באמת רצינו שזה יגמר.
יום נפלא לכולם🌴

אין לתאר,
לא משנה כמה שאני אנסה, וגם כל מה שלמדתי בצילום, וגם תיקח איתך את המצלמה הכי טובה (שלא הייתה איתי, אפילו לא קרוב),
שום דבר, אבל שום דבר לא יצליח להעביר את היופי בנופים של הדרך.
לך תסביר למי שטייל איתי שאי אפשר לא לעצור ולצלם, נכון עצרנו גם לפני 5 דקות ועדיין, זה מושלם !
אז עצרנו, ושוב עצרנו ושוב עצרנו.
ועדיין בזיכרון ובטח במציאות, הנוף הרבה יותר יפה.
נשבע שניסיתי, הטבע גדול ממני.
חג שבועות טוב ושמח לכולנו🌴

ממשיכים במסע בזמן,
תראו למה הקראטרה נחשבת לדרך מהיפות בעולם.
באמצע שום מקום, הגענו לעיירה בשם פויאפי.
אמצע שום מקום זה בערך 150 קמ לכל כיוון שאין עוד אנשים.
העייריה בקצה של פיורד מדהים (בצילה), שלווה שאין לתאר, וממש קרוב נמצא הפלא שנקרא הקרחון התלוי, למה תלוי ? אתם רואים לבד.

ככה בשביל ארוך ומפותל, עולם נפלא של חוויות.
שיהיו לכולנו עוד בשורות טובות🌴

האוטוסדרה הדרומית, כביש מספר 7
או בשם היפה יותר - הקרטרה אאוסטרל.
זו הסיבה האמיתית לנסיעה שלנו.
יש אומרים שזו הדרך היפה בעולם, לי קשה להתנגד לרעיון, זו דרך מהממת שאין לתאר.
שום תמונה לא תצליח להעביר את החוויה האדירה.
מעל ל 800 קמ (הדרך ארוכה יותר) של שביל שלפעמים הופך לכביש, כשבכל רגע מתגלה עולם חדש של נופים ומקומות מטורפים.
טעימה קטנה מהדרך היפה בעולם.

*לכל מי שלא הבין, זה מסע בזמן, הטיול בפועל היה בדצמבר 2015, עכשיו אני סתם עורך מחדש את היופי הזה.

סוף שבוע נפלא🌴🙏

זה מלון יערות הכרמל של ארגנטינה.
אי שם באיזור ברילוצה, נמצא המלון המטורף הזה,
בספרדית הוגים אותו (מקווה שאני לא טועה), שיו-שיו.
הגענו בטעות, בלי לחשוב פעמיים סגרו לילה (יקר אבל סביר לגמרי).
במלון אפשר ללכת רק בביגוד מכובד… אז ברחתי מהר החוצה, ושם, גן עדן שאי אפשר לתאר.
מה שאתם רואים, זה החצר של המלון !
אגם מדהים, נוף הרים מושלם, ספסלי עץ במיקום מדהים, ושקט שאי אפשר לתאר.
פתאום יערות הכרמל נראה אכסניית נוער.
עוד פינה מושלמת בארגנטינה.
ממשיכים במסע בזמן.
יום נפלא🌴

ירושלים,
או שממש אוהבים או שממש לא סובלים.
אני מהצד של הממש, אבל ממש אוהבים.
לא נולדתי בירושלים, אבל אני סוג של ירושלמי.
הדברים הכי טובים בחיים, קרו לי בירושלים.
אני אוהב את הסמטאות, את הריחות, את הטעמים, את הירושלמים האמיתיים, את העירוב של כולם עם כולם, את האוטנטיות בלי הפוזה, אני אוהב את העיר.
כן, היא מורכבת ולפעמים בלתי אפשרית, כן היא צפופה ומטורפת, ועדיין היא הכי מיוחדת שיש בעולם.
יושב ברכבת לירושלים.
אחלה יום לכולנו🌴

מים ונופים,
באיזור ברילוצה לאן שלא מפנים את המבט כנראה שיהיו מים ונופים שאי אפשר לתאר.
תוסיפו לזה את העננים שתמיד בסביבה וקיבלתם חלום לכל צלם ומטייל בכלל.
ממשיכים במסע הזמן,
יום נפלא🌴

יש כאן קרחון.
בסוף הדרך, אחרי בגשר, ואחרי עוד בירה ואמפנדס, מגיעים לקרחון האפור, אפור על שום הבוץ שעוטף את הקרח.
לנו, שזה היה המפגש הראשון עם קרחון, הייתה קצת אכזבה, מזל שכל האחרים בהמשך הטיול היו מושלמים.
אבל הדרך… הדרך הייתה מושלמת
ממשיכים במסע בזמן.🌴

הגשר לקרחון האפור.
בלי ספק אחת התמונות שאני הכי אוהב מהטיול.
באיזור ברילוציה, נמצא הקרחון האפור, למה אפור ?
אראה לכם בתמונות הבאות (יותר חום לדעתי).
הדרך לשם, כמו רוב הדרכים שנסענו, דרך אפר משובשת, ומצד שני הכי מדהימה ופראית שיש.
רוב הזמן אתה לבד על הכביש ומלא אבל מלא טבע סביבך.
ככה באמצע שום מקום חצינו עוד נהר והפעם עם הגשר הפוטוגני הזה.
הקרחון, היה די מאכזב, מה שמוכיח שהדרך למטרה חשובה כמוה לפחות.
סוף שבוע נפלא🌴

מוזמנים לחזור איתי בזמן.
בלילות האחרונים, החלטתי לחזור בזמן לדצמבר 2015 ולערוך מחדש את התמונות מהטיול המושלם שעשיתי בארגנטינה וצ׳ילה.
אני אוהב לחזור לתמונות ישנות, לאפס את העריכה ולהתחיל מחדש, כל פעם יוצא משהו אחר ומיוחד.
מעבר לכיף שבמשחק על התמונות, זה מחזיר אותי לחוויה המושלמת של הטיול וככה הרווח הוא כפול.

אז בדצמבר 2015 יצאתי לטיול שחרור, אחרי 25 שנות שירות, והחלום היה דרום ארגנטינה וצילה.

התחלנו מברילוציה, ומשם דרומה כמו שתראו בתמונות בימים הקרובים.

מוזמנים לחזור איתי בזמן,
נראה שיהיה מהמם, שוב.
אחלה יום

מלכודת אור,
בשבת, כשהקינג מקבל טיפול במוסך של האלוף, יצאתי עם המצלמה לטייל בנצרת.
נכנסתי לשוק שהיה שומם בצורה עצובה ממש.
ואז ראיתי את קרן האור שנכנסה וציירה את הריבוע על הקרקע.
הורדתי את התיק, ישבתי על הקרקע וחיכיתי.
חיכיתי לראות מי יעבור ויכנס למלכודת האור שלי.
ככה, באמצע השוק, על הקרקע, קרן אור האירה את היום.
לפעמים, זה כל מה שצריך,
קרן אור,
ומשהו שיזרום על הרעיון בראש שלך.
יום טוב ומואר🌴

ההילה עובדת גם בצבע
ולא רק בשחור לבן.
יום טוב לכולנו🌴

הוספתי דקל להילה…
וזה מה שיצא.

הפער בין הרצוי למצוי,
הסט שלנו עם הילה, ממש כמה ימים לפני המלחמה, בחרנו לצלם בסטודיו, רצינו להכניס אור מחלון מהמם שיש שם ולשחק עם הצל…
זה בחלום.
במציאות, יום מעונן ואין שום צלליות.
את הפער סגרתי ממש עכשיו, כשהבנתי שיש קסמים שאפשר לעשות בפוטושופ ובקלות.
הילה מהממת במציאות, אז פרגנתי עוד קצת באור וצל.
חבל שאי אפשר לעשות פוטושופ על המציאות שלנו היום !
סוף שבוע נפלא

עיניים,
המראה לנפש שלנו.
גם בסוסים.
שנדע ימים טובים יותר

25040
יהי זכרם ברוך