הדר יהלום - פסיכותרפיסטית, טיפול cbt

אלו ימים מאתגרים מאוד, כולנו חווים יחד טראומה מתמשכת.
את כל אחד מאיתנו זה מפגיש גם עם העולם הפנימי, המודע והלא מודע.
יש תחושה שקשה למצוא את המילים למה שקורה במציאות הבלתי נתפסת הזו.

זה ממש בסדר להרגיש שאין כוח וחשק לעשות כלום, תחושה שמישהו כיבה את הנר.
זה ממש בסדר להרגיש אשמה שאולי אנחנו לא עושים מספיק, לא מתנדבים מספיק, לא עוזרים.
זה ממש בסדר להרגיש אפטיים, על טייס אוטומטי, להיות אדישים.
זה ממש בסדר לפחד, להיות חרדים, לחשוש ולהשתגע מחוסר הוודאות.
גם אני לא יודעת מתי זה יגמר וגם אני רוצה לדעת.

ובכל זאת עלינו לנסות להחזיק ולשמור על התקווה,
כי אחרי הלילה יגיע גם הבוקר
אחרי שהירח מתרוקן הוא גם יתמלא
אחרי הגאות יגיע גם השפל
אחרי הסערה יגיע גם השקט

*על הקשר בין הסמארטפון לבין הגברת הסבל הנפשי שלנו*

הרצון שלנו להימנע מרגשות שליליים הוא הסיבה לכך שאנחנו אוהבים הסחות דעת.
אנחנו לא רוצים להיות לבד עם עצמנו, משום שאז התודעה מתפנה להרגיש את מה שמתבשל בה.

כשאנו נמנעים מלשהות לבד עם עצמנו דרך בילוי בסמארטפון, אנחנו למעשה נמנעים מכל מה שעלול לצוף בתודעתנו ולעיתים לא מעטות אלו רגשות ותחושות של בדידות, שעמום, ריקנות ותסכול.

כלי העזר היעיל ביותר שיש כיום לבני האדם במסע אחר עונג ובבריחה מתחושות של סבל, הוא הסחת הדעת הדיגיטלית.

הסמארטפון הוא מכשיר יעיל להרחקת האדם מעצמו ומתחושותיו. בזכות וואטסאפ, פייסבוק ויוטיוב אנחנו אף פעם לא לבד גם כשאנחנו לבד.
כמו חדר שבו המוזיקה מושמעת בעצמה גבוהה ולכן לא שומעים את רעש המנוע של המקרר או המזגן, כך הנפש שחווה גירויים דיגיטליים מסעירים, לא תפנה קשב לרגש שרוחש בתוכה.
כאמור, הימנעות מרגשות שליליים דווקא גוררת התגברות שלהם.

אנחנו מתמכרים למסכים מאותה הסיבה שאנחנו מתמכרים לאלכוהול ולסמים. המשחקים המהפנטים, הדרמות החברתיות, הסרטונים המצחיקים והלייקים שמצטברים בפייסבוק, כל אלה מעניקים לנו הזדמנות פעם אחר פעם להפוגה מכאב, וההזדמנות הזאת ממכרת.

אולי זהו המסך הגדול ביותר של הטכנולוגיה הדיגיטלית.
המסך שהיא מציבה בין האדם לבין עצמו,
בין התודעה שלו לבין התחושות שלו.

(מתוך ספרו של מיכה גודמן "מהפכת הקשב")

השבוע מטופלת אמרה לי "אני לא רוצה שאנשים יראו אותי בוכה".

משפט שחוזר על עצמו לא מעט, אצל מטופלים שונים עם בעיות שונות.
זה מפחיד את רובנו, שאנשים שאולי לא כל כך קרובים אלינו (ולעיתים גם הקרובים) יראו אותנו בוכים...פגיעים...
אולי זה ינפץ את ה"תדמית" שאנחנו מתאמצים להחזיק חזק ולא רוצים שאחרים יראו או שניפגש עם זה בעצמנו.

אבל האמת היא,
שככל שנתרחק יותר ויותר מהכאב הנפשי שאנו חווים, ככל שנברח מלגעת ברגש, כך לאורך זמן נרגיש פחות טוב מבחינה נפשית. נחווה יותר חרדות ודיכאון.
ואני בטיפול מזמינה באהבה והרבה כבוד, את הפגיעות לצאת. את החלקים שאנו מתביישים ונבוכים בהם, בדיוק את אלה שאנחנו מפחדים שיראו.

עד כמה שזה מפחיד, זה בעצם מחזק,
עד כמה שזה מפחיד, זה בעצם משחרר,
עד כמה שזה מפחיד, זה אומר להיות אותנטי יותר.
כי מגע כנה עם מה שאנחנו מרגישים
נותן לנו עוצמה
וכוח
להתמודד טוב יותר עם החיים.

"להיות בבית בעולם"
סרטון מעורר למחשבה על
שליטה,
מודרניזציה,
הרצון לשייכות.
הזמנה להקשיב לאינטואיציה.
להיות נוכח/ת ברגע הזה.

TO BE AT HOME IN THE WORLD: feat. Charles Eisenstein A short film about the crisis of belonging, the high price of progress, and the return journey home, as told by author/philosopher Charles Eisenstein. **For ...

כל אדם צריך שיראו אותו
את מה שמחביאה נפשו.
את הכאב והעצב שנערם
ברבות השנים.
את הילד/ה
שצריך חיבוק, מילה טובה, יד תומכת
שתעביר את המסר
"אני כאן
אני איתך
רואה את הקושי שלך
שומעת את מכאוביך".
כל אחת צריכה
עין כנה, אותנטית ורכה
שתראה את החלק
החשוף, הפצוע
זה שמבקש להירפא.

החוויה הזו שקוראת בטיפול
מזכירה לי שוב ושוב שאני במקום הנכון.

אמל'ה, פחד מוות.

לא נראה לי שיש מישהו שפספס את גל הפיגועים בימים אלו, ברגעים אלו, ולא חש את תחושת הפחד המרחפת באוויר. פחד אמיתי, פחד מוות. גם אני.

סביר להניח שרובנו חווים תחושת הצפה, עוררות פיזית, דריכות ומתח או מרגשים מוצפים רגשית. יש דברים שלאו דווקא יועילו לכך שנרגיש בהכרח רגועים, אך יכולים להקל ולמנוע הידרדרות של ההצפה והלחץ שאנו חווים.

קודם כל, נבין שהמוח שלנו והגוף שלנו, יעשו דברים שהם נורמליים לחלוטין כתגובה ללחץ. אך לעיתים, דווקא הניסיון לשלוט בתחושות שלנו, להימנע מהן או לגרום להן להפסיק זה כמו לנסות למנוע מגזים בבקבוק מוגז לצאת לאחר שניערנו אותו.

פחד ומצוקה באופן טבעי מגיעים בגלים, במקום לנסות ולשלוט בגלים האלו יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי לזוז בכיוון שחשוב לכם.

נשימה בספירות של 4 - נסו לנשוף את כל האוויר שיש לכם בריאות החוצה, החזיקו/עצרו את הנשימה למשך 4 שניות ואז קחו נשימה עמוקה ונפחו את הבטן כמו בלון, החזיקו/עצרו שוב את האוויר למשך 4 שניות.

כיווץ והרפיה שרירית- נסו לכווץ יחד את כל השרירים בגוף, ספרו עד עד 5 ואז שחררו בבת אחת. הרפיה מהירה של שריר, מעבירה מסר למוח שהגוף נרגע.

תזכורת לכאן ועכשיו- אנחנו מתמודדים כעת עם תחושת אימה, זה הגיוני. דרך אחת להתמודד עם אימה היא להגיד לעצמנו שכל מה שנדרש מאיתנו זה להגיב לרגע הזה. כל מה שמתבקש הוא הרגע הזה והמשימה שיש לי עלי לעשות אותה כעת, גם אם זה רק לסדר את פינת המחשב, לתלות כביסה או לקחת כוס מים. חזרו שוב ושוב למה עליכם לעשות ברגע זה, מה חשוב לכם ממש עכשיו.

מים- שתו הרבה מים. תחת לחץ המוח שלנו נוטה לעבוד פחות טוב ומים משפרים את היכולת של המוח להמשיך לעבוד ולהתרכז.

אפשרו לרגש להיות - אתם יכולים למצוא את עצמכם דואגים מאוד לאהובים שלכם, וזה ממש בסדר פשוט להגיד אני פוחדת. פוחדת בשבילי, בשביל היקרים לי, הקרובים אלי. פשוט להכיר בכך ולקבל את זה. תזכרו שזה לא בחירה להרגיש ככה, זה ממש נורמלי. לתת לעצמינו להרגיש כל מה שעולה ולומר זאת בקול רם.

*בתמונה כוס מים שאני שותה במרפסת בביתי

ההשפעה החיובית שיש לנתינה על הנפש שלנו
היא עצומה.
דווקא בתוך רגעי הקושי והחושך
טמון פוטנציאל גדול
לעזור לאחר
וכמו בומרנג שחוזר
לעזור גם לעצמנו.

להושיט יד לעצמנו, לנפש
ולהיות חברים, חברים טובים
כמה מאתגר זה יכול להיות

הוליכו את עצמכם אל מצב רוח טוב יותר🦋
מחקרים מראים כי עשר דקות הליכה ביום,
יכולים להפחית דיכאון ולהשפיע באופן חיובי על מצב רוחנו

למה אני תמיד בלחץ?
למה החרדה והלחץ חוזרים כל הזמן?

מעגל החרדה | הדר יהלום פסיכותרפיסטית עד אשר לא נבין את מעגל ה"קסמים" של החרדה יהיה קשה לנו להשתחרר ממנה

"הוויה תני לי כוח להסתכל עליי
ולראות אותי מול כאב חיי.

אהבה תני לפרוח מהאדמה
שיבשה מתחת לרגליי.

זמן לחמול על ילדי שלי שבנשמה
רוח חדשה תניף אותי אל על"

שיר שתמיד מחזק אותי
משתפת באהבה
https://www.youtube.com/watch?v=LsJid5LM12U&list=RDLsJid5LM12U&start_radio=1

מתן מורג - הויה (רוח חדשה) Matan morag - havaya !האלבום החדש שלי בדרך, ואני מזמין אותכם להצטרף לפרויקט גיוס של ההדסטארט ולתמוך ביציאה שלו לאור.הפרויקט נמשך עד ה24/1/2020 מוזמנים להיכנס לקישור ולתמוךhttps:/...

טיפול בנפש🙏
בימים טרופים אלה כולנו מתמודדים עם אי וודאות, כאוס, הצפה במידע סותר, בלבול וקושי.
מזמינה אותנו להיזכר שהנפש שלנו דורשת טיפול, תחזוקה ובריאות לא פחות מהגוף, וגם עליה יש לשמור.
מוזמנים לאתר החדש שלי. בו תמצאו מידע אודותיי, אודות טיפול פסיכותרפי וטיפול CBT שאני מאמינה מאוד ביעילותו.
כי מותר להרגיש שקשה, ומותר לקבל תמיכה לפעמים

Cbt טיפול | הדר יהלום פסיכותרפיסטית הדר יהלום Cbt טיפול | פסיכותרפיסטית פסיכותרפיה טיפול CBTטיפול רגשי-נפשי ליווי וייעוץ פסיכולוגי גם אונליין לצעירים בגילאי 18-40 ברחובות והסביבה

לטפל בשבילי,

זה אומר לבוא עם מוכנות לפגוש את הכאב של מטופלים
שמביאים אותו לתוך החדר.
להחזיק אותו, לעמוד יחד איתם, לא להיבהל.
עצם האפשרות לגעת, להתבונן ולהבין,
מאפשרת לרגע לתת להם להיות,
כדי להשתחרר,
כדי שמשהו יתבהר,
ולהיות ממקום של בחירה.

להיות, להתמודד ולגדול.

חרדה חברתית וטיפול CBT

מכירים את התחושה הזו שכולם מסתכלים עליך, כי עשיתי או אמרת משהו לא במקום? שאתם חוששים לעשות מעשה מסוים כי אתם מתים מפחד ממה שיגידו או יחשבו עליכם?

אם אתם סובלים מחרדה חברתית, סביר להניח שתרגישו ותתעסקו במחשבות האלו זמן גדול מאוד מהיום שלכם.
אחד הדברים שמאפיינים חרדה חברתית, הוא עיסוק מתמיד עד כדי מופרז באיך אני נראה, נשמע, מה אחרים חושבים עלי?.
לרוב התחושה המתמדת היא של פחד וחשש שאחרים יבקרו וישפטו אותי.

אז למה זה קורה?
זה קורה כשאנחנו שמים לעצמנו סטנדרטים וציפיות מוגזמים מהדרך בה מצופה מאתנו להתנהג במצבים חברתיים. אם לא נעמוד בסטנדרטים המצופים מאתנו או יזהו את מי שאנחנו באמת, לא ירצו בחברתנו ונחווה דחייה.
המחשבות והמשפטים שנאמר לעצמנו יתחילו לרוב ב"אני לא"... "אני לא מספיק מתבטא טוב", "אני לא מספיק נראה טוב", "אני לא יודע לדבר עם אחרים".
מבחינה התנהגותית, נסגל לעצמנו התנהגויות של הימנעות. למשל נימנע מלהתבלט בתוך קבוצה, מלהגיע לאירועים חברתיים, מליזום שיחה, או שננסה לתכנן את דברינו מראש.
שימוש בהתנהגויות אלו מצמצמות את היכולת שלנו להיות ספונטניים ומשוחררים ומונעות מאיתנו את האפשרות ללמידה שאנחנו מסוגלים להתמודד עם החרדה ולא כל דבר שנעשה יישפט או יבוקר על ידי אחרים.

אני כאן להגיד שיש דרך אחרת ואפשר לטפל ולעזור כשמתמודדים עם חרדה חברתית.
טיפול CBT, הוכח מחקרית כיעיל ועוזר לחרדות ולחרדה חברתית באופן ספציפי.

אז אולי העולם והאנשים סביבי שנראים מאיימים, יכולים להפוך בהדרגה למקומות של למידה בהם אני מסוגל לראות יותר בבהירות, לפעול, לזוז, ליזום.
להיות מבלי לחשוש.

ללמוד להתיידד עם הכעס.
כעס הוא רגש אוניברסלי, לגיטימי, יצרי. זו היא אנרגיה שמחפשת מוצא.
לא אחת אני שומעת בטיפול "אני כועס הרבה, על עצמי, על אחרים".
הדבר המשמעותי שכדאי לדעת על כעס, זה שהוא לרוב מסתיר תחתיו רגשות אחרים שאותם אנחנו בעצם חווים, אך מפחדים לבוא איתם במגע.
יותר קל ויותר מקובל בחברה שלנו להביע כעס מאשר להרגיש ולהביע דחייה, אכזבה, עלבון, שיפוטיות...
חלק משמעותי בטיפול הוא ללמוד להתחבר ולהקשיב לאותם רגשות. לתת להם מקום, לתת להם פורקן ולהבין לאן הם מנווטים אותי.
ללמוד לא להיבהל גם כשאנחנו חווים אותם, ולתעל את האנרגיה לידי עשיה ושינוי, בכיוון שיקדם אותי להתמודדות טובה יותר🙏

קצת חמלה לעצמנו חברים בתקופה זו ובכלל🙏

You do not need to thrive right know
You do not need to use this time wisely
It is ok just to survive it

את/ה לא צריכ/ה לשגשג עכשיו
את/ה לא צריכ/ה להשתמש בזמן הזה בחכמה
זה בסדר רק לשרוד את זה

התמודדות עם חרדה בימי הקורונה.
בימים אלו אנו חווים אי וודאות רבה סביב משבר הקורונה. אנחנו מוצפים בעידכונים, חדשות וידיעות תקשורתיות מכל עבר. כל יום מבקשים מאיתנו לשנות את שגרת חיינו בצורה ניכרת. השיגרה ואורח החיים שאליהם הורגלנו מתערערים ברגע.
אין ספק שאי וודאות, שטף ידיעות תקשורתיות ושינוי השגרה, הם טריגרים לעליה ברמת החרדה.

אז מה אפשר לעשות?

1. אפשרו לעצמכם להרגיש ואל תשפטו- לא את עצמכם ולא אחרים. כל אחד מגיב אחרת בזמן חרדה. חלקנו בעשיית יתר, חלקנו אדישים, חלקנו קופאים ורובנו נעים בין תגובות אלו. אין באמת תגובה שהיא "נכונה" יותר מהשנייה. בנוסף, אפשרו לעצמכם להגיד שזה בסדר לפחד, להיות מבולבלים, לחוות לחץ. כולנו בני אדם וזו היא תגובה נ ו ר מ ל י ת למצב שהוא קצת לא נורמלי.
2. עשו רשימה של כל הדברים שעוזרים לכם להירגע. דרך טובה לחשוב על כך היא בעזרת חמשת החושים (ריח, מגע, טעם, ראייה, שמיעה), מה ברמת החושים עושה לכם טוב, מוריד לחץ?.
3. נצלו את הזמן שהתפנה לכם לעשייה של דברים שרציתם ולא הספקתם. זוכרים את רשימת הדברים שהייתה לכם בראש רק לפני שבוע? לדוגמא סידור המגירות, עשייה של סדר בניירת, פגישה עם יקרים לכם, קריאה של ספר שרציתם, מטלות שלא הגעתם אליהם..
4. תרגלו חשיבה של הווה- אי הוודאות והשינויים זורקים אותנו למחשבות עתידיות, אלו מעלות חרדה. האמת היא שגם לפני וירוס הקורונה, לא באמת יכולנו לדעת מה יהיה בעתיד. זה זמן מצוין לתרגל קבלה שהחיים הם דינמיים, משתנים כל רגע ורגע. ההבנה העמוקה של רעיון זה משחררת. תרגול חשיבה בזמן הווה משמעו - להגיד בקול מה אני עושה הרגע – כרגע אני יושב בסלון, כרגע אני שוטף כלים, כרגע אני מרגיש טוב, אני קורא הודעות בפלאפון, אני מתבונן על תמונה בחדר. תרגול זה מקרקע לזמן הווה.
5. שימו לב לצורת הנשימה שלכם, ותרגלו צורת נשימה נכונה. כאשר אתם נושמים האם אתם לוקחים את האוויר לחזה או לבטן?, אלו שתי צורות של נשימה שונות לגמרי, הראשונה מלחיצה והשנייה מרגיעה. בזמן לחץ יש לנו נטייה לנשום "נשימה שיטחית", זו היא נשימה בה אנחנו לוקחים אוויר לחזה ולא לבטן. בסוג זה של נשימה הגוף שלנו לא מקבל מספיק חמצן ולא מתאפשרת רגיעה. נסו לקחת נשימה אל הבטן, אתם יכולים ממש לשים יד על הבטן ולנפח אותה כמו בלון. באופן זה מלוא החמצן יגיע לריאות ולגוף ותתאפשר הפעלה של המערכת האחראית על הרגיעה בגוף, המערכת ה"פרה סימפטטית".
6. נסו להגביל את זמן הצפייה מול המסך – בזמן שבו אנחנו מוצפים בידיעות, בקלות אפשר להתמכר לקריאת חדשות שמעלות בנו את רמת החרדה ומשמרות את המחשבות הקטסטרופליות. זה לא באמת עוזר לדעת כל רגע ורגע מה קורה או מה השתנה. תסמכו על זה שידיעה ממש חשובה כבר תגיע אליכם גם לא דרך המסך.
7. צרו לעצמכם משמעות בתקופה זו- אחת הדרכים להתמודד עם חרדה ותחושה של חוסר אונים היא לעשות מעשה שמעניק לנו תחושת מסוגלות ומשמעות לחיינו. למשל, מקומות רבים זקוקים למתנדבים בימים אלו, תוכלו להתנדב ביצירת קשר טלפוני עם קשישים, הבאת משלוחים ועוד.
8. תזכרו שהכל זמני. גם המצב הלא ברור שנקלענו אליו לא יישאר כאן לנצח. זו היא תקופה מאתגרת לכולנו אבל היא תחלוף, תעבור. כרגע נדרש מאתנו להיאזר בסבלנות, להיות רגישים, להתחשב ולגלות סולידריות חברתית.
9. אל תהססו לפנות לעזרה ותמיכה - השתמשו במשאבים שיש לכם, חברים, משפחה, מכרים, שתפו את התחושות שאתם חווים ואפשרו לעצמכם להגיד שקשה לכם. אם יש צורך פנו גם לעזרה מקצועית ואל תישארו לבד עם התחושות.

|היכולת ליצור אינטימיות ריגשית והקשר הטיפולי|

צעירים רבים המגיעים אלי מרגישים שיש להם קושי להתמיד בקשר, לצלול "עמוק" אל תוכו, להיות כנים או חשופים עם אדם שהיו רוצים בקרבתו.
לא מפתיע כאשר העולם בו אנו חיים מעודד אותנו ליצור קשרים דרך מסכים או להתכתב ימים כלילות בניסיון להכיר ולהעמיק קשר קרוב.
מכירים את הרגעים בהם..
קשה לכם להביט ממושכות אל תוך עיניו של מישהו ולהפך? כי לרגע נדמה ש"רואים" את מה שמתחולל בתוכיכם.
או שאתם חוששים לחשוף צד פגיע יותר, חלש יותר, זקוק יותר?.
עד כמה את/ה מסוגלים להגיד לאדם שמולכם "זה קשה לי, כואב לי, מפחיד לי. אתה חשוב לי, יקר לי".
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בכל קשר קרוב בחיינו, אם זה חבר, בן זוג, קולגה, שותף או אפילו בוס הוא היכולת להיות ולשהות עימם בקשר ריגשי עמוק, אותנטי וחשוף. להצליח לעשות זאת לאורך זמן מבלי "לברוח".
זאת יקיריי, היא היכולת להיות באינטימיות רגשית בתוך קשר והיא יכולת משמעותית וחשובה.
פעמים רבות כשצעיר/ה פונה אלי בהקשר זה, לאחר הכרות מעמיקה ובניה של אמון, אני משתדלת להיות עבורו/ה כקרקע בטוחה המאפשרת להביא את אותו מקום חשוף, רגיש ופגיע אל הקשר הטיפולי בינינו.
החוויה הזו בטיפול מאפשרת עם הזמן לו/ה להביא את אותה יכולת להיות באינטימיות רגשית גם אל הקשרים שיש להם בחוץ.
לא להיבהל כל כך מהר מקרבה ריגשית, להיות מסוגלים להביא את מלוא ייחודיותם אל תוך הקשר עם האדם החשוב להם.

מתרגשת מהוקרת התודה של מטופלת יקרה לליבי.
עוד טיפול שהסתיים לו.
היא,יוצאת לדרך עם יותר ביטחון בעצמה, הבנה, אמונה וכלים להתמודדות.
ואני, מודה על שבחרה בי להיות שם בשבילה לאורך הדרך.

|מבט מן הצד|
ולפעמים אפשר להסתכל על אותו הדבר מזווית קצת שונה
לצאת החוצה מ"לופ" החשיבה הרגיל, האוטומטי שלנו
זה שגורם לנו לחשוב ולפרש דברים באותה הדרך
זה שתוקע וחוסם אותנו מלשחרר כעסים, תסכולים, פחדים.
חלק משמעותי בטיפול הוא הגמשת והרחבת אופן ההסתכלות שלנו
על העולם, החיים,עצמנו ואחרים.
פתאום רואים שלא הכל שחור לבן
מגלים עוד אפשרויות
עוד דרכי התמודדות
התחושות הקשות מתעדנות
הצבעים נעשים רכים יותר
אני יכול/ה, אני מתמודד/ת❤️

חרדה | פחד | מהימנעות להתמודדות | טיפול cbt

בואו נדבר על זה, חרדה...דפיקות לב מהירות, הזעה, רעד, שרירים מכווצים, הגוף והמחשבה מתוחים ומתכוננים שעוד רגע, עוד רגע משהו נורא עומד להגיע.

שאלתם את עצמכם מה ההבדל בין פחד לבין חרדה? האם יש בכלל הבדל? התשובה היא בהחלט כן.

פחד, הוא תגובה רגשית לסכנה שהיא ממשית ומציאותית, תגובת חירום ומנגנון בריא ונורמלי לחלוטין, הוא נועד לשמור ולהגן עלינו ולהכין אותנו להגיב בהתאם לסכנה💪 לעומת זאת חרדה היא תחושה של "פחד", תחושה שמשהו מאיים עלי, מפחיד אותי, שאני הולך למות, כאשר בפועל, אין סכנה ממשית לחיינו. החרדה היא זו שתחכה ותצפה שמשהו נורא יקרה😱

כולנו חווים חרדה, כל מי שחי בעולם הזה מרגיש מידה מסוימת של חרדה. השאלה מתי החרדה הופכת לפונקציונלית ומתי היא לא?. חרדה אינה פונקציונלית, כאשר היא תופסת חלק גדול מהיום יום שלנו, כשאנו חווים התקפי חרדה, נמנעים מדברים או מנסים בכל מחיר להימנע מלהרגיש את החרדה עצמה.

בטיפול אנחנו לומדים לזהות את סימנים המקדימים לחרדה, מבינים את ההקשר שבו היא מופיעה, לומדים להוריד את רמת העוררות של הגוף, לשנות דיבור פנימי שלילי בדיבור פנימי חיובי, להחליף היגדים עצמיים "קטסטרופליים" בהיגדי התמודדות ולבסוף להמיר דפוסי הימנעות בדפוסי חשיפה והתמודדות.

האתגר הוא לחיות חיים מלאים ומספקים לצד ההתמודדויות והקשיים היום יומיים, אפשר וניתן להתמודד עם החרדה!

לתיאום ופגישת ייעוץ- הדר יהלום 052-6552240🌺

אותנטיות.
תרגול יום יומי
בשחרור של איך אנחנו חושבים
שאנחנו צריכים להראות,
לעומת הקבלה והאפשור
של מי שאנחנו באמת.
כמה מאתגר זה להגיע לשם,
אבל כמה חופש אפשר לחוות,
אם נאפשר לעצמנו להיות שם.

מה קורה לגוף ולמוח שלנו בלחץ? סרטון מצוין שמדגים את שלושת אפשרויות התגובה (flight, fight, freeze)

מה קורה בלחץ? FFF סרטון ארוך

*חירות המחשבה*
רגע לפני כניסתו של חג הפסח, חג החירות, שווה לעצור ולהתבונן,
עד כמה אתם מרגישים חופשיים בתוך הראש שלכם?
או שאולי שמתם לב למחשבות החוזרות על עצמן שוב ושוב? למשל "שום דבר לא מצליח לי", "בסוף אני תמיד נשאר לבד"...
אם התשובה לשאלה היא כן, אז הבשורות הטובות הן שאתם אנושיים!
המחשבות החוזרות הללו נקראות "מחשבות אוטומטיות" והן חוויות המשותפות לכולנו. אין לנו ממש שליטה עליהן והן אינן שואלות אותנו איך ומתי להופיע.
לרוב הן מייצגות את האמונות הליבה הבסיסיות שיש לנו על עצמנו ועל העולם והן נוטות להתגבר במצבים של מתח ולחץ.
באופן טבעי ובחוסר שימת לב אנחנו משוכנעים שאם אלו המחשבות שלנו
הן בוודאי נכונות ואנחנו נוטים לקבל אותן כעובדות. נדירות הפעמים בהן אנחנו באמת עוצרים רגע ומנסים לבדוק
עד כמה המחשבות האוטומטיות שלנו הן באמת ובתמים נכונות?
עד כמה הן מדויקות?
הבשורות הטובות הן שיש מה לעשות!
אני מזמינה אתכם להיות במעט יותר מודעות
ולנסות לתפוס את אותן המחשבות שרצות בראשכן שוב ושוב
נסו לבדוק במהלך השבוע מתי מצב רוחכם משתנה? (אתם כועסים יותר, פגועים, עצובים)
שאתם מבחינים בכך רשמו על דף את כל המחשבות שעברו לכם בראש
קראו את מה שרשמתם ושימו לב אילו רגשות מתעוררים בכם?
שאלו את עצמכם - האם המחשבה שלכם היא באמת ובתמים המציאות?
מהן הראיות הקיימות שמחזקות אותה ומהן הראיות הקיימות הסותרות אותה? אם המחשבה אכן נכונה מה המשמעות שלה ומה זה אומר עליכם?
ועכשיו נסו לא להיכנע לאותה מחשבה, הגיבו אליה, תענו לה, דברו אליה,
חשבו מה תוכלו להגיד לאותה מחשבה?
לבסוף נסחו מחשבה חלופית חדשה ומדויקת יותר ורשמו אותה.
קראו את מה שכתבם. קחו נשימה עמוקה. שימו לב כיצד משהו נרגע קצת יותר בתוככם