פרופ' דינה צור- מומחית לרפואת עיניים ומחלות רשתית

מה הקשר בין בינה מלאכותית לעיוורון מסוכרת?
כתבה שלי במוסף של #הארץ.

אבל עד שה AI יפתור את הבעיות: אם אתם סובלים מסוכרת, פנו לבדיקה של קרקעית העין אצל רופא עיניים כדי למנוע נזקים ברשתית ולשמור על הראיה!

#עמותתלראות #סוכרת #עיוורון #רפואהמונעת #רטינופתיה

שמחתי מאד להרצות לקהל של רופאי רשתית באירופה ובעולם על עדכונים וחידושים באבחון וטיפול בחסימות ורידיות של הרשתית ( RVO ,Retinal vein occlusion).

מה זה RVO?
מדובר במצב יחסית שכיח בו ווריד המנקז דם מהרשתית נחסם. כאשר קריש דם חוסם את הווריד, דם ונוזלים דולפים מכלי הדם אל הרשתית. מרכז הרשתית ("המקולה") שאחראי על הראייה המרכזית נהיית בצקתית ועקב כך הראייה משתבשת. בנוסף, חוסר באספקת דם לרשתית עלול לגרום למותם של תאי קולטנים ברשתית וסיכובי RVO עלולים לגרום לשיבוש בראייה עד כדי לעיוורון.

מהם הגורמים ל-RVO?
* גיל מעל 50 שנים
* יתר לחץ דם, ערכי שומנים גבוהים, סוכרת, טרשת עורקים
* גלאוקומה
* עישון
* קרישיות יתר - גורם סיכון ל RVO בעיקר בצעירים יותר

מהם סימני המחלה?
• טשטוש ראיה
• כתם כהה או עמום בשדה הראיה
• עיוותי ראיה

איך מאבחנים RVO?
אבחון מוקדם חשוב ומעלה את הסיכוי לשיפור הראיה.
לצורך אבחנה יש לעבור בדיקה יסודית של קרקעית העין על ידי רופא עיניים, צילום של הרשתית בשם Optical Coherence Tomography (OCT), אשר מדגים את שכבות רשתית ברמה מיקרוסקופית וצילום של כלי הדם ברשתית.

האם אפשר לטפל ב RVO?
במקרים קלים של RVO לעתים אין צורך בטיפול וניתן לעקוב צמוד. לעומת זאת, במקרים של בצקת במרכז הרשתית או סיבוכים כתוצאה מחוסר אספקת דם לרשתית חשוב להתחיל מוקדם בטיפול.
הטיפולים כוללים הזרקות תוך עיניות של תרופות המפחיתות את הדלף מכלי הדם ברשתית.
במקרים של התפתחות כלי דם חדשים לא תקינים יש לבצע טיפולי לייזר לרשתית כדי למנוע דימום או עלייה בלחץ התוך עיני.

בריאות לכולם!

כתבה ב ynet על מטופלת שהגיעה אלינו בעקבות בהייה בשמש שגרמה לכוויות במרכז הרשתיות ולנזק בלתי הפיך בראיה.

https://www.ynet.co.il/health/article/skxpnpjq6

שמחתי להרצות בבית הספר ל #אופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת #בראילן על אבחון וחידושים במחלות תורשתיות של הרשתית

שבץ בעין? יש דבר כזה.
הרגשתם שאיבדתם את הראייה בעין אחת? אולי מדובר בשבץ בעין. מה עושים? רצים למיון

שבץ בעין | איכילוב beWell הרגשתם שאיבדתם את הראייה בעין אחת? אולי מדובר בשבץ בעין. מה עושים? רצים למיון

תודה רבה ל @נדין הולנדר ו #עמותתלראות על ארגון כנס מוצלח ומעניין למטופלים הסובלים ממחלות #רשתית. שמחתי להשתתף בפאנל מומחים, לדבר על חידושים בתחום ולענות על שאלות מהקהל.

שמחים לעדכן שמעכשיו פרופ' צור נמצאת בהסדר שב"ן לא רק עם כללית מושלם, אלא גם עם מכבי.
לקביעת תור 📞 052-264-0491

שמחתי להיות מרצה אורחת בכינוס Retina in Progress במילאנו ולדבר על אבחון נכון של ניוון רשתית בעידן של טיפולים חדשים ל AMD.

שבץ ברשתית - יש מה לעשות!
מתוך מוסף עיתון הארץ בנושא עיניים בשיתוף עם מערך עיניים איכילוב

בליל הסדר קראנו על מכת החושך. בואו נדבר על 'מכת חושך' של הראייה: עיוורון לילה

מהו עיוורון לילה?
עיוורון לילה (ניקטלופיה, Nyctalopia) הוא חוסר היכולת לראות טוב בלילה או במצב של אור דמדומים. לעתים קרובות, מצב זה קשור לחוסר יכולת של העין להסתגל במהירות מסביבה מוארת היטב לסביבה שאינה מוארת.
ניקטלופיה אינה נחשבת למחלת עיניים, אך היא יכולה להוות סימפטום למחלות רשתית, אם כי לא תמיד מי שיסבול מהתופעה סובל מבעיה רפואית.
מה קורה לעין במצב של תאורה חלשה או במצב של 'חושך מצרים'?
האישונים מתרחבים על מנת כך שייכנס כמה שיותר אור לעין - מה שמסייע לראייה. התמונה הנכנסת מגיעה לרשתית ותאים הנקראים 'קנים' (rods) האחראיים על הראיה ברמות תאורה נמוכות, פועלות ומאשפרות ראיה. במקרה שהקנים לא מתפקדים, אין אפשרות לראות בלילה או לוקח זמן רב להסתגל לתאורה חלשה.
מה הם הגורמים לעוורון לילה?
* קוצר ראייה גבוה
* טיפות לגלאוקומה הפועלות על ידי כיווץ האישון
* קטרקט
* ניוון של מרכז הרשתית הקושר לגיל (AMD)
* רטיניטיס פיגמנטוזה
* עוורון לילה מולד
* מחסור בוויטמין A

מה עושים במצב של עיוורון לילה?
חשוב להיבדק על ידי רופא עיניים על מנת לקבל אבחון. בהתאם למצב, מרשם מתאים למשקפיים, ניתוח להסרת קטרקט או שינוי בטיפול התרופתי יכולים לשפר את המצב. אם סיבת הבעיה היא מחלת רשתית, יש צורך בבירור מעמיק יותר.
חג פסח כשר, בריא ומלא אור! 🌼

"משנכנס הדר מרבין בשמחה"
לאחרונה בדקתי ילד שהתלונן על טשטוש ראיה. לאחר בירור קצר התברר ששיחק עם לייזר פוינטר שהזמין באינטרנט מחו"ל. כתוצאה הוא סבל מפגיעת רשתית. לאחר טיפול חל שיפור מסוים בראיה, אך הילד נותר עם צלקת ברשתית והפרעה בראיה המרכזית.
לצערנו, אחת הסכנות לעיניים שטומן בחובו חג הפורים היא פגיעה מקרני לייזר שנמצאות לעתים גם בתחפושת ובמשחקים של ילדים. צפייה ישירה בקרן לייזר עלולה לגרום לנזק ישיר למרכז הרשתית ולפגוע באופן בלתי הפיך בראיה.
הנזק שנגרם תלוי בעוצמה של קרן הלייזר ובמשך החשיפה אליה.
פגיעת לייזר לרשתית אינה גורמת לכאבים. הראייה עלולה להידרדר באיטיות, ולכן הפגיעה עלולה להתגלות באיחור של ימים.
חשוב לדעת שקרן לייזר הפוגעת במשטח מתכתי או מחזיר אור, כגון מראות, תשתקף ועדיין תהיה מסוכנת לכל מי שנמצא בחדר.
איך להיזהר?
• יש להימנע מקניית צעצועים או תחפושות לילדים הכוללים קרני לייזר. במידה וקונים צעצועים או סמן לייזר יש לקנות ממקומות מסודרים (ולא לדוגמה מאתרים לא מבוקרים).
• יש לוודא שהפריט נבדק ונמצא בטיחותי לשימושם של ילדים.
• קיים תקן המחלק את הלייזרים הקיימים לקבוצות לפי מידת הסיכון הכרוכה בשימוש בהם. קבוצה 1 (Class 1) כוללת לייזרים הנחשבים בטוחים לעין.
במידה וישנה חשיפה ישירה של העיניים לקרני הלייזר, יש לפנות בהקדם לבדיקת עיניים ולקבלת טיפול רפואי.

פורים שמח ובטוח!

שבץ? לא מה שאתם ישר חושבים.

כאשר שומעים שמישהו עבר 'שבץ', נוטים לחשוב על אדם שעבר אירוע מוחי. אך האם ידעתם שיכול להיות שבץ ברשתית העין?
חסימה של עורק ברשתית (Retinal Artery Occlusion) זהו מצב בו נחסמת הזרימה בעורק ברשתית. הסיבה לחסימה היא לרוב קריש שנוצר מחלקיקי כולסטרול או קרישי דם.
ישנם שני סוגים של חסימות עורקיות ברשתית:
Branch retinal artery occlusion (BRAO)- כשנחסם סעיף של עורק
Central retinal artery occlusion (CRAO) – כשנחסם העורק הראשי ברשתית
החסימה יכולה להיות חלקית או מלאה. בכל המצבים הללו יש להעריך ולטפל מיד, ממש כמו שבץ מוחי.

אז מה הם התסמינים של חסימת עורק רשתית?
חסימה עורקית ברשתית גורמת לאובדן ראייה פתאומי ללא כאבים. במקרה של חסימת עורק מרכזי (CRAO), הירידה בראיה תכלול את כל שדה הראיה של עין אחת, עד כדי כך שמזהים רק צלליות או אור. במקרה של סעיף עורקי (BRAO), החסימה תגרום לאיבוד של חלק עליון ותחתון של שדה הראיה.
כמו כן, חסימה עורקית יכולה להוביל לאובדן ראייה היקפית, ראייה מעוותת או הופעה של "כתמים" בשדה הראייה.
במקרה של חסימה חלקית, איבוד הראיה יכול להימשך שניות או דקות בודדות בלבד. בניגוד לכך, חסימה מלאה של כלי הדם ברשתית תגרום לאיבוד ראיה שלא חולף.

מי נמצא בסיכון לשבץ בעין?
המחלה נמצאת לרוב בקרב אנשים בשנות ה-60 לחייהם ומעלה, ושכיחה יותר בקרב גברים.
ישנם מצבים בריאותיים מסוימים המגדילים את הסיכון לחלות ב RAO:
• עישון
• כולסטרול גבוה
• יתר לחץ דם
• היצרות של עורק הצוואר (הקרוטיד).
• מחלת לב וכלי דם, הפרעות קצב הלב
• סוכרת
• קרישיות יתר

כיצד מאבחנים חסימה עורקית רשתית (RAO)?
אם את.ה חווה אובדן ראייה פתאומי, עליך לפנות מיד לרופא עיניים לבדיקה יסודית האם אכן נחסם עורק ברשתית. האבחנה נעשית בבדיקה של קרקעית העין, ובהתאם לצורך בעזרת בדיקות הדמיה של הרשתית המדגימות את אזור החסימה.
מטרת הטיפול ב RAO היא לשפר את זרימת הדם בעורק החסום. חלון הזמנים קצר והטיפול צריך להינתן תוך שעות בודדות מהופעת הירידה בראיה.
אנשים שעוברים RAO נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי, מפני שאותם הגורמים שהובילו לחסימת עורק ברשתית עלולים להוביל לקריש בלי דם במוח.
לכן, חשוב לזהות ולטפל בגורמי הסיכון ולמנוע חסימות נוספות בעין או בגוף.

אם אתם חווים אחד מהתסמינים האלה, גשו מיד לקבלת טיפול רפואית כדי למנוע אובדן ראייה❗

בתמונה: השבוע פרופ' דינה צור העבירה הרצאה על חסימות עורקיות של הרשתית באוניברסיטת תל אביב.

מה הקשר בין יתר לחץ דם והראייה?
לחץ דם גבוה מכונה גם "הרוצח השקט" מפני שהוא גורם סיכון למספר מחלות ובכך עלול לקצר את אורך החיים. אולם, לא רבים יודעים כי הוא יכול גם לגרום נזק רב לבריאות העיניים.
בבדיקה של קרקעית העין רואים את כלי הדם ברשתית – וזהו המקום היחיד בגוף שניתן להסתכל ישירות על כלי הדם בצורה לא פולשנית. לעיתים לא רחוקות רופא העיניים הוא הראשון לזהות שמטופל סובל מיתר לחץ דם - רק על סמך הממצאים ברשתית. כלומר, בן אדם יכול לסבול מלחצי דם מאד גבוהים ולאורך זמן עם נזק לעיניים ולגוף, מבלי להיות מודע - עד שמאוחר מדי.
מצב בו לחץ הדם פוגע ברשתית מכונה "רטינופתיה היפרטנסיבית". בשלבים מוקדמים רואים רק היצרות של כלי הדם ברשתית, אך בשלבים מתקדמים מופיעים דימומים, בצקות וחסימות כלי דם.
יתרה מכך, לחץ דם גבוה הוא הגורם העיקרי לחסימות ורידיות ברשתית (תרומבוזה) ואף לשבץ ברשתית ובעצב הראיה – כל אלה מצבים שעלולים להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בראיה.
לחץ דם גבוה יכול להתבטא בכאבי ראש וטשטושי ראיה. במקרה של אובדן פתאומי של שדה ראיה, כפל ראיה או ירידה משמעותית בראיה, יש לגשת באופן מידי לבדיקת רופא עיניים – וכמובן למדוד את לחץ הדם.
כדי לשמור על בריאות הגוף והעיניים מומלץ לשמור על משקל גוף אופטימלי, להקפיד על תזונה בריאה, לבצע פעילות גופנית וליטול תרופות במידה ויש לחץ דם גבוה.
שבוע טוב ובריא!

תופתעו לגלות מה היא אחת הסיבות השכיחות לירידה בראיה בגברים צעירים ללא מחלות רקע:
רטינופתיה נסיובית מרכזית, Central Serous Chorioretinopathy (CSCR), מופיעה באופן טיפוסי בגברים בגילאי 20 עד 50, אך יכולה להתפתח גם בנשים או בגיל מבוגר יותר. ב-CSCR מצטבר נוזל מתחת לשכבת רשתית העין, שגורם להרמה ממוקמת של הרשתית.
ב-CSCR הנוזל בעין מצטבר בגלל חדירות יתר ודליפה מכלי דם מתחת לרשתית מצד אחד, וכן בשל בעיה בספיגת הנוזל מצד שני. ברוב המקרים המחלה חולפת מעצמה תוך מספר חודשים והנוזל מתחת לרשתית נספג עצמונית (ללא צורך בטיפול). עם זאת, בכשליש מהמקרים המחלה חוזרת שוב ושוב או כלל לא חולפת והופכת לכרונית, כלומר הנוזל נשאר מתחת לרשתית לאורך זמן.
מה הם סימני המחלה?
CSCR גורמת לירידה יחסית פתאומית בחדות הראיה המרכזית ו\או לעיוות הראיה. ברוב המקרים המחלה מערבת את שתי העיניים, אך בצורה לא סימטרית (כלומר, תיתכן הפרעה יותר משמעותית בעין אחת ביחס לשנייה). במקרים בהם מרכז הראיה אינו מעורב, לא תהיה השפעה על חדות הראיה והמצב לא יהיה מורגש כלל.
סימנים שיכולים להעיד על התפתחות CSCR:

ראיה עמומה יותר ("כמו בתוך ענן", "תחושת ערפל")

כתם כהה במרכז הראיה

תחושה שעצמים נראים רחוקים ממה שהם במציאות

תחושה שעצמים גדולים או קטנים מהמציאות

מה הן הסיבות למחלה?
אצל אנשים שמפתחים CSCR ניתן לזהות מבנה מסוים של כלי הדם העמוקים בעין.
הסיבה להופעת CSCR אינה לחלוטין ברורה, אך לאורך השנים הוכח שרמות גבוהות בדם של הורמון בשם קורטיזול (סטרואיד טבעי) גורמות לחדירות יתר של כלי הדם ברשתית ולדליפה של נוזל מתחת לרשתית.
מחקרים הראו קשר בין המצבים הבאים להופעת CSCR:
· סטרס: כשהגוף במצב של לחץ הוא מגביר הפרשה של ההורמון קורטיזול
· טיפול בסטרואידים: מתן סטרואידים בכל צורה (כדורים, זריקות, משאף, משחה וכו') יכול לגרום ל-CSCR
· דום נשימה חסימתי בשינה
· תרופות נוספות שנמצא כי הן קשורות להופעת CSCR הינן תרופות לטיפול בבעיות זיקפה, טסטוסטרון, תרופות לטיפול בסרטן ועוד.
איך מאבחניםCSCR ?
לצורך אבחנה יש לעבור בדיקה יסודית של קרקעית העין על ידי רופא עיניים, לאחר השמת טיפות להרחבת אישונים. בנוסף, צריך לבצע צילום של העין בשםOptical Coherence Tomography (OCT), אשר מדגים את שכבות הרשתית ברמה מיקרוסקופית ומראה את הנוזל התת רשתי שמצטבר ב-CSCR.
אמצעי הדמיה נוסף שנעשה בו שימוש במסגרת האבחנה של CSCR הינו צילום כלי דם של הרשתית בעזרת חומר ניגוד. צילום זה יכול להדגים את מקור כלי הדם הדולף ועוזר להבדיל בין CSCR לבין מחלות אחרות של הרשתית.

איך אפשר לטפל ב- CSCR?
ברוב המקרים, CSCR הינה מחלה שחולפת לבד תוך מספר שבועות עד חודשים ללא צורך בטיפול כלל, והראיה חוזרת להיות כפי שהייתה לפני כן.
במקרה ש-CSCR מופיעה תחת טיפול בסטרואידים או תרופות אחרות, יש לבדוק עם הרופא המטפל האם ניתן להפסיק את התרופה ולקחת טיפול חלופי.
כאשר הנוזל התת רשתי לא נספג תוך מספר חודשים או כאשר יש חזרות רבות של המחלה, יש לשקול טיפול. מטרת הטיפול הינה לעצור את הדליפה מכלי הדם ברשתית ובכך להפחית את הנוזל המצטבר מתחת לרשתית.
האפשרויות הטיפוליות כוללות:
· טיפול בלייזר: במקרים מסויימים ניתן לטפל בכלי הדם הדולף (מוקד הדלף) בעזרת טיפול לייזר "חם".
· טיפול פוטודינמי: טיפול בלייזר "'קר", שמטרתו לגרום לסגירה של כלי הדם הדולפים.
· טיפול תרופתי
אבחון מקצועי ומוקדם חשוב מאד כדי למנוע פגיעה קבועה בראיה.
בתמונה מאמרים של פרופ' דינה צור שפורסמו בחודשים האחרונים על אבחון וטיפול ב- CSCR

לא רבים יודעים כי קוצר ראייה אינו רק מצריך משקפי ראייה או עדשות מגע, אלא גם עלול לגרום לסיבוכים מורכבים עם סיכון לפגיעה בראיה בהמשך החיים.

קוצר ראייה (מיופיה) מתבטא בראייה טובה של עצמים בטווח קצר וקושי בראייה של עצמים מרוחקים. בעין מיופית קרני האור לא מתמקדים על הרשתית (כפי שאמור לקרות במצב תקין) אלא מעט לפני הרשתית. עם תיקון אופטי נכון, כלומר משקפיים או עדשות מגע עם עדשת מינוס, התמונה נעה אחורה עד שהיא נופלת על הרשתית ואז ניתן לראות בבירור.

מיופיה היא הפרעת התשבורת הנפוצה ביותר בעולם. כ- 30-40% מאזרחי ישראל סובלים מקוצר ראייה, והשכיחות במגמת עלייה.
קוצר ראייה קל מוגדר עד -3 דיפטר, קוצר ראייה בינוני במספרים של -3 עד -6, ואילו במספרים של -6 ואילך מדובר בקוצר ראייה גבוה. קוצר ראיה גבוה נגרם לרוב בגלל הארכה של גלגל העין. ככל שהמיופיה גבוהה יותר לא רק המספר במשקפיים עולה, אלא גם הסיכון לסיבוכים.

סיבוכים בהיקף הרשתית: קרע והפרדות רשתית
הארכת גלגל העין גורמת להדקקות של דופן העין. מצב זה מעלה את הסיכון לפתח קרע, חור או הפרדות רשתית. קרע ברשתית אינו גורם לירידה בראייה או לכאב, אך יכול לבוא לידי ביטוי בראיית הבזקי אור ועכירויות צפות בשדה הראייה. אם נקרע גם כלי דם ברשתית יכול להיווצר דימום בזגוגית שיוביל לירידה חדה בראיה. כאשר הרשתית מופרדת, החולה יתלונן בהתחלה על הפרעה בשדה הראייה ההיקפי, כמו צל או מסך. ללא טיפול, הנוזלים יתפשטו מתחת לרשתית ויגרמו להפרדות של מרכז הראייה ובכך לירידה חדה בחדות הראייה. מקרים אלו דורשים טיפול מיידי על מנת למנוע אובדן ראיה.

סיבוכים של מרכז הרשתית
המקולה היא מרכז הרשתית ואחראית על ראיה חדה. הארכה של גלגל העין משנית לקוצר ראיה גבוה גורמת למתיכה והדקקות של שכבות הרשתית באזור חשוב זה. כתוצאה מכך יכולים להופיע שינויים ניוונים במקולה:
קוצר ראיה גבוה יכול להוביל לצמיחה של כלי דם חדשים (לא תקינים) מתחת לרשתית. כלי דם אלו נוטים לדלוף דם או נוזלים שמצטברים בתוך ומתחת לרשתית ועלולים לגרום להצטלקות. מצב זה מסכן את הראיה המרכזית ודורש אבחון וטיפול מהיר.
ככל שאורך גלגל העין גדל, השכבות הפנימיות נמשכות לכיוון הנגדי מהרשתית החיצונית, מה שגורם לרשתית להתעבות. מצב זה מצריך ניטור קבוע מכיוון שהוא עלול להוביל לסיבוכים בעתיד.

על כן, חשוב לפנות לרופא עיניים לצורך בדיקת רשתית במידה ואתם סובלים מקוצר ראייה גבוה.

השבוע פרופ' דינה צור הוזמנה לתת הרצאה כאורחת כבוד בכנס של ה Taiwan Retina Society.
פרופ' צור הרצתה למומחי רשתית בטאיוואן על עדכונים באבחון וחידושים בטיפול בחסימות ורידיות של הרשתית ( RVO ,Retinal vein occlusion).

מה זה RVO?
מדובר במצב יחסית שכיח בו ווריד המנקז דם מהרשתית נחסם.כאשר קריש דם חוסם את הווריד, דם ונוזלים דולפים מכלי הדם אל הרשתית. מרכז הרשתית ("המקולה") שאחראי על הראייה המרכזית נהיית בצקתית ועקב כך הראייה משתבשת. בנוסף, חוסר באספקת דם לרשתית עלול לגרום למותם של תאי עצב בעין וסיכובי RVO עלולים לגרום לשיבוש בראייה עד כדי לעיוורון.

מהם הגורמים ל-RVO?
* גיל מעל 50 שנים
* יתר לחץ דם, ערכי שומנים גבוהים, סוכרת, טרשת עורקים
* גלאוקומה
* עישון
* קרישיות יתר

מהם סימני המחלה?
• טשטוש ראיה
• כתם כהה או עמום בשדה הראיה
• עיוותי ראיה

איך מאבחנים RVO?
אבחון מוקדם חשוב ומעלה את הסיכוי לשיפור הראיה.
לצורך אבחנה יש לעבור בדיקה יסודית של קרקעית העין על ידי רופא עיניים, צילום של הרשתית בשם Optical Coherence Tomography (OCT), אשר מדגים את שכבות רשתית ברמה מיקרוסקופית וצילום של כלי הדם ברשתית.

האם אפשר לטפל ב RVO?
במקרים קלים של RVO לעתים אין צורך בטיפול וניתן לעקוב צמוד. לעומת זאת, במקרים של בצקת במרכז הרשתית או סיבוכים כתוצאה מחוסר אספקת דם לרשתית חשוב להתחיל מוקדם בטיפול.
הטיפולים כוללים הזרקות תוך עיניות של תרופות המפחיתות את הדלף מכלי הדם ברשתית.
במקרים של התפתחות כלי דם חדשים לא תקינים יש לבצע טיפולי לייזר לרשתית כדי למנוע דימום או עלייה בלחץ התוך עיני.

בתמונה- פרופ' צור בהרצאה השבוע למומחי רשתית בטאיוואן

כולם כבר יודעים שתזונה דלת שומן ועשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים חשובה לבריאות הכללית.
אבל האם ידעתם שאותה תזונה בריאה טובה גם לעיניים ועשויה אפילו להפחית את הסיכון לפתח ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD)🤔 ?
מזונות עשירים בויטמינים A, C ו-E כולם טובים לעיניים ולבריאות הכללית. אבץ, לוטאין, זאקסנטין וחומצות שומן אומגה 3 ממלאים גם הם תפקיד חשוב:

*ויטמין A* — כחיוני לראיית כל ספקטרום האור, העין צריכה לייצר פיגמנטים מסוימים כדי שתאי הקולטנים ברשתית שלנו יפעלו כראוי. אם יש מחסור בויטמין A, ייצור הפיגמנטים הללו נפסק. ויטמין A גם מסייע להזין חלקים אחרים של העין, כולל הקרנית, השכבה השקופה בקדמת העין. המקורות לויטמין A כוללים חלב, חלמונים וכבד, וניתן לקבל אותו גם מאכילת פירות וירקות צהובים וכתומים העשירים בבטא קרוטן כמו גזר, בטטה, דלעת, מנגו ומשמשים.

*ויטמין C*- הנוזל בתוך העין הוא בדרך כלל עשיר בויטמין C, המסייע במניעת חמצון המעכיר את עדשת העין, מה שמוביל לקטרקט. ניתן למצוא אותו ברוב הפירות והירקות, במיוחד בתפוזים, אשכוליות, פפאיה, תותים, עגבניות ופלפלים ירוקים.

*ויטמין E* - מגן על התאים בעיניים מפני נזק הנגרם על ידי רדיקלים חופשיים, המזיקים לרקמת העין. נזק זה עלול להגביר את הסיכונים לפתח ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) וקטרקט. מקורות מזון לוויטמין E כוללים אגוזים, זרעי חמניות, נבט חיטה ושמנים צמחיים.

*אבץ* - עוזר להביא ויטמין A המאוחסן בכבד שלנו לרשתית. מקורות טובים כוללים ביצים, עופות, קטניות (אפונה, בוטנים ושעועית), בשר בקר, דגנים מלאי.

*לוטאין וזאקסנטין* - שני קרוטנואידים שהם פיגמנטים מסיסים בשומן שנותנים צבע לצמחים. לוטאין וזאקסתין נמצאים באופן טבעי בעיניים שלנו ומשמשים כהגנה מפני אור אולטרה סגול. עם זאת, הם פוחתים עם הזמן ולכן עלינו לאכול מאכלים ירוקים וצהובים כגון תרד, קייל, ברוקולי ותירס כדי לחדש אותם.

*אומגה 3*- עוזר לגוף שלך לספוג ויטמינים, במיוחד ויטמינים A ו-E, וניתן למצוא אותם בדגים כמו סלמון, טונה ופורל.

***אם אובחנת עם AMD או מחלת רשתית ניוונית אחרת, חשוב להיבדק על ידי רופא מומחה לרפואת עיניים ולשוחח איתו לגבי נטילת תוספי מזון שיכולים להועיל להאט את התקדמות המחלה.***

*בדיקת אולטרסאונד עיניים*

בדיקת אולטראסאונד היא בדיקת הדמיה לא פולשנית. הצילום מתבסס על החזר גלים על-קוליים ולא כרוכה בקרינה (בדומה לבדיקת אולטראסאונד של איברים אחרים בגוף).

-מתי יש צורך בבדיקת אולטרסאונד עיניים?

*כאשר לא ניתן לראות את קרקעית העין בבדיקה ע"י רופא, כמו במקרה של ירוד מתקדם (עכירות העדשה- קטרקט), דימום תוך עיני או עכירות בקרנית. במקרים אלו בדיקת אולטראסאונד מאפשרת לזהות קרע ברשתית, הפרדות רשתית או גידול.

*לאבחון ואפייון של גידולים תוך עיניים ומעקב אחריהם. בשונה מגידולים במקומות אחרים בגוף, האבחנה של גידולים בעיניים מתבססים בעיקר על הממצאים באולטראסאונד.

*לאבחון של מחלות של עצבי הראייה. בעזרת בדיקת אולטראסאונד ניתן להבדיל בין בצקת של עצבי הראייה (היכולה להעיד על בעיה מוחית) לבין מבנה העצב היכול לדמות בצקת אך למעשה לא מהווה מחלה.

*לאבחון של תהליך דלקתי של דופן העין (סקלריטיס).

*במקרה של גלאוקומה: להערכה של המקטע הקדמי של העין, ובעיקר של האזור בו מתנקז הנוזל מהעין.

-איך מתבצעת הבדיקה? לא דרושה הכנה מוקדמת.

הבדיקה מתבצעת בישיבה. לאחר טיפטוף טיפה להרדמה מקומית, הרופא הבודק מצמיד את קצה המתמר עם מעט ג'ל עליו על העפעף או על לובן העין וסוקר את התמונה על צג המסך. הבדיקה אינה מכאיבה, לכל היותר תיתכן תחושת אי־נוחות קלה במהלכה.

-מאיזה גיל ניתן לבצע את הבדיקה?

הדיקה מתבצעת לכל הגילים, החל מגיל ינקות ללא צורך בהרדמה.

בתמונה: מימין- מכשיר אולטרסאונד עיניים. משמאל- צילום אולטרסאונד עין.

הידעתם שסוכרת היא הגורם מספר אחד לעיוורון בעולם המערבי?

החודש, אוקטובר, הוא חודש המודעות לעיוורון.
כמה נתונים על השפעת הסוכרת על רשתית העין:

סוכרת פוגעת בכלי דם קטנים בכל הגוף. כאשר מופיעה פגיעה ברשתית העין, נקרא המצב רטינופתיה סכרתית.
הסיכוי לפגיעה ברשתית אצל חולה סוכרת גדל ככל שמשך המחלה ארוך יותר, ומגיע למעל 90% לאחר 15 שנות מחלה.
הרשתית היא שכבת תאים מורכבת בדופן גלגל העין, עם תפקיד קריטי בראייה (הפיכת אור לאיתות עצבי), ולכן פגיעה בה מתבטאת בהפרעה בראייה.

איך ניתן להינמע מרטינופתיה סוכרתית?
✓הקפדה על רמות סוכר ומדדי לחץ דם תקינים (טיפול תרופתי לפי המלצת רופא).
✓שמירה על תזונה בריאה למניעת סוכרת והקפדה על פעילות גופנית סדירה.
✓כמו כן, יש לגשת לרופא עיניים לבדיקות סקר או בכל שינוי בראיה.

השבוע פרופ' צור התראיינה על עיוורון צבעים בפינתו של מנחם הורוביץ ב"תכנית חיסכון". מוזמנים לצפות ולהחכים 🤗.

https://www.mako.co.il/news-channel12?subChannelId=4857c6472fe9b710VgnVCM200000650a10acRCRD&vcmid=75269b233cf7c710VgnVCM200000650a10acRCRD

שווה בדיקה: בדיקה לעיוורון צבעים - mako שווה בדיקה: בדיקה לעיוורון צבעים

כיום תחום האבחון והטיפולים במחלות הרשתית התורשתיות במבוגרים ובילדים מתפתח יותר מאי פעם.
על חידושים בתחום מספרת פרופ' צור בראיון ל The Marker
https://www.themarker.com/labels/optics/1.9598749

עידן חדש ותקווה חדשה במחלות רשתית תורשתיות הטיפול במחלות רשתית תורשתיות דורש גישה מיוחדת, רגישות וקצב עבודה שונה מהטיפול במחלות עיניים שכיחות

מה הם הגורמים לניוון מרכז הרשתית שקשור לגיל- AMD?
(AGE-RELATED MACULAR DEGENERATION)

המחלה מתפתחת לרוב לאחר גיל 60, אך יכולה להופיע מגיל 50

גורמי סיכון להתפתחות המחלה (מלבד גיל מתקדם) הם:
® קרוב משפחה עם AMD
® עישון
® השמנת יתר
® רמות גבוהות של כולסטרול בדם
® מחלת לב

מרבית המטופלים לא יודעים שיש להם AMD עד לשלב מתקדם של המחלה, בו הראייה נפגעת והם מתלוננים על הפרעה בראייה. לכן, חשוב להיבדק באופן קבוע על ידי רופא עיניים מומחה כדי לזהות סימנים מוקדמים של המחלה ולטפל בה בהקדם.