Yifatlove

העולם סביבנו הוא רק השתקפות של העולם פנימי שלנו.

שום דבר מחוץ לעצמנו לא נוצר בלי החלק הפנימי בעצמנו שמושך אותו.

כל חוייה ,כל מפגש וכל אינטרקציה ביני לבין המציאות.

נועדה כדי להעיר בנו משהו.
כדי להציף בנו משהו.

דבר אחד הוא לא נפרד מהאחר.
אמת אחת לא נפרדת מהאחר
והמהות של כולנו הוא להתאחד.

להגיע לאמת אחת .
לשלום אחד .
לשייכות אחת.

כל מה שאנחנו רואים בחוץ ,
קיים בתוכנו בפנים

אולי אנחנו לא מודעים לזה

אבל כל חוויה שאנחנו חווים בחוץ .
בחרנו לחוות אותה
בחרנו להרגיש אותה וללמוד ממנה את השיעור שהיא באה ללמוד אותנו

התנגדות למציאות מובילה אותנו להדחקה.
להתעלמות מהחוייה ופשוט לגישת ה"להמשיך הלאה"

אבל הדברים שבאמת יושבים עלינו
אי אפשר להמשיך איתם הלאה.

הם ממשיכים להיות, להתקיים.
כל עוד הם קיימים בתוכנו.

המציאות שלנו לא יכולה להשתנות.
כל עוד לא הסכמנו לשנות את העולם הפנימי.

את השיח הפנימי.
את העולם הרוחני שלנו
את סט האמונות שלנו

כל עוד לא נכנסנו לכל החלקים בתוכנו .
והתחלנו לחקור אותם , לפרק אותם ולשנות אותם.

חווית החיים שלנו תמשיך להתקיים כפי שהייתה .

אבל אם נבחר לעבוד יחד עם היקום
בלשפר את חיינו.
בלהעניק משמעות לדברים שאנחנו עושים
בלקדם את עצמנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע.

אנחנו נראה איך החיים שלנו משתנים יחד עם ההחלטה הזאת.

שלכם ,
יפעת ❤

#התפתחותאישית #מסערוחני #אהבהעצמית

לפעמים אנחנו רוצים לברוח מהכאב.
אבל הכאב רודף אחרינו.
הכאב ימצא אותנו לא משנה לאן נלך.

כל כך הרבה פעמים אנחנו מנסים להחזיק את הכל
לנסות ,לקוות שהכל ימשיך לעמוד.

ששום דבר לא יתפרק .
ששום דבר לא ישתנה.

אבל דברים יתפרקו
ודברים ישתנו.

בין אם נרצה ובין אם לא.

בין אם נסכים לקבל את השינוי ובין אם לא.

אי אפשר לברוח מהבעיות שלנו.
הם ימשיכו לרדוף אחריינו .

וככל שננסה לברוח יותר

הם יצופו יותר ויותר בחיינו.

לפעמים אנחנו לא יודעים אם יש לנו כוח להמשיך.
או בכלל להתמודד עם כל זה.

בין אם זה גדילה והתפתחות רוחנית

או בין אם זה ריפוי של טראומות.

לפעמים נעדיף להיות לא מודעים לכל החלקים שלנו.

לצאת למסע של גילוי וריפוי עצמי.
מעניק לך כוח מסויים.
אבל גם מביא אותך על רגלייך בזעקה שהכל יגמר.

קשה להכיל כאב .

אבל כאב לא יכול לדבר עד שהוא נפתח.
עד שאנחנו פוגשים אותו.
עד לנקודה הזאת הוא פשוט לא מודע.

למה בוחרים בנו לצאת למסע ריפוי וגילוי?

כי ביקשנו את זה.
פשוט שכחנו שביקשנו את זה.

למה שנרצה להעיר כל כך הרבה כאב בתוכנו ?

כי זה הדרך של הגוף להתרפא .
זה הדרך של הגוף לאהוב את עצמו
להעניק לעצמו יותר ממה שהוא צריך

אהבה מתחילה מהקשבה לעצמי.
אהבה מתחילה מחמלה לעצמי.
אהבה מתחילה איפה שהאגו מסתיים .

שלכם ,
יפעת ❤

ברגע שאנחנו פוגשים אהבה.
היצר הראשוני שלנו הוא לברוח ממנה.

למה ?

כי פגעו בי בעבר ואני לא רוצה להפגע.

כי אולי אני לא מוכן לקשר רציני ,אז אני אתפשר על קשרים לא רצייניים.

כי אולי אני לא מאמין שמגיע לי מישהו שיאהב אותי כמו שאני.

פחד מאהבה הוא ידוע וצפוי.
והוא מנגנון הגנה שקיים בתוכנו.

פחד מהאהבה מלמד אותנו דווקא עד כמה אהבה חשובה לנו בחיים.

על איזה ערכים היא מונחת ולמה כל כך היינו צמאים כל החיים לפגוש אותה.

אבל מפגש עם אהבה גם מצביע לנו על חלקים בעצמנו
שהם לא כל כך בריאים עד הסוף.

אהבה מפגישה אותנו עם תלותיות
עם כאב ילדות.
עם צרכים לא מומשים
ועם רצון עז בעת המפגש לברוח ממנו רחוק ככל הניתן.

הבריחה מתרחשת מתוך הצורך לריפוי.
הילד הפנימי שלנו מדבר ואומר

האהבה הזאת מזכירה לי את כל הדברים שהזנחתי והדחקתי בתוך עצמי

את כל המקומות שלא קיבלתי אהבה.

את כל המקומות שהיה אסור לי לעשות דבר מסויים.

ובעיקר האהבה הזאת שאנחנו פוגשים בחוץ מציפה בנו את כל הדברים ששמנו בפנים כדי שלא נפגוש.

אהבה יוצרת בנו אור גדול
אך עם זאת מפגישה אותנו עם אפלה גם.

אך המפגש הזה נחוץ לנו כדי לרפא ולהתרפא מהמקומות והנקודות בהן הפסקנו להסתכל מהילדות שלנו.

אהבה אמיתית נוצרת בתוכנו כאשר :

1. הסכמנו להאמין שהיא מגיעה לנו.
2. הסכמנו לראות את הטוב בעצמנו.
3. הסכמנו להתמודד עם החלקים בנו שמבקשים ריפוי ואהבה .

שלכם ,
באהבה ,
יפעת ❤

אנחנו לא הופכים למי שרצינו להיות.
אנחנו הופכים למי שנועדנו להיות.

יש לנו ייעוד , סיבה ללמה באנו לפה.
משמעות .
לכולנו.
לא סתם בחרנו להגיע לפה.
בחרנו להיוולד כדי להביא איתנו את המתנה שלנו.
את הדרך שלנו לעולם.
את המסע שלנו.

כל אדם בחיו שאל את עצמו לגבי המשמעות של כל זה.
כולנו.

הרי אנחנו נולדים ואנחנו שוכחים.
שוכחים מי אנחנו באמת.
שוכחים מה באנו לפה לעשות.

מפחדים ללכת בדרך שמראש נועדה רק עבורנו.
הפחד הזה חוסם אותנו מלהתקדם בשבילים שכבר רוצים להפתח אלינו.

הפחדים שלנו מעצמנו.
החוסר בטחון.

ההתניות והשורשים שלנו.

אבל זכרו ,
אנחנו ביקשנו את כל זה.
ביקשנו את הפחדים ,ביקשנו את הקשים וביקשנו את האתגרים בחיים .

רצינו לחוות את העולם ככה
כדי שנוכל לדעת איך לשפר אותו ואת עצמנו.

בחרנו להיוולד ספציפית למשפחות האלה.
ולהיות ספציפית בקבוצות החברים האלה.
ולחוות בדיוק הקשיים שחווינו.

האמת הכי קדושה של הנשמה היא
שתפקידה להכין אותנו לדרך שלנו.
בכל מחיר , לא משנה כמה האתגר הזה מורכב או קשה לנו לחוות

היא באה להכשיר אותנו למסע.

משימת חיים .
היא משהו שנועדנו לעשות ופה.
היא משהו שטמון לנו עמוק עמוק בנשמה.
ולכן אנחנו חווים את החיים כפי שאנחנו חווים אותם.

הטיפ היומי:
הבינו שמסע החיים הזה יבחר להפגיש אתכם עם כל הפחדים שלכם.
כל החלקים בהם צריך להתקיים תיקון.
וכל המקומות שאתם ביקשתם לרפא.

אם נבין את הדרך נדע , שהמסע בוחר בנו לבחור בו.
ולהסתמך עליו להביא אותנו למקום אליו אנחנו אמורים להגיע.

שלכם ,
יפעת ❤

המירוץ אחר מושלמות.

הצורך שלנו שחיינו יהיו פתורים בכל רגע נתון.
שנדע לאן פנינו הולכות, שנבין את המסע.
שנבחר נכון, שלא נעשה טעויות.

שכל החלקים של חיינו יסתדרו באופן מושלם לכדי תמונה מושלמת.

אבל ,
מושלמות משתנה עם החיים.
התמונה של החיים שלנו משתנה ככל שאנחנו גדלים.
אנחנו משתנים וכך גם הרצונות שלנו משתנים.

הרצון שלנו ,שכל תחום בחיינו יהיה מושלם ומדוייק.
הוא סוג של אשלייה של האגו ,של המיינד ,
למצוא סדר בהכל.
להרגיש שהכל בשליטה והכל בסדר.

אבל , אם הכל בשליטה והכל בסדר וחיינו מושלמים ומדוייקים כפי שרצינו אותם.
לאן עוד עלינו להתקדם ?

אתם מבינים הפרדוקס של החיים הם שהם לא מושלמים
כי שלמות אומר שסיימנו ואין לנו לאן עוד להמשיך.

החוסר שלמות , והבלגן הם בעצם הדבר שמניע אותנו הכי הרבה בחיים.

אם חיינו היו מושלמים והיינו מסופקים כל הזמן.
לא היינו שואפים גבווה יותר.
או דוחפים חזק יותר.

היה לנו פשוט נוח .
פשוט נעים.

ולצערנו כשנוח לנו ונעים לנו שום דבר לא קורה.
אנחנו לא באמת גדלים .

נקודה למחשבה.
חיים מושלמים , הם לא חיים מושלמים בכלל.
וכל זמן שאנחנו חשים שאנחנו לא איפה שרצינו להיות.
שמשהו חסר ,
תזכרו , התחושה היא טובה.
כי אם הכל היה רק טוב ,לא היינו ממשיכים להתקדם למקום הבא עבורו.

תשאפו לחיים שמאפשרים לכם לגדול,להתפתח , וכל הזמן להפוך לגרסא יותר ויותר טובה של עצמכם.

ואם החיים שלכם לא פתורים כרגע.
או מבולבלים.

זה גם בסדר.
זה חלק מהחוייה.

תקופות שלא כל החלקים מתחברים לכדי שלם.
הם תקופות שבהן יש לנו זמן לבחון את חיינו מחדש.
לחדד את הרצונות שלנו.
וגם להבין שדברים שמתפרקים בחיינו .
מאפשרים לדברים חדשים להגיע.

הטיפ היומי :
תיהיו קלים עם עצמכם כאשר דברים משתנים בחייכם.
גשו לעצמכם עם אהבה, חמלה ורוך .
וזכרו הכל לטובה .

שלכם ,
יפעת ❤

לפעמים הדבר שאנחנו הכי מפחדים ממנו הוא אהבה.

אפילו אם לא נודה בזה.
אהבה מפחידה אותנו.

אפילו אם נאמין שאנחנו הכי רוצים ומוכנים לאהבה.
יום אחד נגלה.
שבעצם חיפשנו חופש.
שקט ושלווה.

שאולי חשבנו שרצינו אהבה.
אבל באמת ביקשנו חופש.

חופש לתת לעצמנו להרגיש.
חופש לתת לעצמנו להיות.

חופש לתת לעצמנו להביע.

וכשאנחנו מביעים .
משתפים , מתקרבים , מנסים,
אנחנו מוצאים שאף פעם לא באמת "חיפשנו אהבה"

ובעצם תמיד חיפשנו את עצמנו.
את החלק בנו שיעניק לנו אישור.
שככה זה בסדר.
שמי שאנחנו זה נהדר ומדהים.

הטיפ היומי :
הקיפו את עצמכם באנשים שגורמים לכם להרגיש שאתם זה הדבר הכי מיוחד ויפה שהם פגשו
הקיפו את עצמכם בדמויות שמקבלות אתכן כמו שאתן.
שנותנות לכן מקום בחיים שלהן.
שגורמות לכן להרגיש ששיחה אתכן זה כל מה שהבן אדם השני היה צריך.

דרך האנשים האלה תראו שיקוף לערך של מי שאתם.
תסתכלו על החיים בפרספקטיבה אחרת.
ותלמדו להעריך את כל מה שלפני לקחתן כברור מאליו.

שלכן ,
יפעת ❤

לפעמים אני מכבה את עצמי.
אני אומרת לעצמי אולי אף אחד לא צריך את המילים האלה היום .
אולי מה שאני עושה לא משמעותי מספיק.

לפעמים אנחנו מפחדים להיות האור בתוך החושך.
לפעמים אנחנו מפחדים להאיר ולשים את הטוב שלנו בחוץ.

את הלב שלנו בחוץ.
כי אנחנו מפחדים ממה אנשים אחרים יחשבו עלינו.
והאם כדי לי בכלל להיות אור בעולם כל כך חשוך.

אבל אז נזכרתי שאם אסכים עם החושך .
אבטל את האור של עצמי.
ואשכח למה באתי לפה בכלל ומה רציתי להביא לעולם הזה.

כל אחד מאיתנו יורד לכאן עם שליחות מיוחדת משלו.
ולפעמים המציאות סוגרת עלינו.
וגורמת לנו להרגיש שמה שיש לנו להביא לא חשוב מספיק או לא טוב מספיק .

אנחנו מתבגרים לתוך המציאות הזאת של להנדס את עצמנו להיות מישהו אחר.
ולשכוח לחלוטין למה באנו לפה מכלתחילה.

הזכרון למה באנו לפה מכלתחילה הוא חשוב כדי לא לאבד את עצמנו במציאות השקרית הזאת.
בפחדים שיש לנו בראש.
ברצון שהכל יתאים והכל יעבוד.

ובאיבוד של האנרגיה הטבעית שלנו.

תנו לאור שלכם לצאת.
תנו לעצמכם לזהור.
אפילו אם העולם מפחיד אתכם.

האור שלכם ייחודי רק לכם.
ואין עוד כמוהו.
וזה הזמן לתת לו להיות בחוץ .

המסר היומי :
אל תשכחו מי אתם באמת בתוך עולם הזה.
אל תתנו לעולם הזה להפוך אתכם למישהו שאתם לא.
תצעדו בגבורה עם האור שלכם.
ותביאו לעולם את האנרגיה הייחודית שלכם.

שלכם ,
יפעת ❤

הדרך הרוחנית מלאה בשאלות , תשובות ,
עליות ומורדות.
לעיתים נרגיש שאנחנו בשיא שלנו ברמה הרוחנית הגבווה ביותר שלנו.

ולפעמים נרגיש שאנחנו למטה בקרשים.

שיטה מעניינת לדעת האם אני בדרך הנכונה,

היא פשוט לשאול את עצמנו איך זה מרגיש ?
האם אני שמחה ?
האם החוייה הזאת עושה לי טוב ?

דרך לדעת שאנחנו בהתנגדות לדרך הרוחנית או בחסימה .

היא עצבות , דכאון ,בלבול, תחושת של תסכול ורצון עז לבריחה.

כאשר אנחנו בוחרים מתוך הנשמה , התחושות הן סיפוק ,אור , שמחה ואושר.

כאשר אנחנו חוסמים את הדרך הנשמתית,

אנחנו חווים עצב ,דכאון ,בלבול וספקות.

אם נתנגד לדרך הנשמתית הרבה זמן ,
הגוף שלנו יתחיל לאותת לנו שאנחנו לא בכיון
ויעורר בנו עצבות, עייפות , תסכול ובלבול.

הטיפ היומי :
תרפו מלחשוב ,
תרפו מלנסות ללכת בדרכים שנחסמות לכם.
תרפו מלנתח .
תנו לרגשות לעלות ולדרך להתגלות בעצמה.
נסו לא לריב עם הדרך הרוחנית.
אלא להסכים ללכת בה.

שלכם ,
יפעת ❤

ככל שנמשיך ללכת בדרך הרוחנית.
נגלה שעוד רבים צועדים איתנו.

עוד רבים מחפשים את עצמם.
ועוד שואלים לאן עכשיו.

שכן ההדרכה העליונה שלנו מובילה אותנו בדרכים נסתרות למקומות שעוד לא ראינו עדיין.

הסוד הוא לגלות שאפשר להמשיך ללכת בלי לדעת את כל התשובות.

שמותר לטעות ,ליפול , לוותר , לגלות , לשתוק ולהקשיב במקביל.

היכולת שלנו כבני אדם להביא את עצמנו לכדי ביטוי
ובעצם להעניק מעצמנו לעולם כולו היא מה שגורם לנו ולמסע להיות משמעותי יותר.

משמעות נעה והולכת .
עוזבת אותנו וחוזרת שוב פעם

אנחנו משתנים ,משילים שכבות ,נעלמים קצת.
ואז חוזרים שוב פעם לעצמנו

אומנות אמיתית היא לדעת איפה אני נחוץ ואיפה אני לא.
איפה זה הזמן שלי להביא את עצמי ואיפה לא.

איפה עליי להקשיב ואיפה עליי לדבר.
איפה עליי לשמוע ואיפה עליי לתת מעצמי ביטוי.

העולם הזה שמתקיים פה עבור כולנו.
הוא המקום שלנו ,לדבר ,להביע את עצמנו.
ובעצם להתוודאות למי שאנחנו באמת.

השקט ,השלווה והסיפוק שכולם מחפשים .
נמצא לעיתים תחת מעטפת של קשים ,פחדים וחרדות.

בואו נזכור משהו לגבי העולם.
העולם לא תוקף אותנו או רוצה ברעתנו, או מתכוון לפגוע בנו.

העולם מבקש שנקשיב.
שנעצור ונביט על מה שיש .
על מה שלא ראינו קודם.
אבל אנחנו רואים עכשיו.

העצירה הזאת נחוצה לכדי הבנה עמוקה של העצמי.

הטיפ היומי :
היום אני רוצה שנזכור שאין לנו לאן לרוץ.
ואין לאן להגיע.
שאפשר היום טיפה אולי לשהות בשקט.
לשהות בשלווה בלי לנסות לברוח ממנה.
השקט הוא מתנה וכך גם המסע הרוחני.

שלכם ,
יפעת ❤

"כמו למעלה ככה למטה"
כשאנרגיה רוחנית מתעוררת בי.
ומשהו בי צמע לעוד ידיעה ועוד הארה.
מתעורר גם חלק ארצי.
שמתקיים פה.
בגוף פיזי.
ואיך שמשהו מתעורר בי ללמעלה.
משהו גם מתעורר בי בלמטה.

והמסע בין העולמות הוא המאתגר ביותר.
הדרך ,המרקם , הבחירות וההחלטות.
הם האתגר האמיתי.

להתעורר אומר גם לחיות
ורוח אומר גם קיום בחומר.

חומר ורוח כל הזמן מתקיימים יחד .
אחד מול השני.
אחד עובד עם השני.

הדרך להשלים בין הלמטה ללמעלה.
הוא באמצע.
איפה שיש מישור.

הטיפ היומי:
היום אני רוצה שנסתכל איפה המישור שלנו.
לא לאן הנשמה לוקחת,
אלא איפה האיזון שלנו נמצא בין הלמעלה ללמטה.

לשאלות נוספות ונושאים נוספים שתרצו שאדבר עליהם, ניתן לפנות אליי בפרטי.

שלכם ,
יפעת ❤

איזה מתנה זאת היכולת להתאהב ולאהוב.
איזו מתנה זאת היכולת לגדול בעוצמה ובדרך של הארה.

להתחבר למשהו גדול מאיתנו.
ולחיות בשלום ובאחדות עם כולם .

איזה כיף זה שהחיים שולחים לנו אתגרים ואשליות .

מה העולם הזה היה אם לא מגרש משחקים אחד גדול.

בואו ניתן לעצמנו לאהוב באמת הפעם.
להעריך באמת הפעם.
להתמודד באמת עם הכאבים עם הפצעים .

אהבה הייתה ותמיד קיימת רק בנו.
זה תמיד יהיה רק אני והבורא.

וברגע שאני מבינה את זה.
אני רואה אהבה דרך כולם ואור דרך כולם.

הטיפ היומי :
אהבה קיימת סביבנו כל הזמן אם רק ניתן לעצמנו הזדמנות לפגוש אותה.

כאשר אנחנו מרגישים לבד , אנחנו לא לבד כלל.
כאשר קשה לנו , אנחנו רק לומדים להבין שאין קושי כלל, רק נקודת מבט לא נכונה.

תנו ללב להפתח ולאהבה להכנס .
ותבינו שכולנו אחד .
כולנו אמת .
וכולנו שלום.

שלכם ,
יפעת ❤

לעיתים היקום יבקש מאיתנו לעצור ,להפסיק.
לקחת כמה נשימות ופשוט להסתכל.
להביט על כל האור והיופי שנוכח בחיינו.

לפעמים אנחנו שוכחים לראות את זה כאשר נקודת המבט שלנו לא נכונה.

אל תתבלבלו בין תקופה רעה לחיים רעים.
אל תתבלבלו בין פרק פחות טוב לקיום פחות טוב.

אל תפלו לשקר של האגו שלנו.
לצורך לרדוף ולהשיג עוד יוקרה וכוח.

תעצרו תתסכלו ,
האושר האמיתי נמצא כאן.
בשקט , בכלום .
עם עצמי.

הטיפ היומי :
היום אני רוצה שנסתכל ונשאל את עצמנו ,
איך אני יכול לעשות היום טוב לעצמי ?
מה יעזור לי לחוות יותר אושר ואור בחיי?
איפה אני יכול להעניק לעצמי עוד מרחב של ריפוי לגדילה האישית של עצמי.

פתחו את הלב והנשמה למה שיש לעולם להציע .

וזכרו הכל טוב ❤

שלכם ,
יפעת ❤

אנחנו כבר יודעים את האמת עמוק בתוך הלב שלנו.
את הקול הזה שקורא לנו.
את הנשמה מדברת אלינו.

אנחנו כבר יודעים .
אבל האם נסכים לבחור בו.
האם נסכים ונהיה מוכנים ללכת את הדרך שהוא מוביל אותנו.

האם נהיה מוכנים,
להשבר ,להתרסק ,להשרף.
לאהוב ,להתמכר ,לגלות ,ליצור.

האם נהיה מוכנים לעבור את כל זה כדי לגלות את האמת?

האם הנשמה שלנו מוכנה לעבור את כל זה כדי לגלות את האמת.

והאם אנחנו מוכנים שוב ושוב לבחור בעצמנו.
ובאהבה שלנו כדי לגלות את המשך הדרך?

האם מותר לנו ללכת באומץ אל עבר החיים שלנו.
אל עבר השאיפות שלנו.

האם מותר לנו לגלות ,להכיר ולאהוב את עצמנו במהלך הדרך.

והאם מותר לנו להכיל את רגעי השפל ורגעי האור כאחד.
כמסע חיים אחד שנע בין הקטבים האלה ?

שאלת היום :
מה אתם חוסכים מעצמכם ?
מה אתם לא מעניקים לכם ?
ואיפה היום אני צריך להתבונן בעצמי ולתת לי את כל מה שהנשמה שלי מבקשת ❤

שלכם ,
יפעת ❤

כל דבר שמתקיים בסביבה שלנו
הוא זרז להתפתחות אישית וגדילה רוחנית שלנו .

כל דבר שמתקיים סביבנו ,
בין אם אנחנו מודעים אליו או לא עוזר לנו לגדול ולהתקרב לעצמנו יותר.

המודעות שלנו יכולה לעזור לנו לנווט נכון יותר את החוויות שאנחנו חווים דרך הסביבה שלנו.

ברגע שאנחנו פוגשים משהו בחוץ שמטריג בנו משהו בפנים.
אנחנו חווים פה הזדמנות לגדילה ושינוי .

אנחנו חווים פה הזדמנות לתיקון.
בין אם זה פצע בעבר.
ובין אם זה קשר בין שני אנשים.

אנחנו נמשיך למשוך ולראות אנשים סביבנו שמפגשים אותנו עם יותר ויותר חלקים בעצמנו.

השינוי מתרחש כאשר אנחנו לוקחים אחריות על החוייה ומבינים מה כל כך מפריע לי בה.
איפה זה פוגש אותנו.

הרי החיים שלנו לא מקריים.
והמציאות שלנו מתרחשת בתאימות מוחלטת עם המסע הרוחני והתהליכים שעלינו לעבור .

ברגע שמקבלים שהסביבה שלנו והדברים שקורים סביבנו ומולנו מנחים אותנו לפתור ולהתבונן בעצמנו מקרוב.

אנחנו מתקרבים יותר לריפוי ולהארה רוחנית.

גם כאשר אנחנו מאמינים שדברים הם מחוץ לשליטתנו ואין לנו שליטה על הדרך או המסלול.

שם זאת הזדמנות להחזיר לעצמנו את השליטה שהרגשנו שאיבדנו.

שלכם ,
יפעת ❤

אני מרגישה מבולבלת מהמציאות שלי.
ומהציפייה של היקום שאני יכולה להכיל את כל זה.

לפעמים לא בא לי .
בא לי לסגור את השלטר וללכת הביתה.

אני לא מבינה את הדרך .
אני לא מבינה את המסע.
אני לא מבינה למה הכל הולך בדרך הזאת ולא אחרת.

וקשה לי .
כל כך קשה לי לשחרר שליטה מהישן והמוכר.
לאבד את עצמי במקומות שאני לא מכירה.

מה אם אני אפול?
מה אם לא יהיה שם אף אחד שיתפוס אותי?

איך אני יכולה לסמוך על היקום.
איך אני יכולה להעניק לו את האמון שלי .

אחרי כל כך הרבה פיתולים בדרך.

אני מבינה שזה המקום להתמסר לדרך וליפול.

אבל הפחד מהנפילה .
הפחד מהחוסר ידיעה.
הפחד של מה אני אעשה אם לא יהיה שם אף אחד שיחזיק אותי.

האם אני אתפרק.
האם אני אשבר.
האם אני אאבד את עצמי שם?

הפחדים שלנו הם רק השתקפות של פצעים וכאבים בנו שלא טופלו עדיין.
הם חוסמים אותנו מלהתקדם במסע רוחני .
כי הם מרגישים כל כך אמיתיים.
אבל הם לא .

השיעור היומי :
זה הזמן להתמסר ולשחרר שליטה מהמוכר והידוע.
ולצאת לדרך לא צפויה וחדשה בחיים.
הפחד הוא אשלייה ושליטה היא גם.
אנחנו מפחדים להפגע .
מפחדים מכאב ,מאכזבה,
מפחדים להשבר.

אבל עכשיו זה הזמן לשחרר.
ולתת למסע הרוחני להוביל אותנו לשלב הבא.

שלכם ,
יפעת ❤

האם אנחנו חושבים שאנחנו שוויים את זה?
האם אנחנו מאמינים שמגיע לנו אהבה עצמית?

דעה כנה ,

אני לפעמים הייתי מתוסכלת מהמסע שלי
הרגשתי כאילו אני רבה עם עצמי כל יום.
כאילו אני לא מצליחה להגיע להסכמה עם עצמי על שום דבר .
כעסתי , על הדרך ,
כעסתי על המבחנים.
וכעסתי על עצמי שהייתי צריכה ללכת כל כך הרבה כדי לפגוש את עצמי.

וואלה לפעמים לא רציתי.
רציתי לא לראות.
לא להסתכל בכלל.

ידעתי שמה שאני אפגוש שם לא יחמיא לי.
ואולי אפילו ישנה את מה שאני חושבת על עצמי.

אולי פחדתי שאנשים יראו אותי ככה.
אז בחרתי להתעלם מהחלקים בי שביקשו ממני תשומת לב.

בחרתי לא לפגוש אותם .
כי במקום מסויים אולי האמנתי שזה יהיה קל.
שזה לא יהיה לי כל כך קשה לפגוש את עצמי.
בכל זאת אני חיה עם עצמי כל החיים.
מה כבר אני יכולה לראות .

אבל תפתעו לגלות
שלפגוש את עצמך, זאת לא החוייה הכי פשוטה שקיימת
הפחדים שעולים , המחשבות התת מודעות
הרגשות שצפים .
וכל המערכת שלנו בעצם מתעוררת
לכל כך הרבה שלא ראינו עד עכשיו .

ובאותו רגע , בום ,הצפה רגשית.

לא בא לך יותר
נמאס לך . מיצית .

אבל מה תעשי שבוקר למחרת את פוגשת את עצמך שוב.
ועוברת את הסיפור הזה מחדש.

החיבור שלנו עם עצמנו ,
מבקש לדבר איתנו שיח שאנחנו לא מבינים תמיד .

הוא אומר לנו בקול ברור ,
אני צריך אותך עכשיו ,
תעזרי לי לעזור לך.

אם את לא תקחי אחריות עליי,
מי ייקח.

וככה המסע שלנו ממשיך .

הטיפ היומי :
קחו נשימה עמוקה .
והמשיכו להעניק לעצמכם את כל התמיכה שאתם זקוקים לה עכשיו.
אתם זקוקים לעצמכם כרגע.
לאהבה ,לחיזוקים ולתמיכה שרק אתם יכולים להעניק לעצמכם .

שלכם ,
יפעת ❤

מה זה הייעוד שלי ?

בעייני ייעוד ,
זה משהו שחוזר לנו לחיים שוב ושוב.
משהו שגורם לנו להרגיש משהו.

ייעוד זה משהו שגם כאשר אתה רוצה לברוח ממנו הוא חוזר לך לחיים.

ושם לך בדיוק את המבחנים והשיעורים כדי שתהפוך להיות ממש טוב בייעוד שלך.

אתה לא מחפש את הייעוד שלך.
הייעוד שלך מוצא אותך.

אתה יכול להתנגד לייעוד שלך.
אתה יכול לריב איתו.
אתה יכול בכלל לא לרצות לעשות אותו.

אבל בסופו של דבר הוא תמיד יחזור אלייך.
אם משהו נועד עבורך ,הוא תמיד יהיה שם עבורך.

היייעוד שלנו הוא החלק הזה בנו
שמושך אותנו לעשות משהו ,
ליצור משהו ,להמציא משהו.

ואם נדחיק אותו , או ננסה לשכוח ממנו.
הוא רק יצא חזק יותר.
הוא רק ידחוף בנו יותר ויותר לעשות את המשימת חיים שלנו.

כולנו עמוק בתוכנו יודעים את הייעוד שלנו בעולם.
ואת הקריאה שלנו .

והשיעור שלי היום :
תנו לייעוד שלכם לקרות.
אל תדחיקו את מי שאתם בעולם הזה.
אל תנסו להיות מישהו אחר.
יש הרבה כאלה.

אתם פה ונוצרתם בדיוק כפי שאתם
כדי למלא את הייעוד שלכם.

שחרור אמיתי מתרחש ברגע שאתם נותנים לייעוד שלנו להתקיים
מפסיקים לריב איתו.
מפסיקים לשפוט אותו.
מפסיקים לספר לעצמנו סיבות למה לא לעשות אותו.

ופשוט נכנעים .

אתם תגלו ,
שזו זכות להיות אתם .
אתם תגלו שכל מה שעברתם ,
וכל מה שפגשתם בחיים שלכם,
הכין אתכם לרגע הזה.
למקום הזה.

אתם תגלו שהחיים שלכם לא מקריים.
אלא מערכת משומנת של הכנות ומפגשים שנועדו להניח אתכם בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון לבצע את הייעוד שלכם.

חבקו את הייעוד.
תנו לו לקרות.

שלכם ,
יפעת ❤

מסע לאהבה עצמית,
מפגיש אותנו עם הכאבים הכי גדולים שלנו.
עם הצדדים הכי אפלים שלנו.
עם רגעי השפל.
והמקומות בהם יש מחסור בחיינו.

בלתי נמנע שלא נפגוש את עצמנו שוב ושוב.
ובלתי נמנע שלא נפגוש את הכאבים שלנו.
את מצבי הרוח שלנו.
ואת המחשבות שלנו כלפיי עצמנו במסע.

לפעמים לא בא לנו לראות את כל זה.
בא לנו לסגור הכל בקופסא , לנעול ולזרוק לים.

ומה יקרה אז?
מה יקרה אם לא נטפל?

מה שקורה לפצע לא מטופל ,
הוא הופך להיות קשה יותר,
מסובך יותר .

הדרך והמפגש שלנו עם עצמנו.
יכול להיות יפה .
ויכול להיות כואב ,
בהינתן כמה יהיה עלינו לרפא בעצמנו.

אהבה עצמית מגיעה לחיינו רק כאשר סיימנו לטפל
בכל החלקים אותם הזנחנו במשך שנים.

רק כאשר הפצעים שלנו מטופלים
הכאבים שלנו עברו.
ואנחנו מוכנים לצאת לדרך חדשה עם עצמנו.

אבל כאב לא יעבור
אם לא נטפל בו.

רגשות לא יסגרו ,
אם לא נבין אותם ונפתור אותם.

לסיכום,
מסע של אהבה עצמית כשמו כן הוא
הוא מסע , דרך ,מסלול,
הוא לא קורה ביום אחד.
ולא אמור להתרחש ביום אחד.

אבל בשביל שהמסע שלכם יהיה מוצלח,
עליכם ללכת איתו יד ביד ולתת לו להראות לכם את כל החלקים בהם לא טיפלתם עדיין.

שלכם ,
יפעת ❤

למה כל כך קשה לנו לקבל
את היחודיות שלנו ואת האני האמיתי שלנו.
למה אנחנו תמיד מנסים להתאים.
להיות "מישהו"
במקום פשוט לקבל את מי שאנחנו?

כי החברה לא מקבלת את מי שאנחנו.
כי אנחנו לא מקבלים את מי שאנחנו.

ומה כל כך נורא בלהיות אני?

האם אני אהובה כי אנשים אחרים אוהבים אותי?
או האם אני אהובה כי אני אוהבת את עצמי?

המערכת יחסים שלנו ,
בין אהבה של אחרים סביבנו
לאהבה שלנו לעצמנו תמיד תהיה שם.

ותמיד נחשוב,
האם הייתי בסדר בסיטואציה הזאת,
האם הסביבה אוהבת אותי?
האם אני מתאים ?

והתשובה האמיתית,
היא שרוב הזמן בחיים שלנו כנראה שלא נתאים.
ולא נתאים מהסיבות הנכונות מאוד.

אתם מבינים,
מי שבאמת אותנטי עם עצמו.
חיי ממקום כנה עם עצמו ושלם עם מי שהוא .
לרוב לא יתאים.
יהיה שונה ,חריג אפילו.

כי הוא הולך בדרך שלו.

כי הוא כבר לא מונע ממה שהחברה חושבת, מתנהלת או מתנהגת.
והוא בוחר להיות שלם ואותנטי עם עצמו.

הבחירה הזאת יכולה לגרום לנו להרגיש לא שייכים.
או לבד בדרך שלנו.
כי אין אף אחד סביבנו שבוחר בה.

אבל ,

החוסר התאמה שלנו ,
הוא מה שמייחד אותנו,

היום אני מבינה שלהיות חריג זאת לא מילת גנאי.
אלה תואר לאלה שזוהרים באור שונה.

שבאופן מכוון וברור לא מתאימים.

לא מתאימים כי הם נועדו לזהור
ולהאיר בגוונים שונים את העולם ❤

שלכם ,
יפעת ❤

תחזרו לעצמכם,
תחזרו לחלקים בכם שצריכים ריפוי.
תחזרו לחלקים שלא ראיתם עד עכשיו.
למקומות שמבקשים מכם להתפתח.

הרבה פעמים נרגיש צורך להסתיר את הכאבים שלנו מהסביבה.
או לא להיות "מבאסים" בסיטואציה.

אבל בסופו של היום.
אנחנו צריכים להביט לתוך עצמנו
ולהבין כמה שלום אנחנו רוצים לחוות בתוכנו.
כמה אמת באמת שוכנת בעצמנו.

לפעמים לעצור ולקחת את הזמן .
ולצאת למסע ריפוי של העולם הפנימי שלנו.
הוא משהו שכל מתאמן רוחני זקוק לו.

ובזמן שאנחנו מתהלכים בשדה המופלא שנקרא אנחנו.
אני רוצה שתסתכלו יחד איתי.
מה השדה שלנו צריך ,
איפה צריך להשקות יותר .
איפה בתוכנו אנחנו צריכים יותר טיפול ויותר הקשבה.
איך אנחנו הופכים את השדה שלנו לפורח יותר.

הלב שלנו עובד כמה השדה.
ככל שנעניק יותר לשדה ולעצמנו .
ככל שהשדה ירגיש אהבה , טיפול ואמפטיה,
ככה הוא יגדל יותר .

לא סתם אני שמה חשיבות כל כך עמוקה על הלב שלנו.
אני באמת מאמינה שהלב שלנו הוא החלק הכי חשוב בחיים שלנו.
והחלק הכי אמיתי שמנווט את כל מי שאנחנו.

ברגע שאנחנו נותנים לו להיות.
ופשוט להרגיש את כל מה שהוא צריך להרגיש.
הוא מחזיר לנו בהתאם ומעניק לנו את כל התחושות והתשובות שאנחנו צריכים.

שלכם ,
יפעת ❤

לפעמים כל אחד מאיתנו צריך לפחות מישהו אחד.

מישהו אחד,
שיעזור לנו לעבור תקופות מורכבות בחיים.
נקודות שבר, ורגעים שלא נראים הכי שמחים בחיים שלנו.

חברות אמיתית נמדדת בתקופות הלא פשוטות בחיים.

אבל אם נקלעת למצב משבר,
ופגשת חבר שרוצה להיות שם בשבילך בתקופה הזאת.
הגיע הזמן להגיד לו תודה היום.

תודה על התקופות בהם תמכת בי.
תודה על התקופות בהם הייתה אוזן קשבת עבורי.
בהם יכולתי לסמוך עלייך.

תודה שיכולת להעניק לי פינה של שקט
בתוך כל גודש הטירוף שעטף את חיי .

תודה על עזרה , תודה על כנות.
תודה על חיבוק בסוף יום.

תודה שהקשבת כשלא היה אף אחד שיקשיב.
תודה שלא שפטת אותי ברגעים הלא יפים שלי.

תודה שהצלחת להכיל אותי בתקופות שלא הצלחתי להכיל את עצמי.

תודה שיכולת להראות לי את האור שבי כשכל מה שראיתי הוא חושך.

החברים שלנו ,האנשים שמלווים אותנו בכל רגעי החיים ובוחרים כל יום להמשיך ולהשאר.

הם האנשים שאנחנו רוצים לקרב עוד ועוד לחיקנו.

אותם אנשים שלא ויתרו עלינו ,
כשנראה שכל מה שהם היו צריכים זה לוותר.

אותם אנשים שהמשיכו לראות את הטוב בנו ,
כאשר אנחנו לא הצלחנו לראות.

תודה על כל פיסת חברות ❤

ולכל מי שקורא את זה ,
יש לכם כנראה חבר בחיים שאולי צריך אתכם.
אולי זקוק לכם.
אולי הוא שותק .
אולי לא מדבר .

אבל היום שווה לתת לו את ההרגשה שהוא חשוב בחיים שלכם ושאתם מעריכים אותו.

אהבה מביאה אהבה.


שלכם ,
יפעת ❤

תמיד יש מקום לריפוי.
במקומות הכי חשוכים שלנו.
הכי בודדים שלנו.
תמיד תהיה בקשה לריפוי.

"אהבה עצמית" היא מילה גדולה למכלול של החלטות חיים.
אהבה עצמית מוענקת לאלה שמוכנים ללכת בדרכה.
מוכנים לעבור את כל השלבים ולהגיע ליעד הנחשק.

בדרך נלמד איך לפתוח את הלב שלנו לדרכים לא ידועות.
נלמד לקבל את עצמנו איפה שפעם היה פצע .
נלמד להכיל ולחמול את כל מי שהיינו מול מי שאנחנו היום.

אהבה עצמית , מעודדת אותנו לגלות את החלקים בנו שמונעים מאיתנו להיות עצמנו .
והיא מלמדת אותנו שמי שאנחנו כבר עכשיו זה בדיוק מי שאנחנו צריכים להיות .

העולם מעודד אותנו להתחבר לעצמנו ,להכיר את עצמנו טוב יותר.
ולהתעורר לאמת שכולנו אחד.
ושאהבה היא סביבנו תמיד.

תשאלו את עצמכם ,
מה עשיתי היום למען עצמי ?
איפה אני מרגיש חסך באהבה עצמית ?
מוזמנים לפנות אליי , ולהתייעץ לגבי המסע שלכם .

שלכם ,
יפעת ❤

אהבה היא לא דבר ברור מאליו.
וכשהיא מגיעה אלייך .
כאשר אתה נשטף באהבה מהסביבה .
באמפטיה מהסביבה .
באכפתיות של אנשים
זה לא מובן מאליו.

העולם כל הזמן מראה לנו עד כמה אהבה ,אמפטיה ,נדיבות של אחרים ואכפתיות אמיתית הם לא דבר להקטין ראש בו.

ברוב הזמן שאנחנו מתבוננים בחוסר אנחנו שוכחים את היש.

וכשהיש קופץ לנו לחיים , אנחנו לרגע משתהים .
לא מבינים איך לא ראינו את כל הטוב הזה לפני.

איך יכול להיות שכל הזמן הזה היינו פה ופיספסנו את זה.

אנשים שאוהבים אותנו מסביבנו זה לא מובן מאליו.
אכפתיות , נדיבות, רוחב לב.
או סתם אדם ששאל לשלומך .
שהתעניין מה איתך.

כל אלה לעיתים נטמעים באורך החיים העמוס והגדוש שלנו.

אבל אם נעצור ונתבונן בחלקים הקטנים בחיים שלנו.
נלמד כמה ברי מזל אנחנו.
וכמה אהבה היא לא דבר ברור מאליו.

תנו לאהבה מקום בחיים שלכם.
פנו לה מקום וזמן.
העריכו אותה כאשר היא מגיעה אליכם.
והאמינו שהיקום רוצה להעניק לכם את כל האהבה והשפע שאתם כמהים אליו.

שלכם,
יפעת ❤

"זה לא היעד ,זאת הדרך ליעד שחשובה"

משפט כל כך מעצבן אבל כל כך נכון.

היעד לבדו הוא כמעט ולא רלוונטי.
היעד הוא הגרגר הקטן שגורם לך לנוע בשביל הזה.

אבל מה קורה מאחורי הקלעים בדרך ליעד?

אתה משתנה , גדל ,לומד על עצמך דברים.
אתה לומד במה אתה טוב ,במה אתה לא טוב.
אתה לומד מה עושה לך טוב ,מה מזרים לך אנרגיה.
מה מרווה את צימונך.

ואתה לומד מה מוריד אותך ,למה אתה לא מתחבר במסע.

וכל פרט ופרט הוא חשוב, כי הוא מה שיוצר את השלם.

והשלם הזה הוא לא היעד אליו רצית להגיד.
היעד הוא רק נקודה בדרך.

השלם הזה הוא הדמות שהפכת להיות.
הגילויים שגילית במסע.
המקומות שפגשת בעצמך ובחוץ.
הגבולות ששמת לעצמך.
הבחירות ששמת לעצמך.

איפה דחפת יותר , איפה דחפת פחות.
איפה עצרת לנוח ,להריח את הפרחים בצידי הדרך.
ובעיקר כמה באמת למדת מהמסע.

בעייני היקום לא אוהב סתם מטרות.
המטרה היא החלק השולי בתהליך.
היקום רוצה שתלך דרך,
הוא רוצה שתהפוך לבן אדם חדש ,בעקבות המסע שהוא שם אותך בו .

כי אם לא תשתנה , אם לא תעבוד על עצמך , אם לא תשתפר , גם כמובן לא תגיע ליעד שלך.
אבל תפספס את מטרת המסע.

היקום מעודד תהליכי גדילה והתפתחות .
וברגע שאנחנו מבינים את זה.
אנחנו מבינים את המסע שלנו יותר טוב.
הדרך שלנו יותר ברורה .
ואנחנו והיקום משדרים על תדר אחד.

שלכם ,
יפעת ❤

תובנות של מסע לאהבה עצמית שנת 2022:

1. כשאתה אוהב את עצמך , אתה אוטומטית הופך להיות בן משפחה יותר טוב ,חבר יותר טוב ובן זוג יותר טוב.

2. ברגע שאתה לומד לאהוב את עצמך , אתה נותן לך לגיטימציה להיות אתה , ומקבל את כל מי ומה שאתה.

3. ברגע שאתה אוהב את עצמך ,אתה מאפשר לאנשים אחרים גם לאהוב את עצמם יותר.

4. אתה מגלה שאיפה שהיה פעם פצע , לפתע גדל שם פרח.

5. העולם הרגשי שלך מתעמק , העולם הרוחני שלך מתעמק, אתה מכיל ומקבל אנשים אחרים עמוק יותר.

6. הנתינה שלך לא מוגבלת ,אתה מסוגל להעניק יותר לאחרים , כי כבר לא חסר לך מעצמך.

7. הלב שלך מעיר על לבבות של אנשים אחרים ומאפשר לאחרים להתרפא יחד עם הריפוי שלך.

8. אתה מבין שהשלום החיצוני שרצית לראות כל הזמן הזה , היה חייב להתקיים בתוך עצמך קודם כדי שתראה אותו בחוץ.

9.כשאתה אוהב את עצמך ,דעות, תפיסות עולם ומחשבות של אחרים כבר לא משפיעות עלייך.
כי הלב שלך במקום הנכון.

10. המסע לא תמיד יראה יפה ולרוב הוא יכיל הרבה קשים בדרך .
אבל בסופו של דבר אתה זוכה בדבר הכי יקר לך .
בעצמך .

אז מתי אתם מתחילים את המסע שלכם ?



שלכם ,
יפעת ❤

בריאות הנפש היא משהו שאנחנו עלולים בטעות לקחת אותו כמובן מאליו.

לא ליחס יותר מידי תשומת לכל העולם הרגשי שלנו ומה קורה בפנים .
כי מה לעשות חייבים להמשיך ,בחיים ,ללכת לעבודה , ללכת ללימודים ,לפגוש אנשים ,ולתפקד בכללי.

אבל מה שאני רוצה לשים דגש היום ,
הוא על החשיבות של תשומת לב לבריאות הנפשית שלנו.

אם אנחנו מזניחים את החלק הזה .
אנחנו ישירות פוגעים בעצמנו.

על ידי חוסר טיפול בפצעים שלנו , במצבי הרוח שלנו , ברגשות שלנו.
אנחנו שמים לעצמנו יתד בגלגלים .
ולפעמים אנחנו עלולים כל כך להתעלם מהמצב הנפשי שלנו , עד שנגיע לנקודת משבר.

ושם כבר לא תהיה שליטה ,
נחוש כאילו החיים שלנו מתרסקים לתוך עצמכם.
לא יהיה לנו כוח לעשות כלום.
נחוש תשישות ודכאון על בסיס קבוע.

אבל לא היה שווה למנוע את כל זה מלכתחילה.
על ידי קצת יותר תשומת לב יום יומית למה שקורה בפנים ?

אני מפצירה , קחו את החיים שלכם בידיים.
קחו אחריות על המצב הרגשי והנפשי שלכם.

אתם במקום לא טוב בחיים ? צאו מהמקום הזה.

אתם נמצאים בסביבה שלא בריאה לכם ?
עזבו את הסביבה הזאת .

אף אחד לא מבין את מה שאתם עוברים ?
הכל בסדר , תתחילו להבין בעצמכם.

מרגישים לבד ?
נהדר , למדו איך לטפל בעצמכם .

ריפוי וטיפול בעולם הפנימי שלנו לא קורה ביום.
אבל הוא קורה בצעדים קטנים.
כל יום צעד אחד קטן .

בואו נתחיל לצעוד .

שלכם ,
יפעת ❤

"אהבה היא לא חולשה"

הרבה פעמים בחיים נזלזל באהבה ,או נחשוב שהיא לא חשובה כל כך כמו דברים אחרים שאנחנו אמורים להתמקד בהם.

אבל זה בעיקר מיינדסט שמבוסס על פחד.
כאשר חינכו אותנו מגיל צעיר לפחד , או לשמור על עצמנו יותר מידי , או לשים לב יותר מידי שלא נפגע חס וחלילה.

שכחנו לאהוב , לאהוב באמת, בלי גבולות ובלי מעצורים.
ולעזור לאנשים אחרים לפתוח את הלב ליותר אהבה לעצמם ולחיים בכללי.

אהבה מסמלת עבורי גדילה , התפתחות , הבנה שיש משהו מעבר לעולם הזה.

כשהלב שלנו סגור ואנחנו לא נותנים לעצמנו לאהוב באמת.
אנחנו פשוט מונעים מעצמנו אושר.

לאהוב ולב פתוח זה המצב הטבעי שלנו.
ככה נולדנו .

אבל במהלך החיים למדנו או לימדו אותנו לסגור את הלב שלנו. מהפחד שמשהו רע יקרה אם נפתח אותו.

ואני אומרת ,
בואו נפתח אותו !
בואו ניתן לכל האהבה הזאת שיש לנו בלב לצאת החוצה !

אהבה היא לא מילה רעה .
היא הקסם הכי מדהים שיש בעולם הזה.
וכשאנחנו מתחברים ללב שלנו.
אנחנו חוזרים הביתה .

הלב הוא הבית .

שלכם
יפעת ❤

תובנות במסע של אהבה עצמית

תובנה 1 :
מסע של אהבה עצמית לא חייב להיות בודד.
ולא חייבים ללכת בו לבד.

לפעמים קל יותר ללכת בו לבד.
ולא להראות לסביבה שמשהו עובר עלייך .

לפעמים לא תרצה לשתף אנשים אחרים בכל מה שקורה לך בפנים.

אולי תחשוב שאף אחד לא יבין אותך.
אולי תדחה עזרה של אנשים אחרים בדרך.

אבל מתישהו ,
אחרי תקופה ,
אתה תתחיל לתת לאנשים אחרים להכנס פנימה.

אחרי זמן מה של מאבק.
אתה תתחיל לסמוך על אנשים שוב.
ואתה תתחיל להרגיש שאתה יכול לתת לעוד אנשים לעזור לך במסע.

שאולי אתה לא צריך לעשות הכל לבד.
או לקחת הכל על עצמך.

אתה תלמד לקבל עזרה ,
וללמד את עצמך שהעזרה לא באה לפגוע בך או לשפוט אותך.

ושיש אנשים טובים בדרך שרוצים להיות שם בשבילך כאשר אתה מתמודד עם דברים.

אתה תלמד לבטל את מנגונני הגנה שמנעו ממך לקבל עזרה .

ותתחיל להבין שאהבה עצמית אמיתית.
היא ללמוד לקבל עזרה לפעמים .
היא ללמוד להקשיב לאנשים.
היא לשמוע את האנשים שיאמרו לך :
"את כבר לא צריכה ללכת לבד"


שלכם ,
יפעת ❤