Tomer Zirkin Tennis

Thanks you David for the great hospitality
Best hotel in Tbilisi for sure 🇬🇪🎾

Can you guess where’s the Fast car and the slow car in the picture?😅🎾🇬🇪

אימון מסכם שנה לקבוצה של האריות של 17:30 היה לנו 🍕פיצות ,משחקי זוגות 🎾והרבה אווירה💪

מה שבטוח למדתי ממכם המון במהלך השנה


תמשיכו להיות חיות על המגרש ומחוץ למגרש ולהשקיע עד הסוף במה שאתם עושים

המקום הכי חזק בתל אביב

מקצועיות
אנשים
קהילה

הכל באווירה טובה

מגיע לשם קבוע איתה .lion פעם בשבוע
יוצא משם עם אנרגיות מטורפות

התאגדות שחקני טניס מקצועיים

סוף סוף הקימו גוף של שחקנים למען שחקנים 🎾💪

After yesterday’s successful meeting, we are excited to announce the beginning of the Professional Tennis Players Association (PTPA). The first player only association in tennis since 1972.

הקיר של אבא מתאר אותו ואת חייו.
חקלאות ,טניס ועבודת כפיים.

מדריך-איך לבחור מחבט טניס?

איזה כיף! אני שמח שהגעתם לרגע הזה בו תרכשו את המחבט הראשון שלכם. רכישת מחבט טניס יכולה להיות מבלבלת ומסורבלת. ההיצע גדול ואיך נדע מה מתאים לנו?
בדיוק בשביל זה כתבתי את המדריך הזה, במטרה לעזור לכם לעשות את הצעד הזה בראש שקט. המדריך הזה נולד מתוך צורך אמתי שלי לעזור לאנשים אחרים שפנו אליי בשאלה הבאה "תומר, אני רוצה לקנות מחבט איזה כדאי לי? באיזה משקל? איזה חברה לקנות?" ולא ידעתי את התשובה.. ידעתי רק איזה מחבט מתאים לי אבל מעולם לא התעמקתי בצרכים של שחקנים אחרים ובצד המקצועי של עולם המחבטים. מהמקום הזה לקחתי על עצמי את כתיבת המדריך הזה במטרה לעזור לכם לקבל תשובה מקצועית. נעזרתי בגורמי מקצוע ויחד איתם אני משחרר את המדריך הזה אליכם. מקווה שתצאו למגרש עם מחבט שאתם אוהבים.
תיהנו!
כללי ברזל לפני קניית מחבט
שאל את עצמך מה אתה מחפש יותר?
דיוק? עוצמה? שליטה? רגש?
תנסה את המחבט לפני שאתה קונה תבקש דמו, כי אין תחליף להרגשה אישית.
תתייעץ עם המאמן שלך לפני הקנייה.

חברות המחבטים המובילות בעולם:,Wilson,Dunlop,Yonex,Babolat,Head Prince,Technifibre מייצרות מחבטים וציוד טניס. לכל החברות הללו יש משהו משותף- הן מייצרות מחבטים איכותיים ומצוינים לכלל האוכלוסייה של השחקנים. מילדים קטנים ועד בוגרים וגמלאים.
למחבטי טניס יש כמה מאפיינים שחשוב שנכיר כדי להבין את הצורך שלנו ושנדע שהמחבט מתאים לנו. סדר הופעת המאפיינים הוא מקרי בהחלט ואין לייחס חשיבות יתרה למאפיין כזה או אחר. עם זאת, כל מאפיין מהווה חלק מהפאזל שמרכיב את התמונה הגדולה של המחבט.

• משקל-WEIGTH
• נקודת איזון המחבטBALANCE POINT
• גודל ראשHEAD SIZE-
• תבנית שיזורSTRING PATTERN -
• גודל הידיתGRIP SIZE-
• צורת המסגרתBEAM SHAPE-
• עובי המסגרתBEAM WIDTH-
• חומר המחבט-RAQUET METRIAL
• אורך המחבטLENGTH-
• קשיות המחבט- STIFFNESS

נקודת איזון – BALANCE POINT
נמדד במ"מ או ס"מ

בגדול איך המשקל מתחלק לאורך המחבט. האם רוב המשקל נוטה לאיזור הידית? או בכיוון ראש המחבט? האם המשקל נמצא באמצע המחבט?
נק' איזון המחבט קובעת היכן רוב משקל המחבט נמצא. האיזון נמדד מתחילת הידית ועד לקצה ראש המחבט. אם המשקל נוטה לכיוון הידית אז זהו מחבט שנחשב עם ראש קל ואם המשקל נוטה לראש המחבט אז המחבט יחשב ראש כבד. אם המשקל מאוזן לגמרי זהו מחבט מאוזן. נקודת האיזון מתחלקת ל-3 קבוצות.

א. אם האיזון הוא פחות מ345 מ"מ (34.5 ס"מ) אז המחבט עם ראש קל
ב. אם איזון הוא יותר מ345 מ"מ (34.5 ס"מ) אז המחבט הוא בעל ראש כבד
ג. אם האיזון הוא 345מ"מ (34.5 ס"מ) או קרוב אז המחבט מאוזן.

מה מתאים לי? 1?2?3?
א. "ראש קל" יתאים לשחקנים מקצועיים , לרוב מחבטים אלה ישקלו 300 גרם ומעלה. מחבטים אלה מתאפיינים ביותר שליטה.

ב. "ראש כבד" יתאים לשחקנים מתחילים \ילדים \ גמלאים.

ג. "מאוזן" יתאים לנשים ובני נוער.

טיפ #1
מחבט בעל ראש כבד אמנם יספק לנו יותר עוצמה אך פחות כושר תמרון בעת ההנפה. מצד שני ראש קל יספק לנו יותר שליטה ויותר כושר תמרון בעת ההנפה.
ראש כבד ייתן לנו יותר יציבות ובתיאוריה נוכל לחבוט חזק מאוד בכדור ועדיין לשלוט במחבט.
בסוף ישנה גם העדפה אישית של כל שחקן ואני אישית מעדיף את המחבט בעל ראש קל עם נק' איזון שנוטה לכיוון הידית כך שאוכל לשלוט בראש המחבט ולקבל את מלוא כושר התמרון של המחבט שלי בעת ההנפה.
ההעדפה היא אישית ואין נכון או לא נכון.

משקל-WEIGTH
משקל המחבט הוא מאפיין נוסף שמרכיב את התמונה הגדולה. המשקל שאני ממליץ עליו לשחקנים מבוגרים חובבים שמשחקים עד 3 פעמים בשבוע גג 285 גרם.
לשחקן המקצועי אני ימליץ על לשחק עם 300+ ובהתאם למה שהוא מעדיף.
לשחקן המתחיל אמליץ על גג 270 גרם כדי לא להעמיס עליו עומס מיותר בהתחלה.
ישנם מחבטים מצוינים גם באיזור 260-265 גרם.

גודל ראש -HEAD SIZE
נמדד באינצ' מרובע, מרובע- sq. inch

הגדלים שאני ראיתי נעים בין 90-122 אינצ'
הגדלים מחולקים לשלוש קבוצות עיקריות בשמות מקצועיים: mid,midplus,oversize.

ראש קטן-96 אינצ' מרובע ומטה
יתאים לשחקן מקצוען ופחות לחובבן. ראש קטן נותן לנו יותר דיוק על פני עוצמה.

ראש בינוני-96-100
יתאים גם למקצוען וגם לשחקן מתקדם. טווח זה יתאים לשחקנים מתקדמים או מקצועיים שמחפשים שילוב טוב בין עוצמה לדיוק.

ראש גדול 100+
גודל ידידותי למשתמש
יתאים לשחקני מועדונים גמלאים , מאמנים (שעובדים שעות על המגרש) ,שחקנים מתחילים המחפשים להוציא עוצמה בקלות וללא מאמץ על פני דיוק.

אורךLENGTH –
נמדד באינצ'
טווח 17-27.5 אינצ'
מצרף טבלת אורך לפי גובה השחקן
אינצ' גובה גיל
17 עד 80 ס"מ עד גיל 3
19 80-100 ס"מ 3-4
21 100-110 ס"מ 4-5
23 110-125 ס"מ 5-6
25 125-140 ס"מ 7-8
26-26.5 140-146 ס"מ 8-10
27 146+ 11+ (מחבט בוגרים)
27.5 146+ 11+

תבנית שיזורSTRING PATTERN –
כלל ברזל- ככל שמספר הגידים לאורך עולה כך נקבל יותר שליטה מהמחבט.
הכלל עובד גם הפוך ככל שמספר הגידים לאורך קטן נקבל יותר עוצמה מהמחבט.
התבניות שיזור הפופולריות הן:
16*19
18*20
תבנית 19*16 נחשבת יותר ידידותית לייצור ספין.
תבנית 18*20 נחשבת ביתרונות שליטה ודיוק.

צורת מסגרתBEAM SHAPE -
חברות המחבטים החלו להשתמש בצורות שונות של המחבטים על מנת לתת יתרונות נוספים לשחקנים.

אליפטי-יותר עוצמה
מרובע-יותר שליטה ויציבות
אירודינמי- מעניקה יותר מהירות בהנפה ויותר ספין.

חומר המחבט-RAQUET MATERIAL
מחבטים טניס עשויים מחומרים כמו קרבון, גרפיט, טיטניום, אלומיניום.
קבוצת המחבטים שמורכבים מטיטניום או אלומיניום הם מחבטי מתכת.
קבוצת המתכת מתאימה לשחקן המתחיל. מחיר מחבט כזה יהיה זול יותר בהשוואה לקרבון וגרפיט.

קבוצת הגרפיט והקרבון מתאפיינות בעמידות גבוהה, הרגשה נוחה יותר ופחות זעזוע ביד בהשוואה לקבוצת המתכת.
קרבון וגרפיט מרכיבים את כל המחבטים המקצועיים. ככל שכמות הגרפיט עולה כך מחיר המחבט ואיכותו עולים.

קשיחות המחבט -STIFFNESS
קשיחות המחבט היא בעצם היכולת של המחבט להתגמש בעת הפגיעה בכדור.
ככל שהמחבט קשיח יותר כך הוא יספוג פחות אנרגיה מהכדור ואנחנו נרגיש יותר זעזוע ביד.

עובי המסגרת -BEAM WIDTH
עובי המסגרת נע בין 20-30 מ"מ. ככל שעובי המסגרת עבה יותר כך המחבט יתן לנו יותר עוצמה. מחבט בעל מסגרת פחות עבה יתן לנו יותר דיוק.

גודל ידית אחיזה- GRIP SIZE
גודל הידית – עובי הידית משפיע על הצורה והעוצמה בה נחזיק את הידית
אני תמיד אומר לשחקנים שאני מאמן להחזיק את הידית לא חזק מדי ולא חלש מדי.
אין כף יד אחת בעולם שהיא בדיוק כמו כף יד אחרת ולכל אחד יתאים גודל אחר.
רוב השחקנים הבוגרים יבחרו במידות 2 או 3.
סוג השחקן אירופה ארה"ב
ילדים 4 0
ילדים \נשים 8\1 4 1
נשים וגברים 4\1 4 2
גברים 8\3 4 3
גברים עם יד גדולה 2\1 4 4
גברים עם יד גדולה 8\5 4 5

טיפ #1
באיזה עוצמה להחזיק את המחבט?
"דמיינו שאתם מחזיקים ציפור קטנה בכף היד, אם תחזיקו חזק מדי תזיקו לציפור ואם תחזיקו חלש מדי היא תשתחרר ותעוף לכם"
אז תחזיקו לא חלש מדי ולא חזק מדי.

טיפ #2
למי שיש כאבים בפרק\שורש כף היד או במרפק אני ממליץ לעלות את מידת ידית האחיזה מהסיבה הפשוטה שקשה מאוד ללחוץ חזק ידית אחיזה שטיפה גדולה לכף היד שלך

נחזור לנקודת שבה התחלנו.

כללי ברזל לפני קניית מחבט
1. שאל את עצמך מה אתה מחפש יותר? דיוק? עוצמה? שליטה? רגש?
2. תנסה את המחבט לפני שאתה קונה- תבקש דמו, כי אין תחליף להרגשה אישית.
3. תתייעץ עם המאמן שלך לפני הקנייה.

מי שרוצה ליצור איתי להתייעץ לגביי המחבט שלו או בקשר לבעיה אחרת מוזמן להשאיר לי הודעה כאן בעמוד , אחזור אליכם בהקדם האפשרי.

תומר צירקין
מאמן טניס
תל אביב

Tomer Zirkin (@tomer_zirkin_tennis) • Instagram photos and videos Tomer Zirkin () has 29 posts on their Instagram profile. Sign up to see all their posts in your feed.

טניס זו אחת מהאופציות הכי בטוחות והכי בריאות בתקופה הזאת.
דרך מצוינת לשחרר את הלחץ,להוציא קיטור,לשרוף קלוריות,למלא את הנפש

שבוע טוב

משחק ליגה ארצית
כפר המכביה נגד מכבי צפון-3.7.2020

עליתי למשחק יחידים ביום הכי חם בשנה מול יניב גוטמן,שחקן עקשן פייטר והיה לי הרבה מזל לנצח אותו בשתי מערכות בתוצאה 7-6 6-3.

אחרי המשחק התחלתי לדבר עם יניב ורומן וגילינו ששירתנו באותה יחידה. פלחהן צנחנים. איזה קטע!
ככה יצא ששלושה דורות של אותה יחידה נפגשו על המגרש.

דיברנו על
-כמה שהטניס עוזר לנו לנקות את הראש ולהתנתק מהלחץ.
--צ'יפ אנד צ'ארג' בעברית- בוא לרשת מיד אחרי הסרב
--מילואים

בקיצור ,
יאללה פלחהן
#טניס

איך שחקן מקצועי מסתכל על הכדור בעת הפגיעה?

כנסו לכתבה ותגלו🎾
ספרו לי בתגובות איך אתם מסתכלים על הכדור בעת הפגיעה?🌠👀

https://www.tennismindgame.com/how-pros-watch-the-ball.html

Watch The Ball? - How Elite Tennis Players Focus On The Contact Point Damien Lafont, PhD and Certified tennis coach from France shares his findings on how elite tennis players watch the ball and focus on the contact point longer than lower level players.

הטניסאי שעבד קשה מכולם
הוא השחקן שניצח בהכי הרבה משחקים בגראנד סלאמים מבלי להניף את הגביע, אבל אי אפשר לזכור את דויד פרר ככישלון - אלא כעילוי ודוגמה לעוצמה מנטלית (למרות הסיגריות).
בעידן של מייקל ג'ורדן, שחקני NBA רבים נלחמו על הזכות להפסיד לו בגמר. פשוט אי אפשר היה לזכות באליפות כשהוא היה בסביבה. דבר דומה קורה בטניס העולמי משנת 2003, כאשר תחרויות הגראנד סלאם מתחלקות בין 3 מגדולי הטניסאים בכל הזמנים. רוג'ר פדרר, רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ' זכו יחד ב-56 מתוך 67 המייג'ורים האחרונים. השליטה האבסולוטית של פדרר, נדאל ונובאק משאירה הרבה טניסאים מצוינים בלי תארי גראנד סלאם, ולכן הם נשכחים מהתודעה מהר מאוד. אחד מהטניסאים האלה פרש בשנה שעברה אחרי קריירה מפוארת בלי תואר גדול, אבל עם תשוקה ומחויבות שנזכור להרבה שנים.
דויד פרר גדל במחוז אליקנטה בספרד, ובגיל נוער עבר לברצלונה כדי להתאמן באקדמיה לטניס בעיר. הוא לא בלט כשחקן נוער, ובשנת 2000, כשעלה לבוגרים, החל לשחק בתחרויות צ'לנג'ר קטנות בניסיון להתקדם בדירוג. ב-2002 הגיעה הפריצה הגדולה עם זכייה בתחרות ATP ראשונה וגם ניצחון על אנדרה אגאסי שהיה מדורג ראשון בעולם. פרר פרץ לטופ 100 ולא הסתכל לאחור. ב-2005 הגיע לרבע גמר רולאן גארוס וב-2006 נכנס לראשונה לטופ 10.
פרר היה מראה מטעה על המגרש. במבט ראשון לא תדמיינו שהאיש הוא ספורטאי-על. הוא מתנשא לגובה של 1.75 מטר, מה שמציב אותו בעמדת נחיתות כמעט מול כל שחקן בעולם. אין לו סרב אימתני או חבטות קרקע שיכולות לסיים נקודות. הוא כן נחשב לאחד השחקנים עם עבודת הרגליים והכושר הגופני הטובים בעולם - וזה היה היתרון הגדול שלו. הוא ידע לתסכל שחקנים על ידי הגעה לכל כדור. אם פדרר הוא כמו מסי - אלגנטי ולא מתאמץ, נדאל הוא רונאלדו - משקיע באימונים, מקדש את הגוף ומשחק עם המון כוח ואינטנסיביות, פרר יותר דומה לסרחיו ראמוס או ג'נארו גאטוזו. הם אף פעם לא יהיו השחקנים הכי כשרוניים על המגרש. הם שחקני נשמה - כאלה שנותנים הכל על המגרש עד השריקה האחרונה.
פרר חיפה על הנחיתות בנתונים הפיזיים עם בכושר גופני ויכולת מנטלית עילאיים. כשהיה צעיר האימונים היו אינטנסיביים מאוד. בשנות ה-30 שלו פרר אמר שהוא "הוריד" קצת באימונים: היה נוסע 90 ק"מ באופניים ומקנח בריצת שחרור של 6 ק"מ... לאחר מכן היה חובט ביד שמאל החלשה שלו במשך 20 דקות כי אמר שזה עוזר לו לאיזון הגוף במגרש. 20 דקות אולי נשמע מעט, אבל לשחקן שלא מחטיא כדור מדובר בכ-500 חבטות. כל אלו זיכו אותו בכינויים "איש הברזל" ו"החיה הקטנה".
והדבר המדהים? פרר גם עישן קופסת סיגריות ביום. שחקנים היו רואים אותו מעשן במלתחות לפני משחקים, אבל לעולם לא נגמר לו האוויר על המגרש. שחקנים ידעו שאין מול פרר נקודות קלות, מה שגרם לשבירה מנטלית אצלם. בספורט יחידני כמו טניס האספקט המנטלי הוא קריטי, שכן ביום רע אין חבר לקבוצה שיציל אותך. אם אתה לא עומד בלחץ הנפשי על המגרש - רק אלוהים יכול לעזור לך. עם יכולות כאלה פרר הצליח להגיע הכי גבוה שיש וקיבע את מעמדו בטופ 10 במשך יותר מעשור.
ועדיין, פרר לא הצליח לפרוץ את המחסום של הגדולים. הוא מעולם לא ניצח את פדרר, והמאזן שלו מול 3 הגדולים עומד על 11 ניצחונות מול 59 הפסדים. לא הרבה שחקנים יכולים להגיד שניצחו את נדאל או נובאק, אבל הוא עדיין הרגיש שחסה בצילם, במיוחד של חברו הטוב נדאל. פרר זכה ב-27 טורנירים בקריירה, 19 מהם על חימר. אם לא נדאל, סיכוי טוב שפרר היה זוכה ברולאן גארוס לפחות פעם אחת, שכן משטח החימר היה החזק ביותר שלו. הוא השחקן שניצח הכי הרבה משחקים בטורנירי גראנד סלאם מבלי לזכות בתואר. הוא גם זכה עם נבחרת ספרד בגביע דייויס 3 פעמים.
שחקנים כמו פרר מגיעים פעם בדור. בצעירותו הוא לא אהב לעבוד קשה והמאמן שלו נעל אותו פעם במחסן קטן לכמה שעות אחרי שלא השקיע באימון. פרר שקל לפרוש מטניס וניסה לעבוד באתר בנייה. אחרי שבוע הבין שעבודת כפיים היא לא בשבילו. אחר כך מעולם לא התלונן עוד על אימונים קשים. למרות שהיה שחקן מרדן בצעירותו הוא הבין שרק בעבודה קשה הוא יצליח. ואכן, לא היה שחקן שעבד יותר קשה ממנו. הוא דוגמה לכך שעבודה קשה והתמדה יכולה להביא אותך מאוד רחוק. הוא ההוכחה שהצלחה לא נמדדת רק בזכייה בגראנד סלאמים. דויד פרר ייזכר כטניסאי שבא כל יום לעבודה ונתן את 100% על המגרש. רק על כך מגיע לו שיזכרו אותו.

https://www.ynet.co.il/sport/article/r1meJ99nU?fbclid=IwAR1GSC21FjiaSB8aCcdK55xooh1c9sX7BmIENNSDUd-xSWjTXA2k92d3ABo

הטניסאי שעבד קשה מכולם הוא השחקן שניצח בהכי הרבה משחקים בגראנד סלאמים מבלי להניף את הגביע, אבל אי אפשר לזכור את דויד פרר ככישלון - אלא כעילוי ודוגמה לעוצמה מנטלית (למרות הסיגריות). גם לכם יש ...

סיפורו של גוסטבו קירטן מתוך הכתבה ב "הארץ"

הלב שלו היה גדול מגופו. שניהם הביאו אותו לפסגת הטניס העולמי בשבועיים בלתי נשכחים
גוסטבו קירטן הגיע לפריז ב-1997 מהמקום ה-66 בעולם, עם ניסיון של שנתיים בלבד כמקצוען ומאזן שלילי בבוגרים. אבל מסע קסום על החימר הצרפתי, במהלכו הדיח את השחקנים הטובים בסבב, הפך אותו לאגדה בברזיל ובצרפת, ולטניסאי עם הלב הגדול מכולם
8.6.1997 גוסטבו קירטן לא היה אמן או מבקר אמנות, אבל בתחום אחד הוא צבר מומחיות שאין שנייה לה: ציור על חימר. ב-2016 הוא ראה את נובאק ג'וקוביץ' חוגג את זכייתו ברולאן גארוס באמצעות שרטוט לב על המגרש בעזרת מחבטו. "שלי היו טובים קצת יותר", פסק קירטן. כי מאחורי כל לב שמצויר על חימר עומד לב אמיתי; ובטניס, זה של הברזילאי היה הגדול מכולם.
לעתים עושים עוול לקירטן כשזוכרים אותו רק כשחקן חימר. אמנם על דשא הוא התקשה, ואפילו ויתר מספר פעמים על הופעה בווימבלדון, אבל בימיו הטובים היה מסוגל להתמודד על מגרשים קשים עם הגדולים ביותר; יעידו על כך אנדרה אגאסי ופיט סמפראס, אותם ניצח בזה אחר זה כדי לזכות במאסטרס בשנת 2000. ועם זאת, אין ספק היכן האיש שכולם קוראים לו "גוגה" פרח יותר מכל: על החימר, בו זכה ב-14 מ-20 תאריו, ובייחוד על זה של הרולאן גארוס בפריז. "חיי קרו כאן", אמר, "בשבילי המקום הזה קדוש. כשאני כאן, אני מרגיש אדם טוב יותר".
דרכו כטניסאי צמרת החלה בפריז, אבל דרכו לשם יצאה לדרך בפלוריאנפוליס, עיר על אי בדרום ברזיל. אביו, אלדו, שחקן חובב, עודד את בניו לשחק טניס. כשגוסטבו היה בן 8 ביקש אביו מחברו לארי פאסוס לאמן אותו. פאסוס פסק שבשלב זה הילד פשוט צריך ליהנות. כשכן החל לאמן אותו, חמש שנים מאוחר יותר, אביו של קירטן לא היה שם כדי לראות זאת: הוא מת מהתקף לב כששפט במשחק נוער. "בהתחלה היה קשה להאמין שגוגה יהיה טניסאי נהדר", הודה פאסוס לימים.
כשקירטן הפך למקצוען ב-1995 הוא התקדם במהירות ונכנס למאייה הראשונה בדירוג העולמי, אך בשנתו השלישית נקלע למצוקה. לצד פגמים בחבטת כף היד ובמשחק ההגנה, סבל מחוסר עקביות ומחוסר ביטחון. פאסוס מספר כי לפעמים הגיע הצעיר למשחקים כשאינו חושב שהוא מסוגל לנצח. "הייתי משחק נהדר יום אחד, ובמשחק הבא לא יכולתי לשים כדור במגרש", סיפר קירטן, "הביטחון שלי התאדה". רגע לפני הרולאן גארוס הוא חזר לברזיל, הופיע בטורניר צ'לנג'ר וזכה בתואר ראשון בבוגרים. שם החל סיפור הסינדרלה. "הרוח היתה שם", אמר פאסוס לאתר ה-ATP, "ידעתי שאם אמשיך לדחוף אותו יקרה משהו מיוחד". גם הוא לא יכול היה לשער כמה מהר זה יקרה.
כשהגיע לרולאן גארוס ב-1997, מאזנו של קירטן על חימר בבוגרים עמד על 7:2. הוא דורג 66 בעולם. אף אחד לא חשב עליו כאלוף פוטנציאלי. כהרגלם מאז החלו להגיע לפריז לטורנירי נוער, הוא ומאמנו התגוררו במלון שני כוכבים זול. המזוודה שהביא היתה קטנה, הציפיות בהתאם. "באתי לנצח במשחק אחד", אמר, "לא ניסיתי לזכות, אלא להשתפר".
באותם ימים, אומר פאסוס, הוא עבד קשה עם קירטן על שדרוג נקודות התורפה. "כף היד שלו הפכה לאחת החבטות הטובות והקטלניות במשחק, וכששלט במשחק עם גב היד הוא בלבל את היריב", קבע. סלבה דוסדל ויונאס ביורקמן היו הראשונים להם עשה זאת בפריז 97', ואז הגיע המשחק ששם אותו על המפה: בן ה-20 האלמוני מברזיל הדיח בחמש מערכות את תומאס מוסטר, אלוף הרולאן גארוס ב-1995 והמדורג חמישי בעולם. "אני משחק את הטניס הטוב ביותר שלי והילד הזה הורג אותי", זעק מוסטר בזמן המשחק, "מה זה, גאון?".
עד מוסטר, קירטן היה סתם בחור דקיק בעל שיער פרוע ותלבושות צבעוניות שגרמו לצרפתים לאיים בשינוי קוד הלבוש בטורניר. אחרי מוסטר, הפך לסנסציה. לראשונה בקריירה, מצא עצמו מול חדר מלא במסיבת עיתונאים. יומיים אחר כך עבר את אנדריי מדבדב, ואז הדיח בחמש מערכות עוד אלוף עבר, ייבגני קפלניקוב, המדורג שלישי. לפתע, הצעיר שמעולם לא עבר את רבע הגמר בטורניר ATP מצא עצמו בחצי גמר גראנד סלאם. בתום המשחק הזה, הוא ומאמנו כבר ידעו שזה לא יסתיים בכך. "ראיתי שגם לארי הבין זאת - ידענו שהרולאן גארוס שלנו. זה היה מטורף, אבל היינו בטוחים כל כך", אומר קירטן. פאסוס מספר שאחרי רבע הגמר הוא התקשר למשפחתו של חניכו והציע שיציבו שער בכניסה לביתם בברזיל - כי המונים עומדים להסתער על מקום מגוריו של אלוף הרולאן גארוס הבא.
בפעם הראשונה שהגיע לפריז, ב-1992, לקירטן לא היו כרטיסים לטורניר, אז בלילה הוא התפלח למקום וכשהחלו המשחקים השתלב בין הצופים. שנה אחר כך שיחק לראשונה בטורניר הנוער, ונאלץ להתחנן כדי שיתירו לו להתקשר הביתה למשפחתו. ב-1997, כבר נפרש בפניו השטיח האדום. בחצי הגמר ניצח את פיליפ דוולף. בגמר המתין לו אלוף עבר שלישי, סרג'י ברוגרה. קירטן דרס אותו 3:6, 4:6, 2:6 תוך פחות משעתיים.
"אני משחק את הטניס הטוב ביותר שלי והילד הזה הורג אותי", זעק תומאס מוסטר בזמן המשחק, "מה זה, גאון?
לפניו ואחריו לא היה עוד שחקן שזכה ברולאן גארוס בעודו ממוקם נמוך כל כך בדירוג העולמי. או שזכה בזה אחר זה בצ'לנג'ר ואז בגראנד סלאם. הוא קיבל את הגביע מידי שני אלופי עבר נוספים, גיירמו וילאס וביורן בורג, שבפניו קירטן קד קדימה טרם המשחק. עם דבר נוסף שקיבל לא ידע מה לעשות. "מעולם לא זכיתי בתואר, אז אני לא יודע לפתוח בקבוק שמפניה", הסביר.
הוא עוד יפתח הרבה בקבוקים כאלה בעתיד. בינתיים, כשירד לחדר ההלבשה, המתין לו פאסוס. "התפללנו, הודינו לאל והקדשנו את התואר לאביו", מספר המאמן, "הבטנו זה בזה ואמרתי לו 'בוא נמשיך כך, בוא לא נשתנה'". במסיבת עיתונאים ציין קירטן כי חייו כבר מושלמים, כי "יש לי כל מה שאני צריך - בית טוב, המכונית של אמא בה אני משתמש קצת".
רק שמאותו יום היה לו גם פרס בשווי 660 אלף דולר, פי כמה ממה שהרוויח עד אז, ותהילה. נדרש לו זמן מה לעכל את מעמדו החדש ולשלבו בקריירה, שאחרי פריז 97' גמגמה. "אחרי התואר הראשון ראיתי שיש לי את הכוח לעשות את היום למיליוני ברזילאים, להביא לאומה אושר או כאב - בהתאם לתוצאותיי", הסביר, "לקח לי זמן להדחיק את זה ולחזור לדרכי הרגועה, לשחק למען עצמי".
למרות שחייו לא חזרו לשגרה, היה קירטן נחוש לשמר את גישתו. גם בהמשך נראה כשחקן שהכלים הראשונים שלו, לפני המחבט, הם הלב והרגש - אותו עורר גם בקהל, שאהב את השחקן שהגיע ממדינה שבקושי היתה רלוונטית בענף. בבגדיו ובגישתו, הוא היה ברזיל כולה שמגולמת בשחקן אחד. ברזיל אהבה אותו חזרה - "בארצנו יש שלושה אלילי ספורט: נבחרת הכדורגל, איירטון סנה וקירטן", אמר הכדורגלן לאונרדו - וכך גם אוהדי הטניס, בוודאי בפריז. הם נהגו לקרוא בשמו של הבחור הכריזמטי והחייכני ששר בחדר ההלבשה, אוהב לגלוש ומנגן בגיטרה.
הם יהיו שם כשיזכה ברולאן גארוס בשנית בשנת 2000, הפעם כמדורג ראשון בעולם. והם יהיו שם בשבילו כעבור שנה, כשיידרש להציל נקודת משחק בשמינית הגמר מול מייקל ראסל לפני שישלים חזרה מפיגור 2:0 במערכות. זו תהיה הפעם הראשונה שיצייר בסיום משחק לב במגרש וייפול לתוכו. שבוע אחר כך יזכה בטורניר בשלישית. "הוא נולד להיות באור הזרקורים, זה בא לו טבעי כל כך", סבר דוולף, "בגלל שהקהל אהב אותו, הוא היה מסוגל לתעל את הבאזז כך שידחוף אותו".
הקהל בפריז יהיה בעדו גם כשינצח ב-2004 את רוג'ר פדרר, לימים יקיר האוהדים. "הפסדתי גם בקרב הזה", חייך השווייצי. אפילו כשקירטן פגש ב-2008 את פול-הנרי מתייה, העדיפו הצופים את הברזילאי על פני השחקן המקומי. "והדבר המוזר", אמר מתייה, "זה שהעניין נראה הגיוני".
זה יהיה המשחק האחרון של קירטן בפריז, ובקריירה בכלל. בשנים הקודמות סבל מבעיה מתמשכת בירך, נזקק לניתוחים ונעדר תקופות ארוכות. גם כששיחק, היה צל של עצמו. בן 31 היה כשפרש.
מאחורי החיוך הכמעט תמידי שלו הסתתרו גם רגעים קשים. זכר אביו המת ליווה אותו במשך כל הקריירה. את הגביעים בהם זכה נתן לאחיו גיירמו, שסבל משיתוק מוחין. ב-2007 הוא מת. "אני מאמין שכל חוויה עוזרת לנו לבנות משהו גדול יותר", אומר קירטן, "עבורי, אהבת הטניס הפכה לאובססיה. מה שהכי מקנה לי גאווה זה שעזרתי להפוך את הטניס לפופולרי יותר ולתת לו טאץ' אנושי. בצעירותי, גיבוריי נראו כאילו הם שייכים לעולם אחר, כל כך יהירים ומרוחקים כאילו ינחתו בחללית כדי לשחק, ובסוף ימריאו חזרה לכוכב ממנו באו. הייתי שונה. אנשים ניגשו לדבר איתי. הם אהבו את הילד הגדול שלא הפסיק לצחוק ולהתבדח איתם. זה הפך את הטניס לשמח יותר".
יש המקשרים את הצלחתו הפתאומית ב-1997 להיותו אחד מהטניסאים הראשונים שהשתמשו בדור חדש של גידים, אולם ברור שלכך נלוו איכויות טניס שיש למעטים, בוודאי על חימר. פאסוס, שהיה מאמנו היחיד בקריירה, סבור שחניכו היה מגוון יותר מרפאל נדאל. ועם זאת, כל זה לא היה מספיק אלמלא גישתו למשחק של בחור שכשזכה ברולאן גארוס בפעם הראשונה, חשב שיפרוש תוך שנים ספורות ויגלוש בעולם. "הנשק הכי טוב שלי היה המנטלי", אומר קירטן, "מעולם לא הייתי עצוב או מתוח מדי כשהפסדתי".
היום מרוכז קירטן בגידול משפחתו ובניסיון לפתח בברזיל את דור השחקנים הבא. לאחרונה גייס את פדרר ונובאק ג'וקוביץ' לגיוס כספים לנפגעים מהקורונה. הרולאן גארוס של 1997 נראה רחוק כל כך, במיוחד כעת, אבל קירטן עדיין רואה בטורניר ההוא רגע הקסם הגדול מאלו שצבר. "אני תמיד אומר שלגוגה יש לב שגדול מגופו", אומר פאסוס, "ועם הלב הגדול הזה הוא זכה ברולאן גארוס ב-1997".

https://www.haaretz.co.il/sport/nostalgia/.premium-1.8916658?lts=1592031534241&fbclid=IwAR0QWGp_PA9SStj7b87c5TsTk3Du_8ZoLMMkofcPhfPprOxXPYuzk5nqkxI

הלב שלו היה גדול מגופו. שניהם הביאו אותו לפסגת הטניס העולמי בשבועיים בלתי נשכחים ***

כתיבה מעולה של גלעד בלום שחקן העבר

סיפור מרתק לפני ששבוע חדש מתחיל

סדרת סיפורים קצרים שקרו באמת 🍺


- מערכה 12 -
🔺״בלום, אני צריך שתארח את ג׳וקוביץ׳, סבבה?״🔺

הסיפור הזה מוקדש לעמרי דולב, האוהד מספר אחד של ג׳וקוביץ׳ בדה באזר. האמת כמעט שכחתי מהאפיזודה הזו שהחלה, איך לא, בשיחת טלפון שקיבלתי. שקלתי לשמור את זה לאוטוביוגרפיה אבל בעקבות פניית משפחת דג׳וקוביץ׳ ולאור האווירה בעולם לא רציתי להסתבך בגזענות נגד מזרח אירופאים. אז הנה.

הפעם השיחה הגיעה מעמית נאור, סוכן השחקנים הוותיק, שהיה סוכנו של נובאק באותה תקופה. ״בלום, אני צריך משפחה שתארח את נובאק לעשרה ימים, עם מגרש טניס צמוד, חדר משקולות, מאסאז׳יסט, ויריב אימונים, אני רוצה להוציא את נובאק ממנהטן עם כל הרעשים שמסביב, עדיף מחוץ לניו יורק״.

נאור, למי שלא מכיר, היה בזמנו שחקן סבב שנגיע לטופ 250 ביחידים וחבר בנבחרת הדייויס לתקופה קצרה. הוא בשנתון שלי, התחרינו עשרות פעמים מגיל 10 ועד הבוגרים, אחרי הקריירה כשחקן הפך נאור לאחד מסוכני השחקנים הבכירים בעולם.

זו היתה שנת 2007, נובאק עדיין לא היה בשיאו אבל הוא היה קרוב מאד ובדרך הבטוחה לשם. באליפות קנדה שהסתיימה באותו יום שנאור התקשר אלי נובאק שהיה מדורג רביעי בעולם עשה את הלא ייאמן - ניצח את מספר 1,2,3 בעולם בזה אחר זה (רודיק, נדאל, פדרר) בדרך לזכיה.

🎾

למחרת התקשר אלי בגה מאמן הכושר מהטורניר בסינסינטי (שהיה אמור להיות טורניר ההכנה האחרון לפני אליפות ארה״ב), ושאל מה קורה בנושא האירוח, ״אנחנו מגיעים לניו יורק מחר לעשרה ימים של הכנה ליו אס אופן.״

״רגע״, אמרתי, ״ אין לו מחר בבוקר משחק נגד קרלוס מויה בסינסינטי?״ ״כן״, ענה בגה, ״אבל אל תבנה על נצחון, הוא שחוק מהטורניר בקנדה ושונא את האוכל במלון בסינסינטי, יש לנו כבר כרטיס טיסה מחר לניו יורק.״

למחרת קראתי שמויה ניצח 6-2 6-2 ואמרתי לעצמי שאם הייתי נוכל הייתי שם סכום גדול על מויה בסוכנות הימורים ועושה קופה אבל זה היה האימ-אמא של האינסייד אינפורמיישן.

דבר ידוע הוא ששחקנים מתכננים את השנה במטרה להיות בשיא ארבע פעמים בשנה, בארבעת הטורנירים הגדולים, שם היוקרה, הכסף, נקודות הדירוג והחשיפה.

הנצחון בקנדה היה חשוב ומתוק, ציון דרך, הצהרת כוונות. אבל עוד שבוע מתיש של מאבקים על האספלט בסינסינטי היה רק מתיש אותו ולוקח לו אנרגיות שהוא יצטרך כדי להגיע עד השלבים המאוחרים בטורניר גדול. זה לא התאים לתכנית האימונים, לא מעט פעמים אם תבדקו תראו ששחקנים שזכו בטורניר גראנד סלאם הפסידו מוקדם בטורניר שקדם.

🎾

למרבה המזל (של ג׳וקוביץ׳) היה לי תלמיד בן 12 ממשפחה ״אמידה״ כמו שאומרים והיה להם בית מרחק שעה צפונית ממנהטן. הבית היה מתוקתק עם בריכה, מגרש טניס וחדר כושר צמודים פלוס בית קטן לאורחים שם שהה נובאק עם האנטוראז׳ הקטן שלו שכלל את המאמן מריאן ויידה הסלובקי ואת מאמן הכושר רונן בגה (שאימן גם אותי כשהייתי שחקן) .
בנוסף סידרתי לנובאק מעסה מוסמך, אחד מעוזרי המאמנים שלי, ישראלי בשם יואב נאש, שזכה להיות המעסה של נובאק גם לאורך כל הטורניר הבא.

כיריב אימונים הבאתי תלמיד בן 18 שלי שהיה אחד משחקני הנוער הטובים באמריקה ובדרך לקריירה מקצוענית. ״תביא גם אתה מחבט״, ביקש ממני ויידה, כדי שאצטרף לאימונים כחובט שני מול נובאק בתרגילי 2 נגד 1. את ויידה הכרתי טוב מהסבב, שיחקתי נגדו בסבוב הראשון באולימפיאדת ברצלונה.

וכך במשך עשרה ימים הייתי חלק מהמחנה של נובאק. איך היה?

🎾

בקצרה, היה מאלף לראות את נובאק ג׳וקוביץ׳ מתכונן לטורניר. את השיטתיות והבניה לקראת טורניר של שבועיים. למשל, בימים הראשונים אימוני הטניס היו קצרים יותר, הדגש היה יותר על אימוני כושר גופני, כוח מתפרץ, תרגילי מתיחות. ככל שמועד הטורניר התקרב הדגש עבר לאימוני טניס יותר ארוכים ואינטנסיביים ובימים שממש לפני הטורניר הוא החל להוריד עומס ולשחק יותר משחקי אימון ומשחקי סימולציה של נקודות.

מדי יום הייתי מביא שחקן צעיר אחר מהאקדמיה שלי כדי שיוכלו גם לצפות באימונים וללמוד. נובאק היה מאד בלתי פורמלי וידידותי, שיחק בלי חולצה, הצטלם עם הילדים, התלוצץ איתם וגם חבט איתם כמה חבטות. באופן כללי באימונים הוא היה מאד רגוע ונינוח אבל כשהתחיל התרגיל - הוא היה עושה סוויץ ועובר להיות גלדיאטור מתודי עם יכולת ריכוז מעוררת התפעלות. כמאמן מקצועי זה היה מאלף. ראיתי ממש גדולה בהתהוות מול העיניים.

יומיים לפני תחילת הטורניר, עבר נובאק למלון הרשמי של התחרות במנהטן והחל להתאמן במתחם הטורניר עצמו כדי להתרגל למשטח ולתנאים. בתור ה״מתאם״ של מחנה האימונים זכיתי כמובן בצ׳ופר בדמות כרטיסים למשחקים במושבים של מחנה דג׳וקוביץ׳ ממש ליד הוריו וצוות המאמנים שלו. באופן טבעי הפכתי לאוהד.

🎾

בגדול אפשר לומר שנכשלתי - נובאק הגיע רק עד הגמר באותו טורניר - הגמר הראשון שלו באליפות ארצות הברית - והפסיד לשחקן השלישי הכי גדול בהסטוריה, רוג’ר פדרר, בשלוש מערכות חלקות אבל קשות. שתיים מהמערכות הסתיימו בשובר שוויון. אני לוקח אחריות מלאה על ההפסד.

פדרר, אגב, השלים עם הנצחון הזה זכיה בשלושה מתוך ארבעת הטורנירים הגדולים באותה שנה, בדרך לזכיה ה-12 שלו בטורניר גדול. מה שהוא לא ידע עוד, זה שבעשור שיבוא נובאק יאפיל עליו.

זכיתי לאמן את הקבוצה הכי חזקה בתל אביב

מוזמנים בימי ראשון בשעה 19:00 להוכיח לי שאני טועה😜🔥🎾

תעודת מאמן בינלאומי. עכשיו אני יכול לאמן בכל בעולם:)
מה עשיתי לקבל את התעודה?
מבחנים עיוניים
תרגילים על המגרש
שמענו הרצאות על תזונה,פיתוח שחקנים,פסיכולוגיה,תרגילים מנטליים ועוד.
הקורס הכי טוב שהייתי בו עד עכשיו ושבסופו קיבלתי את התעודה!

GPTCA - GLOBAL PROFESSIONAL TENNIS COACH ASSOCIATION
International Tennis Coach

צרו איתי קשר בקישורים הבאים⬇️⬇️⬇️

Contact me in this links below⬇️⬇️⬇️

Messenger

https://www.messenger.com/t/tomerzirkgmailcom

Instagram

https://www.instagram.com/tomer_zirkin_tennis/

Website:

http://gptcatennis.org/tomer-zirkin?fbclid=IwAR3etdlzJubLfdWCEEPHUFAna0GHagBTuGNWEPFp5-4Nzu--hDC-F62zQ5Q

Serve it to position 1 then go for D

Simple and great combo

I challenge you to try it on the court today and let me know if it worked

המרכיב הכי חשוב בסרב-שימת הכדור

טיפ
1.זרקו את הכדור באותו קו של היד הזורקת.

2.שחררו את הכדור מהיד כאשר הכדור נמצא בקו
העיניים.

3.היד הזורקת צריכה להיות ישרה

הרגישו חופשי לשאול אותי שאלות בנושא 💪

Most important factor of the serve-the TOSS

Tips

1. Aim to Throw the Ball in the same line of your throwing arm

2. The Ball should leave your hand at the eyes height

3. The throwing arm should be straight

Feel free to ask me anything💪