מגד יעוץ ותכנון פיננסי לעצמאות כלכלית

מהי עצמאות כלכלית?

שאלה שחוזרת על עצמה בקרב לקוחותי ובקבוצות פיננסיות שונות - מהי עצמאות כלכלית?

ברמה הבסיסית ביותר עצמאות כלכלית היא מצב בו אדם או תא-משפחתי מסוגל לממן את כל הוצאותיו ממקורות עצמיים וללא תלות במקום עבודה או מקור חיצוני אחר.

עצמאות כלכלית עבורי היא כשסך ההכנסות הפאסיביות שלי (של משפחתי) גדול יותר מסך ההוצאות בהתאם לרמת החיים הרצויה לי.

יש הרבה סיבות מדוע אנשים שואפים להגיע לעצמאות כלכלית. המוטיבציה שלי היא החופש לבחור מה לעשות בזמן שלי ללא תלות במקום עבודה.

אין זה אומר שמי שמגיע לעצמאות כלכלית לא צריך לעבוד. נהפוך הוא. אני מאמין שעבודה ויצירה חשובים מאד לבריאותנו ואושרנו. עצמאות כלכלית מאפשרת לנו לעבוד וליצור כמו גם לטייל ללמוד או להתאמן - הכול בהתאם לרצוננו ובחירתנו.

במשוואה לעצמאות כלכלית יש שלושה מרכיבים: ״הכנסות פאסיביות״ ״סך ההוצאות״ ו-״רמת חיים רצויה״.

👈 הכנסה פאסיבית היא הכנסה שאינה מעבודה או מיגיעה. דוגמא להכנסות פאסיביות - דמי שכירות מנדל״ן, דיווידנדים ממניות, ריבית מאגרות חוב, רווחי הון בבורסה, תמלוגים מזכויות יוצרים, תשלומים פנסיונים ועוד.

👈 סך ההוצאות כולל הן את ההוצאות השוטפות (דיור מזון ביגוד) והן את ההוצאות הלא שוטפות (החלפת רכב, דירה, לימודים). לגיל למצב המשפחתי ולמיקום יש השפעה גדולה על ההוצאות - מבוגרים מוציאים יותר מצעירים, משפחות מוציאות יותר מיחידים ותושבי העיר מוציאים יותר מבפריפריה.

👈 רמת חיים רצויה היא מושג סובייקטיבי. כל אחד מגדיר לעצמו את רמת החיים הרצויה לו. רמת החיים שתקבעו לעצמכם תגדיר את רף העצמאות הכלכלית שלכם. ככל שתשאפו לרמת חיים גבוהה יותר (הוצאות גדולות) כך תצטרכו הכנסות פאסיביות גבוהות יותר.

בהקשר זה אפשר לומר - ״איזהו העשיר? השמח בחלקו״ (פרקי אבות).

רבים מחשבים את רף העצמאות הכלכלית שלהם בהתאם לרמת החיים הידועה להם כיום אך לא מביאים בחשבון אינפלציה, הוצאות לא צפויות או מטרות חיים עתידיות.

כלכלנים ומנטורים שונים נוהגים להבחין בין שלוש דרגות של עצמאות כלכלית -

🎯 ביטחון כלכלי - מצב המאפשר קיום רמת חיים בסיסית ללא מותרות או הוצאות גדולות מדי. בדרגה זו יש את האפשרות לא לעבוד ובלבד שמקפידים על אורך חיים בסיסי ושומרים על רמת החיים הקיימת. מצב זה מתאים לאילו שהחופש הוא ערך נעלה עבורם, חשוב אף יותר מרמת החיים שלהם. אין כאן הרבה מקום לגמישות והוצאה גדולה או בלתי צפויה עלולה להחזיר אותם למעגל העבודה.

🎯 עצמאות הכלכלית - מצב המאפשר קיום רמת חיים נוחה יותר והגשמת מטרות שוטפות ועתידיות בהתאם לתוכנית מוגדרת מראש. בדרגה זו יש מקום לגמישות ושינויים. היא מושגת באמצעות תכנון פיננסי אישי הלוקח בחשבון את מטרות החיים העתידיות. הוצאות בלתי צפויות (עם הביטוחים וההגנות הנכונות) לא אמורות לסכן את החופש מעבודה.

🎯 חופש הכלכלי - מצב המאפשר להגשים חלומות ולחיות ברמת חיים גבוהה מאד (חיי מותרות) ללא חשש משחיקת ההון העצמי.

בתהליך של תכנון פיננסי אישי ומשפחתי ניתן לכמת בכסף ולקבוע כמה הון עצמי דרוש כדי לקיים את כל אחת מהדרגות הנ״ל.

הדרך לעצמאות כלכלית כרוכה בתכנון חסכון השקעה וצבירת נכסים. כל אחת ואחד יכול לשפר את מצבו הכלכלי באופן משמעותי אבל לא כולם יגיעו בהכרח למטרה. מידת ההצלחה תלויה בין השאר בנקודת ההתחלה, רמת ההכנסות, הגדרת המטרות וכמובן המחויבות לתהליך.

עורף ברזל 🫶🏼 מערך תמיכה התנדבותי המטרה שלנו היא לעזור לעשות סדר בכל מה שקורה כרגע בארץ ובכך לשפר את התפוקה שלנו בתור אזרחים, ולכן בנינו אתר אינטרנט חדש שינתב את המתנדבים לארגונים שצריכים אותם בזמן א....

אילו שינויים ניתן לעשות בתיק ההשקעות לאור עליות הריבית?📢

בפוסט קודם דיברנו על החשיבות של קביעת אסטרטגיית השקעות התואמת את –

1. מטרות המשקיע/ה
2. טווח ההשקעה
3. סבילות הסיכון

אסטרטגיית ההשקעות קובעת את הקצאת הנכסים - כלומר איך נחלק את הכסף/הון בין קבוצות הנכסים השונות.

לכל קבוצת נכסים מוגדר ״משקל״ או טווח השקעה לדוגמא - 30-40% מההון יוקצה לנדל״ן, 25-30% למניות, 10-15% לאגרות חוב, 5-10% להשקעות אלטרנטיביות ועד 5% יוקצה למזומן ומוצריו.

אך מה קורה כשמחיר הנכסים או תנאי השוק משתנים (לדוגמא עליה חדה בסביבת הריבית)?

במקרה זה ניתן לשנות את המשקל של כל קבוצה ע״י מכירה או קנייה של נכסים בשוק ההון או מחוצה לו.

אם הקצאת הנכסים לאחר השינוי נשארת בטווחי ההשקעה שהגדרנו לעצמנו (באחוזים) זה נקרא ״איזון מחדש״ של תיק ההשקעות אבל אם חרגנו מטווחי ההשקעה זה כבר נחשב לשינוי מהותי הדורש בחינה מחודשת של אסטרטגיית ההשקעות.

להלן מספר שינויים שאפשר לשקול בתיק ההשקעות לאור העלייה בסביבת הריבית -

👈הקטנת מינופים והורדת עלויות מימון – החזר מלא או חלקי של הלוואות ומשכנתאות באמצעות כספי חסכון ו/או כספים שהתפנו מהשקעות אחרות. כשהמרווח בין ריבית המינוף לריבית ההשקעה מצטמצם לפעמים עדיף לסגור הלוואות
👈שמירה על ערך הכסף הפנוי באמצעות פיקדונות קצרי מועד ו/או קרנות כספיות. מהלך זה נועד למימוש מטרות ו/או קנייה של נכסים בטווח הקצר (בד״כ פחות משנה)
👈הגדלת רכיבי אג״ח מדינה ו/או אג״ח קונצרני בדירוג גבוה לטווח קצר ובינוני על חשבון מניות שערכן עלה (Portfolio rebalancing)
👈הגדלת הפיזור הסקטוריאלי הגיאוגרפי והמטבעי של הנכסים באמצעות רכישת קרנות סל גלובליות מחקות מדדים (Global ETF)
👈הגדלת חשיפה למניות דפנסיביות המייצרות הכנסה בכל תנאי שוק (חברות מבוססות מתחומי המזון השירותים והבריאות) על חשבון מניות ממונפות. אסטרטגיה זו מתאימה לבעלי ידע וניסיון המנהלים את תיק ההשקעות בעצמם
👈השקעה בנכסים המייצרים תזרים קבוע לדוגמא דמי שכירות מנכסים או מניות המחלקות ומגדילות דיוידנדים באופן קבוע (Dividend aristocrats).

*אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות בידי בעל רישיון ע״פ דין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם.

איך לנהל סיכונים פיננסים בתקופה של אי-ודאות פוליטית וכלכלית?📢

פיחות של השקל? ריבית עולה? בורסה יורדת? רפורמה משפטית?

לפני שנדבר על מה אפשר לעשות כדי לשמור על הכסף נזכור כי תקופות של אי-ודאות ומשברים פוליטיים וכלכליים היו כאן בעבר ויהיו גם בעתיד.

ניסיון העבר מראה שלא ניתן לחזות את עוצמתם של המשברים, כמה זמן הם ימשכו ומתי הכלכלה תחזור לצמיחה.

אז מה אפשר לעשות?

בואו נדבר על העיקרון החשוב ביותר בהשקעות – פיזור.

״פיזור היא ארוחת החינם היחידה בהשקעות״ (הארי מרקוביץ – זוכה פרס נובל בכלכלה)

פיזור אומר שאנחנו לא שמים את כל הביצים (כסף/הון מושקע) בסל (אפיק השקעה) אחד.

הפיזור יכול להיות בין קבוצות נכסים שונות (לכל קבוצה יש תוחלת סיכון/תשואה משלה), בין נכסים שונים (לדוגמא ריבוי מניות או אג״חים) ואפילו בין מטבעות ומדינות.

החלוקה לקבוצות נכסים נקראת ״הקצאת נכסים״ (Asset Allocation) והוא הפעולה החשובה והמשפיעה ביותר שתוכלו לעשות בתיק ההשקעות שלכם!

הקצאת הנכסים נקבעת על פי שלושה פרמטרים עיקריים –

👈מטרות ההשקעה (לדוגמא שדרוג דירה/רכב, עזרה לילדים, הגדלת הון, תזרים קבוע)
👈טווח ההשקעה (לכל מטרה יש בד״כ טווח זמן אחר)
👈סבילות הסיכון (המוכנות להפסיד את כל ההשקעה או חלק ממנה)

החכמה היא לבחור בנכסים או אפיקי השקעה המתאימים למטרות, לטווח ולסבילות הסיכון שלכם.ן. ככל שטווח ההשקעה רחוק יותר נהוג לקחת סיכון גבוה יותר.

שווי הנכסים משתנה עם הזמן (עולה או יורד) ונוצר צורך לאזן מחדש את תיק ההשקעות כדי להחזירו לרמת הסיכון המקורית.

איזון מחדש (Rebalancing) נהוג לעשות בדרך כלל אחת לשנה (Strategic Asset Allocation) אך כשתנאי השוק משתנים באופן מהיר ומהותי כפי שקרה בחודשים האחרונים אפשר לבצע התאמות תקופות יותר (Dynamic Asset Allocation) .

הקצאת נכסים דינמית עוזרת לנו לחצות את תקופת אי הודאות, לנהל את הסיכונים בהשקעות ולשפר את התשואה לאורך זמן.


#השקעות #ניהולסיכונים #הקצאתנכסים #שוקההון #עצמאותכלכלית #חופשכלכלי #כסף

חג חירות שמח!! 🙌🍷
מאחל לכולם פסח שמח, בריאות איתנה, חופש כלכלי וחופש פנימי 🙏
כי חופש כלכלי ללא חופש פנימי (תודעתי) אינו חופש אמיתי ☝️

https://www.instagram.com/reel/CpISmoDuKpH/?igshid=MDM4ZDc5MmU=

״המטרה היא להגיע לעצמאות כלכלית בהקדם האפשרי כדי שתוכלו לעבוד להנאתכם ולא מתוך הכרח״ ✌️🏅
״ג׳ים רוהן״

Millionaire Motivator on Instagram: "Work with the cards served☝🏾💡 Via @jimrohn.page #invested #resources #invest #in #self #for #the #longterm #benefits #work #with #those #who #want #to #see #you #win #and #vise #versa #patience" 423 Likes, 59 Comments - Millionaire Motivator () on Instagram: "Work with the cards served☝🏾💡 Via .page "

איך נכון לך להתנהל עם הכסף והיכן כדאי להשקיע אותו?

בפקולטה לכלכלה של ״לייף אקאדמי״ נעשה לך סדר בכספים, נשקף עבורך מצב קיים וגם נציע חלופות ראויות בהתאם למטרות והיעדים שלך ושל משפחתך.

בקרוב פתיחת הקורס ״לפרוש כנפיים בבטחון כלכלי״ - קורס לאילו שמתכוונים לפרוש מהעבודה למטרות קריירה שנייה, הגשמת חלום ו/או חופש כלכלי 🙌⛱✈️

#עצמאותכלכלית #חופשכלכלי #השקעות #בטחוןכלכלי #כסף

תיקי השקעות מאפשרים השקעה באפיקים שונים בשוק ההון 💸 על מנת שתיק ההשקעות ינוהל בהתאם ליעדים ולטווח ההשקעה שלך, יש לבצע איפיון צרכים מקיף, שיכלול בין היתר את אופק ההשקעה, לאיזו מטרה יש צורך בכסף והתמודדות על התיק, במקרה וירד ערכו.

איך נכון לך להתנהל עם הכסף והיכן כדאי להשקיע אותו? בפקולטה לכלכלה יעשו לך סדר, ישקפו עבורך הכל וגם יציעו חלופות ראויות.

פרטים נוספים, בקישור👈https://bit.ly/3PT0gzw

איך לנצל את הטבות המס ולהגדיל את ההון 📢

תמיד לקראת סוף השנה האזרחית יוצאים הגופים הפיננסים בפרסומי הטבות המס❗️

הפרסום מזכיר לנו כי המדינה נותנת לשכירים ולעצמאים הטבות מס משמעותיות שניתן לנצל אותן עד לסוף שנת הכספים.

👈 למה המדינה נותנת הטבות מס?

המדינה נותנת הטבות מס כדי לעודד שכירים ועצמאים לחסוך ולהשקיע כספים לפנסיה, וזאת כדי שיוכלו להתקיים בכבוד לאחר הפרישה ושלא יהיו לנטל כלכלי על המדינה.

👈 האם כדאי לנצל את הטבות המס?

ברור. המדינה נותנת לא תיקח.י? הטבות המס שוות הרבה מאד כסף ויכולות להגיע למאות אלפי ש״ח ויותר במצטבר לאורך תקופת החיסכון.

👈 אילו הטבות מס קיימות?

קיימות הטבות מס לחיסכון הפנסיוני (קרנות פנסיה ביטוחי מנהלים או קופות גמל) והטבות מס לחסכון לטווח הבינוני (קרנות ההשתלמות).

[לגבי קופת גמל להשקעה וקופת גמל תיקון 190 ראו פוסט נפרד].

👈 מתי ואיך מפקידים את הכספים לחסכון הפנסיוני ולקרנות ההשתלמות?

אם אתם שכירים ההפקדה לחסכון נעשית בצורה אוטומטית ורציפה כל חודש ע״י המעסיק (בהתאם להסכם העבודה) ואם אתן עצמאיות אתן צריכות להפקיד בעצמכן.

👈 מהם היתרונות בלהפקיד את הכספים לחסכון הפנסיוני ולקרנות ההשתלמות?

- החיסכון הופך לתיק השקעות מנוהל מקצועי הצובר רווחים בשוק ההון
- ניתן לבחור בין מגוון מסלולי השקעה בהתאם לגיל ולסבילות הסיכון שלך
- ניתן לעבור בין מסלולים וחברות ללא צורך במימוש התיק (דחיית מס)
- קיימת שקיפות מלאה ברמת התשואות וברמת הרכב תיק הנכסים דרך האתר גמלנט
- בקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים קיים כיסוי ביטוחי מובנה (אובדן כושר עבודה וחיים)
- ניתנות הטבות מס משמעותיות הן בהפקדת הכספים והן במשיכתם כדין

👈 מהן הטבות המס ותקרות ההפקדה לקבלת הטבות אילו? (דוגמא לעצמאים בשנת 2022)

בקרן פנסיה - בשלב ההפקדה לחסכון קיימת הטבת מס (חלק כניכוי מס וחלק כזיכוי מס) עד לתקרה שנתית של 35,244 ש״ח. בשלב משיכת הכספים כקצבה קיים פטור ממס רווחי הון וממס הכנסה על הקצבה הפנסיונית או על חלק ממנה.

בקרן השתלמות – בשלב ההפקדה לקרן קיימת הטבת מס (כניכוי מס) עד לתקרה של 12,150 ש״ח בשנה. בשלב משיכת הכספים לאחר שש שנים קיים פטור ממס רווחי הון עד לתקרת הפקדה של 18,960 ש״ח בשנה.

שימו לב כי ההטבות בפועל עשויות להשתנות בהתאם לגובה ההכנסות, גובה ההפרשות שבוצעו ונתונים אישיים נוספים. תקרות ההטבה מתעדכנות משנה לשנה.

מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע ו/או להיעזר בסימולטורים באתר מס הכנסה כדי לחשב את גובה ההטבות במקרה הספציפי שלך.

כל שקל שאתם חוסכים במס ומשקיעים בעתיד הכלכלי שלכם מגדיל את התשואה ומאיץ את הדרך שלכם לעצמאות וחופש כלכלי 🙌

#עצמאותכלכלית #חופשכלכלי #השקעות #הטבותמס #חסכון #כסף #שוקההון #פנסיה #פרישה #פרישהמוקדמת #מסהכנסה

למה ואיך להוריד את התלות במקום העבודה?

גל הפיטורים בהייטק נמשך ואף צפוי להתגבר בשנה הקרובה. מי שחסך השקיע וצבר נכסים יעבור את התקופה בשלום.

ומי שלא? הרוויח שיעור!

מה השיעור?

לא להתבסס על מקום העבודה (נוצץ ככל שיהיה) כמקור הכנסה יחיד. תמיד לפתח מקורות הכנסה נוספים!

״כשאתה מפסיד, אל תפסיד את השיעור״ (הדלאי לאמה)

רק לפני שנתיים חשף אותנו משבר הקורונה לקיום השברירי של מקום העבודה כמקור פרנסה יחיד.

הרבה מאד שכירים ובעלי עסקים מצאו את עצמם בחופשה ללא תשלום או גרוע מכך - ללא עבודה.

משפחות רבות התקרבו אל סף פשיטת רגל.

באופן מפתיע מצב זה אפיין לא רק משפחות ואנשים מהמעמד הבינוני והנמוך אלא גם בעלי ובעלות שכר גבוה מתחומי ההייטק המסחר והשירותים.

מדוע זה קורה? איך ייתכן ששכיר או עצמאית שעובדים ומרוויחים טוב לאורך שנים, מגיעים מהר כל כך אל סף פשיטת רגל?

יש כמובן סיבות וגורמים שונים אותם ניתן להאשים (״המדינה״ ״התאגידים״ ״האינפלציה״) אבל ביננו - הגורם היחיד שבאמת תלוי בנו הוא התנהלותנו הכלכלית.

״יותר מדי אנשים מבזבזים כספים שלא הרוויחו על דברים שהם לא צריכים על מנת להרשים אנשים שהם לא אוהבים״ - וויל רוג׳רס

אז נכון, דובר רבות על ״תרבות הצריכה״ ועל הפגיעה שלה בנו ובסביבה שלנו. אבל האם צריכה מוגברת זה כל הסיפור? האם צרכנות נבונה תוביל בהכרח לביטחון ויציבות כלכלית?

התשובה היא שלא, זה פשוט לא מספיק!

כדי להגיע לביטחון ועצמאות כלכלית חייבים ללמוד להשקיע, לייצר הכנסות פאסיביות ולהגדיל את ההון.

״בתי הספר מלמדים אותך איך לעבוד בשביל הכסף אבל לא מלמדים אותך איך לגרום לכסף לעבוד בשבילך״ - רוברט קיוסאקי

לימוד עקרונות ההשקעה יעזור לך להוריד את התלות במקום העבודה, להגשים את המטרות והחלומות שלך ולהגיע לבטחון וחופש כלכלי.

#השקעות #עצמאותכלכלית #חופשכלכלי #הכנסהפאסיבית #צמיחהכלכלית #הייטק #פיטורין #נכסיםמניבים #שוקההון #בורסה #תכנוןפיננסי #תכנוןכלכלי #ביטחוןכלכלי

10,000 מפוטרים בהייטק; וכמה באמת מפטרת פייסבוק בישראל? ההאטה בשוק, הנפילה במחירי המניות, האינפלציה, העלאת הריבית, החשש מהעתיד וגורמים נוספים הביאו לגל של פיטורים בהייטק - בדיקת ביזפורטל חושפת את המספרים

העולם הפיננסי והגיאו-פוליטי השתנה מאד בשנה האחרונה, מי יודע אילו עוד שינויים צפויים לנו בעתיד..

זה הזמן להתכונן ברמה העסקית וגם ברמה הפיננסית, האישית והמשפחתית!

בתחילת השנה האזרחית במסגרת ״האקדמיה לחיים״ נלמד איך מנהלים את הכסף בתנאי אי-ודאות, איך מתכוננים לברבור שחור, איך מכוונים לצמיחה ואיך בונים תיק השקעות המתאים למטרות וליעדים של כל אחת ואחד 🙌

"ברבור שחור" הוא חיה מהממת, אבל כשמדובר בהקשרו הפיננסי, הוא מתייחס למאורע בעל תוצאות משמעותיות שיש לצפות שיקרה מעת לעת, אך קשה לחזותו. בשנת 2008, הזהיר הכלכלן נאסים טאלב (שגם טבע את המונח) לפני המשבר הכלכלי העולמי שצפוי להגיע, וכעבור שנתיים המשבר אכן הגיע וסחף איתו את העולם המערבי במרביתו. אילו פרמטרים פיננסיים חשובים בעסק שלך חשוב לקחת בחשבון? איך לייצר לעצמך הכנסה פאסיבית? ומהם הכלים והמכשירים הפיננסיים שיכולים לגרום לעסק שלך לנסוק? כל התשובות לכך ועוד, במגוון הקורסים הנלמדים אצלנו בפקולטה לכלכלה.

#כלכלה #פיננסי #פיננסים #פקולטה

שנה הלכה, שנה באה...אז על מה דיברנו השנה?

פתחנו את השנה בעשרת הכללים להגדלת ההון האישי והמשפחתי. מעניין לראות שהכללים אינם משתנים גם כשתנאי השוק משתנים. ותנאי השוק השתנו מאד בשנה האחרונה...

בהשקעות אנו מסתכלים על תוחלת התשואה של סוגי נכסים שונים. תשואת המטרה נקבעת תמיד בהתאם למטרות וליעדים שלנו. 🎯

בתחילת השנה נשברו שיאים בשוק ההון כשהמדדים המובילים בארץ ובארה״ב עלו במספרים דו-ספרתיים. אבל במקביל לעליות השערים האינפלציה החלה להרים את הראש!

בחודש ינואר כתבתי כאן שהתיקון בשוק ההון מתקרב ושהגורם המרכזי שיכריע את כיוון השוק יהיה מדיניות הריבית של הבנק המרכזי בארה״ב (הפד). ואכן אחרי שנים רבות של ריביות נמוכות החל הפד להעלות את הריבית.

הריבית היא הגורם המרכזי והמשפיע ביותר על שווי הנכסים וההשקעות שלנו. ריבית עולה מורידה את שווי הנכסים ושוקי ההון בארץ ובעולם הגיבו בהתאם.

בשוק יורד ובתנאי אי-ודאות השחקנים המתוחכמים (משקיעים מוסדיים וקרנות גידור) מחפשים פתרונות מחוץ לקופסא. כך עלתה מאד קרנן של ההשקעות האלטרנטיביות (השקעות לא סחירות מחוץ לשוק ההון).

כיום עולה עוד יותר החשיבות של קבלת החלטות כלכליות נכונות. השנה השקנו את הקורס הייחודי GROW2B לצמיחה כלכלית והשקעות. המחזור הראשון הסתיים בהצלחה רבה ובוגרי הקורס נמצאים במקום טוב יותר בדרך להגשמת היעדים והמטרות הכלכליות שלהן.ם.

בקורס אנו מלמדים איך לנהל את הכסף ואיך להגדיל באופן משמעותי את ההון האישי והמשפחתי דרך תכנון פיננסי והשקעות חכמות - בשוק ההון בנדל״ן ובנכסים אלטרנטיביים. את הידע הזה כל אחת ואחד חייב/ת לדעת וליישם.

הכלל העשירי מתוך ״עשרת הכללים להגדלת ההון האישי והמשפחתי״ מדבר על השקעה בעצמנו. אין זמן טוב יותר להשקיע בעצמנו מאשר עכשיו. לאחר החגים יחל המחזור השני של הקורס GROW2B - נשמח לראותכם.ן איתנו 🙌

״השקעה בידע תמיד משלמת את הריבית הגבוהה ביותר״ (בנג׳מין פרנקלין).

___________________
שתהיה לכולנו שנה טובה ומוצלחת!!

שנה של בריאות ואושר ✨
שנה של התחדשות וצמיחה 🍎
שנה של עצמאות וחופש כלכלי 🥂

*לקוח ממקבץ הפוסטים בשנה העברית החולפת

איך הריבית משפיעה על שווי הנכסים וההשקעות שלכם?

אם יש גורם מרכזי אחד המשפיע על שווי הנכסים וההשקעות שלנו הרי הוא שער הריבית.

שער הריבית הוא "מחיר הכסף" או ליתר דיוק - מחיר הזמן של הכסף (כן, גם כסף עולה כסף).

שער הריבית במשק ממנו נגזרות ריבית הפריים וכל שאר הריביות, נקבע ע״י הבנק המרכזי בכל מדינה ומדינה (בנק ישראל בישראל, הבנק הפדרלי בארה״ב וכד׳). ריבית זו נקראת גם הריבית הבסיסית.

הריבית הבסיסית מהווה כלי חשוב ומרכזי בעזרתו משפיע הבנק המרכזי על קצב הצמיחה של המשק, רמת המחירים בו, רמת האבטלה ושערי החליפין.

כששער הריבית נמוך (הכסף זול) חברות ועסקים נוטים ללוות כסף ולהשקיע אותו בצמיחה ובפיתוח. גם משקי הבית נוטים ללוות יותר לצרוך ולהשקיע בנדל״ן ובשוק ההון.

כשהבנק המרכזי מעלה את הריבית הוא מגדיל את עלות ההלוואות וגורם לכולם ללוות פחות להוציא פחות ולהשקיע פחות. אפשר לומר שלהעלאת הריבית יש השפעה ממתנת (״מקררת״) על הכלכלה.

-------------

מתי ולמה הריבית משתנה?

בנקים מרכזיים מעלים ומורידים את הריבית בהתאם ליעד שאותו הם רוצים להשיג.

כשהמשק נמצא במיתון ורמת התעסוקה נמוכה הבנק המרכזי בד״כ יוריד את הריבית כדי לעודד צריכה והשקעה ולהמריץ את הכלכלה. לעומת זאת כשמחירים נמצאים בעלייה מתמדת וקיים חשש לבועת מחירים (אינפלציה) הבנק המרכזי בד״כ יעלה את הריבית.

בכל מדינה יש ריבית בסיסית אחרת בהתאם למצב הכלכלה ולמדיניות הבנק המרכזי בה.

ריבית בנק ישראל בעשור האחרון הייתה נמוכה מאד והגיעה לשפל של- 0.1% אולם מחודש אפריל 2022 החל הבנק להעלות את הריבית בהדרגה וזאת כדי להילחם באינפלציה.

נכון להיום ריבית בישראל כבר עומדת על 2% (עלייה של 1.9% תוך כחצי שנה) והיא צפויה להמשיך ולעלות גם בחודשים הקרובים. הריבית ברוב המדינות המפותחות נמצאת אף היא במגמת עליה.

-------------

מה קורה לשווי הנכסים וההשקעות כשהריבית עולה?

>>> פיקדונות ותוכניות חסכון – עליית הריבית מעלה גם את ריבית הפיקדונות והחסכונות אולם לרוב בשיעור נמוך יותר משעור מדד המחירים לצרכן (המשקף את האינפלציה). קיימים גם פיקדונות צמודי מדד הנושאים הגנה מפני האינפלציה אך הריבית הראלית שלהן (בניכוי האינפלציה) מאד נמוכה והם בד״כ סגורים לתקופות ארוכות (לא נזילים).

>>> אגרות חוב – אגרות חוב מהוות אלטרנטיבה לריבית הבסיסית במשק. כשהריבית הבסיסית עולה, התשואה של אגרות החוב נעשית פחות אטרקטיביות ומחירן בשוק מתחיל לרדת עד שהתשואה שלהן חוזרת להיות אטרקטיבית ביחס לריבית חסרת הסיכון. המנגנון של ירידת מחירי האג״ח אפשרי הודות לסחירות שלהן בשוק ההון. ככלל, אג״ח לטווח ארוך ואג״ח קונצרני רגישים יותר לשינויי ריבית מאשר אג״ח לטווח קצר ואג״ח מדינה.

>>> מניות – אם החזקתם מניות או מדדי מניות בתקופה של עליות ריבית כנראה ששווי האחזקות הכולל שלכם ירד. בדרך כלל שווי חברות הצמיחה ירד יותר משווי חברות הערך. כמו כן ככל שהחברה ממונפת יותר כך גם שווי המניה שלה ירד יותר. מצד שני יש גם סקטורים ונכסים שעשויים להרוויח מעליות הריבית כמו מניות הבנקים והפיננסים.

>>> נדל״ן באחזקה ישירה – שווי הנדל״ן מושפע אף הוא מגובה הריבית במשק. כשהריבית עולה, עלויות והחזרי המשכנתאות עולים, הביקוש לנדל״ן יורד ונוצר לחץ לירידת מחירים. יחד אם זאת כיוון שמחירי הנדל״ן תלויים בגורמים רבים (היצע דירות וקרקעות, תשתיות, תשומות הבנייה ועוד) לא תמיד נראה ירידות. בכל מקרה ההשפעה של עליית הריבית על שווי נכסי הנדל״ן איטית ומתונה יותר ביחס להשפעתה על מחירי הנכסים הסחירים (מניות ואג״ח).

>>> השקעות אלטרנטיביות - עולם ההשקעות האלטרנטיביות (בעיקר קרנות הון וחוב לא סחירות) מושפע גם הוא מעליית הריבית אך כיוון שהשקעות אילו ארוכות טווח ואינן סחירות הן פחות רגישות לשינויים ומצליחות בד״כ להציג תשואה חיובית גם בתקופות של עליות ריבית.

-----------

אז מה כדאי לעשות בזמן של עליות ריבית?

שינויי ריבית הן חלק מובנה ממחזורי העסקים והכלכלה.

במידה ואתם משקיעים פאסיביים לטווח ארוך וכבר יש לכם אסטרטגיית השקעות מוכוונת מטרות אתם לא צריכים לעשות הרבה. במקרה הטוב תוכלו להקטין מינוף ו/או לבצע ״איזון מחדש״ של תיק ההשקעות (ראו פוסטים קודמים - ״אסטרטגיית הקצאת נכסים״ ו- ״השקעה אקטיבית מול פאסיבית״).

לעומת זאת אם אין לכם עדיין תוכנית פיננסית ואסטרטגיית השקעות - לימוד עקרונות ההשקעה ותכנון פיננסי הוליסטי יעזרו לכם מאד.

#כסף #השקעות #שוקההון #ריבית #השקעותנדלן #חופשכלכלי #עצמאותכלכלית #בורסה #נכסים #תודעתשפע #תכנוןפיננסי #צמיחהכלכלית #צמיחהעסקית

לפני חמש שנים עזבתי קריירה ארוכה ומרתקת בהייטק לטובת חיי עצמאות וחופש כלכלי.

הבנתי שהמשאב היקר ביותר שיש לי הוא זמן ושהנוסחה ״כסף ומעמד תמורת זמנך״ אינה עובדת יותר בשבילי.

זה כמובן לא קרה ביום בהיר אחד אלא הגיע כתוצאה מתהליך ארוך של התכוונות מנטלית, תכנון פיננסי ופעולות בשטח שאפשרו לי לבצע את השינוי המיוחל.

בזמן שעבר מאז הספקתי לממש הרבה מהחלומות שלי וזכיתי להוביל הרבה משפחות ובעלי עסקים אל עבר הביטחון הכלכלי והיעדים שהציבו לעצמם.

הדרייב שלי היה ונשאר לעזור לכמה שיותר משפחות ועסקים להגיע לצמיחה כלכלית ולהגשמה עצמית.

בעזרת הידע והניסיון שצברתי בניתי ביחד עם דורון ליבשטיין ,המנטור המוביל בישראל, סדנה ייחודית המתאימה לבעלי הכנסות השואפים להגיע לעצמאות כלכלית או לאילו שכבר צברו הון מסוים אך לא יודעים איך לגרום לכסף לעבוד עבורם.

👈״בתי הספר מלמדים אותך איך לעבוד בשביל הכסף אבל לא מלמדים איך לגרום לכסף לעבוד בשבילך״ - רוברט קיוסאקי

>>>במוצאי יום העצמאות - יום חמישי ה- 5.5.2022 בשעה 19:00-20:00

דורון ליבשטיין ואני נערוך ביחד וובינר מיוחד וחגיגי (בזום) בו נדבר על:

>מהן שלושת הדרגות של עצמאות כלכלית?
>כמה כסף צריך כדי להשיג לעצמאות כלכלית?
>איך כסף עובד ולמה חובה להשקיע?
>איך בונים תוכנית פרקטית ל- 10 מליון ש״ח הון עצמי?

ההשתתפות בוובינר היא ללא עלות אך יש לאשר השתתפות בדף הרישום שמופיע בתגובה הראשונה 👇

נשמח לראותכן ולראותכם איתנו!

חג עצמאות שמח!! 🙌🇮🇱

איך *לא* להשקיע בקרנות סל 📢

משקיעים רבים ברחבי העולם מכירים ומוקירים את ג׳ון (ג׳ק) בוגל, גורו ההשקעות - המייסד והמנכ״ל של קבוצת ונגארד שהיה מחלוצי ההשקעה הפאסיבית ויוצר קרן הסל המחקה הראשונה.

ג׳ק בוגל תרם רבות למשקיעים בארה״ב וברחבי עולם בכך שהציג את הערך הרב של השקעה פאסיבית בשוק ההון באמצעות קרנות סל מחקות מדד. התזה שלו הובילה לתשואות טובות עבור המשקיעים ולהורדה משמעותית של עלויות ההשקעה בכל האפיקים.

כיום כבר אין חולק על כך שהשקעה פאסיבית באמצעות קרנות סל מחקות מדד היא שיטת השקעה פשוטה ויעילה מאד הצפויה להניב למשקיעים תשואה טובה יותר לאורך זמן. הניסיון מראה כי בשוק משוכלל ובטווח הארוך קרנות הסל ״מכות״ את רוב קרנות ההשקעה המנוהלות.

במילים אחרות >>> אם אין לכם מושג איך להשקיע, תוכלו לקנות קרנות סל מחקות מדדים ולנצח 95% מהמשקיעים המקצוענים!

הרעיון בהשקעה זו הוא לקנות את כל השוק וע״י כך להוריד את הסיכון של בחירת מניות לא טובה, בחירת סקטורים בעייתיים או בחירת מנהל השקעות גרוע. הסיכון היחיד שנשאר הוא סיכון השוק.

״אל תחפש מחט בערימת שחת, פשוט תקנה את ערימת השחת״ – ג׳ון בוגל.

יחד אם זאת בהשקעה פאסיבית באמצעות קרנות סל אפשר גם לעשות טעויות. להלן מספר נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת -

👈 שילוב של מספר ״מניות חלום״ בתיק ההשקעות הפאסיבי (לצד קרנות הסל) במיוחד אם משקלן משמעותי (מעל 5% לכל מניה) עלול לפגוע בביצועי התיק הכולל.

👈 הטיה סקטוריאלית – השקעה בסקטור מסוים (באמצעות קרן סל סקטוריאלית) מעבר לייצוגו היחסי במדד עלול לפגוע בתשואת התיק. סקטורים מסוימים עלולים להיות יותר מסוכנים מסקטורים אחרים.

👈 הטיה גאוגרפית – מתן משקל גדול מדי בתיק לאיזור/שוק מסוים והזנחה של שווקים אחרים. דוגמא נפוצה לכך היא בניית תיק השקעות פאסיבי הנשען אך ורק על ישראל או אך ורק על ארה״ב ללא ייצוג לשווקים מפותחים ו/או מתפתחים באירופה ובמזרח הרחוק.

👈 הטיה מטבעית – קשור גם להטיה גיאוגרפית. למרות שיש הגיון בהטיה לטובת המטבע המקומי (המשמש את המשקיע ביום יום), פיזור מטבעי עשוי לתרום לתשואת השוק במיוחד אם אתם גרים במדינות כמו רוסיה או טורקיה…

👈 תשלום דמי ניהול גבוהים מדי – יש קרנות העוקבות אחר אותו מדד בדיוק אבל גובות דמי ניהול גבוהים יותר. יש קרנות (ישראליות) שמתחילות עם דמי ניהול אפסיים אבל מנפחות אותם בהמשך. בהשקעה פאסיבית דמי ניהול הן שיקול מרכזי ולכן יש להעדיף את הקרנות הזולות יותר לאורך זמן (גם לגודל וותק הקרן יש משקל בבחירה).

👈 הקצאת נכסים שאינה תואמת את מטרות המשקיע - אם מטרת ההשקעה שלכם היא לרכוש דירה בעוד שנתיים ו/או רכב בעוד שלוש שנים, כנראה שהקצאת נכסים גדולה מדי במניות פחות תתאים לכם. הקצאת הנכסים למטרות קצרות טווח תהיה שונה מהותית ותכיל פחות נכסי סיכון (קרנות מנייתיות) ויותר קרנות אג״ח ומזומן.

👈 תכנון מס שגוי – תשלום המס יהיה גבוה יותר בקרנות סל המחלקות דיווידנדים לעומת קרנות הסל הצוברות אותם. יש חשיבות לבחירת סוג הקרן (צוברת/מחלקת) כתלות במכשיר ההשקעה.

👈 אי-סבילות סיכון – רבים מהמשקיעים מאמינים כי יוכלו לעמוד בנפילה משמעותית של השוק אולם בפועל רבים אינם עומדים במתח ומוכרים את קרן הסל בהפסד. השקעה בקרנות סל היא אסטרטגיה לטווח הארוך הכרוכה במשמעת עצמית איתנה – ״לרכוש ולא לעשות כלום״.

לסיכום –

השקעה פאסיבית בשוק ההון באמצעות קרנות סל מחקות מדדים היא שיטת השקעה פשוטה יעילה וזולה הצפויה להניב למשקיע/ה תשואה טובה יותר לאורך זמן מרוב התיקים המנוהלים. יחד אם זאת גם בשיטה זו חשוב להכיר את הכללים ולהימנע מטעויות שעלולות לפגוע בתיק ההשקעות הכולל.

#השקעות #שוקההון #קרנותסל #השקעהפאסיבית #מניות #חופשכלכלי #עצמאותכלכלית #צמיחהכלכלית #כסף #תכנוןפיננסי

איך זה מרגיש להיות חופשי כלכלית?

אם אתם רוצים להרגיש חופש כלכלי, לעשות את מה שאתם אוהבים ולהבטיח את עתיד משפחתכם - אתם צריכים הון עצמי של לפחות 10 מליון ש״ח.

בסדנת הבוטיק GROW2B -

👈תקבלו ידע כלים ושיטות להגדלה מאסיבית של ההון האישי והמשפחתי

👈תרחיבו את תודעת השפע ותקבלו השראה לחופש כלכלי

👈תצאו עם תוכנית פיננסית שתוביל אתכם לבטחון כלכלי והון עצמי משמעותי

הסדנה מיועדת לכן ולכם עוקבי הדף ולכל שוחרי החופש הכלכלי 🙌

הסדנה מתחילה ב- 3.5.2022 בשעה 18:00 ומתקיימת במלון מנדרין ליד הים בת״א (חניה בשפע ובחינם).

כל הפרטים על הסדנה בתגובה הראשונה >>> הירשמו עכשיו והבטיחו את מקומכם ✍️

עשרת הכללים להגדלת ההון האישי והמשפחתי בדרך לעצמאות כלכלית

Grow2B צחי מגד ודורון ליבשטיין נותנים את 10 הכללים להגדלת ההון האישי והמשפחתי

עליית קרנן של ההשקעות האלטרנטיביות 📢

בשבוע שעבר פרסמו הגופים המוסדיים בישראל (קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות השקעה וכד׳) את מדיניות ההשקעה שלהם לשנת 2022.

מדובר בקווים שמנחים אותם בביצוע ההשקעות במסלולים הכלליים, שבהם יש להם חירות מוחלטת להשקעה ובהם מצויים רוב כספי החיסכון של הציבור.

בשנים האחרונות, על רקע הריבית הנמוכה והראלי בשווקים, הגדילו המוסדיים את החשיפה שלהם למניות, הקטינו את החשיפה לאג״ח והעלו בהדרגה את רמת החשיפה להשקעות האלטרנטיביות.

***השקעות אלטרנטיביות הן השקעות לא סחירות בעלות מתאם נמוך לשוק ההון כדוגמת – נדל״ן באחזקה ישירה, תשתיות, חוב לא סחיר, קרנות פרייבט אקוויטי, הון סיכון וכד***

מדיניות זו הוכיחה את עצמה והשתלמה מאד לחוסכים אשר נהנו מהראלי המתמשך.

מפרסום המדיניות לשנת 2022 עולה כי רוב הגופים מתכוונים להוריד את שיעור המניות ולהעלות את שיעור ההשקעות האלטרנטיביות בתיק הנכסים הכולל.

מדוע זה קורה ומה ניתן ללמוד מזה לגבי תיק ההשקעות שלנו?

על רקע האינפלציה הגוברת והצפי לעליות ריבית בארה״ב ובאירופה, רבים מעריכים כי שוק ההון משנה כיוון. השוק צפוי להיות תנודתי יותר (רואים זאת בבירור בשבועות האחרונים) ויתקשה לשחזר את התשואות שהניב למשקיעים בשנים האחרונות.

מנהלי ההשקעות מחפשים דרכים לחזק ולגוון את תיק ההשקעות בנכסים אלטרנטיביים היכולים לספק תשואה גם בשוק תנודתי ואפילו בשוק יורד. המתאם הנמוך של נכסים אילו לשוק ההון עוזר להקטין את התנודתיות ומגדר את הסיכון הכולל.

ע״פ תאגיד ההשקעות הבינלאומי בלקרוק, היקף ההשקעות האלטרנטיביות בקרנות הפנסיה בעולם גדל מכ- 5% בשנת 96 לכ- 26% בשנת 2019 (ראו גרף).

מגמה דומה ניתן לראות גם בתיקי השקעות של משקיעים פרטיים. התחרות הגוברת בענף וריבוי מכשירי ההשקעה חשפו יותר ויותר אנשים למגוון רחב של השקעות אלטרנטיביות ובסכומים נמוכים יותר מאשר בעבר (השקעות סינגל ומולטי פמילי בארה״ב, קרנות חוב פרטי, אשראי P2P, אנרגיה מתחדשת ועוד ועוד).

למרות שגיוון תיק ההשקעות בנכסים אלטרנטיביים מומלץ בדרך כלל, הוא אינו מתאים לכל אחד. מגוון האפשרויות עצום ויש לדעת איך לבחור את ההשקעות, להעריך את הסיכון ולהתאים אותן למטרות וליעדים של כל אחת ואחד.

טעויות נפוצות בבחירת השקעות אלטרנטיביות –

👈בחירת יזם או מתווך השקעות לא אמין ו/או חסר ניסיון
👈בחירת השקעה מסוכנת מדי למטרות משקיע
👈בחירת השקעה לא נזילה לטווח ארוך מדי
👈בחירת השקעה ללא בטחונות מספקים
👈בחירת השקעה ללא תכנון מס

לפני כל כניסה להשקעה אלטרנטיבית מומלץ לעשות בדיקת נאותות ו/או להתיעץ עם מתכנן פיננסי ומנהל השקעות בלתי תלויים. בהצלחה!

פוסט סיכום שוק ההון לשנת 2021 📢

שנת 2021 הייתה שנה שוברת שיאים בכל הקשור בהשקעות.

בארה״ב מדד s&p500 עלה בכ- 27% ומדד מניות הטכנולוגיה הנסדק עלה במעל 21%. בארץ מדד ת״א 35 עלה ב32% והתל בונד עלה ב8.4% (ביצועי השוק בת״א היו מהגבוהים בעולם).

שיאים נוספים שנשברו –

הנפט עלה השנה בכ 55% וביחד עם עליית חומרי הגלם והסחורות הניע את האינפלציה בעולם ובמיוחד בארה״ב שם הגיעה לכ- 7% בחישוב שנתי (שיא מאז 1982).

חברות הטכנולוגיה הגדולות (אפל, מייקרוסופט, אמאזון מטה ואלפאבית) המשיכו לעלות בחוזקה ומשכו את כל המדדים למעלה. שווי השוק המצרפי שלהן הגיע לכ-23% מסך כל המדד, כאשר טסלה ואנבידיה עלו בחזקה ומזנבות ממש לאחריהן.

בכלל השנה שוק הצ׳יפים היה חם במיוחד עקב ביקוש גבוה ומחסור חמור ביכולת הייצור.

גם הביטקוין שבר שיאים השנה וכמעט הכפיל את עצמו אם כי המשיך להפגין תנודתיות רבה.

שיא חדש של גיוסים בארץ – קרוב ל 100 חברות חדשות נכנסו לבורסה בהנפקה ראשונית (IPO) ובשוק ההנפקות הפרטיות להייטק עוד שיא נשבר – מעל 25 מליארד דולר. בשנת 2022 נולדו עוד 33 חברות יוניקורן בישראל (סה״כ 55 נכון להיום).

לא הכל היה ורוד (או יותר נכון ירוק) - חלק מחברות האיקומרס ירדו בחדות השנה (פייבר, פינטרסט) ומדד 300 החברות הגדולות בסין (CSI300) ירד בכ- 5% והושפע מרגולציה חדשה של הממשל ומהגבלת כוחן של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

אבל כמשקיעים אנחנו מסתכלים תמיד קדימה והשאלה לאן השוק הולך מכאן - האם יבוא תיקון? מתי הוא יבוא ועד כמה הוא יהיה משמעותי?

שוק ההון מתקן את עצמו מדי כמה שנים ולכן זו לא שאלה האם יבוא תיקון אלא מתי הוא יבוא ועד כמה הוא יהיה אלים. על שתי שאלות אילו אף אחד לא יודע לענות אם כי מתרבות התחזיות שהתיקון מתקרב..

הגורם המכריע ביותר על השווקים השנה (פרט לגורמים פוליטיים או ברבורים שחורים) יהיה מדיניות הבנק המרכזי בארה״ב. אחרי הרבה שנים של הרחבה מוניטרית הבנק מתכוון להתחיל במדיניות של העלאות ריבית.

אם יעשה זאת בצורה מתונה ייתכן שהשד לא יהיה נורא כל כך אבל אם האינפלציה תרים ראש לא תהיה ברירה והוא יעלה את הריבית מעל הציפיות. במקרה כזה השוק עלול להגיב בחוזקה (ריבית גבוהה לצד בועת החוב שנוצרה אינה טובה לעסקים ועלולה להביא לסייקל של מיתון).

אז מה אפשר לעשות?

👈 ניתן לממש מניות ברווח ולהחליפם במניות דפנסיביות (מוצרי צריכה שרותים ומניות ערך גדולות)
👈 ניתן להחליף את חלק האג״ח בתיק בחוב לא סחיר או בהשקעות אלטרנטיביות אחרות
👈 ניתן להגדיל את רכיב המזומן בתיק כדי להוריד סיכון וכדי לנצל הזדמנויות בשוק יורד
👈ניתן לגדר סיכונים באמצעות מכשירים פיננסים מתקדמים

בכל מקרה אם יש משהוא ששנת 2021 הראתה לנו (שוב) זה שלא ניתן לתזמן את השוק - מי שייצא מהשוק פספס את המומנטום. ניסיון העבר מלמד שגם בשוק דובי מי שנמצא לגמרי בחוץ בד״כ מפספס את ימי הריבאונד החשובים ביותר.

הכל עניין של אסטרטגיה וניהול סיכונים. אמנם אי אפשר לתזמן את השוק אבל בהחלט אפשר לאזן את התיק (אלוקציית נכסים) בהתאם לאסטרטגיה ארוכת הטווח של כל אחד ואחת. ראו פוסט בנושא - ״אסטרטגיית הקצאת נכסים – כמו גשר על מים סוערים״.

שתהיה לכולנו שנת השקעות מוצלחת בדרך להגשמת המטרות היעדים והחלומות 🙌

#שוקההון #השקעות #בורסה #תכנוןפיננסי #צמיחהכלכלית #חופשכלכלי #עצמאותכלכלית #מניות #השקעותאלטרנטיביות