האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

🌱יש הרבה היבטים למדע ולסביבה – גם מחקר על חינוך יער יוצג בוועידה השנתית שתתקיים בשבוע הבא🌱
אתם מוזמנים ומוזמנות לקרוא את הכתבה המלאה על המחקר שפורסמה באתר זווית >> https://shorturl.at/5e0eE

😎אבל הכי כדאי לכם לבוא לשמוע בלייב את כל המרצים והמרצות, תהיה וועידה מגוונת ומרתקת- בואו לקחת חלק! 😎
להרשמה >> https://conference.isees.org.il/

ואם בחינוך עסקנו – אז אל תפספסו את ההטבה - 🤩

כל מי שנרשם לוועידה מקבל מנוי לשלושה חודשים חינם של המהדורה הישראלית של נשיונל ג'יאוגרפיק!

יש להירשם לשירות בסוף רכישת הכרטיסים לוועידה
כבר רכשתם כרטיסים ופספסתם את ההטבה? כתבו לנו

נשיונל ג'יאוגרפיק

אם מיקי חיימוביץ' ואביב לביא יהיו שם, אז גם לכם כדאי !
לינק לפרטים ולרכישת כרטיסים בתגובה הראשונה

שידור מיוחד**שידור מיוחד**שידור מיוחד

ביום רביעי הבא (25.9, 14.00-16.00), נשדר (מגישים: מיקי חיימוביץ' ואביב לביא) תכנית מיוחדת וכפולה (שעתיים!) על סביבה ברשויות המקומיות - אתם מול העירייה/המועצה שלכם. התכנית תשודר מאוניברסיטת בן גוריון בה תתקיים באותו יום הועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה.
יש לכם אופניים אבל אין לכם שביל?
הרעש והריח מהמפעל הסמוך בלתי נסבלים והעירייה לא עושה כלום?
חולמים על עצים וצל אבל בכל הליכה ברחוב אתם נצלים בשמש?
ההמבורגריה שבקומת הקרקע מעשנת לכם ישר לתוך הסלון?
מוזמנים לפנות אלינו כאן בתגובות או במסר פרטי, או למייל [email protected], ונשתדל שיהיה בסדר!

גלצ
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
המשרד להגנת הסביבה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מרכז השלטון המקומי בישראל
מרכז השלטון האזורי בישראל
מגמה ירוקה - Green Course
אדם טבע ודין
החברה להגנת הטבע
רשות הטבע והגנים
צלול | Zalul Environmental Association
مواطنون من أجل البيئة אזרחים למען הסביבה

אנחנו נרגשים לפרסם את הדוברות והדוברים המרכזיים של הוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה שתתקיים ב-25–26 בספטמבר באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
בואו להקשיב, להגיב, לדון, ללמוד, ללמד ולהיות חלק בפורום הרחב ביותר בנושאי סביבה.

לצפייה בתוכנייה ולרכישת כרטיסים >> https://conference.isees.org.il/
🌱

שימו לב, מספר המקומות מוגבל

לקראת הוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה, שתתקיים בעוד כשבועיים, חגית גרובגלס וערן בן ימיני המעולים מפודקאסט "הגורם האנושי" ראיינו שלושה מרצים בשלושה נושאים שידונו בוועידה, בפרק החדש שלהם - "בריאות, חום עירוני ופחמן באדמה"

אז מי מכם/ן שרוצה לקבל טעימה מהוועידה, עוד לפני שפתחנו את הדלתות – אנחנו ממליצים בחום רב להקשיב לראיונות עם פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' ראסם חמאייסי וד"ר אבנר גרוס

הפרק זמין בספוטיפיי ובאפל - תהנו!

כדי לשמוע אותם בלייב וכדי לשמוע ולפגוש מרצים ומרצות נוספים במגוון הרצאות מרתקות >> לחצו כאן כדי להירשם לוועידה https://bit.ly/3Ai26WK

מספר המקומות מוגבל 🌱

לזהם את הדנ״א – איך תאורה מלאכותית פוגעת בדגים?

מאז המצאת הנורה וההתקדמות הטכנולוגית של אור מבוסס חשמל, הרחבנו את השימוש בתאורת לילה, וכבר ידוע שהיא פוגעת במחזור השינה הטבעי שלנו, אך היא לא פוגעת רק בנו, היום מבינים שלזיהום אור יש השפעה גם על הסביבה הימית.

מחקר ישראלי חדש שיוצג בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה, בחן איך זיהום אור משפיע על שינה ונזקי דנ״א בדגי שונית האלמוגים

הכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/3AJVwc0

לצפייה בתוכנייה ולרשמה >> https://conference.isees.org.il/

צילום: שחף בן עזרא

אז כבר הבנו שלכל אחד ואחת מאיתנו, לכל פעולה שאנו עושים לכל מוצר, ארגון או אירוע יש מדרך פחמני, ושאנחנו יכולים לצמצמם אותו – אבל רק עד גבול מסוים.

מה עושים עם שאר הפחמן הדו חמצני? מקזזים או מקבעים!

קיבוע פחמן הוא פעולה יזומה שתהפוך את הפחמן דו חמצני (שנמצא במצב צבירה של גז) למוצק או לנוזל ותשאיר אותו כך לאורך זמן ממושך במטרה להוציא אותו מהאטמוספירה ובכך לצמצם את השפעתו על ההתחממות הגלובלית.

איך עושים את זה בפועל?

מדידת הפליטות שלנו (CO2eq) מאפשרת לנו לא רק לדעת כמה אנחנו פולטים ולנסות לשנות הרגלים ולצמצם את הפליטות, אלא גם לקחת אחריות על הפליטות שלא הצלחנו לצמצם באמצעות שירותי קיזוז שמספקות חברות שונות. ממש כמו שאנחנו משלמים דרך המיסים שלנו על הפינוי והטיפול (בתקווה מחזור) בפסולת שאנחנו מייצרים אנחנו יכולים לשלם על על פינוי "הפסולת האטמוספרית" שלנו.

השיטות לקיבוע הפחמן מתחלקות לשתיים – שיטות ביולוגיות ושיטות מכאניות:

בשיטות ביולוגיות נעשה שימוש בתהליך הפוטוסינתזה – הצמחים קולטים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ומשחררים חמצן חזרה לאטמוספירה. חברות רבות מציעות גידול ביומאסה באופן מבוקר (למשל באמצעות הוספת צמחייה/ שתילת עצים) לקיזוז ואיפוס פליטות פחמן דו-חמצני של שירותים שהן מציעות כמו טיסות למשל.

שיטות מכאניות לעמת זאת עושות שימוש באנרגיה כדי להפריד את הפחמן הדו חמצני ולהפוך אותו לנוזל הנקבר (לרוב עמוק באדמה) לאורך זמן ארוך או שהופכים אותו לאבן או למוצק אחר.

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לוקחת אחריות על טביעת הרגל הפחמניות של פעילותה לכן כל פליטות הפחמן הדו חמצני שיפלטו לאטמוספירה בעקבות הוועידה השנתית למדע ולסביבה יחושבו על ידי KVS ויוצאו מהאטמוספרה עוד השנה באמצעות חברות קיבוע פחמן מובילות מהאקוסיסטם הישראלי.

מתכננים להגיע לוועידה? תוכלו לחשב כבר עכשיו מה יהיו פליטות הנסועה שלכם לכנס ולקזז אותם באמצעות המחשבון המיוחד שהכנו לקראת הוועידה

בשיתוף KVS >> https://kvs.co.il/CALCULATOR/

לצפייה בתוכנייה ולרשמה >> https://conference.isees.org.il/

האם יכול להיות שצבאים מעדיפים לחיות באזורים עם זאבים מאשר עם תנים?

מרבית הזאבים בישראל נמצאים ברמת הגולן ובערבה אבל אפשר לראות אותם גם בנגב, במדבר יהודה ובשנים האחרונות גם בכרמל.
איך הם משפיעים על יונקים אחרים כמו חזירי בר, תנים ובעיקר על הצבאים שנמצאים בסכנת הכחדה עולמית?

מחקר חדש שיוצג השנה בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה בחן את השפעתם של הזאבים על יונקים גדולים אחרים ברמת הגולן – הממצאים מפתיעים

קראו בכתבה המלאה באתר זווית >>> https://bit.ly/46SuxXy

לתוכניית הוועידה ולהרשמה >>> https://conference.isees.org.il/

צילום: שלמה פרייסבלום

כולנו כנראה שמענו על טביעת רגל פחמנית או מדרך פחמני, ואולי אפילו שמענו שכדאי לצמצם אותם אבל מה זה אומר בתכלס ואיך זה בכלל מחושב?

המדרך הפחמני מעיד על כמות פליטות גזי חממה שנפלטים לאטמוספירה ממוצר, ארגון, אדם, מדינה או אירוע. במקרה של מוצר – נשאל כמה פחמן חדש נכנס לאטמוספירה בעקבות ייצור המוצר, השימוש בו והטיפול בו בסוף חייו.
שיטה נפוצה למדידת המדרך הפחמני של מוצרים היא ניתוח מחזור חיים (LCA) – מדובר במחקר הבוחן את ההשפעות הסביבתיות השונות הקשורות לשלבי מחזור החיים של מוצר, משלב הפקת חומרי הגלם, דרך השינוע למפעל וייצור המוצר, דרך השינוע ללקוח והשימוש בו, וכמובן אופן הטיפול במוצר בסוף חייו (הטמנה/מחזור וכו'). כל התהליכים האלו מתורגמים לנתונים מספריים, כך למשל חישוב פליטות הפחמן הדו-חמצני ליחידת מוצר מסומנת ב-CO2eq.

בארגונים ובחברות מסחריות נהוג לחשב את המדרך הפחמני בעזרת ה- GHG PROTOCOL, שמחלק את החישוב לשלושה מכלולים:
פליטות ישירות (מכונה מכלול 1), פליטות עקיפות (מכלול 2) ופליטות שרשרת אספקה (מכלול 3). שיטה זו מתאימה יותר מאשר LCA גם למדידה של מדרך פחמני של אדם:

מכלול 1 – כמה CO2eq נכנס לאטמוספירה מ

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מתכבדת להודיע כי השנה במסגרת הוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה יוענק פרס מפעל חיים לפרופ' משה שחק על פועלו בעולם המחקר בכלל ובחקר במדבר בפרט.
כחלק מעבודתו שחק הגדיר את המושג פורץ הדרך "אורגניזמים כמהנדסי מערכות אקולוגיות", הקים אתרי מחקר אקולוגי ארוך טווח שהכרחיים לקידום ההבנה בתהליכים כמו קריסת מערכות אקולוגיות כתוצאה משינויי אקלים, הקים ופיתח תיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר ועוד.
קראו את הסיפור על שחק ואיך הוא הפך מדייג בקיבוץ לחוקר מדבר פורץ דרך
הכתבה המלאה באתר זווית https://bit.ly/3SFDM7z

להרשמה לוועידה https://conference.isees.org.il/

צילום: אילן אלקרט

יער בארי - משריפה לתקומה

החל מ-2014 הובילו פעולות עוינות מרצועת עזה לשריפות חוזרות ונשנות בנגב המערבי. בעשור האחרון נשרפו דונמים רבים של יערות ואף שטחים חקלאיים, ו-2018 הייתה אחת השנים הקשות ביותר כשעפיפונים ובלוני תבערה הופרחו במטרה לזרוע הרס.

פעילות הטרור הזו פגעה לא רק בתושבי האזור, אלא גם גרמה לשריפות קשות של כ-9,000 דונם של יער נטוע ולפגיעה בחי ובצומח בשטחי הטבע שסביב יישובי העוטף. כעת קק״ל מקדמת תוכנית שמטרתה היא שיקום אקולוגי והגדרת אזורים שמיועדים לקליטת קהל – מה שעתיד לעזור גם לתיירות האזורית

קראו בכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/4c9meb0

האם נוף הארץ ישתנה לטובת שדות חקלאיים שמכוסים בפאנלים סולאריים?

בישראל יש נופים שאנחנו מכירים היטב כמו החרמון המושלג, ים המלח, שטחים חקלאיים עם חיטה וחמניות – וגם נופים שהתרגלנו לראות כמו מטעים מכוסים ברשת או חממות גדולות. לאחרונה אישר משרד האנרגיה והתשתיות את רפורמת החשמל שתאפשר לצרכנים לקנות חשמל מגופים פרטיים.

מחקר ישראלי חדש שיוצג בספטמבר הקרוב בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה מנסה לתת הערכה כלכלית להשפעות של מערכות אגרו-וולטאיות על שירותי מערכת חקלאיים, ביניהם ההשפעה על פליטות פחמן ועל הנוף החקלאי שאנחנו מכירים.

קראו בכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/3A1IeXU

עוד על כך תוכלו לשמוע בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה. לעוד פרטים על תוכן הוועידה ולהרשמה >> https://conference.isees.org.il/hp/

99 אחוז מאוכלוסיית העולם חשופים לרמות מזיקות של זיהום אוויר חלקיקי, כך על פי דו"ח מצב האוויר העולמי לשנת 2024 שחושף כי זיהום האוויר נחשב כעת לגורם הסיכון השני למוות בעולם, אחרי לחץ דם גבוה. הדו"ח, שיוצא מדי שנה, בוחן את החשיפה למזהמי אוויר מסוגים שונים ואת השפעותיה על בריאות האדם.

הנתונים בדו"ח האחרון מתייחסים לשנת 2021, שבה יותר מ-8.1 מיליון מקרי מוות נגרמו כתוצאה מזיהום אוויר חלקיקי ואוזון; בין היתר, הוא היה אחראי ל-30 אחוז ממקרי המוות הקשורים לזיהומים במערכת הנשימה ול-28 אחוז ממקרי המוות הקשורים למחלות לב ואפילו ל-18 אחוז ממקרי המוות מסוכרת סוג 2 (לא מולדת). זיהום אוויר חלקיקי הוא גורם מוביל לתמותה גם בקרב ילדים צעירים ושני רק לתת-תזונה, עם יותר מ-700 אלף מקרי מוות – 15 אחוז מכלל מקרי המוות העולמיים בילדים מתחת לגיל 5.

מי נמצאים בסיכון גבוה, מה המצב בישראל ומה אפשר לעשות? קראו בכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/3WdC3Y8

האם משבר האקלים אוכל לנו את המוח?

לאחרונה עלתה לכותרות האמבה אוכלת המוח כשצעיר נדבק בה לאחר ששהה במספר אתרי נופש של מים מתוקים, בהם גם הכנרת.
אמבה היא יצור מיקרוסקופי חד-תאי ששכיח מאוד במים מתוקים. בכל שלולית, מאגר, נחל או אגם אפשר למצוא אמבות. ההידבקות באמבות מהמין הזה היא אומנם נדירה, אולם עם האקלים המשתנה, ומי הכנרת המתחממים, עלולה גם לעלות שכיחותן של האמבות הקטלניות.

קראו את טור הדעה המלא של ד״ר שירה ניניו היא חוקרת בכירה למיקרוביולוגיה במעבדה לחקר הכנרת,
חקר ימים ואגמים לישראל >> https://bit.ly/3S38yac
Israel Oceanographic & Limnological Research // חקר ימים ואגמים לישראל

משבר האקלים והשלכותיו משפיעים בדרכים רבות גם על הבריאות שלנו, עוד על כך תוכלו לשמוע במושב בנושא בריאות, סביבה ומשבר האקלים בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה. לעוד פרטים על תוכן הוועידה ולהרשמה >> https://conference.isees.org.il/hp/

איך ישוקמו מיני הצמחים שנפגעו בשטחי הלחימה בנגב ובצפון?

בשגרה, בנק הגנים במכון וולקני שבבית דגן מתמקד באיסוף ובשימור של מיני בר ייחודיים בסיכון, בעיקר מאזורים שנעשית בהם פעילות מעשה ידי אדם, כמו בנייה שמשפיעה על השטחים הפתוחים.

בעקבות הפגיעה הנרחבת בטבע ובצומח באזורי הלחימה בנגב ובצפון הארץ מגבירים כעת בבנק את איסוף המינים מאזורים סמוכים ועוסקים בפיתוח פרוטוקולים של הנבטה למיני הצמחים שנאספו – במטרה להגיע מוכנים ליום בו ניתן יהיה להכנס לשטחים ולשקמם.

קראו את הכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/4cTL6nT

מה קורה כשקבוצה של מומחים מכל תחומי הבנייה בישראל מתיישבים סביב שולחן אחד במטרה למצוא את הפתרון החכם והסביבתי ביותר לבניית בתי המגורים העתידיים של יישובי עוטף עזה?

בהאקתון מיוחד שארגנה @המועצה הישראלית לבנייה ירוקה השתתפו כ-17 צוותים רב-תחומיים מתחומי התכנון והבנייה הכוללים: אדריכלים, יועצים בתחום הסביבה, אנשי אקדמיה, גורמי ממשלה ושלטון מקומי ונציגי יישובים.

הרעיון מאחורי ההאקתון נובע מגישת שיקום אסונות הנקראת "Build Back Better", גישה הדוגלת בבנייה מחדש לאחר אסון בצורה טובה ואיכותית יותר, במטרה להגביר את החוסן של אומות ושל קהילות מקומיות. הגישה מתבטאת בשילוב אמצעים להפחתת סיכוני אסון בתהליכי שיקום התשתיות הפיזיות והמערכות החברתיות, ובהבראת הפרנסה, הכלכלה והסביבה.

הפרויקט שזכה במקום הראשון נקרא ״בית עוטף לעוטף״ והוא מציע לבנות את בתי המגורים בקיבוצים ובמושבים שנהרסו באופן סביבתי ויעיל, וכמובן גם באופן שיגרום לתחושת ביטחון גבוהה בקרב הקהילה.

על התכנון החדשני והירוק תוכלו לקרוא בכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/4cwrtlQ

כיצד ניתן לפעול למניעת הנזק שנגרם לבעלי החיים ולמערכות האקולוגיות בעקבות זיהום רעש בשטחים הפתוחים?
בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אנחנו מפרסמים דוח מיוחד המציג את התופעה ההולכת וגוברת של זיהום רעש בשטחים הפתוחים.

הדוח נערך על ידי המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור, יחד עם האגפים המקצועיים – אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים ואגף קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה ואקולוגית מחוז דרום, בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

זיהום רעש הוא כל רעש ממקור אנושי שיוצר מפגע סביבתי, לאדם ולמגוון הביולוגי. זיהום רעש בשטחים הפתוחים נובע מכלי תחבורה יבשתית או אווירית, ממפעלי תעשייה, מתשתיות אנרגיה ומים, מפעילות חקלאית, ביטחונית ולצורכי פנאי.

ידוע שעלייה ברמות הרעש ממקור אנושי מובילה להפרעה ניכרת למגוון הביולוגי ופוגעת בעושר המינים, בגודל האוכלוסיות ובתפקוד של המערכות האקולוגיות היבשתיות. מחקרים מראים שהחשיפה לזיהום רעש יכולה להשפיע על תקשורת, שינה, שיחור מזון, עליה ברמות העקה (סטרס) ועוד, ואף לפגוע ברבייה בקרב בעלי חיים רבים. במחקר ישראלי נמצא כי מעל לשליש מהשטחים הפתוחים ורבע מהשטחים המוגנים נמצאים בקרבה של פחות מ-200 מטר מכביש ועקב כך חשופים להפרעות רעש על בעלי חיים.

אנחנו פועלים במגוון דרכים לקידום ההגנה ושימור המערכות האקולוגיות הרגישות לנוכח אתגר זה ההולך וגובר. לדוגמה, המשרד החל לדרוש התייחסות לנושא מניעת זיהום רעש במסגרת מסמכים סביבתיים בהליכי תכנון סטטוטורי רלוונטיים.

קראו עוד >> https://katzr.net/9e2352

לאחרונה עולה (שוב) לכותרות שאלת החוסן האנרגטי של משק החשמל בישראל אל מול איומים חיצוניים. משק האנרגיה הישראלי הריכוזי עובר בשנים האחרונות תהליכי ביזור בייצור החשמל ובאגירתו. הביזור מאפשר ליישובים להתקרב לעצמאות אנרגטית ואף להגיע אליה, ונוסף על כך יוצר רכיב של חוסן אנרגטי, שיש לו חשיבות בעיתות חירום. במשק אנרגיה כזה, שאינו היררכי, הרשויות המקומיות הן שחקן חשוב.

במאמר שפורסם בגיליון 'שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי' מראים המחברים כיצד ניתן לעצב את מאמצי השיקום והפיתוח של חבל תקומה באופן שיוביל את האזור למציאות חדשה – מציאות של עצמאות אנרגטית ושל חוסן אנרגטי, המבוססים על ייצור אנרגיה מהשמש תוך שמירה על המערכות האקולוגיות ועל שטחי החקלאות.

לקריאת המאמר המלא באתר "אקולוגיה וסביבה" >> https://magazine.isees.org.il/?p=58000

צילום: עוז שכטר

בישראל יש 88 מיני זוחלים – מגוון מינים עצום ביחס לשטחה של המדינה, אך לפי לפי דו״ח המארג שפורסם בחודש מאי, מצבם הולך ומתדרדר ורבים מהם נמצאים בסכנה: 58 אחוז משפע הזוחלים בחולות מערב הנגב נמצאים בירידה, וכמוהם גם 48 אחוז מהזוחלים במישורי הלס שבצפון הנגב.

״המצב מדאיג״, אומר פרופ׳ שי מאירי מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. ״בימים אלו אנחנו עובדים ביחד עם רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים על עדכון הספר האדום של הזוחלים בישראל, ואומנם ההערכות עדיין לא סופיות, אבל כמחצית מהמינים בארץ מוערכים בסכנת הכחדה״.

מי הם המינים שנמצאים בסכנה, ואיך אפשר לשנות את המגמה לפני שיהיה מאוחר מדי? קראו בכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/3xHeXRr

צילום:אביעד בר

אזור הנגב המערבי שופע במגוון ביולוגי ייחודי ויוצא דופן של נופים, של צומח ושל חיות בר, בהם מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה. האזור מאופיין גם בריבוי יערות שנטעה קרן קימת לישראל החל מהקמת המדינה כחלק ממפעל הייעור בארץ. רוב העצים שניטעו באזור הם עצי איקליפטוס, שהפכו במשך השנים לחלק בלתי נפרד מנוף השטחים הפתוחים בעוטף עזה.

מחקר חדש בחן את השפעתם של שלושה מיני האיקליפטוס השכיחים ביותר באזור על הצומח, ובאופן ספציפי על צפיפות פרחי הכלניות. בניגוד לדעה המקובלת לפיה עצי האיקליפטוס מעודדים פריחת כלניות, המחקר מצא ששני מיני איקליפטוס דווקא פוגעים בפריחתן, בשל תכונת האללופתיה של העצים ובשל ההצללה שהם יוצרים.

קראו את הכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/4cy8abx

צילום: יובל נוימן

בתחילת חודש יוני זכו עמיתי מחזור י"ג של ממשק להזדמנות ייחודית לבקר בבית הנשיא ולשוחח עם נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג. בשנת 2022, יזם הנשיא את הקמתו של "פורום האקלים הישראלי" - שנועד להביא לשינוי בהתנהלות ישראל מול האתגר הגלובלי של שינוי האקלים. הפורום מקדם שיתופי פעולה בין קבוצות ומגזרים בחברה הישראלית, וכן שיתוף פעולה אזורי ובין-לאומי בנושא, ולוקחים בו חלק נציגים מהחברה האזרחית, האקדמיה, הממשלה, הכנסת, השלטון המקומי, גורמים מהמערכת הכלכלית ומשדה התרבות, התקשורת והרוח. הפורום פועל במגוון דרכים ומקדם נושאי סביבה שונים, ביניהם אנרגיה, בריאות, צרכנות ופסולת, וביוזמותיו השונות מעורבים בוגרי ממשק ממחזורים קודמים.

בבוקר הביקור שמעו העמיתים הרצאה על פעילות הפורום מפי יו"ר הפורום ד"ר דב חנין, ולאחר מכן זכו לסייר בבית הנשיא, במדשאות ובין הפסלים ולפגוש את כבוד הנשיא לשיחה קצרה. הנשיא מעורב באופן אישי ושוטף בפעילות הפורום ומקדם נושאים במישור המקומי והגלובלי הודות לניסיונו הדיפלומטי. הנשיא פנה אישית לכל עמיתה ועמית, שאל על הפרויקטים שהם מקדמים השנה, הפגין בקיאות בנושאים, ידע לשאול שאלות ואף תיבל בקורטוב של הומור את המפגש הקצר.

מנהלת הפורום, ד"ר נטע גלנור טנא, בוגרת מחזור י"ב של ממשק, ליוותה את הביקור ונשארה לשוחח עם העמיתים על חיבור יוזמות הפורום השונות, על המשך מסלול הקריירה שלהם ועל מאמצים להשלמת הפרויקטים בשנת ממשק – שעבור מחזור י"ג, מתקרבת לסיומה.

היופי של בית הנשיא, הגנים המטופחים והיפים והסיפורים על פועלם החשוב של רוב נשיאי ישראל הקודמים, יצרו מפגש חגיגי ומרגש. משמעותי היה לראות ולהבין, כיצד נעזר הנשיא בחשיבות והכבוד הנלווית לתפקידו, כדי להשפיע על קידום נושאים סביבתיים מורכבים, במיוחד בתקופה מאתגרת זו.

Luce Orya Mitelman Tali Avnit-Sagi Bar Zilberman יצחק הרצוג - Isaac Herzog

מצוקת המים עימה הם נאלצים להתמודד עקב משבר האקלים משפיעה על יכולת הישרדותם של עצי הזית בישראל. שמירה עליהם כחלק מהתרבות ומהמורשת שלנו חשובה גם מההיבט החקלאי, ולשיטות הגידול השונות בכרמים יש משקל גדול על עתיד השטחים אלה.

מחקר ישראלי חדש השווה בין כמה ממשקים חקלאיים בכרמי זיתים, ובחן את ההשפעות של אופן עיבוד הכרמים על הסביבה ועל החקלאי.

במחקר, שהתמקד בגליל התחתון, נערכו סקרים אקולוגיים שהראו כיצד לכל אחת מהשיטות החקלאיות יש השפעה אחרת על הטבע והנוף. עבור כל שיטה נבדקו מיני הצמחים הגדלים באזור ומיני העופות המצויים בו.

מה הם היתרונות של כל שיטה ואיזו שיטה נמצאה כטובה במיוחד לכלכלה ולסביבה? קראו בכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/4eDWPJ0

צילום: רז סימון

אחת מהתמות המרכזיות בגיליון המיוחד של 'אקולוגיה וסביבה' בנושא שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי הוא המושג שיקום.

שיקום נחשב למטרה, לאידיאה. אבל לְמָה בעצם אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שיקום? הצורך בהנחלת הידע הקיים לעוסקים בתחום השיקום ובהתאמתו למציאות הישראלית מתחדד בזמנים אלה, עת אזורי גבולות נרחבים נעשו לאזורי עימות שגם מערכות אקולוגיות נפגעות בהם. בגיליון פורסמו שני מאמרי סקירה חשובים, שבחנו את השאלה הזו, סקרו את הידע העולמי והציעו עקרונות יסוד לאופן בו צריך להתבצע שיקום:

המאמר עקרונות יסוד בשיקום מערכות אקולוגיות נכתב מתוך שתי נקודות הנחה: שהתדרדרות במצבן של מערכות אקולוגיות רבות מצריכה ביצוע מגוון פעולות שמטרתן לשקם את המערכות ולהשיב אותן לתפקוד בר-קיימא; וכן שבישראל תחום השיקום האקולוגי נמצא בתנופה, אך חסרים עקרונות, קריטריונים ותקנים, שיגדירו מתווה לביצוע מיטבי של פרויקטי שיקום. המחברים מספקים מסגרת עקרונות כללית להצלחת פרויקטים של שיקום אקולוגי וכן כלים לתכנון ולביצוע של פרויקטי שיקום.
לקריאת המאמר >> https://magazine.isees.org.il/?p=57663

המאמר הזדמנות להתחדשות: סקירת ידע על שיקום חברתי-אקולוגי נכתב מראיית המציאות כמערכת הוליסטית – מערכת חברתית-אקולוגית, שמתקיימים בה יחסי גומלין דינמיים בין הקהילות החיות בה לבין הסביבה. המאמר מתאר את הידע העדכני ממחקרים שנעשו בעולם על חוסן חברתי-אקולוגי, ומציע להטמיע אותו במאמצי השיקום של הנגב המערבי. המחברות מציעות לבחון את פעולות השיקום כתהליכים הבונים את החוסן של האזור, ובכך מסייעים ליצירת מערכת אזורית מחודשת ויציבה.
לקריאת המאמר >> https://magazine.isees.org.il/?p=58045

בימי שגרה הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות בעקבות השריפות הרבות בצפון היה לצאת לשטח ולערוך סקר באופן מיידי כדי לאפיין את השטחים שנשרפו. אבל עקב הלחימה והמצב הבטחוני הנוכחי, השלב הראשון שנדרש הוא למפות את האזורים השרופים ולאפיין את חומרת השריפה באמצעות חישה מרחוק וצילומים אוויריים.

מהמידע שיש לנו כעת, אנחנו יודעים ששטחים רבים של מרעה ושל יערות שהאדם נטע נפגעו, חלקים מהם באזורים שניזוקו כבר בשריפות עבר. ממחקרים עולה ששריפות חוזרות מאטות את תהליכי שיקום הקרקע והצומח, ומגבירות את הסיכון לחדירה של מינים פולשים. נוסף על כך, ביער ביריה, שלמעשה עבר כעת שריפה חוזרת, יש שיפועים חדים מאוד, מה שמעלה את הסכנה לסחף הקרקע שנותרה חשופה למכת טיפות הגשם כשיגיע בחורף הבא.

לקריאת הכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/3VMAS36

היום, 5 ביוני, מציינים בעולם את יום איכות הסביבה הבינלאומי.

פרופ' יהודה כהנא, מייסד SDGs ישראל ויעל איפרגן גיני, מנכ"לית SDGs ישראל ראו ביום זה הזדמנות להזכיר שגם במצב הנוכחי, של מלחמה קיומית, יש לישראל את המפתח לחזק את כלכלתה ולפתור משברים סביבתיים וחברתיים עתידיים.

בטור הדעה שכתבו לזווית הם מציעים אימוץ מחודש של המודל הכלכלי המבוסס על 40 השנים הראשונות של מדינת ישראל – שימוש בכספי הפנסיה של ישראל כמקור מימון, שיופנה להשקעות בפיתוח הבר-קיימא של ישראל. לתפיסתם, "מיסוי מקומי של התעשיות המזהמות ומדידת שורת האימפקט בחשבונאות הלאומית הם שיאפשרו גם את ההשקעה של כספי הפנסיה בישראל וגם את הסבסוד של הפיתוח הבר- קיימא."

לקריאת הטור >> https://bit.ly/3KruuHY

SDG Israel

שריפה היא לא תרחיש נדיר בישראל; רק בחודש מאי האחרון פרצו שתי שריפות ביערות מסביב לירושלים בהפרש של ימים אחדים, ובעקבות המלחמה פורצות שריפות רבות בצפון ובדרום.

מאמצים נרחבים יידרשו כדי לשקם את היערות ואת הסביבה הטבעית שנפגעו מאז אוקטובר, וכאן נכנס לתמונה מחקר ישראלי חדש שיוצג בכנס מחקרי יער ושטחים פתוחים של קק״ל ושל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה השבוע – החוקרים פיתחו כלי שמשתמש בנתוני לוויין כדי לעקוב אחר מצב שיקום היערות שנפגעו בשריפות, ולאמוד את ממדי ההרס.

לכתבה המלאה באתר זווית >> https://bit.ly/3UYAlsU

'כנס מחקרי יער ושטחים פתוחים – היערות והשטחים הפתוחים בלחימה ובשגרה: תמונת מצב ואתגרים ליום שאחרי' ייערך ביום שלישי 4 ביוני 2024, באוניברסיטת בן גוריון. לפרטים והרשמה >> https://www.kkl.org.il/forest-research-conference

קק״ל - קרן קימת לישראל

מקסימום גינון במינימום משאבים: כיצד ניתן לקיים בנגב המערבי יישוב ובו נוי מטופח, כשבמחציתו כלל אין מערכות השקיה?

מוזמנים לקרוא כיצד נוצר מיקרו-אקלים משופר בקיבוץ ניר עוז בזכות שתילת כ-30,000 עצים, המספקים הצללה לרוב שטחי המחייה בו. רן פאוקר, מייסד הגן הבוטני 'נקודה ירוקה', יחד עם סיגל הדר ואורן זבדה, גם הם מהגן הבוטני, מתארים ש"הגן המטופח והירוק צורך בממוצע כ-300 מ"ק לדונם בלבד, כמחצית מכמות המים המקובלת להשקיית גנים בארץ. נוסף על כך, מושקעים בו כ-40% מכמות העבודה והמשאבים המקובלים בגנים בארץ".

לקריאת המאמר בגיליון המיוחד של "אקולוגיה וסביבה" העוסק בשיקום ופיתוח הנגב המערבי >> https://magazine.isees.org.il/?p=57298

צילום: רן פאוקר

אילו נזקים נגרמו ליער בארי בעקבות ריבוי ההצתות בשנים האחרונות והמלחמה, ומהי התוכנית לשיקום היער?

יער בארי, המשתרע בין גדר הגבול עם רצועת עזה במערב וקיבוץ בארי במזרח, סבל בשנים האחרונות משריפות חוזרות ונשנות בשל טרור בלוני ועפיפוני התבערה. מתוך שטח כולל של כ-2,000 דונם שנפגע, בוצעו עד השבעה באוקטובר תהליכי שיקום ונטיעות בכ-450 דונם. המשך הפעולות לחידוש ולשיקום היער מתבצע בתיאום עם כוחות הביטחון בהתאם למיפוי הנזקים.

גיל סיאקי, מנהל מחלקת יער במרחב דרום, קק"ל, מתאר בצורה מקיפה את ההשפעה של השריפות על היער, את האתגרים האקולוגיים בניהול השטח וכן את עקרונות תוכנית האב לייעור מחדש של יער בארי. סיאקי מדגיש את הרצון לאזן בין שמירה על ערכי טבע ומורשת לבין מענה לייעוד היערני שהוגדר ליער – קליטת קהל.

לקריאת המאמר באתר "אקולוגיה וסביבה" >> https://magazine.isees.org.il/?p=57387

גיל סיאקי ירצה על הנושא בכנס מחקרי יער ושטחים פתוחים של קק"ל בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה שייערך בחודש הבא, לתוכנית הכנס >> https://www.kkl.org.il/forest-research-conference-2024/

@קק״ל - קרן קימת לישראל

שרפה ביער בארי, 2018 | צילום: יאסין אבו סידרה

"עד כמה שאני יודע, הסיבה היחידה להיות דבורה – זה רק בשביל לעשות דבש", אומר פו הדוב, שאומנם ממש אוהב דבש, אך לא בדיוק מכיר את תרומתן המכרעת של הדבורים לטבע, לסביבה ולאדם.

מאז 2018, מצויין מדי שנה, ב-20 במאי יום הדבורה העולמי, ומזכיר לנו שתפקידה מרחיק לכת הרבה יותר מאשר לייצר דבש: דבורים הן מאביקות עיקריות בטבע ובחקלאות. לפיכך, יש להן השפעה רבה על כלל שירותי המערכת – תרומת המערכת האקולוגית לרווחת האדם – ובהם מגוון הצומח בעולם, איכות האוויר, טיב הקרקע ומארג המזון בטבע. הדבורים הן חיוניות להאבקה של מגוון גידולים חקלאיים, וללא הדבורים, עתיד המזון שלנו בסכנה.

מוזמנים לקרוא את הטור המיוחד שכתבו ל"זווית" השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ ויוסי אוד, מייסד העמותה הישראלית להגנה ושמירה על הדבורים והמאביקים "מגן דבורים אדום" ומיזם "Bees For Peace" >> https://bit.ly/4bHZbUT

Yossi Aud Gideon Behar