Studio Raphael Cohen

פורטרט עצמי של אלי שמיר, פוחלץ, ותוכניות שלי. מחזה שגרתי בעבודה על בית חנקין

לואי. כאן באוניברסיטת תל אביב, בניין וולפסון

כנס התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל עסק השנה בנושא צפיפות / איכות. בהחלט עניין קריטי עבורנו כאן, שהזכיר לי את ההתייחסות המדויקת ביותר לנושא לדעתי - הצעתו של האדריכל טדי קרוז לאופן שבו עלינו למדוד צפיפות כאיכות:
"Density should not be measured as an abstract amount of objects or people per area, density must be understood instead as the intensity of social and economic exchanges per area"

התאחדות האדריכלים שימחה אותנו שלשום. פרויקט טרמינל עיצוב בת ים בתכנון משותף של מירב סודאי ושלי זכה מקום שלישי באות האדריכלות הישראלית לשנת 2022, קטגוריית עיצוב פנים. אין כמו מחמאה מקולגות. בתמונה, סכמת פריסה פרוגרמטית מתחילת התהליך

Merav Souday

צילום מ 2020. ביקור ראשון באתר - מבנה בזק בסמוך לרחוב בן צבי ת"א.
בקרוב נסיים כאן שיפוץ מאסיבי. התאמה לפעילות הייחודית והאיכותית של גראז' - מכינה חברתית לאמנויות לצעירים.ות המתמודדים עם משברים נפשיים.
התכנון של ניבה ארצי ושלי. מהרגע הראשון היה ברור, הקסם כבר כאן וכל שנותר לנו זה לשמור עליו.
שנה טובה

בזכותם של משוגעים לַדָּבָר

זה מוזיאון בית חנקין בבית הספר היסודי בכפר יהושע שבעמק יזרעאל. כן, מוזיאון בתוך בית ספר. בימים אלו אנו מתחילים כאן את שלב הביצוע של פרויקט שימור, שיפוץ, תוספת והנגשה.

בית חנקין הוקם כמרכז ללימודי הטבע והמולדת בראשית שנות ה-50 ברוח התפישה האידיאולוגית של אותה תקופה ובהתאם לצוואתו של יהושע חנקין. הפעילות במקום החלה בתנופה גדולה בהובלתו של מנחם זהרוני, מורה לטבע מיתולוגי וממקימי החברה להגנת הטבע שהיה כנראה משוגע בקטע טוב כמעט כמו חנקין עצמו. במשך עשור, זהרוני מילא את המקום בתוכן פדגוגי ובמאות מוצגים, חלקם הגדול מתוך האוסף הפרטי שלו. בשנותיו הראשונות של המרכז, נחנכו כאן רבבות מורים ותלמידים. אף על פי כן, פעילותו של זהרוני לא זכתה לתמיכה מוסדרת והוא נאלץ לעזוב. ההמשך היה רצוף אתגרים ומשברים. ב-1969 שרפה פרצה במקום ורק ב-1974 חודשה פעילות בית חנקין בהובלת אילן טל (עם תצוגת קבע בעיצובו של ביל פרגסון שעומדת עד היום). בהמשך, התפוררות האידיאולוגיה שממנה צמח בית חנקין והעדר גוף תומך הובילו לצמצום הפעילות עד לסגירתו של המרכז לשנים רבות.

התעוררותו לחיים של המקום המופלא הזה לא הייתה מתרחשת לולא נדבקו בשגעון החברות לעמותת בית חנקין: נטע הבר, אורנה אתקין רביב ואיילת הרצוולף. החל מ-2015 השלוש עובדות באינטנסיביות, יחד עם מתנדבים בני המקום, להפעלתו של מרחב מוזיאלי רב תחומי.
כיום, לצד מוזיאון טבע (מהאגדות!), שערוך במתכונת של חדר פלאות ומציג אוסף עשיר של פוחלצים, שלדים, צמחים מיובשים ומוצגים גאולוגיים והיסטוריים, החלה לפעול במקום גלריה לאמנות עכשווית המציגה תערוכות מתחלפות, גלריה שתפסה במהרה מקום של כבוד בזירת האמנות המקומית – כל הטוב הזה כמעט ללא תקציב ומשאבים. רק שגעוֹן לַדָּבָר.

הפעילות המחודשת הובילה להכרה מחודשת בחשיבות ההיסטורית של המקום ואיתה היוזמה לשיקום ושימור המבנה.
לשמחתי נדבקתי גם אני בשגעוֹן, שהיה הכרחי מסתבר לתהליך התכנון ועוד יידרש ממנו לשלב הביצוע. פתיחה מחודשת צפויה בעוד מספר חודשים, נעדכן.

שותפים לפרויקט:
מועצה אזורית עמק יזרעאל
עמותת בית חנקין
המועצה לשימור אתרי מורשת
אגודה חקלאית כפר יהושע
בית הספר מרחבים בכפר יהושע

בית חנקין- מרכז מוזיאלי רב תחומי
Neta Haber
Orna Atkin Raviv
Ayelet Hertswolf
Tomer Sapir
מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

תוכנית החירום שבנינו ב-הדרך למדיניות חברתית שוויונית Inclusion להפחתת האלימות והפשיעה באום אל פחם הוגשה כבר לפני כחודשיים לעיריית אום אלפחם. גאה להיות שותף בבניית התוכנית פורצת הדרך הזאת.
באינקולוז'ן אנו עובדים עם רשויות, ארגונים וקהילות לקדם חברה שוויונית. בקרו אותנו בדף. אנחנו שמחים לאתגרים מורכבים.
=
העבודה על תוכנית החירום להפחתת האלימות והפשיעה באום אל פחם החלה בתחקיר עמוק שערכנו, שכלל בין השאר יותר מ-60 מפגשים עם בעלי העניין בעיר ומחוצה לה. התחקיר העלה שקיומן של בעיות עומק גורם להשתרשות ולצמיחה של אלימות ופשיעה ועל כן יש צורך לפתח מודל פעולה חדשני, רב תחומי ואינטגרטיבי שיטפל בשורש בעיות אלה.
בעיות העומק ומחוללי האלימות המשמעותיים מופו, ואע"פ שמדובר בגורמים המופיעים בכלל החברה הערבית, הצלחנו למקד את האתגרים והצרכים הייחודיים לאום אלפחם.
תוכנית החירום שגיבשנו מטרתה לצמצם את היקף האלימות והפשיעה בעיר ולחזק את החוסן האישי של התושבים במרחב הציבורי, זאת באמצעות השגת יעדי משנה שהם: חיזוק המשילות העירונית, חיזוק החוסן הקהילתי, חיזוק החוסן הכלכלי.
לב התוכנית הן שמונה זירות פעולה משלימות השזורות זו בזו ומספקות המלצות מדיניות קונקרטיות, דרכי פעולה, ומעקב ובקרה.
זירות הפעולה הן: הגברת אמון התושבים בממסד; הגברת המשילות העירונית; מעבר לעבודה מבוססת קהילה; חיזוק מערכת החינוך; חיזוק מערך הרווחה; תכנון והסדרה; שילוב העירייה והתושבים במערכת הכלכלית הישראלית; והגדלת תקציבים רשותיים.
ההנהגה הפוליטית והמקצועית באום אלפחם מחויבת לתוכנית וכבר החלה ליישם אותה. זאת לצד פעולות אלמנטריות נחרצות שהינן באחריות המשטרה ומשרד הבט"פ, ביניהן: פעולה כנגד ארגוני הפשיעה ואיסוף נשק.
אנו מקווים שהתוכנית תהווה נקודת מפנה בהתמודדות של אום אלפחם - העירייה והתושבים - עם האלימות והפשיעה וששנת 2022 תהיה שנת המפנה.

בטרמינל עיצוב בת ים שתכננתי יחד עם Merav Souday חגגו אירוע פתיחה לפני שבועיים. היה משמח לראות את המקום בפעולה. בסופשבוע הקרוב יערכו כמה סיורים במסגרת Open House בתים מבפנים, מוזמנים לבקר.
על הפרוגרמה העשירה של הטרמינל אפשר לקרא בסוף הפוסט.
זו הזדמנות להודות לשותפים הרבים לדרך שתרמו כל אחד בתחומו להפוך את החזון למציאות.

לעיריית בת ים שתרמה את החלל החד פעמי הזה לתקופה ארוכה.
למזמיני העבודה - החברים מעמותת לצאת מהקופסא שיזמו את כל הסיפור, לא נשברו בדרך וכיום מפעילים את המקום >
טרמינל עיצוב - Design Terminal
לצאת מהקופסא
Liron Hershkovitz
Limor Peretz
ליועצי התכנון שרובם עבדו במתכונת של פרו בונו >
יועץ חשמל. ואדים אלטשולר Vadim Altshuler
קונסטרוקטור. תמיר מזרחי Tamir Mizrahi
יועץ אינסטלציה. פרץ טיקטין
יועצת נגישות. יבגניה קניאזב נגישות זה פשוט
יועץ בטיחות. עמוס בלאיש להב הנדסת בטיחות אש עמוס בלאיש
יועצי יעילות אנרגטית. אלפא Alfa Sustainable Projects Ltd.
Laurel Dorfman
Chen Shalita
יועץ אקוסטיקה. עמרי אבס Omri Abas
לחברות ולספקים שתרמו ידע, חומרי גלם ועבודה >
פלד. איכות מהשורש
Vered Peled Lenger
Rivi Peled
אלום עשת/ Alum Eshet
Rotem Solomon
אורבונד - תעשיות גבס ומוצריו
Roy Burger
Orshade Daylight Control systems Ltd
Hagai Rubanenko
פלרם ישראל
פתרונות מתקדמים לבניה STB
Asaf Dotan
גולמט בניה מתקדמת
Zafrir Kadmiel
Knekash - קנה קש
Termokir תרמוקיר
Big Ass Fans Israel
אינדן תעשיות
extal - we know aluminium
פארגון קבוצת ברנע
Mydesk

טרמינל עיצוב בת ים הוא מרחב של מפגש, למידה, יצירה וייצור.
זהו ביתה החדש של עמותת "לצאת מהקופסא", עמותה שמקדמת חיבור בין עיצוב למעורבות חברתית. אחת היוזמות המשמעותיות של העמותה היא תוכנית מנטורינג למעצבים בתחילת דרכם. המעצבים המשתתפים בתוכנית מקבלים העשרה מקצועית, חלל סטודיו פרטי, גישה לאמצעי ייצור והזדמנות להצגה ומכירה של התוצרים, בתמורה הם מעבירים שיעורים בתחומם לקהילות שונות בעיר.
על מנת לתמוך בחזון העמותה ולאפשר לה עצמאות כלכלית, הורכבה לטרמינל פרוגרמה עשירה ומעגלית שכוללת: ספריית חומרים, חללי סטודיו למעצבים, סדנא, מפעל ייצור למלאכה רכה, חנות, משרדים, חדרי ישיבות, כיתת לימוד, בית קפה, רחבת אירועים וגינה לגידולים אורגניים.
מפעל הייצור והגינה מופעלים כמרכזי שיקום תעסוקתי למתמודדי נפש.
כל זה קורה בתוך ומסביב למבנה תעשייתי נדיר לשימור שעיריית בת ים תרמה לתקופה ארוכה. יש כאן שת"פ מורכב בין המגזר הציבורי, העסקי והשלישי שמאפשר את המימון, השימור וההקמה של המקום.
מדובר בתהליך מאתגר שבודק ללא הרף את הגבולות של פרגמטיזם בתכנון, תהליך שלמדנו בו המון על תפקיד האדריכל כסוכן חברתי.

בתקופה האחרונה התברר - האלימות בישראל אינה בלעדית לחברה מסוימת ולא עוצרת בשערי העיר. הסתבר גם, שהשטיח שתחתיו טואטאו בעיות עומק במשך שנים לא עומד בנטל.

באינקלוז'ן – מיזם שאני שותף להקמתו – אנו עובדים עם רשויות, ארגונים וקהילות לקדם חברה שיוויונית. בתוכנית הפעולה להפחתת האלימות והפשיעה באום אל פאחם 👇
יערה רוזנר ואני אחראים על החלקים בתוכנית שעוסקים בתכנון ופיתוח פיזי.

כמעט כל תחום של חיי הפרט והקהילה נמצא ביחסי גומלין עם מנגנון התכנון והמרקם הבנוי של העיר. האלימות על צורותיה אינה חורגת מזה – היא מושפעת מהם ומשפיעה עליהם.. והכל בווליום גבוה. ביישובי החברה הערבית בכלל ובאום אל פאחם בפרט, ההשפעה ההדדית הזו יוצרת מעגלים שליליים שמאוד קשה לפרוץ. בין היתר, כי תכנון ובינוי הם כמו ספינת ענק שלכאורה מוגבלת ביכולת התמרון שלה. בכל אופן, אין כאן אפשרות לוותר. על השולחן מתהווים ארגז כלים ומאגר פעולות קונקרטיות שאפשר להניע. יידרשו לכך אומץ, נחישות ושותפות אמתית בין הקהילה, העיריה והממשלה.
יערה רוזנר

מרגיש זכות לעבוד על אתגר כה חשוב ושמח על ההזדמנות להעמיק את ההכרות עם העיר המרתקת הזאת.

אחד הפרויקטים המשמעותיים שלנו בשנה האחרונה הוא כתיבתה של 'תוכנית חירום להפחתת האלימות והפשיעה באום אל פאחם'.

פרויקט מלא תקווה, שיצא לפועל בזכות תמיכת קרן מובאדאראת, בזכות החשיבה המשותפת עם עמותת "סיכוי" ומעל הכל, בזכות המחויבות של ראש העיר ד"ר סמיר מחאמיד שבתחושת השליחות סחף איתו את כל צוות העירייה.

כעת, אחרי עשרות ראיונות עומק שערכנו עם א/נשים בתוך ומחוץ לעיר, סיורים, ניתוח נתונים וסקירת ספרות, תמונת המצב מתחילה להתבהר ומסקנות אופרטיביות מתחילות לצוף. בתובנה מהותית אחת אנו יכולים לשתף כבר כעת:
הגברה משמעותית של הפעילות המשטרתית אל מול גילויי אלימות ופשיעה מאורגנת היא הכרח שקשה להפריז בחשיבותו. עם זאת, הגברת האכיפה לבדה, לא תוכל לשנות כיוון. נדרש מודל פעולה רב תחומי ואינטגרטיבי שמאתר נקודות מינוף פוטנציאליות במדיניות העירונית, במארג החברתי ובמרחב האורבני. פעולה משולבת ביחס לנקודות אלה יכולה לחולל שינוי משמעותי ברמת האלימות. על מודל פעולה כזה אנו עובדים בימים אלה.

הנושא בוער, בכל מובן, מבטיחים להמשיך לעדכן כאן בקרוב.

ובינתיים, אם הטקסט הידהד לכם נקודת מבט אישית על הנושא, אם אתם מכירים קול שחשוב שנשמע, מאמר שחובה שנקרא, כתבו לנו!

بلدية ام الفحم - الصفحة الرسمية עיריית אום אל פחם
דר. סמיר מחאמיד
Shay Golub
Raphael Cohen
Shirley Racah
יערה רוזנר
עמותת סיכוי جمعية سيكوي