זוהרה אומנות ההקשבה לרחשי הלב.
משברים מנפצים זוגית לנהל את התחושות הגועשות חוסר אוני?
"מרכז האור"- גלריה לאומנות יהודית. במרכז נערכים, מפגשי בוטיק.
סדנאות : אומנות ככלי התפתחות והעצמה נשית, לגעת ברוח, תערוכות מתחלפות אומנות יהודית/יודאיקה. ייעוץ אישי/תקשורת רוחנית..
24/11/2020
רגשות😍
לחשוף רגשות נכון או לא נכון?
חבר אמר לי בעבר, שמרי לעצמך את רגשותיך.
אל תפזרי💘💘
לעיתים קרובות אנחנו בטוחים בסכנה לפתוח את הלב ולהפגע כשמבטאים את רגשותינו.
בכך אנחנו סוגרים יותר ויותר את הלב♥️♥️"יוצרים חומת הגנה".
נאחזים באשליה, שלעולם לא נפגע💪ובכן צר לי לפוצץ את המיטוס.
יש הרבה יותר מה להפסיד.
חבר נוסף אמר לי בעבר " בכדי לרפא את הלב🌄צריך לפתוח אותו".
תפס אותי כל כך התחברתי, לרחשי הלב ❣️ פתחתי לאט בכך בניתי מחדש תקשורת אמון ביני לבין ליבי❣️.
נכון שיוצא כאב, עצבות, שמחה הנאה.....ועוד
מתחברים לחיים ולכל מגוון הרגשות שבורא עולם העניק לנו.
למדתי לחוש להרגיש לפתח את האינטואיציה. ממש לא פשוט
לנהל את רגשותינו💐
ולהרגיש את רגשותיו של האחר.
להיות יחד בסבל ואפילו בשמחה.
לפעמים אני פותחת בפניכם את ליבי🦜🦜מאוד אותנטי.
דעו שאני מרגישה כל כך טוב איתכם.
זה בזכות ההקשבה ההתייחסות. הפרגון שלכם אלי.
אומנות ההקשבה לרחשי הלב השיטה נוצרה, לאחר מאות מפגשים עם אנשי האנושות.
בסך הכל מבקשים לאהוב❤️
לא תמיד יודעים " איך עושים את זה"...!
זה כל כך אינדבדואלי
רגשות חוכמת הלב
מפרגנת אוהבת אתכם
זוהרה
02/09/2020
תחושת ערך העצמי התעצמה
לאחר מפגש איתך, תהיתי מה הביא אותי לחוש כך...
ההבנה שבמשך שנים שאלו אותי, מדוע את לא מפרסמת את ההצלחות שלך?
הובילה אותי לעשות בדק בית...
אני חנוקה, תחושת סוגרת אותי, מה עם הצניעות, שאלתי
מה עם גאווה?
לא רוצה להיות חלק מזה.
איתך התעורר בי משהו חדש תחושת עצמיות. את נוקשת על חלון שעלי לפתוח להוביל אותך לבאר.
ללגום מהמים הצלצולים טהורים. להוביל אותך לחוף מבטחים.
ההשתקפות שלך עודדה אותי להמשיך לחפור. מי המעיין שתפו חומות .
הסירו מסך גם לי וגם לך.
לחוש את תחושת הערך, שווה כל מעבר, חסימה וזריעה.
למה עכשיו??
לא זה לא מקרה, מה ההבדל בין גאווה , לערך עצמי?
זה הרגע בו הבנתי שיש בי תעצומות נפש, להמשיך להוביל אותך. לרפא נשים ואנשים, לשחרר פחדים חרדות, לחזק ביטחון אמונה כערך עליון.
נפרדת מתחושה מוטעית שהייתה טבועה בי. זו לא "גאווה" שכל כך נמנעתי מלפגוש.
גאווה זה חטא ברוח היהודית
ערך עצמי זו תכונה, להוקיר את היכולת העצמית, להעניק מפרי עמלי לעצמי ולסובבים יותר ויותר.
התובנה מילאה אותי, הנתינה מתוך ערך נחישות, ולהעניק לאחר עוד ועוד.
תודה לך יקירה אפשרת לי לפרוץ. הכנות היושרה האימון שאת נותנת בי
נכון עברת טיפולים רבים, אנחנו לא מבטלים אותם, הגעת אלי תשושה
נותנת לך ללגום, מהמעיין שטיפחתי כל חיי, הסגולות מגנות עליך ועלי.
עוטפת אותך בקדושה.
מול עיני את מתעוררת לחיים
זה מעצים אותי ממלא אותי בערך ואהבה ...
אלה מוענקים לך במחזורית מדויקת
ואני מודה לך על כל אלה
ולך אלוקים אני יודעת שאתה סומך עלי, שהרי התפקיד שהענקתה לי. הזכות להודות לך בכל בוקר מחדש
מודה אני על הזכות להעניק ולתת מהיצירה שיצרת, בכל רגע נתון.
ציור "החופש לגדול"
ציירה זוהרה
14/07/2020
מהיום אני מצילה את עצמי מאלימות
הפחד הזה שמציף אותי, הוא הגיע אלי כשכולי מקווצת, מסתובבת באי שקט ובלבול לילות ללא שינה, נשארת ערה בעיניים פקוחות, אני מנסה למצא קצה חוט המוביל אותי למערה שעדין לא מצאתי. סורקת במחשבתי את ההתנהלות היומית שלי, לא מצליחה לזהות את מקור הערות מה רודף אותי כל כך.
במשך שנים רבות נמנעתי מלפתוח פתח קטן, לתיבה הישנה שנשארה נעולה. למדתי לעקוף את הזעם שקפא בעורקי. מבלי שאצטרך להתחשבן עם עצמי
ישנם כל כך הרבה סיבות "מוצדקות" להשאיר את הסיפור שלי במעטפת שתיקה, תמיד הצליחו להסיח את דעתי, אך משהו בימים האלה העלה בי את סף החרדות
נוח להצביע על הווירוס המשתנה ומשחק בנפשנו, כל כך הלחיץ ושינה את חיינו איך זה שיצאנו לשגרת קורונה, אני עדיין לא מצליחה לישון לבד לא מצליחה לראות את ההיגיון
הפחד גובר על המחשבה, אלימות משתקת ומכווצת אותי , משהו בתוכי מתכחש לעובדה
חייתי בזוגיות אלימה כל כך הרבה שנים
העובדה שהתגרשתי, לא הצליח למחוק את הנזק הנפשי שנגרם לי, לא הצליח למחוק את החורבן הכלכלי...!
גירושין מגבר אלים , אף אחד לא מכין אותי לזה, ישנה אשליה, הנה סוף סוף משתחררים משלמים מחיר כבד, חייבת לוותר על הכל העיקר שאצא לחופשי
כציון דרך לבאות, זו כניסה למנהרת זמן אפלה ולסחרור, תחושת הרדיפה לא מרפה. ממשיכה לרוץ ולהתבונן לאחור בתחושה זה לא נגמר.
ה פ ח ד -ש ת ק ת י
למה שתקתי? הסתתרתי נאלמתי, קפאתי התביישתי, הקושי לפגוש את "החולשה" מתסכל וכואב, בניתי חומה גבוהה אף אחד לא יכול להיכנס. גם לא אני
תחושת הבדידות העיקה יותר מכל, כל כך מאיים
שאלתי את עצמי, מה מאיים יותר
לחיות בצל הפחד, לחיות לצל האימה. מעליב לחוש השפלה לנצל את החולשה. הדעת לא יכולה להכיל את גודל ההלם נכנעת. כן נכנעתי לתכתיבים, כשאישה אומרת שהיא חלשה, אין לה כח להתמודד זה לא במובן הפיזי
לאישה יש מלאי יכולות עוצמות , אך כשהנפש נפגעת היא מתפצלת
מדובר פה על הנפש
כך חשתי בכל פעם מחדש כשהיו צרחות בבית , הגוף מתנתק מהנשמה תחושה של מוות, (אלימות מילולית, נפשית, כלכלית)אדם מת לא יכול להתמודד...בטח לא מול האובייקט האלים. המציאות מחייבת לאסוף את עצמנו, לשם כך אנו זקוקות למסכות. הרגשות הפצועים, נדחקים לאי שם משנים צורות. כך מערימים צרות וקשיים
"מי יציל את הבית שלי"
רוצה להציל את עצמי, תשע נשים נרצחו ע"י בן זוגן, מתחילת הקורונה, מדובר על חודשיים....זו מגפה...!!
איפה זה תופס אותי, במשך שנים אני עוברת תהליך, טיפול , ריפוי, יצאתי לאור התעקשתי לצאת לעצמאות נפשית. התגרשתי פעמיים. במשך שנים אני מתפתחת, חוקרת ומטפלת בנשים מעל עשרים שנה, אני רגישה כשאני נחשפת לאלימות,
מזועזעת חושבת על הילדים, על ההורים, סביבה משפחה חברה. קללות אני מיד מקללת את התוקף, מרחמת כל כך על הנשים המפוחדות שנרצחו בדם קר
הפחד מתעורר שוב, מטלטל מפחיד, רוצה להוריד מעצמי את הנטל , כותבת ומתעדת את תחושותיי, רוצה לחיות בהווה בשלמות, רוצה לשחרר את נזקי העבר, מפרקת את פחדי
יצאתי ממעגל האלימות כן זה אפשרי, בניתי את חיי מחדש, עזרתי טיפלתי בעצמי ובנשים רבות. ואז הבנתי את היעוד שלי, פיתחתי יותר ויותר את הדרך
כיום (מנטורית) אני מרפא מלווה מעצימה.
פנו אלי אם את מכירה משהי חברה, שכנה, אחות אישה שזקוקה לעזרה?
אני כאן ממתינה לך
02/07/2020
לפעמים החיים מעניקים לך יופי בלתי צפוי..
לפעמים התחושה מביכה, מחפשת מקום להטמיע ולארגן מחדש את תחושותיך. משהו מתגנב מחלחל מנסה לפצח את רחשי ליבך. אך את משוכנעת, זהו רגע חולף, מרחיקה את התחושה ככל שניתן.
את חושבת " הרהורי הלב לא יכניעו אותך", את מרגישה כל כך חזקה, את שולטת על רצונותיך, משוחררת מכל רבב צועדת מחויכת, את עפה על עצמך.
גופך משתוקק לאהבה, ראשך נע ונד לכל עבר לא עוד, את שילמת מחיר כבד בכדי לפדות את תשוקתך. את זוכרת את חיוכו, זוכרת את שבועתו, את המאמץ לזכות בליבך.
מתחמקת יש לך תחושה לא נוחה אי שקט סמוי, הוא מרעיף עליך מקיסמו, את פורטת את תכונותיו מחייכת, הוא מקסים חברותיך עדות.
את נשארת לבד עם אותה תחושה נטועה בך.
מה רחשי ליבך מנסים לומר לך?.
את מחייכת בכל פעם שהוא מפתיע אותך עם הפינוקים שאת הכי אוהבת.
"הוא נולד בשבילך" התחושה הפנימית זו שמאותת זהירות............ !!!!!
מקבלת "פרוש מחדש" את משכנעת את עצמך
"משהו בך לא תקין" הכל כל כך יפה חלומי, מתמסרת כל כולך "נכנעת לאהבתו".
את מאושרת
מפיקה חתונה חלומית
ניצני אלימות הושתקו......נורות אדומות.......את שותקת......את לבד סוגרת את ליבך.....רחשי ליבך "לא נכנעים".......תני להם ביטוי......תכתבי אותם שומעים אותך יש לך במה את לא אשמה.....
את שפויה .....
המוח מתפוצץ הלב לא משקר
ציירה זוהרה
ציבעי עיפרון על בלוק נייר
29/06/2020
24/06/2020
שוברת את תקרת הזכוכית..!
מה אני מגלה?
במשך כל שנות עשייה שלי נמנעתי, מלהציג את עצמי
בצורה מדוייקת.
"מרפא ומלווה זוגית" במהלך 20 שנות ניסיון טיפלתי בזוגות בנשים ואנשים. הצלחתי להציל זוגות מלהפגש ברבנות...
עזרתי לצאת ממשברים זוגיים ליוויתי כשנוצר קושי בפרנסה. עברנו תהליכים מצליחים, שיקום חיבור גוף נפש. התמודדות עם חולי של אחד מבני המשפחה..שיפור וחיזוק התקשורת הזוגית .
כל אלה ועוד הם חלק ממנת חלקי.
אך כשהצגתי את עצמי, לא הצלחתי לדייק את עצמי.
למה?
הרי למדתי ארבע שנים "במכון לטיפול לייעוץ זוגי" כמנחה זוגיות יצאתי ללמוד בעקבות משבר זוגי. פגשתי את סיגנון הזוגיות של הורי, למדתי את ההשפעה הישירה על הזוגיות שלי, נכנסתי למעמקים, קפאתי ולעיטים שיחררתי את מה שהזיק לנפש שלי.
להפתעתי תחושה הביקורת העצמית קשה ...!
מה עבר לי במחשבות?
מרפא זוגית??
מה יגידו??
"אני לא ראוייה"
"התגרשתי פעמיים"
תחושת "כישלון"
"היא לא דוגמא"
מי היא בכלל?
נכון...
אני שומעת את זה כל השנים, במודע אני יודעת, את האמת, אך זה לא מספיק.
ברגש הבטן שלי התכווצה.
הפער בין הרגש להיגיון, הקפיא הזמין אותי לצמיחה והתפתחות.
אך מעולם לא ויתרתי לא על התחושות, בטח לא על השליחות...!
פיתחתי שיטה שנקראת "אומנות ההקשבה לרחשי הלב"
היום שיתפתי את תחושותי, במפגש נטוורקינג איכותי
@בוקר בחברת נשים נודדות
שיקף מסע לגילוי עצמי, שבסופו מצאתי את מה שנכון לי....!!!
זוהרה מרפא ומלווה זוגית "בשיטת אומנות ההקשבה
לרחשי הלב".
*תהליך מקוצר.
*לא חובה להגיע יחד,
#זוגיות
חרדה...!
19/11/2019
החודש מציינים..."לא לאלימות"
כתבת תחקיר ידיעות אחרונות, חושפת את הכשלים, במעון לנשים מוכות, על זה נאמר.
"מין הפח אל הפחת"
אני תמיד אומרת "רק מי שעברה התעללות, נפשית גופנית מינית, מילולית כלכלית".
יכולה להבין לנפש המדממת, של אישה, לתת מזור מגן הכלה, לגוף לנשמה, מלכתחילה מבקשת לשקם אמון, להאמין שבעולם הזה...לא כולם מתעללים...!
להישען על סביבה תומכת, אנשי מקצוע מיומנים....!
לא לשתוק לדבר, לספר, לפרסם
ולשתף.
זמן טוב להשמיע קול, למגר מהשורש "מכת מדינה".
לעצור את הנגע, לדור העכשווי ולדור הבא.
לינק לכתבה ב.ynit
https://m.ynet.co.il/Articles/5628112
01/11/2019
מחיר השתיקה כבד מידי
22/10/2019
איך את מדייקת אותך?
את לא יודעת מה באמת את רוצה??
אל תתייאשי, אל תשפטי ובטח אל תאשימי את עצמך...
למה???
מכיוון שזו בידיוק הדרך הנכונה הבטוחה, לעצב את דרכך ואת אישיותך.
את זקוקה לדיוק ?
מתפספס לך שוב ושוב...
אל תשפטי את עצמך.
תלחמי עם התחושות השליליות המציפות אותך.
אלה שמחלישות אותך, אל תסכימו להכנע, גם כשהסביבה מנסים לפצות אותך.
משכנעים להרדים את האישה המפוכחת העוצמתית, אמיתית בנשמתך. אל תכנעי לתכתיבים.
שחקי את המשחק שלך את זה "שמצפים" ממך לשחק.
את יכולה להוסיף מסכה, זו שתגן עליך מזוללי האנרגיות
את לא מתרוקנת.
הלב שלך פועם הקשיבי לרחשי הלב, את רוצה לפרוץ להצליח, לממש את עצמך..!
יקירה יש לזה מחיר, את חייבת לשלם עבור הצורך, המולד שלך לגעת באמת,האמת שלך.
מכווננת להסיר מסכים.
את לא חייבת לברוח להסתתר בתוך עצמך.
את תמיד מקבלת עזרה.
את מקבלת הדרכה, ליווי תמקדי קבלי באהבה.
ובשלמות הלב ....!!
הלב המפמפם, פתחי תקשורת עם ליבך, כל התשובות לשאלות שלך, שמורים וממתינים רק לך.
פתחי את השער...
יש בך את העוצמה, לעבור דרך "שער הגאולה" המוציא אותך למסלול נקי ומדוייק.
תבחרי את רוצה להמשיך?
זוהרה ויולט אדרי
אומנית ההקשבה לרחשי הלב.
16/09/2019
להשמע לרחשי הלב
היא הייתה בת 39, נשואה פלוס שלושה, מעברו השני של הקו היא לוחשת... מיד התעשטתי ניסיתי לגלות, ממנה טיפת מידע
מצד אחד היא מוכשרת, מנגד היא מסוגרת, חסרת ביטחון מספרת היא ישנה במשך היום.
קשה לה לארגן את הילדים ליציאה לבית הספר.
היא מטופלת בכדורי הרגעה, רוב זמנה היא מודאגת, ומפוחדת במיוחד כלפי בעלה.
סגנון עבודתו, נעדר מהבית, היא תשושה. הקשבתי ומשהו בי התהפך. ספרי לי על בעלך לחשתי, שתיקה מעבר לקו..
היא מתנגדת לערב אותו בשיח טלפוני. הסברתי שמשהו חסר לי בפזל..היא נסגרה איבדה עיניין.
שבוע לאחר מכן, הסבירה שיש לה בעל מדהים אבא נפלא, עדין חבר לחיים. רחשי ליבי הגיבו באדישות...
הניסיון שלה ליפות ולהדר את חייה הזוגים קומם את ליבי הרגיש.
מה המחיר לסילוף סיפור "המציאות".
בנינו זה קורה לכולנו..!
לחצתי במקום שהדליק נורה אדומה בלב...
למזלי היא התמסרה..!
הנזק שאישה עושה לעצמה הוא בלתי הפיך, כשהיא מנסה להסתיר את "האמת" השוכנת בנפשה..דיכאון ייאוש טיפול תרופתי...הכחשה הרס עצמי..הם חלק מהתסמינים.
היא לא תפקדה.
החשד שבעלה זנח אותה ואת ילדיה לטובת אישה אחרת. לא בא בחשבון...
השוק היה עצום, בצער רב פגשה את האמת..
הבינה אין לאן לברוח...!!!!
לעמוד מול כאב "הבגידה".
א ב ל הפרידה, להתמודד עם ההשלכות להתמיד בתהליך...!
זו אומנות להקשיב לרחשי הלב ולפעול מיד...
רחשי ליבה הובילה אותה לריפוי, לעצמאות , ליציבות
נפרדה מהתלות בנטילת תרופות נוגדי דיכאון.
עברנו יחד תהליך מסור, לחזור לחיים.... לתפקד.... להפרד ..
היא החלה לחייך לצמוח ואפילו לשמוח...
האם בדקת איך את מבטלת את עצמך, למען כיסוי הכחשה,
מה רחשי ליבך מספרים?
כמה נשים וגברים לא נשמעים לרחשי הלב/לאינטואיציה.
אפילו לא בודקים אותה.
ממשיכים להאמין "הפגם" הוא בהם....לחיות "בשקר" לטשטש את הכוחות...היקר מכל לבגוד בלב, זה שמאותת, מזהיר, מחדד
אתם בונים איתו אמון במשך שנים...הקשיבו לו.
זוהרה אומנות ההקשבה לרחשי הלב...
ציור_כשהכעס מבקש לצאת..
20/08/2019
"לידתו של האני הגבוה"
"תחברי לאני שלך" . כמה פעמים אנחנו משקיעות..
כמה, משקל ומשמעות יש לקלישאה זו..??
במסעי הבנתי, "כיוון הרוח משתנה". הזכות ללידה ולחיבור מחדש, רצופה חוויות נפשיות עמוקות.
כשאני מנסה לפרוט ולאזן בניהם כאן ועכשיו אני חווה לעיתים תחושות לא מוכרות, מקיצות, ומבטאות תרדמה עתיקה, מבולבלת, נעזרת בכלים המוכרים לי.. דרך צבעים ומסרים...
ל י ד ה מ ח ד ש הגיע זמנה...!
מסע שנמשך 25 שנה ממשיך בנקודת זמן בשלה...!!
לידת הרוח, יצירה, של האני הגבוהה.....
הרמוניה מחברת, בין גוף נפש נשמה, הצבעים מבטאים תחושות ,עוצמות, השתלשלות
יילדית בתולית...!
הגנות התפרקו, נשארו מאחור.
מחסניות התרוקנו, נותרנו שניים אני ואתה .
מה אנחנו מבקשים?
אני מבקשת לידה קלה תיקון מואר, כנות נאמנות יושרה.
עשיה מסורה על פי הדרכתך .
והכי חשוב..תמיד תהייה איתי..בחושך...בחולי....בטוב וברע...בשמחה ובגדילה...
מבקשת התחלה חדשה
ואתה מה אתה מבקש?
ממתינה לכיוון....
"לידת האני הגבוה"
ציירה זוהרה ויולט אדרי
28/07/2019
חוסר אמון...!
היא מספרת שהיא לא מאמינה באף אחד..!!
היא יודעת "אף אחד" הוא לא זה שפגע בה כל כך...!
ניסיון הגיוני להניא אותה מתחושה זו...מקומם כל כך.
מנורה אדומה מהבהבת, עטתה עליה את מסכת "החן והיופי" מחייכת, היא חושדת, בכל מי שמנסה להחמיא לה...
למה????
כי למוח יש זכרון קדום, כך הוא הצליח "לשדל אותה" הוא נשבע הבטיח להגן, לשמור לחנון, היא חלק מגופו "צלע מצלעו".
אוףףףף זה כואב..!!
חופש הביטוי נשלל ממנה, היא קפואה..!
"איבדה שליטה על חייה" מישהו שם מניע את מסלולה....בדרכו...
הדרך שלה לא נחשבת...!!
איבדה אמון אפילו בעצמה, את היכולת להגיב, אולי אפילו, את הצורך לברוח...היא שם נכנעת "לאהבתה" זו מלטפת פצעים, מרגיעה, מנחמת, מקרבת..
ממלכדת אותה ....שוב...שוב ושוב...נאלמת...ראייתה מתושתשת היא לא רואה דרך מילוט...!
"חוזרת למלכודת דבש"
מי ילווה יאיר את דרכה?
זו יכולה להיות חברה, אחות, הבת שלך...אימא...זו יכולה להיות אני ואת...!
ואנחנו האם אנו רוצים/יכולים/מסוגלים
להושיט ✋ לעזרה??
היש סיכוי לרפא להחלים ליצור לטפח "בניית אמון מחדש"...
זוהרה ויולט אדרי
מרפא מלווה ומעצימה
מנחה מוסמכת-מייסדת:
תמונה שווה יותר מאלף מילים
השתתפתי בתיאטרון קהילתי, צילום המחשה מתוך מופע... ?
24/07/2019
להקשיב להתחבר להאמין...
את הציור הזה ציירתי, בתקופה סוערת בחיי, חסמים נופים גדרות, הרחיקו ממני את התקשורת , אפילו עם עצמי...
הצבעים נתנו ביטוי למצוקה ולשמחה העצורה.
זו אומנות היכולת לאמן את האומן /אדם לבטא את שיש בנפשו...
זו הדרך שלי....!!!
דרך סלולה מאתגרת, הובילה אותי לחוות...לחוש... לפתח רגישות מיוחדת... לרחשי הלב.
את השמחה אני פוגשת כאשר אני נותנת ביטוי לעולמי הפנימי.
ה.... 💓 ....מתמלא אהבה ומקרין לסביבה שמחה...אנרגיה חיובית הציור משקף את החוסן ומאשר להמשיך בדרך הנכונה...
ציור אינטואיטיבי..
ציירה זוהרה ויולט אדרי
23/07/2019
"אל תגידי לי זה לא יקרה"
יוצאים ממעגל האלימות
מיומנה של מטופלת...סיפור אמיתי..!
הסיפור הקלאסי של אישה, שחיה במעגל האלימות, משתקף בעוצמה מול כתיבה קולחת מצמררת...
פרופיל של אישה שלמדה, לחוות את הבדידות שנכפתה עליה מכורח מציאות חייה.
אל תגידו "לי זה לא יקרה"
היא מתביישת בטוחה שהיא "אשמה" במערבולת שקרים הכלואים בה...
אני קוראת את הכתובים מנסה לצלול בנבכי נשמתה..!
ויוצאת משם מיד, מבינה שאני חלק מהחברה, מעדיפה להתבונן מבחוץ....
נושמת נשימה עמוקה
זה כואב מידי...!
פותחת את חלון בעוצמה
מבטיחה לכם ולי...!!!
אני לא נוטשת....!
מבצעת את שליחותי ויעודי ...לעד..
מעל 20, שנות ניסיון בחברתכם כמרפא מלווה מעצימה רגשית/רוחנית...סיפורי האישי כפנס המאיר....את החושך
אתם בחברה טובה...!
מבטיחה לכתוב, לפרסם, להכניס ל"מודעות" חברתית, את העובר על רגשותיך, גופך נפשך, על השתיקה הנכפת עליך, על "החולשה" ממכרת, זו שמכניסה אתך למילכוד....!!
זו שזורקת אותך למעגל האלימות...שוב ושוב...ושוב
את לא אשמה...
אני הכי מבינה את רחשי ליבך..
"הייתי שם "...
זוהרה ויולט אדרי
19/07/2019
ק י נ א ה...
כל כך קשה לדבר על זה..!
עמוק עמוק בתוכה, היא נושאת את הרגש אפוף מכולם.
רגש נחיתות....!!
למראית עין היא תמיד הצליחה להסתיר,לקבור את התחושה,
חיוך שופע, עיניה נוצצות, היא מתוקתקת.
מתקשרת נפלא עם הסביבה.
היא מצליחה לצאת ממצבים מסובכים, אלה שהיא רקמה בעצמה.
מפזרת ביטחון עצמי מופרז עוצמה, כוח דעתנית, כזו שהגברים נמנעים להתקרב.
עמוק בפנים היא מכירה את תחושת הקנאה, בילדותה התעוררו בה תחושות אלה ..
הביאו אותה לכדי ריסוק... בצדק....
תמיד חשה, לא מקובלת אין לה מקום, דחויה מוזנחת, פחות מועדפת במעגל הראשוני.
האומנם??
כבוגרת היא מרחפת מעלה, מעלה....
מעגלי ההצלחה האירו לה פנים..
מחוסנת מוגנת מקבלת את עצמה.
תוקעת יתד להוויה, חובקת תחושה חדשה נקייה...נחת שמה..מצטרפת לפרויקט בו פירקה את חולשתה.
תזכירו על מה היא דיברה????
על קינאה היא דיברה..
את מי זה מעניין בכלל....? משוחררת מכל רבב....ממשיכה במסע משוחררת מדעות קדומות ...
האופק מפריח , קירבה קרוב מתמיד ....היא בשלה...
זוהרה ויולט אדרי
ניצול יחסי עובד מעביד.
מתוך מופע סיום...
אשת חיל מי ישמע??
כשאת עובדת עם בוס, שהוא בטוח שהוא אלוקים, מנסה לנצל אותך, להקטין, להשפיל....!!
את נפגעת נעלבת קופאת במקום....!!
זה הרגע שאת לא יכולה להגיב..את מרגישה "אשמה" ...מתביישת בעצמך ...אפילו לספר לסביבה את מפחדת...איך מתמודדים עם כל התחושות??
לרוב עוזבת את מקום העבודה מבלי לתת שום הסבר...
גבול הטראומה...מי ישמע??
זכיתי להשתתף בחוג תיאטרון קהילתי..הרמנו מופע הזדמנות לקלף, שכבות כאב בתהליך צמיחה . התיאטרון הוציא ממני יכולת לבתא את מה שלא הצלחתי אז...לפני הרבה שנים..
הקטע הזה על הבמה, פרץ כמו סופה. חשיפה...ריפוי....כלים..
??
07/07/2019
נ ט ו ש ה...!!!
היא כותבת לי שהיא עזבה שוב, היה לה טוב איתו. הם הגיעו לשיאים חדשים חוף מבטחים. נשבעו אמונים אהבתם הגדולה ממומשת...
היא עזבה שוב...!
נזכרתי במפגש הקודם לפני שנה, היא פתחה באותם מילים "עזבתי שוב" את מקום העבודה. "עזבתי שוב" את הזוגיות ההיא, הוא היה טוב אליה, מכיל מלטף, הצחיק אותה, העריך שיבח אהב אותה..
נזכרת... רואה אותה בדמיוני נודדת, עוזבת מאחור זכרונות.
על צווארה, שק כבד מלא כאב....!
יצאה לחפש מוצא.
לפתע מסך חייה נחשף...!
זיעה קרה כיסתה את לילה, דופק מהיר פמפם בעוצמה..
היא חרדה...!
זכרון ילדות מתגנב למיטתה, תחושת נטישה סוגרת אותה.
הילדה זו שננטשה מבקשת לברוח מזו התחושה..
האומנם??
אותך אפה זה תופס??
אישה מי נטש אותך??
את מי את נוטשת??
אותך ? ?
01/07/2019
דף לבן...!!!
היא חולמת על מרחב, כזה שיאפשר לה תנועה, היא חשה את אותו מעוף המחזר אחר תנועותיה. היא מבקשת לגעת בו אך היא נסוגה...פעם אחר פעם.
רחשי הגלים סחפו גם אותי...צללתי למים עמוקים, תכלת שמים משתנה... שקיפות מסנוורת...צוננת...שתיקה..
דרכי נשימה סוגרים עלי... ממתינה לבאות, לגאות, יכולה להכיל את אשר מבקשת לפרוץ?
תנועת השחפים חגים סביבנו כאילו שותפים לזו התחושה.
היא בטוחה שמשהו דפוק אצלה, מתביישת להחשף, אשמה זו מאיימת להכחיד ולהעלים אותה...
תנועת הרוח משתנה ואיתה הצללים. קולות מין העבר מורים לה...שתיקה...
איך תנפץ את מעגל האיום?
הפחד אוכל אותה.
מעיפה מבט ישיר, כזה סמכותי, בטוח חזק, לוחשת לה....
"כולנו שרוטים" אך אנושיים.
תעצמי עיניים אל תפחדי...
אני כאן איתך...
שומרת עליך...מדריכה אותך.
אמון נבנה, גשרים נבנים סיפורים נרקמים..את לא מרוכזת יותר בפחד..
מתחילה להנות,לספר , לשתף חוויות..
שכבות מתקלפות...
בואי יחד נכתוב את הסיפור שלנו מחדש..
דף לבן...
17/06/2019
אישה לאישה אישה...
אש בתוכי...!!!!
קבוצת ווצאפ סגורה...
תפס אותי הפוסט שהיא שיתפה כל כך הרבה רגש נשפך שם. חשפה בערגה מעודנת, תחושות מנועים...משיתוף....
נשאבתי לחלל מוכר...
את כותבת שאת מאוכזבת, את מציינת שאיבדת אמון, את מתרחקת מתפללת שהפעם שוב זה לא יקרה.
הוא לא יפגע בך..!!!!!
את עדין חשה את נשימותיו.
את מסניפה את הריח שלו.
את זוכרת את גופו המלטף.
את שומעת צלילים שאת אוהבת כל כך, הוא הבטיח לך, בביטחון של מלך. "הוא שלך לעד".
את בעננים "חלום שהתגשם" את בטוחה שלא יגמר..
את פתחת את ליבך, "רקמת אותו בחוט זהב". את הדקת את הפנינים לענק אחד גדול..
אש בלבך ...!
מה היה חסר שם??
את רוטנת...את אפילו לא מייללת...את שותקת ...!!
היד כותבת כואבת, הגוף מנותק.
את פצועה...!
אני פונה אליך !!!
אישה לאישה אישה...
זכרי את לא אשמה, זכרי את הרגע, את ההזדמנות,
זכרי רגשות מגיעים "בסלסלה של תמרים'. הם מתוקים.
זכרי הם מתרוקנים....!
זכרי לך יש את הכוח והיכולת למלא אותך מחדש,
איך את מתחזקת את עצמך?
איך את נישארת עם הזכרונות?
את זקוקה לעצמך !!!
את חזקה,קשוחה, את יודעת את הדרך, יש לך את הכלים לתעל את "האש הבוערת". את יוצרת את השביל..את אפילו מוסיפה עוד אדמה...
את מוסיפה זרעים חדשים... זרעי תשוקה...זורעים אותם בגאווה....!!
אל תשכחי להוסיף מים....צוננים...תתאמצי מעט גם שהאדמה חרוכה, תני לזה זמן.
יש לך יכולות עצומים לסנן ולעדכן מחדש את ליבך..
לעולם את תוותרי על רגשותיך גם כשהם מכאיבים.
שהרי "אין חזק יותר מלב שבור".
ואת יקירה...תרקמי שוב בחוט זהב, את יכולה להוסיף גם צבעים נוספים
ליבך יפעם יחייך אליך...
זכרי לעולם אל תאבדי את האמונה בך..אל תוותרי על ליבך
תמיד שם בשבילך.
השמעי לחוכמתו....!
זוהרה
מייסדת
13/06/2019
שקופים??
באמת אנחנו שקופים?
ישבתי הבוקר להתרווח עם כוס קפה, בקפה השכונתי.
כמוני ישבו זוג בשנות השישים. התבוננתי סביבי ניחוח הקפה, מביא עימו שיחה קולחת, ספק טעונה ספק ניחוחה.
מצפים ממני, כך היא משתפת...!!
להיות שקופה!!!
לא יכולתי שלא להקשיב לסערה המתחוללת בנפשה.
לגימה מהקפה ביס מהמאפה.
המקום רועש אך שקט.
אני חשה בחדר טיפולים, מזדהה עם האישה המבקשת לצלול לעולמה.
להיות איתה בקשב ולשחרר לעזאזל את הניסיון להזכיר לה כמה "רע" לבטא את כעסה.
איך לא מתאים לשתף רגשות "שליליות" על הבוקר..!
איך שבוער לה, ברגעים אלה. על כוס קפה, לשחרר את האצבע המפחידה את "האיום" המוכר לה כל כך...
את הקול העמום זה שאומר
"את מושכת אליך את כוחות הרשע"..."תדכאי את הכעס"...
סיטואציה נקלעתי לתוכה, ניסיתי להנתק כוס קפה, אני כל כך מבינה אותך אישה.
את אכן שקופה....!!
מקשיבה לתגובות "החביבות" של בן זוגה "מרגיעות" "מעודנות"
שוב פספוס כל כך "קשה להכיל"
אותך....שוב מים צוננים...
"השתיקו" את הסערה שבתוכך.
נכון...!!
מתוך כוונה טובה, חביבה, את הולכת עם זה...
ואני מתבוננת בך עד שאת נעלמת...
מבקשת שתדעי הכי לגיטימי להביע את כעסייך, גם כשאת עוברת את "הגבולות של עצמך"
את בשליטה עצמית...
נכון שאת זקוקה למשהו שלא ישפוט אותך, שלא יעצים בך את הפחדים הכי סמויים...משהו שיצעד איתך גם בחושך...משהו לסמוך עליו...
אני פונה אליך...צרי קשר איתי.
31/05/2019
מגוון מיצירותי, בכנס בוגרים...בית ספר קנדי עמיתים עכו....סיימת לפני 52 שנים את לימודי.
מרגש
#כנסבוגרםביתספרקנדיעכו
28/05/2019
את ב ס ט ר ס מהגוף שלך במתח???
זה אומר שאת אנושית.....!!
גם כשאת לא חשה סטרס וקשה לך לזהות, לגוף יש שפה משלו..
לגוף יש דרכים שונות להתמודד.
איך מזהים?איך איך מובילים את היחסים הקרובים בין גוף לנפש ליצירה והרמונייה??
את בריאה בראש ובראשונה...!!
נתיב חייך מבקש הדרכה צמיחה . מבקש לנתב את תחושת הסטרס לעשייה מימוש.
איך עושים את זה??
בקרוב מפגש חוויתי _ מגביר את המודעות הסמויה הגלויה, משמעותית על הבריאות, הסממנים המשפיעים על
גוף נפש.
במסגרת.
...
עם זוהרה ויולט אדרי
מנחה מוסמכת/ מאמנת הקשבה לרחשי ה 💓
27/05/2019
דופק מהיר חולשה, מרוקנת אנרגטית.
משהו אוכל אותה מבפנים. לובשת חולצה צהובה תכשיט ורוד נגיעות טורקיז תואם.
עיניים בורקות
שתיקה....!!
השתיקה שאני מכירה היטב, ללא מילים, ללא צלילים. פותחת ערוץ לדיאלוג עם עצמי..
מה עובר עליך ילדה/אישה...
מבינה את המקום הפגוע זה שהביא אותך אלי.
את מביטה בי, "מה אומרות עינייך" ??
את נבוכה מתביישת, מסתגרת יותר ויותר
את מאשרת לי כניסה אל עולמך, רחשי ליבך, ללא מילים ...בזהירות מחייכת אליך מחזירה לך מבט מלא עוצמה וביטחון...
ללא מילים ,אומנות ההקשבה, שכבה ראשונה מתפזרת. קצב ליבך נח את בטוחה, "אין משהו שעברת שאני לא הרגשתי"....!
נימי ליבי איתך,ללא מילים, מגוון תחושות זורמות צובעות את פניך אדמדם, החיוורון חלף, את לא אשמה...!!!
מחוייכת מוזמנת לספר את סיפור חייך.
זוהרה ויולט אדרי
23/05/2019
ביטוי שיחרור דרך מחול/תנועה כלי נוסף שאני מוסיפה, במסגרת פרויקט מקיפאון ליצירה
פרוייקט נשים בקהילה חוויה מרגשת במיוחד.
היום בכנס בינלאומי לתיאטרון חוויתי בקהילה.
זוהרה ויולט אדרי מנחה מוסמכת,
Videos (show all)
