יש שלושה דברים שאני רוצה שתדעו עליי:
בתור סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם ומאמן כדורסל באפולו אמסטרדם (2018/19), יצא לי להכיר ולחוות את העיר כמקומי אמיתי. יצא לי לראות מקרוב את המציאות ההולנדית, בזירה האקדמית והספורטיבית, מחברים הולנדיים מקומיים שמקיפים אותי וגם מתוך העיניים של הסטונדנטים הבין לאומיים.
הכל התחיל כשהחבר הכי טוב שלי מהצבא (ואחת הסיבות שעברתי לעיר), גיא קוטנר, לקח אותי לסיבוב על הסירה שלו והכיר לי את העיר ואת חבריו ההולנדיים. התאהבתי ברגע. קודם כל, אין עיר יפה מאמסטרדם. והיא הכי יפה מהמים. כשמפליגים בתעלות ניתן לראות את הבניינים היפהפיים של העיר - אלו הצבעוניים, שנוטים קצת קדימה ונופלים ימינה או שמאלה, עם החלונות הגדולים שאפשר לראות את כל מה שקורה בפנים - משני צדדי הקנאל. ממש כמו בתמונה יפהפייה.
והאנשים. אנשים מגיעים מכל העולם לאמסטרדם כדי לעשות חיים. היא ממש התל אביב של אירופה. האווירה כאן בעיר היא של חופש וכיף, אנשים חברותיים ונעימים, גם אלו שעובדים עד השעות הקטנות בעבודות לא פשוטות. גם אלו, תמיד נחמדים, תמיד עם חיוך.
ואז יצא לי לטעום את האוכל - לא את האוכל ההולנדי המסורתי, הצ‘יפס, המטוגנים וירקות השורש - אלא את האוכל האמיתי שהביאו ההולנדים מהקלונליות שלהם ברחבי העולם. את האוכל האינדונזי, הסורינאמי, את ההשפעות של המטבחים הללו על המטבח המקומי. ידעתם שההולנדים לוקחים הביתה אוכל אינדונזי מוכן כמו שאנחנו לוקחים קוסקוס בשישי?
אין על העיר הזאת.
2. אני רוצה שתהנו מהעיר הזאת כמו שאני נהנה ממנה.
אני יודע איך זה להגיע לעיר חדשה ולא לדעת מה יש לעשות בה. אני יודע איך זה להגיע למקום שכולם מתלהבים ממנו ולא להבין מה הבאז, לא להבין מה אני מפספס.
מצד שני, אני גם יודע איך זה להגיע לעיר שמעולם לא הייתי בה ולהנות בטירוף, כמו מקומי, עם כל המקומות הסודיים שרק המקומיים מכירים, כל המסעדות הקטנות שלא היה לי מושג שיכולות להיות כל כך טעימות, כל המסיבות המגניבות שלא ידעתי שקיימות.
יודעים מה ההבדל בין שני המצבים?
מישהו שיודע. מישהו שמכיר.
וזאת המטרה שלי - שכל אחד שמגיע לעיר יהנה מעיר כמו שאני נהנה ממנה. כאילו זה היה חבר/ה קרוב/ה או משפחה מהארץ שהגיעו לביקור. העיר הזאת כל כך כיפית ויש בה כל כך הרבה מה לעשות, כל מה שצריך לעשות זה לגור כאן ולהכיר את כל הגומות הקטנות וכל האירועים הנחשבים, או יותר קל - כל מה שצריך זה רק לשאול מישהו שמכיר. והמישהו הזה הוא אני.
3. אני לא עובד לבד.
בתור סטודנט שאוהב את העיר ורוצה שהישראלים יהנו ממנה כפי שאני נהנה, חשבתי על איך אוכל לעשות את זה בצורה הכי טובה והחלטתי להתחיל לעשות סיורים באמסטרדם. בעברי הייתי מדריך סיורים במדריד ובטולדו, ונהנתי מהעבודה שם מאוד. אך מתוך הנסיון ידעתי שכדי להיות מדריך טוב צריך צוות תמיכה שלם.
ככה חברתי לגיא וחברת We are Amsterdam והקמתי את מחלקת הסיורים שלה. התחלתי עם סיור שבועי לזאנסה סכאנס וכפרי הדייגים, והיום יש לנו סיורים כמעט בכל יום, לזאנסה סכאנס, לחיטהורן, וגם בתוך העיר, סיורי הליכה וסיורי אוכל.
במהלך העבודה שלי אספתי סביבי צוות מאוד מוכשר של חבר‘ה צעירים וערכיים. כולנו מתחת לגיל 30, עובדים ביחד עם המון הנאה וניצוץ בעיניים תחת אותה משימה - להראות למבקרים שלנו את העיר בצורה הטובה ביותר.
עקב כך, אנחנו עובדים עם הטובים ביותר. אם זה הנהגים וספקי המיניבוסים שלנו, אם אלו מפעלי הגבינות ומכיני כפכפי העץ המסורתיות, אם אלו הסקיפרים של הסירות בחיטהורן. בכל מקום שאנחנו עוברים בו אנחנו עובדים רק עם הטובים ביותר, אנשים שהשירות והערכים אצלהם הם הרבה לפני הכסף, כי בסופו של דבר, וזה גם היופי של אמסטרדם, כולנו כאן מאותה סיבה. כולנו כאן כדי לעשות גוד טיימס.