ליטל בן אור - מטפלת זוגית, משפחתית ואישית

מצרפת כאן קישור לספר לילדים שהוציאה עו״ס לילך קיפניס ז״ל.

בנה פירסם את ההודעה הזו לפני שידע כי נרצחה.

אמא שלי לילך קיפניס אשר כרגע נמצאת בשבי, היא עובדת סוציאלית ששנים רבות מטפלת בילדים בעוטף בהתמודדות עם טראומה. לפני שנתיים וחצי היא הוציאה ספר ילדים ודאגה להדפיס ולחלק עותקים שלו בעוטף ללא שום מטרות במטרה לקדם את הנושא ושיגיע לילדים שמתמודדים עם הפחד והטראומה הזו.

דוקא בימים אלה אני חושב על הספר הזה שיכול לעזור ויודע שאמא שלי בטוח רוצה שאפיץ אותו עכשיו. גם אני בתור ילד שגדל בעוטף ועוד לפני הימים הנוראיים שעוברים עלינו עכשיו קופץ מכל רעש של אופנוע או מדלת נטרקת. אני מקווה להגיע לכמה שיותר הורים שיכולים להשתמש בספר הזה ולהקריא לילדיהם ואולי למצוא קצת נחמה.

מצרף קישור לגרסה דיגיטלית של הספר, מבקש שתפיצו הלאה ♡

שירת הטריגר מאוייר שירת הטריגר מאוייר

יצא לי במקרה לשמוע שיר ותיק שלא שמעתי כבר למעלה מעשרים שנה.
כמה שהוא רלוונטי וחשוב לשמוע אותו במיוחד עכשיו:

ארץ נהדרת/ אילנית

יש פה ארץ נהדרת וכדאי בה לחיות
אם יודעים לראות הכל בעיניים אחרות
יש פה ארץ נהדרת

אם יודעים לצחוק אחרי שבולעים את הדמעה
אם לומדים להתחמם מחומה של הבטחה
יש פה ארץ נהדרת

אז בוא ניקח נשימה
ונשבור את הקיר
הימים בהירים והלילה צעיר
אין ממה לפחד ומותר גם לשיר
המחר מתקרב והדופק מהיר

יש פה ארץ נהדרת ולמרות החדשות
הכל בה יסתדר, קצת יותר או קצת פחות
יש פה ארץ נהדרת

אם נראה את הזריחה רחוקים ממקלטים
אם נפסיק להיצמד בכל שעה למקלטים
יש פה ארץ נהדרת

אז בוא ניקח נשימה...

יש פה ארץ נהדרת להתחיל מהתחלה
ואנחנו עוד בדרך והדרך לא קלה
יש פה ארץ נהדרת

אם נאהב להתאהב, אם נזכור את התקוות
אם נלמד להתרגש ונתחיל סוף סוף לחיות
אז יש פה ארץ נהדרת

אז בוא ניקח נשימה...

חפשו אותו ביוטיוב ותהנו לקחת נשימה 🙏🫶💞

כתבה מהסופ״ש האחרון שמסכמת כמה זה חשוב לבדוק לאיזה מטפלים מגיעים, האם הם עברו הכשרה טיפולית ומאיזה סוג.
אחרי שצולחים ועוברים את הדרך שבה אני מכירה או מסכימה עם זה שאני או אנחנו צריכים להגיע לטיפול, חשוב להקדיש רגע ולבחון את ההכשרה של המטפל.ת אליהם מגיעים.
שתהיה בחירה טובה🙏

Pleasure is not nice to have, it's must to have!

המלצה חמה לראות את הסדרה "עקרונות העונג" בנטפליקס.
רק לפני שבוע העברתי הרצאה לקולגות שלי בנושא טיפול מיני והנה הסדרה הזו ממש מתלבשת כמו כפפה על ההרצאה.

הסדרה עוסקת ביכולת ובזכות לעונג, הנאה מינית בעיקר של נשים. מזה שנים רבות ועד היום חלקנו עדיין מקבלות מסרים סביבתיים, חברתיים תרבותיים לאיסור להנאה ממין, מיניות. הסדרה מרחיבה על הדרך בה אנו נוגעות בגוף שלנו, הקשר לבושה, מבוכה, על התפקידים של המח וההורמונים בחשק המיני ובהמשך גם על המורכבות שיש במפגש מיני.
כדי שמפגש מיני יהיה מוצלח, כדאי שכל אחד מהצדדים יגיע אליו כמה שיותר שלם, מודע ומכיר את המיניות שלו ובהחלט גם את של האחר.

בטיפולים אני פוגשת בכל כך הרבה קשיים מיניים, אישיים וזוגיים שהרבה פעמים פשוט מתחילים מהמסרים מהבית, שאם נהיה מודעים להם נוכל גם להתחיל לעבוד עליהם גם למען עצמנו ולמען ילדנו.
המסרים הללו מלווים אותנו שנים, הרבה פעמים גורמים לנו לחוות כאב, או מונעים מאיתנו לחוות עונג ולעיתים ממתינים שם עד לרגע שרוצים זוגיות, מונעים ומקשים על הרצון והיכולת להיות בזוגיות ובכלל בקשר עם עצמי או עם האחר.

בקיצור- לכו לראות 💜

מחדשת את התו שלי של מטפלת זוגית אישית ומשפחתית מוסמכת.
זהו תהליך משמעותי וחשוב שהשקעתי בו רבות.
חשוב כשבוחרים ללכת לטיפול לבדוק היטב את התהליך ההכשרה שלו.ה כמטפל.ת

Careful what you wish for, you just might get it.
במקום שיש משאלה יש אימה.

הרבה פעמים אנשים מגיעים לטיפול מתוך משאלות וציפיות לעשות שינוי בחיים שלהם, לצמוח למקומות נחשקים וטובים יותר ואז יחד איתם מגיעים הפחדים, החששות והחרדות..
זה אולי נשמע בתחילה אבסורד, הרי בדיוק מה שרציתי נמצא פה מולי, או עומד להתממש, אז למה דווקא עכשיו כל כך קשה לי??

כמה שאני רוצה משהו- ככה אני גם מפחד.ת להשיג אותו.

מה יקרה שיהיה לי בן זוג ראוי, שיאהב אותי, מה יקרה שאאפשר לעצמי להיפתח, לגלות, לראות. מה יקרה שאני אעבוד במה שאני אוהבת, שאני אגיד מה שאני חושבת, שארשה לעצמי להיות מי שאני, שאגיד שאני יכולה..

יש לנו הרבה פחדים שעולים לנו שאנחנו בדרך להשגת המטרות שלנו, איתם מגיעים אתגרים לא פשוטים.
התקווה היא שנוכל לשהות יחד בחרדה ובאימה ולקוות שנוכל לשרוד אותה, לצלוח ולהמשיך

‎ליטל בן אור - מטפלת זוגית, משפחתית ואישית‎ updated their business hours.

אבי היקר והחכם ז"ל נהג לומר לי ש"המלחמות הגדולות ביותר מתחוללות בראשנו.."
אני לא יודעת את מי הוא ציטט אבל זה אחד המשפטים הנכונים והחכמים ששמעתי.

הרבה פעמים אנחנו מפרשים את האחר, את העולם, אחרת ממה שהייתה הכוונה של הצד השני.
לא אחת אנחנו שוקעים לתוך סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על החבר, האישה, הילד.ה, על המוכר בחנות, הנהג, על האיש שחלף על פנינו וממלאים ראשנו בסיפורים.
מצטרפים לכך כל ה"סיפורים" שיש לנו על עצמנו, האם אנחנו מספיק יפים, חכמים, מושכים, האם אנחנו בני זוג ראויים, ילדים "טובים" להורינו ועוד ועוד..

מכירים את זה שנותנים לכם מחמאה, אבל אתם לא מצליחים להזדהות איתה, לקבל אותה שהיא ממש תכנס אליכם פנימה? או את זה שמישהו עושה לכם פרצוף ואתם כבר בטוחים במה שהוא חושבת עליכם? או למשל שאתם בטוחים שלא תצליחו בלימודים ובסוף אתם מקבלים ציונים טובים.. ששוב לא הצלחתם להבין אחד את השני?

הסיפורים הללו הם למעשה הנרטיב שלכל אחד ואחת יש בתוך עצמו.ה.
ככל שאנחנו מודעים ונמצאים בקשר עם המחשבות והרגשות שלנו, כך אנחנו יכולים לעשות בדיקה עד כמה הנרטיבים הללו נכונים לי ושאני רוצה להמשיך להחזיק בהם.

הרבה מהנרטיבים הללו מביאים אותנו לעימותים עם עצמנו כתוצאה מכך גם עם אחרים, גורמים לנו לחששות, חרדות, פחדים, לירידה במצב הרוח, ירידה בערך העצמי בביטחון העצמי ודימוי העצמי.
אז מה הסיפור שלכם..? האם אתם בשלום בתוך עצמכם?

"מה אמרת..?"

משהו מאוד בסיסי בתקשורת שלנו זה שאנחנו כל הזמן משלימים אחד את השני. עוד לפני שהצד השני מסיים, לפעמים כאשר האדם מתחיל לדבר, אנחנו כבר "יודעים" מה הוא הולך להגיד.
התופעה הזו של "השלמת החסר.." היא טבעית מאוד ובאופן אוטומטי אנחנו עושים את פעולת ההשלמה הזו בכל רגע נתון. המח שלנו בכל רגע נתון מפרש לנו את כל המידע שנקלט דרך החושים שלנו ומכניס אותם לסכמות, תבניות, קטגוריות ועוד... ובכך מקל עלינו לפרש את העולם בהרף עין. לדוגמא, ברגע שאנחנו רואים מישהו, במספר שניות אנחנו כבר מקטלגים אותו במח שלנו, האם הוא יפה, חכם, מושך ועוד ועוד..

המנגנון הזה הוא למעשה נועד לסייע לנו, אך כשאנו רוצים לנהל שיח פתוח אחד עם השני, המנגנון היעיל והמעולה הזה- הורס לנו.
בזמן שאנחנו מנהלים שיחה, במקום להקשיב, לגלות סקרנות, עניין בתוכן שהבן זוג אומר לנו, אנחנו כבר משלימים אותו בראשנו וכבר מכינים "טיעונים נגד", חלק מהמקרים אנחנו עסוקים במה אנחנו רוצים להגיד וכבר מתקשים להיות קשובים למסר של האחר.

כך או כך, אנחנו מפספסים אחד את השני וזה ממש חבל. חלק מהשיחות מסתיימות בתסכול של אחד או של שני בני הזוג, חלק מסתיימות בכעס, חילופי האשמות והעלאת טונים וחלק מהשיחות מפסיקות בכלל להתקיים, כי אין בכלל הקשבה.. אז בשביל מה לדבר...?

בטיפול בין היתר, אנחנו לומדים איך להתחיל להקשיב אחד לשני.
הקשבה פעילה היא דבר שניתן ללמוד אותו וליישם אותו במערכות יחסים שונות, בזוגיות ובעולם בכלל. הרבה פעמים כתוצאה מכך החיים שלנו נצבעים בצבעים נוספים והתחושה שלי אל מול העולם משתפרת וישנה עלייה משמעותית בשביעות הרצון ובאיכות החיים.

אני שיחררתי חלק מהמפתחות שלי, מה איתכם?

כשיצאתי לעצמאות החלטתי לשחרר חלק מהמפתחות שהחזקתי בחיי.
מגיע שלב בחיים שמפתחות רבים מידי מעמיסים עלינו, מעייפים אותנו וכבר במקום להניע, ליצור מוטיבציה, הצלחה ויכולת לשינוי, הם עושים את ההיפך- הם מקשים, מכבידים וגורמים לנו לחיות במצב הישרדותי של כיבוי שריפות ולהיות פחות ממוקדים במטרות שלנו או במה שאנחנו רוצים או במה שעושה לנו טוב.
הרבה פעמים אני שומעת זוגות שאומרים לי שאין להם זמן איכות יחד, כי אין להם זמן, שהם לא יושבים ומשוחחים ושותים קפה יחד, כי אין להם זמן. הורים שאומרים שאין להם זמן לשחק עם הילדים שלהם, שאין להם זמן להיות איתם, או לבלות איתם זמן איכות של "אחד על אחד" ועוד משפטים רבים.

אז איפה הזמן שלך מתבזבז? על מי, על מה, איפה, מתי ולמה אנחנו משקיעים את הזמן שלנו איפה שאנחנו משקיעים אותו.
לפעמים נראה ומרגיש שאנחנו במרוץ להשיג עוד ועוד סוגי "מפתחות" שבדרך באים על חשבון דברים שמשמעותיים לנו לא לפחות.
כדאי וחשוב מפעם לפעם שנבדוק את סדרי העדיפויות שלנו, בחלוקת הזמנים שלנו לעצמנו, עם בן.ת הזוג, עבודה, משפחה הנאה ונזכור להקדיש זמן לנשום לרווחה 😊

** בתמונה המפתחות הקונקרטיים שהחזקתי והכבידו עליי מאוד ובחרתי לשחרר את חלקם.

הרבה פעמים בחיים אנחנו עובדים על "להפוך את חוסר היכולת הלא מודעת לחוסר יכולת מודעת"
"unconscious incompetence to conscious incompetence"
זה אולי בהתחלה נשמע מבאס.. אבל ממש לא!

אחת ההתחלות המשמעותיות שכמעט כל אחד מאיתנו עובר בחיים ובטיפול בפרט זה להכיר בחוסר המסוגלות שלו.ה.
בטיפול- היכולת לראות ולהכיר בחלקים לא "מושלמים" בעצמנו, בחוסר מסוגלות מסוים, בקושי מסוים, מאפשר לנו להתחיל לעשות שינוי ותזוזה מהמקום של חוסר המסוגלות ואולי אף בהמשך להפוך אותו למסוגלות.
גם אם לא הצלחנו להפוך את חוסר המסוגלות למשהו שהוא במסוגלות שלנו בבעלותנו, עצם זה שהצלחנו להביא את הקושי למודעות שלנו זה משמעותי ביותר ובפני עצמו עשוי לתרום לשינוי.

הרבה פעמים בזוגיות אנחנו רוצים תקשורת טובה, בונה ומפתחת ועם זאת לא מצליחים. לא מעט עולה כי הקושי בתקשורת יעילה מתחבר בין היתר לזה שאני לא ברור.ה לעצמי, שיש לי קושי בלהבין ולתקשר עם עצמי. ברגע שניתן לסמן ולהבין את הקשיים הלא מודעים ולהעביר אותם למודעות שלנו, אנחנו יכולים לבחור לעשות עם זה משהו וגם אם לא הערות לכך תיצור הבדל.

אף אחד מאיתנו אינו מושלם, כולנו מתמודדים עם קשיים. כשאנחנו מתחילים להכיר בהם ולהעביר אותם למודע, יכול להתחיל תהליך מופלא.

ליטל בן אור M.S.W, מטפלת זוגית, אישית ומשפחתית, הדרכת הורים. פ"ת

איזו דלת קסמים היית רוצה לפתוח?

אני מטפלת בהורים בשלבי פרידה שונים. במסגרת התהליך, אני נפגשת גם עם הילדים וחלק מהנושאים שאני מדברת איתם זה על קסמים ומשאלות: אם הייתי קוסמת שנותנת לכם להביע משאלה, מה היתה משאלתכם?
רבים מהם עונים שהם רוצים את אמא ואבא שלהם יחד, שיפסיקו לריב, שלא יצעקו ושיהיה להם זמן שבו יוכלו לבלות איתם.
גם אנו המבוגרים חושבים ומרגישים את הפנטזיה, המשאלה של מה אנחנו רוצים: אם זה להרגיש טוב יותר, להיות מרוצים מהזוגיות שלנו, מהחברויות והמשפחה שלנו, מהאינטימיות ביננו ומההורות שלנו. רוצים להרגיש מאושרים ונאהבים.

באמצעות המפתחות, נפתחות לנו בכל יום דלתות, גם ברמה הפיזית וגם ברמה הרוחנית.
ואני שואלת, איזו דלת היית רוצה לפתוח, לאן היית רוצה להיכנס, מה היית רוצה שיחכה לך שם בפנים כשתפתחי אותה.

אם הייתי נותנת לך מפתח, לאיזו דלת קסמים היית בוחרת להיכנס?

מאז שיצאתי לעצמאות, עסקתי בסוגי מפתחות רבים.
אני מתחילה היום בסדרה של פוסטים בעניין מפתחות שונים בחיי שלי ובחיי כולנו.
והיום - המפתח אל הלב

מפתח-הלב הוא אחד המפתחות היקרים ביותר שלנו.
יש כל כך הרבה מפתחות בעולם, אך יש מפתח אחד, שדווקא אותו, אנו מתקשים מאוד לתת לבן/בת הזוג, גם בחיים וגם בטיפול - המפתח ללב.
לא פשוט להיפתח, להיחשף ולהיות באינטימיות עם האחר. לחשוב שאני עשוי/ה להיפגע, לחשוף את הבטן "הרכה", שוב להתאכזב, שיכאיבו לי ושאולי אף יעזבו אותי.
מצד שני, כשלא פותחים ונפתחים, כך גם יורד הסיכוי למפגש אמיתי של הלבבות.

ומה איתכם? האם אתם מוכנים להציץ ואולי אף להסתכל על הדברים שמקשים עליכם לפתוח את הלב?