פרופ' דן הרשקו- כירורגית שד

חודש המודעות לסרטן השד מסתיים היום, אבל מן הסתם, היא עלולה לקרות לכל אורך השנה ועל כן יש לשמר את התודעה. סרטן השד הינו הסרטן השכיח בנשים ומהווה כשליש מכל מקרי הסרטן בנשים. בארץ מאובחנות כל שנה כ6000 נשים חדשות עם סרטן שד (מקום 26 בעולם), ובעולם כולו למעלה מ2,3000,000 מאובחנות חדשות. שכך, סרטן זה הינו עדיין הסיבה השכיחה ביותר לתמותה ממחלה ממארת בנשים. עם זאת, חשוב לציין כי ב25 השנים האחרונות
נמשכת בהתמדה מגמת הירידה בשעורי התמותה העומדים על 2% בשנה.
התוצאה היא שבישראל שיעורי ההשרדות ארוכי הטווח עומדים על 89%!

מודעות היא ללא ספק חשובה, ושכך יש להכיר בסימנים העלולים להחשיד להופעתה, ובכך שישנן דרכים טובות לאבחונה לפני שישנם סימנים. למטרה זו קיימת בישראל ובעולם תוכנית לאומית לבצוע בדיקות סקר.

בדיקות סקר מטרתן לאבחן את המחלה לפני שמופיעים סימנים קליניים. מאחר ו80% מהנשים שסובלות מסרטן שד הן מעל גיל 50, גיל זה נבחר כגיל התחלת בדיקות הסקר בנשים עם סיכון ממוצע. בנשים בסיכון מוגבר מומלץ להתחיל בבדיקות הסקר כבר בגיל 40. דרגת הסיכון של כל אישה מוערכת על פי שקלול של גורמי סיכון ובהם חולות (בעיקר בדרגה ראשונה) במשפחה עם סרטן שד או שחלות, ממצאים בשד בעבר, הקרנה לחזה, העדר הריונות ועוד גורמים נוספים.

הבדיקה הנבחרת לבדיקות הסקר הינה ממוגרפיה. נשים רבות מאמינות כי בדיקות כמו MRI או אולטרסאונד עדיפות, אך כל המחקרים הוכיחו שאין זה כך ברוב המוחלט של הנשים. כבר יותר מ50 שנה שידוע שבדיקות סקר מורידות את שיעורי התמותה ב
לפחות 30% בהשוואה לאלו שאינן עוברות באופן סדיר בדיקות אלו. גם בדיקות השוואה חדשות יותר שחזרו את הממצאים כאשר נמצא שאולטראסאונד אינו תחליף אך בהחלט מהווה תוסף חשוב בנשים שאצלן נשארות שאלות פתוחות בממוגרפיה.

בדיקה שגרתית אצל כירורג שד חשובה ומאפשרת בנוסף לבדיקה הידנית הערכה לגבי גורמי הסיכון והחלטה משותפת לגבי הצורך בבדיקות סקר. לאחר ביצוע הבדיקות מתקבל ציון המגדיר את הממצאים שהודגמו ולפי ממצאים אלה ניתן להעריך באם יש צורך בביופסיות או המשך מעקב שגרתי. בארץ החלה התוכנית הלאומית לסקר סרטן השד ב1995, וכיום, בזכותה יותר ויותר נשים מאובחנות כבר בשלב מוקדם. אם ב2005 שעור האבחון המוקדם היה 58% הרי שב2018 שעורים אלה עמדו כבר על 69%.

המסקנה הברורה העולה ממצאים אלה כי חשובה המודעות לבצע בהתמדה בדיקות סקר לפי ההמלצות הקיימות. אין צורך לבצע בדיקות באופן תכוף או מוגזם, ולא כל ממצא צריך לנתח. יש לעודד נשים סביבכן להתמיד בבדיקות כי הן בהחלט מצילות חיים.

ישנם כמובן גורמים נוספים ששיפרו את שיעורי ההבראה ובהן התקדמות משמעותית בטכניקות הניתוחיות, תרופות שונות המותאמות בהתאם לאופי הביולוגי של המחלה ושיטות קרינה חדישות. על אלה אדון בפוסט הבא

סרטן השד בצל הקורונה,

כבכל שנה, חודש אוקטובר מצוין כחודש המודעות לסרטן שד. גם השנה נעשים המשך המאמצים להגביר את המודעות של הציבור הרחב לחשיבות האדירה של התכנית לאיתור מוקדם של סרטן השד. השנה בצל מגפת הקורונה, פעילות זו צריכה להיות מוגברת שבעתיים לאור השפעתה השלילית של המגפה על ביצוע בדיקות השגרה, האבחון ואף הטיפול במחלה. עובדתית, מחקרים מרחבי העולם הראו ירידה של 50% - 30 בטיפול בסרטן שד בחודשים פברואר - מאי. בחודשים שלאחר מכן נצפתה עליה בשיעורים אלו אם כי פחות משמעותית מבעבר.

ירידה זו כמובן לא משקפת ירידה בתחלואה מסרטן השד אלא ביטוי ישיר של ירידה בפעילות השגרתית לאיתור ואבחון המחלה. המשמעות היא חמורה. האבחון בסוף יעשה אבל בשלבים מתקדמים יותר. אבחון מאוחר יגרום כמובן לירידה בסיכויי ההבראה במחלה לצד עליה בצורך בטיפולים אגרסיביים יותר.

הסיבות לירידה בביצוע הבדיקות מובנות. חלקן נובע מירידה מסוימת בפעילות מצד הממסד הרפואי, אך אותם מחקרים, כמו גם משיחות רבות עם מטופלות שמגיעות אלי למרפאה עולה כי הסיבה העיקרית נובעת מהמנעות של ציבור הנשים להבדק ולא חוסר היכולת לטפל. נשים רבות מעידות כי הן בחרו לדחות את המעקב השגרתי או שפשוט שכחו להבדק בגלל ההשפעה החזקה של מגפת הקורונה על שיבוש אורח החיים שהכירו. במיוחד הן מציינות את החרדות הבריאותיות והכלכליות, הדכאון והלחץ הנפשי בעקבות אובדן מקור הכנסה, הריחוק החברתי והמצאות הילדים בבית. כמו כן קיים החשש הממשי להדבק בזמן הבדיקה. לממסד הרפואי יש יד בכך כאשר בתחילת המגפה הומלץ לציבור לא לפנות למרכזים הרפואיים באם אין צורך דחוף, הצהרה שאמנם התהפכה אך השפעתה טרם חלפה.

מגמה דומה של חשש אף נראה בנשים שכן אובחנו בסרטן שד. חלקן הקטן חשש להנתח בשלבים הראשונים של המגפה ואף נמנע מטיפולים תרופתיים מצילי חיים מחשש בפגיעה במערכת החיסונית.

אך סרטן השד לא עוצר. את סרטן השד לא מעניין הקורונה.
הוא ממשיך בשלו, והוא ימשיך להכות באחת מכל שמונה נשים בישראל.

עם שמירה נאותה על כללי ההתמגנות ניתן לבצע את הבדיקות עם סיכון שאינו גדול ואף קטן מהליכה למכולת השכונתית. כמו כן, אין עדויות לעליה בתחלואה או בתמותה בנשים שמטופלות עקב סרטן השד.

שכך, אני מפציר בכן: לכו להבדק. עברו את הטיפולים הנדרשים. בידכן להציל את עצמכן. אין סיבה טובה להמנע מכך.

רק בריאות

סרטן שד: מיתוסים שצריך להעלים

לא אחת אני נתקל בדעות ואמונות תפלות לגבי גורמים שונים ומשונים המעלים כביכול את הסיכון לחלות בסרטן השד. חלק מאותם מיתוסים מגובה לעיתים ב״נתונים מדעיים״ באמצעי המדיה השונים, אך הקשר בין אותם נתונים למציאות היא מקרית לחלוטין. להלן מספר מיתוסים נפוצים והמידע המדעי לגביהם:

1. חזיות מעלות את הסיכון לחלות בסרטן שד. המיתוס החל להתפרסם אי שם בשנות התשעים עם יציאתו של הספר ״לבושה להרוג״. בספר נטען כי חזיות, ובמיוחד חזיות עם ברזל, גורמות ללכידת רעלים ממושכת בשדיים ובכך מעלות משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד. לפני כחמש שנים פורסם מחקר מדעי מקיף מארה״ב ששלל לחלוטין את המיתוס הזה והוא מצטרף למחקרים רבים אחרים ולהצהרות ארגונים רפואיים רבים בעולם השוללים מיתוס זה. חזיה אמנם יכולה להיות מעיקה ואף יקרה אך היא לא מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד.

2. שימוש בדאודורנט מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד. זהו מיתוס נפוץ מאד המגובה בתאוריות שונות ומשונות. הטענות הראשוניות היו שאחד החומרים המשמרים בדאודורנט, פברנים, הינו חומר מסרטן. לא רק שטענה זו נשללה, הרי שחומר זה לא קיים ברוב המוחלט של הדאודורנטים  המצויים כיום בשוק ולכן אינו רלוונטי. הטענה השניה מופנת כלפי האלומיניום הכלול בחלק מהדאודורנטים. כאן נטען שהאלומיניום חוסם את ניקוז בלוטות החלב והזעה בתת עור וכתוצאה מכך מתפתחת דלקת כרונית המשפעלת את בלוטות הלימפה. שפעול לאורך זמן מוביל לבסוף להתפתחות סרטן וזה מתנקז לשד. מעבר לכך שהתאוריה מסובכת ולא הגיונית, היא אינה מגובה בשום מחקר מדעי. ואפילו אם הייתה התאוריה נכונה הרי שהסרטן היה צריך להיות לימפומה (סרטן בלוטות הלימפה) ולא סרטן השד! יתרה מזאת, הניקוז הוא מהשד לבלוטות (לכן שכיח למצוא גרורות של סרטן שד בבלוטות הלימפה) ולא בכיוון ההפוך. ההמלצה שלא להשתמש בדאודורנט לפני ביצוע ממוגרפיה אינה קשורה בסיכון שבו אלא נובע מכך שהאלומוניום (המצוי על העור) יכול למסך ולהפריע בפענוח הבדיקה. לא יותר מזה. המסקנה: רצוי ואף מומלץ להשתמש בדאודורנט (ואצהיר שאין לי מניות באף אחת מהחברות המיצרות או משווקות תכשירים אלה...)

3. שתלי סיליקון מעלים את הסיכון לחלות בסרטן שד. האמונה הזו החלה לפרוח בשנות התשעים, וקיבלה תאוצה לאחר שנטען על קשר ברור בין השניים אצל השחקנית פארה פוסט. עקב הלחץ הגדול באותה תקופה והעדר נתונים ופיקוח הדוק באותן שנים, הFDA האמריקאי אכן אסר באותה תקופה על שימוש בשתלי סיליקון. עם זאת, בשנת ב2011 חזר בו ה FDA מן ההצהרה בעקבות מחקרים מדעיים שנאספו ושהוכיחו כי אין קשר בין שתלי הסיליקון והתפתחות סרטן שד או מחלות אוטואימוניות. השתלים הקיימים היום עומדים בתקנים מחמירים מאד והשפעתן נבדקת ברציפות. כן נכונה העובדה שיש לעיתים צורך בבדיקות הדמיה נוספות בגלל מיסוך חלק מהשד על ידי השתל, אך לא נמצאה כל הוכחה שעצם נוכחות השתלים פוגעת ביכולת אבחון מוקדם או גורמת לגילוי מאוחר של סרטן השד.


4. הסיכון לחלות בסרטן שד קטן יותר בנשים עם שדיים קטנים. סרטן השד מתפתח ב98% מהמקרים מצינוריות או אוניות החלב. המרכיב השונה בין שדים גדולים וקטנים הוא בכמות רקמת השומן ורקמת החיבור ולא בכמות דרכי החלב. שכך, הסיכוי לחלות דומה ללא קשר לגודל השד.

5. סוכר וסויה מעלים את הסיכון לסרטן שד ומעודדים התרבות תאים סרטניים. קיים באז גדול עכשיו על הסכנות התמונות בסוכר ובתזונה גליקמית בכלל. מבלי להיכנס להשפעה הכללית של תזונה זו, לא נמצא קשר ישיר בין סוכר לבין סרטן שד. הקשר היחידי יכול להיות עקיף מאחר והשמנה מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן שד בנשים בגיל הבלות. החשד כלפי סויה נובע מכך שהוא מכיל פיטואסטרוגנים. עם זאת, לא תועד קשר בין שימוש במוצרי סויה במינון יומי סביר ועליה בסרטן שד.

6. ביופסיות מחט מגוש בשד מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. עד לפני כשלושים שנה, ברור טיבו של גוש שנמצא נעשה על ידי כריתתו. גישה זו מדויקת אך כרוכה בכל הסיבוכים והתוצאים הפוטנציאלים של ניתוח כולל דימומים, זיהומים, צלקות ועיוות במראה השד. כעת אבחון טיב הגוש מבוצע על ידי דגימה באמצעות מחט תחת הכוונת ממוגרפיה או אולטראסאונד. הבדיקה מדויקת מאד עם שיעורי סיבוכים קטנים ביותר, ולכן זו השיטה המועדפת כיום. קיימים מספר מיתוסים לגבי הבדיקה. הראשון הוא שעצם הביופסיה יכולה לגרום בעתיד לסרטן שד. מחקרים שעקבו שנים רבות אחר אלפי נשים שעברו ביופסיות מחט לא אישרו את הטענה. חשש נוסף הוא שבביופסיה מגוש שפיר יכול להפוך אותו לממאיר. כשם שלא ניתן להפוך מלפפון לעגבנייה (גם אם ממש נשתדל), גוש שפיר אינו יכול להפוך לממאיר ועצם הביופסיה ממנו לא יכולה לגרום לשינוי זה. והאחרון, שביופסיה מגוש ממאיר יכול לגרום להתפשטותו בשד. השערה זו שהינה הגיונית באופן תאורטי נחקרה לעומק שנים רבות. תוצאות המחקרים דחו חד משמעית את הטענה. שכך, כאשר קיימת ההתויה לביצוע ביופסיה עקב חשד קליני או רנטגני אין לחשוש מבדיקה זו.

אכן סרטן השד הוא הסרטן השכיח בנשים בעולם המערבי. לאור הפחד הטבעי הנלווה לעובדה זו התפתחו מיתוסים שונים כפי שתוארו לעיל, אך אלה אינם משפיעים כאמור על הסיכוי לחלות ושכך אין מה לחשוש מהם. ישנם פעולות פשוטות שכן יש לעשות:
1. מודעות עצמית גבוהה. ישנם סימנים שיש לשים לב עליהם כמו גוש, הפרשה, שינוי במראה השד (נדון בפוסט קודם) ולפנות לרופא מומחה בתחום לבדיקה.
2. ביצוע בדיקות שגרתיות אצל כירורג מומחה בתחום הכוללות הערכת סיכון, בדיקה ידנית וביצוע ממוגרפיה בהתאם לרמת הסיכון.
3. פעילות ספורטיבית הוכחה כמורידה סיכון בהתפתחות סרטן שד.
4. תזונה נכונה ושמירה על משקל תקין. השמנת יתר, בייחוד בגיל הבלות מעלה את הסיכון לסרטן שד.

המון בריאות!

נשים רבות פונות אליי בשאלות על בדיקות הסקר לגילוי סרטן השד ובמיוחד על הממוגרפיה. שאלות כמו מתי מומלץ לבצע את הבדיקה? מה יעילות הבדיקה? והאם כמות הקרינה המצטברת היא מסוכנת?

אז הגיע הזמן לעשות קצת סדר בדברים:
כמות מחקרים עצומה שהתבצעה לאורך שנים רבות, הביאה למסקנה חדה וברורה:
בדיקת ממוגרפיה יעילה בזיהוי מוקדם של גידולים ממאירים בשד. 50% מהגידולים האלו- לא ניתנים למישוש.
לכן, בדיקת ממוגרפיה מורידה באופן משמעותי את שיעור התמותה מהמחלה.

1. אם את אישה עם סיפור משפחתי של סרטן השד בקרובה מדרגה ראשונה, או סרטן השחלות או ביופסיה עם ממצא המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד- מומלץ על ביצוע ממוגרפיה אחת לשנה מגיל 40 או 5 שנים לפני הגיל בו אובחן סרטן השד בקרובת משפחה מדרגה ראשונה.

2. יתר האוכלוסיה (נשים בעלות סיכון ממוצע)- לאור הממצאים, ארגוני בריאות בכל העולם ממליצים על ביצוע בדיקת ממוגרפיה. ועדיין, ישנן אי הסכמות מסוימות לגבי הגיל בו מומלץ להתחיל לבצע את הבדיקה ותכיפות הביצוע.
בארצות הברית למשל, ההנחיות הן להתחיל בדיקות ממוגרפיה בגיל 40 אחת לשנה, בעוד שבאנגליה ממליצים להתחיל מגיל 50 אחת לשלוש שנים.
בארץ ההנחיה היא אחת לשנתיים מגיל 50, ולאחרונה ניתנה הנחיה חדשה כי ניתן לשקול להתחיל מגיל 45 ואף לשקול אחת לשנה בהתאם לשיקול הדעת המשותף של האישה והכירורג.
חוסר ההסכמה בנוגע לשתי סוגיות אלו נובע ממספר סיבות. הראשונה, רוב המחקרים בוצעו בנשים בגיל 50 ומעלה מתוך ההנחה שמגיל זה שכיחות המחלה עולה. המחקרים בוצעו במרווחי זמן שונים ועל אף שנעשו מטה-אנליזות של המחקרים, קשה לקבל תשובה חד משמעית לגבי מרווחי הזמן הרצויים. הטענה העיקרית נגד ביצוע הבדיקות מגיל 40 היא שנדרשות בדיקות רבות מאד (כ2000) בכדי לאתר חולה אחת.
מאידך, במחקר שפורסם בשבדיה נמצא שבקרב נשים בין גיל 40-50, ממוגרפיה הורידה את שיעורי התמותה בכ28%. הנתונים נאספו ממיליון נשים אשר למחציתן הומלץ לעבור ממוגרפיה מגיל 40 ולשאר לא.
במרבית מדינות העולם ממליצים לערוך בדיקות אלה עד גיל 75. הנחיה זו הינה חלקית ביותר ותלויה בבריאותה הכללית של הנבדקת. שכך, מומלץ להמשיך בבדיקות הממוגרפיה בנשים מעל גיל זה באם הינן בריאות.
לגבי שאלת הקרינה, האם היא מסוכנת?
התשובה היא לא. כמות הקרינה המצטברת לאורך כל השנים קטנה מזו שנחשפים מבדיקת CT אחת. יתרה מזאת, הסיכון בגילוי מאוחר והטיפולים הנדרשים במצב זה חמורים בהרבה מהסכנה הפוטנציאלית הטמונה בקרינת הרנטגן.

ומה לגבי האפשרות של ביצוע אולטרסאונד במקום ממוגרפיה?
מחקרים רבים נגעו בשאלה הזו והמסקנה בכולם הייתה:
אולטראסאונד לא יכול להוות תחליף לממוגרפיה.
בממוגרפיה מודגמים ממצאים שלא ניתן לראותם באולטרסאונד, ובעיקר מדובר בממצאים מוקדמים וממצאים טרום סרטניים (הסתידויות עדינות). עם זאת, לאולטראסאונד תפקיד חשוב כבדיקה משלימה לבדיקות הסקר, בעיקר בנשים להן יש עדות לשדיים סמיכים בממוגרפיה או לצורך הערכת ממצאים לא ברורים בממוגרפיה.

ומה לגבי MRI?
נכון לעכשיו, בדיקה זו מומלצת כבדיקת סקר רק לנשים בסיכון גבוה מאד כמו נשים שנושאות את המוטציה לגן לBRCA. בנשים בסיכון ממוצע וגבוה נמצא כי השימוש בבדיקת MRI לא תורמת ואף מזיקה מאחר והיא גורמת לעד כדי פי שלושה יותר ביופסיות מיותרות.

לסיכום, ממוגרפיה הינה בדיקת סקר פשוטה ויעילה העשויה להציל חיים.
ישנן התוויות לשימוש בבדיקה ועם זאת כדאי ומומלץ לדון עם הכירורג המטפל לגבי גיל התחלת הסקר ותכיפות הבדיקות בהתאם לגורמי הסיכון ולהכיר את יתרונות הבדיקה וחסרונותיה.
אז לכו להיבדק, זה מציל חיים

‎פרופ' דן הרשקו- כירורגית שד‎ updated their phone number.

סרטן השד- 9 סימנים שמעידים על כך שכדאי ללכת להיבדק
מדי שנה, כ 5,000 נשים מאובחנות כחולות בסרטן השד בארץ. בזכות גילוי מוקדם ושיפור בדרכי הטיפול, רבות מחלימות מהמחלה ונושא זה הוכח מעל לכל ספק על ידי מחקים רבים בעולם. כדי לשפר את הגילוי המוקדם ישנן תוכניות לאומיות לבדיקות סקר על ידי ממוגרפיה עליהן אכתוב בפעם הבאה. עם זאת, ערנות של האישה עצמה יכולה לשפר את סיכוייה לאבחן סרטן שד על ידי גילוי ערנות למספר סימנים קליניים שכיחים העלולים להיות סימן ראשון למחלה.
להלן כמה מהסימנים שמחייבים הגעה לבדיקה אצל כירורג שד:
• גוש בשד- הסימן הנפוץ ביותר בגינו נשים מגיעות להיבדק הינו גוש בשד. חשוב לזכור שלא כל גוש הוא ממאיר. יחד עם זאת, כדאי ורצוי לגשת להיבדק מיד עם מישוש של גוש בשד או אם התגלה בבדיקת ממוגרפיה.
• הפרשות מהפטמה- הפרשות מהפטמה יכולות לנבוע מכל מיני סיבות, כגון זיהום באזור השדיים, תופעת לוואי מנטילת גלולות למניעת הריון, בעיות בבלוטת התריס, נשים מניקות ועוד. יחד עם זאת, לעיתים הפרשה עלולה להיות סימן אזהרה להתפתחות של גידול ממאיר בשד, ובמיוחד בעם מדובר בהפרשה דמית ספונטנית. מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא מומחה בכל מצב בו יש הפרשה חריגה מהפטמה.
• נפיחות בבלוטות הלימפה- במצבים בהם מחלת הסרטן נודדת אל מעבר לרקמת השד, היא עלולה להגיע אל בלוטות הלימפה באותו הצד של המחלה. חשוב לזכור שבלוטות לימפה נפוחות לא מעידות בהכרח על מחלה ממאירה. הנפיחות יכולה להיגרם גם מזיהום או מחלות אחרות שאינן ממאירות. יחד עם זאת, אם את מזהה נפיחות בבלוטות הלימפה באזור השד, כדאי ורצוי להגיע להיבדק על ידי כירורג שד.
• שינויים בצבע העור- אם את חשה שינוי בצבע העור והוא נראה אדום או פצוע, כדאי ללכת להיבדק. לעיתים, סימן זה יכול להעביד על סרטן שד דלקתי (סוג אגרסיבי במיוחד של סרטן השד). התופעה קורת כאשר תאים סרטניים גורמים להצטברות של תאי לימפה בשד אשר מובילים לעור גס ומחורץ (מכונה גם "עור קליפת תפוז"- היות שהגומות והקמטים הנוצרים בעור משווים לו מרקם הדומה לקליפת תפוז).
• שינויים בפטמה- סרטן השד עלול לגרום להשטחה של הפטמה, לשינויים בגודלה ואף להפיכתה פנימה. כמו כן הופעת אקזמה או קשקשת באזור הפטמה עלול להעיד על התחלת מחלה בשד. חשוב לזכור שמראה הפטמות יכול להשתנות במהלך החודש בעקבות הביוץ. בכל שינוי חריג, יש לפנות לבדיקה רפואית.
• היווצרות של גומות על העור (באזור השד)- בכל מקרה חשוב ללכת להיבדק על ידי כירורג שד בהקדם. תופעה זו נגרמת לעיתים מעיוותיי רקמת השד הנגרמים ממשיכה של קוריות השד על ידי התהליך הגידולי
• שינויים במרקם העור- עור קשקשי סביב הפטמה והעטרה, הנראה יבש מאוד, או עיבוי של העור בחלקים מסוימים בשד. חלק מהשינויים במרקם העור באזור עשויים לגרום לגרד, המקושר להתפתחות של סרטן השד. מצב זה עלול לגרום גם לגרד. חשוב לזכור, מדובר בתופעה נדירה יחסית . פריחה אדומה או גרד באזור הפטמה והעטרה עלולים להוות סימן למחלת פאג'ט בפטמת השד- סוג נדיר יחסית של סרטן השד. למרות זאת, שינויים במרקם העור בשד עשויים להתפתח גם כתוצאה ממחלות עור שפירות, לרבות דרמטיטיס או אקזמה.
• כאבים –חשוב לזכור שבד"כ, סרטן השד לא מלווה בכאבים. אצל חלק מזערי מהמטופלות, שינויים אלה יכולים להיות הסימן הראשון לסרטן שד.
• נפיחות בשד- הנפיחות יכולה להופיע בכל השד או בחלק ממנו. חשוב לזכור ששוני בגודל השדיים הוא מצב נפוץ גם בקרב נשים בריאות, אך הנפיחות עלולה להביא לשינוי חריג בגודל השד והעור באזור עלול להיות מתוח עקב הנפיחות.

אם יש ספק, אין ספק, בואו להיבדק – זה מציל חיים

שנים שאני עוסק בתחום הכירורגיה של השד, לפעמים נדמה לי שראיתי כבר הכל.
את הבחורה הצעירה שכל חייה עוד לפניה, את האחת שעברה דבר או שניים בחיים, את זאת שבדיוק ילדה ואת זאת שבדיוק רצתה להיכנס להריון. את זאת שדואגת לכולם, את זאת שאיחרה לבוא להיבדק, את זאת שצוחקת כדי להסתיר את הפחד, ואת זאת שלא יכולה לעצור את הדמעות.
את כולן אני ראיתי. אני רק חלק אחד בסיפור שלהן, במסע האמיץ אותו הן עוברות.
פתחתי את העמוד הזה בשבילכן, כדי שנוכל לשמור על קשר, כדי שאוכל לתת לכן קצת מידע וטיפים, כדי שתדעו שאתן לא לבד.

‎פרופ' דן הרשקו- כירורגית שד‎ updated their business hours.

‎פרופ' דן הרשקו- כירורגית שד‎ updated their website address.