קריסטינה קטנוב - הדרכה וליווי הורים

סובייקטיביות מהי?
כשאני מראה לאמא ובנה המתבגר (שניהם הגיעו להדרכה לשיפור התקשורת ביניהם) ספרה הפוכה ושואלת מה הם רואים?
הבן עונה: את הספרה 6
האמא עונה: את הספרה 9
מי צודק.ת? שניהם, תלוי מאיפה מסתכלים.

סובייקטיביות מהי?
כשאני מדריכה אמא בזום והיא רוצה להמשיך את הפגישה בחדר של הבן שלה והוא לא מסכים. האמא נכנסת בכל זאת ואומרת "מה הסיפור? מה כבר יש בחדר שלך?"
מי צודק.ת? שניהם, לכל אחד יש את האמת שלו.

לכן, זאת בכלל לא שאלה של מי צודק.ת. כל אחד מאיתנו רואה את העולם דרך ה"משקפיים" שלו, דרך האמונות, הדעות והתפיסות שגיבשנו לנו במהלך החיים. אנחנו יכולים להיות עדים לבידיוק אותה הסיטואציה אבל הפרשנות של כל אחד ואחת מיאתנו תיהיה שונה, וכל נקודת מבט שנציג תיהיה אישית שלנו, סובייקטיבית לחלוטין.

אז מה עושים?
כדי להגיע להבנה ואולי (אבל לא בהכרח) להסכמה אנחנו צריכים:
1. להבין שכמעט בוודאות הילד שלנו (ולא משנה בן כמה הוא) רואה את המצב בצורה קצת אחרת.
2. לזכור שאין צודק ולא צודק, ואם נהיה פתוחים להקשבה אז נקבל הצצה לעולמו של הילד ונוכל להבין אותו יותר טוב.
3. להיות מוכנים לדבר על מה שמפריע לנו, לבוא ממקום של סקרנות ולשאול שאלות כמו מה אתה חושב? מה חשוב לך? למה אתה מתכוון?
4. לדבר על רגשות, להבין יותר טוב מה הילד מרגיש ולתת מקום לכל רגש שעולה (זה לא אומר שנסכים לכל התנהגות).
5. לדבר בכבוד, וכשהילד מגיב בצורה לא מכבדת נדבר בעוד יותר כבוד! תמיד ניהיה מודל למה שאנחנו מצפים מהילדים שלנו.

אז מה אתם.ן רואים.ות בתמונה?
מוזמנים לשתף בתגובות ⬇

קריסטינה קטנוב Ph.D - מדריכת הורים
סמכות הורית. תקשורת מיטיבה. בית רגוע.

ילדים שמשתפים פעולה זה לא יוניקורן 🦄
זה אפשרי! רוצים לדעת איך?
מרכז תמורות- טיפולים ואבחונים לילד, להורה ולכל המשפחה מזמין אתכם להרצאת זום ללא עלות! בהרצאה תקבלו כלים והדרכה כיצד לייצר הקשבה ושיתוף פעולה מצד הילדים.
כל הפרטים בפלייר ⬇️
מצפות לראותכם 😊

אני מזמינה אתכם לקרוא 2 מאמרים שכתבתי (בשיתוף פעולה עם מרכז תמורות) ופורסמו במקומון של יבנה!
מרכז תמורות- טיפולים ואבחונים לילד, להורה ולכל המשפחה

מכירים הורים שהמאמרים יכולים לעזור להם? שתפו אותם ☺️
לינקים בתגובה הראשונה -->

מה הקשר בין קפה ☕ לגמילה של פעוטות?

לאחרונה, הרבה הורים מגיעים אליי להדרכה בגלל קשיים בתהליכי גמילה מבקבוק/הנקה, ממוצץ ומחיתולים. החשש שמלווה את ההורה מאוד נפוץ ולגמריי ברור. ההורים רוצים בטובת הילד אבל לא תמיד יודעים איך, כי הגישה בעבר הייתה "אני מחליט, ניקח לילד את המוצץ והוא יתמודד" ואם זה לא עובד אז כועסים ואפילו מענישים. לעומת זאת הגישה הרווחת היום היא "אני מרחם על הילד, איך הוא יתמודד?" ואז מתחילים לזגזג (פעם כן ופעם לא), ולפצות ע"י פרסים ונסיונות שכנוע. שתי הגישות בסופו של דבר מאריכות את התהליך ומובילות לתסכול אצל ההורים ואצל הילד.

מה זה בעצם תהליך של גמילה?
זוהי פרידה של הילד ממשהו מוכר ונוח שעונה על צורך רגשי, בנחמה וברגיעה, או על צורך פיזיולוגי. לכולם קווי דמיון משותפים ולכן העקרונות שארחיב עליהם רלוונטיים לכל סוגי הגמילה.

מאיפה מתחילים?
השלב הראשון הוא לקבל החלטה ולהבין שמתחילים תהליך שיכול לקחת זמן, שמצריך סבלנות, הבנה, אולי ידע מסוים שתצטרכו ללמוד. בכל מקרה זו החלטה שלכם ההורים, שרצוי לקבל אותה יחד. כשההורים מתואמים הילד פחות מבולבל והתהליך הופך לפשוט יותר.

איך יוצרים פריצת דרך בתהליך של גמילה? הנה ארבעה מפתחות -->

🔑 הכנה של הפעוט לשינוי, התייעצות ומתן בחירה בהתאם לגיל.
נשתמש במשפטים קצרים וברורים, כמו למשל "אנחנו חושבים שאתה ילד בוגר ויכול להיפרד מהמוצץ." נשתף את הילד בתהליך, נסביר לו מה הולך לקרות ונציע לו אפשרות בחירה: "איך אתה בוחר להיפרד מהמוצץ, אולי נחבר אותו לבלון ונעיף או נתלה על עץ המוצצים?". בצורה כזאת הילד מרגיש שרואים אותו ושדעתו נחשבת, והסיכוי לשיתוף פעולה גדל.
🔑 מתן מענה מותאם שיספק את הצורך של הילד.
למשל, ביחד עם הילד תבדקו מה יעזור לו להירגע מתוך הבנה שזה הצורך שלו. ובמקום המוצץ אפשר למצוא דרכים חלופיות לרגיעה. למשל, אם הוא היה רגיל להירדם עם המוצץ, אפשר להציע לו חיבוק, שמיכה או בובה. ככה אנחנו מלמדים אותו שיש עוד דרכים להירגע ומרחיבים לו את האפשרויות מבלי לבטל את הצורך שלו.
🔑 עקביות.
אל תוותרו, תראו לפעוט שאתם סומכים עליו ומאמינים שהוא מסוגל גם כשקצת קשה לו. כדי שתוכלו להיות עקביים כדאי שאתם תאמינו ביכולתו של הילד להיגמל ובחשיבות התהליך להתפתחותו.
🔑 עידוד. חשוב לתמוך בילד ולחזק אותו בתהליך.
ניתן לעשות זאת על ידי התייחסות להצלחות שלו, גם אם הן קטנות ולשים דגש על היכולות שלו. למשל, בלילה בו הוא מצליח להירדם ללא המוצץ בעזרת בובה (גם אם בכה), בבוקר למחרת נאמר לו "ראיתי שהיה לך קצת קשה ואחרי כמה דקות נרדמת, זה מראה שאתה יכול להירגע גם עם בובה". תזכרו שמבחינתו הילד חווה כרגע שינוי גדול שמצריך ממנו ללמוד דרכי התמודדות חדשות ולכן הוא עלול להיות מתוסכל או עצוב. לכן הוא צריך את התמיכה והעידוד שלכם.

והכי חשוב, תזכרו שאתם המומחים למשפחה שלכם ואתם מכירים את הילד שלכם הכי טוב!

☕ איך כל זה קשור לקפה אתם שואלים? אז תדמיינו לרגע שלוקחים לכם את האפשרות לשתות את כוס הקפה שלכם בבוקר ואחה"צ (!) בלי הודעה מראש, בלי להתייעץ או לתת חלופה שתתאים לכם ומצפים שתמשיכו הלאה כאילו כלום לא קרה. איך אתם תרגישו??
מוזמנים לשתף בתגובות :)

קריסטינה קטנוב – מורת דרך להורים.
מדריכה הורים לבניית בית שמח ורגוע מתוך ערכים וידע.
#גמילה #גמילהמחיתולים

פרק בפודקאסט 'טיפול בדיבור' שעוסק בחשיבות של הדרכת הורים.

מוזמנים להאזין לשיח מרתק ביני לבין קלינאיות תקשורת בטי קטנוב קלינאית תקשורת ונועה ברק.
לינק בתגובה הראשונה -->

לפני שבוע פרסמתי פוסט על הרצאה שלי במיזם 'הורות בסלון'.
התרגשתי, והתכוננתי ואפילו אפיתי עוגה עבור המשתתפות. אבל... כמה שעות לפני ההרצאה נאלצנו לשנות את התוכנית ולדחות אותה בשבועיים (!)

להגיד לכם שלא התאכזבתי? התאכזבתי מאוד, כיוון שעכשיו אני כבר לא אהיה חלק מאותו שבוע ואותו מיזם בו מתקיימות ההרצאות. והנה עוד הוכחה לחשיבות של תחושת השייכות, לרצון שלנו ושל הילדים שלנו להיות חלק מקבוצה כזאת או אחרת, והמשמעות שזה נותן לנו ולעשייה שלנו.

להגיד לכם שלא התפדחתי ביום למחרת כשקולגות וחברות שאלו אותי "נו, איך היה?". התפדחתי, אחרי כל הפרסומים וההבטחות הייתי רוצה שיהיה גם סיפור לחלוק אחרי.

מה עשיתי? נתתי מקום לאכזבה, אפשר להגיד שהייתי בבאסה באותו ערב אבל ביום למחרת קמתי לעשייה כמו חדשה. גם לרגשות שליליים יש מקום ותפקיד ואם נגיד לעצמנו "הכל בסדר, לא קרה כלום" אז התחושה השלילית רק תמשיך ללוות אותנו.
שיתפתי את המנהלת המדהימה של 'מרכז הורות בת ים' דורית חרמון (שמשום מה אני לא מצליחה לתייג אז אשמח לתובנות שלכם בנושא), ויחד עם המשפחה המארחת החלטנו לדחות בשבועיים ולאפשר לכל מי שרצתה לשמוע על 'התפקיד ההורי בחיי החברה של הילדים' להגיע ולהנות יחד איתי :)

בואו לשמוע וללמוד על
- ההבדלים בין הילדות שלנו לילדות היום ועל החששות שנובעים מכך
- מה הן מיומנויות חברתיות
- מה החשיבות של השדה החברתי
- מהי מעורבות הורית
ולקבל מגוון כלים באמצעותם אתם יכולים להשפיע על פיתוח מיומנויות חברתיות אצל הילדים שלכם.

אז הנה אני מפרסמת (שוב) לכל מי שרוצה להשתתף, זה הלינק: https://www.coing.co/BatYam_Kehilot_Parenthood/72724

מחכה ומתרגשת ☺️

עוד מידע על בת ים - הורות בסלון | הסלון של משפחת מאני - 28.11.22 - אף אחד לא שיחק איתי היום בהפסקה! על התפקיד ההורי בחיי החברה של הילדים אני כבר הצטרפתי לפעילות הזו, רוצה לבוא גם?

השבוע זה קורה! מיזם 'הורות בסלון' יוצא לדרך בעיר בת-ים.

גם אני מרצה במיזם, ב-14/11, על 'התפקיד ההורי בחיי החברה של הילדים', ונותרו מקומות אחרונים בהרצאה!

בהרצאה נבין את עולמם החברתי של הילדים ונקבל כלים איך להתמודד עם אתגרים חברתיים של הילד שלנו ואיך להשפיע ולכוון את הילדים לפתח מיומנויות חברתיות.

אז אם אתם מהעיר בת-ים כנסו ללינק והרשמו --> https://www.coing.co/BatYam_Kehilot_Parenthood/72724

מצפה לפגוש אתכם ☺️

לאחרונה הרבה הורים פונים אליי בשאלה "איך מתמודדים עם טנטרומים"?

נכון, לחוות התקף זעם של אחד הילדים שלנו יכול להיות ממש לא נעים (בלשון המעטה) ולפעמים אפילו מביך או מתסכל. אבל יש מה לעשות! גם ברגע האמת.

נתחיל מלהבין מה עובר על הילד בזמן טנטרום?
הטנטרום זאת הדרך של ילדים בגילאי שנה עד גילאי 3-4 לבטא רגשות של כעס, תסכול, בלבול וכו'. זאת התנהגות מאוד שכיחה, הילדים לא עושים את זה דווקא, הם עושים את זה כי הם לא יודעים אחרת עדיין. בגדול, הם פשוט מבקשים עזרה.
רק לקראת גיל 3 מתחיל להתפתח האזור במוח שאחראי על וויסות רגשות, ולנו ההורים יש חלק משמעותי בפיתוח היכולת שלהם לוויסות עצמי.
שימו ❤, ככל שהילד פחות וורבלי כך תדירות ועוצמת הטנטרומים עשויה לעלות כיוון שחוסר היכולת להביע את עצמו במילים מעלה את מידת התסכול.

למה הילד זקוק בזמן הטנטרום?
• לתחושה שמבינים אותו, שרואים אותו.
• להרגיש שהוא מסוגל להתמודד.

ממה נימנע?
• מנזיפות וצווים שיפסיק.
• מכעס.
• מאמירות שמבטלות את הרגש - "נו מה כבר קרה? זאת בכלל לא סיבה". לרוב, מה שנראה לנו כמו שטות (למשל, ביסקוויט שנשבר לשתי חתיכות) יכול להיות מאוד חשוב לילד.

איך נגיב להתנהגות של הילד?
• נאפשר לו לבכות/לצעוק - "אני רואה שקשה לך, אני כאן".
• נגלה אמפתיה
• נחבק אם זה מתאים
• ניתן לגיטימציה ושם לרגשות שלו - "זה באמת מתסכל...זה באמת קשה... אתה כועס
כרגע?"
• במידת הצורך, נציב גבול לביטוי של הרגש: "אני רואה שאתה כועס אבל לא מרביצים".

מה הילד לומד?
• ככה עובר מסר שמותר להרגיש הכל, אנחנו לא נבהלים.
• רואים אותי ומבינים אותי.
• יש לי מקום בטוח לבטא את עצמי.
• הוא לומד לשיים את הרגשות שלו.
• הוא לומד דרך המודלינג של ההורים שגם בסיטואציות לא קלות אפשר ורצוי להישאר
רגועים.
כשנגיב בצורה רגועה, מבינה ותומכת אז עם הזמן הילד יירגע יותר מהר וילמד לווסת את עצמו ביתר קלות.

תזכרו - "זה לא נגדי, זה בעדו"
וזה לא אומר עליי כלום כהורה (!)

בהצלחה! שתפו אותי מה אתם הולכים לעשות כבר בטנטרום הבא.
#טנטרום #וויסותרגשי

אני מתרגשת לפרסם את המיזם 'הורות בסלון' בעיר בת ים, בו גם אני מרצה על 'התפקיד ההורי בחיי החברה של ילדים'.
תודה לכל הבתים המארחים שפתחו את ביתם ואפשרו לדבר הזה לקרות.

מיזם הורות בסלון של מרכז הורות בת-ים יוצא לדרך
18 סלונים מארחים בכל רחבי העיר
18 מומחי הורות בתחומים שונים
והרצאות בכל הנושאים שמעסיקים הורים: סמכות הורית, יחסי אחים, עידוד
והעצמת ילדים, חוסן רגשי, דיאלוג עם מתבגרים, התנהלות עם ילדי קשב,
איך לשמר זכרונות ילדות, תקשורת עם ילדים ועוד.
|
מתי כל זה קורה?
בתאריכים 13-18.11.22
כל ההרצאות ללא עלות
כאן מצטרפים-->https://www.coing.co/BatYam_Kehilot_Parenthood

#בחירה #יוםבחירות
למה כדאי לתת לילד לבחור

הרצאה נוספת יוצאת לדרך 🤩
'תקשורת עם הורים בחדר הטיפולים'.
אשמח לשיתופים 🙏

אנו שמחים להזמין אתכם להירשם לוובינר חינמי שיתקיים בתאריך 24.10 בשעה 20:30, בנושא " תקשורת עם הורים בחדר טיפולים.

קהל יעד: עבור מקצועות הבריאות: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, תרפיה רגשית, ניתוח התנהגות ועוד

אז אם אתם רוצים לבסס מערכת יחסים בונה עם הורי המטופלים?
נתקלתם בקשיים בתקשורת עם הורי הילדים שאתם מדריכים?
אתם מעוניינים להשיג שיתוף פעולה וחתירה משותפת לעבר מטרות הטיפול שהצבתם?
מוזמנים להירשם דרך הקישור בתגובה הראשונה👇

שנה טובה לכל המשפחה, החברים היקרים והמודרכים שאני מלווה 🍯🍎

השנה אני מאחלת לעצמי ולכולם להיות קצת יותר נוכחים ברגע - גם ברגעים הטובים שאותם ניקח איתנו וניזכר בהם כשקשה, וגם ברגעים העצובים מהם נצא מחוזקים יותר.

לשים לב למה שיש - ליכולות שיש לנו וליכולות שיש לסובבים אותנו.

לומר יותר תודה - לקופאית בסופר, לשכנה שחיכתה עם המעלית, לאמא ואבא על כל העזרה, לילדים ששיתפו פעולה, לבן/בת הזוג ששם לב להשקעה, ולעצמנו על כל העבודה הלא פשוטה.

להיות קצת יותר בחמלה - כלפי הילד שמאתגר אותנו אבל בפועל זועק לעזרה, כלפי הנהג בכביש שנסע מהר מדי ואז עצר מולנו בבהלה, כלפי עצמנו כי אנחנו עושים את הכי טוב שלנו וכי אף פעם לא מאוחר מדי לעדכן גרסה.

מאחלת לכולנו שנה של צמיחה ❤
#שנהטובה

לא הכל כלול: מסקנות מחופשה משפחתית

בסוף החופש הגדול טסנו לכפר נופש בהולנד עם שני הילדים (בן 5 ובת שנה) ועוד 3 זוגות חברים והילדים שלהם.
אני חייבת להודות שהיה מאתגר בלשון המעטה. עבור חלק מהילדים, כמו הבכור שלי אופק, יציאה משגרה היא דבר לא פשוט כיוון שהיא מצריכה התמודדות עם הרבה שינויים, היכרות עם אנשים חדשים, ואפילו התרגלות למקום לינה ולמזג האוויר. בנוסף לקשיי ההסתגלות של אופק, ״זכינו״ גם בוירוס בטן קשוח שהתחיל אצל הקטנה שלנו ועבר לכל שאר הילדים - מה שגרם באופן טבעי למחסור רציני בשעות שינה ולזה שהיינו מותשים וחסרי סבלנות.

אבל (!), יצאנו עם הרבה תובנות ומסקנות לטיולים הבאים, והנה העיקריות שבהן:
1. לפעמים גם להתכונן מראש ולתכנן יחד עם הילדים לא עוזר. יש בלת"מים, כמו תקלה במחשב בדלפק להשכרת רכב, או ארבע שיניים שבוקעות בבת אחת וסיוטים על עכבישים דביקים (סיפור אמיתי לגמרי).
אז מה עושים?
קודם כל דואגים לעצמנו! לאורך כל הטיול (החל מהטיסה) מאוד דאגנו שלילדים לא ייחסר שום דבר ובדרך קצת שכחנו לחשוב על עצמנו. תדאגו לספק לעצמכם כל דבר שיעזור לכם למלא את המצברים (למשל, לא לשכוח להביא שקית קפה שחור שיהיה לבוקר הראשון...).
2. בהמשך לסעיף הקודם, תחסכו לעצמכם כל כאב ראש אפשרי. אם אפשר לכלול גם ארוחת בוקר אז תעשו את זה! אם יש אופציה להכל כלול, בכלל טוב 😊
3. חפשו את הדברים הטובים, גם אם הם ממש קטנים, ותגידו עליהם תודה לפני השינה (תרגיל מעולה לעשות גם עם הילדים). ככה גם את היום הכי קשה אפשר לסיים בטוב.
4. תכניסו ללו"ז זמן של מבוגרים בלבד. כמובן שזה התאפשר כיוון שהגענו עם עוד חברים, אז עשינו ערבי בנים/בנות - דרך מעולה להתאוורר.
5. למדתי שהילדים נהנו גם מהאטרקציות של המבוגרים, כמו רכיבה על אופניים כשהילדים בכיסא צמוד, או סיור ב-Open air museum (ממש מומלץ) שכולל מעבר בין תחנות שמציגות איך הכינו דברים בהולנד בעבר. אז בפעם הבאה בהחלט נשלב יותר אטרקציות כאלה.
6. אל תחששו מכישלונות, כל רגע הוא הזדמנות לתת דוגמא אישית לילדים. היה לי רגע כזה כשתיכננו רכיבה על אופניים ביער באמת קסום, ובגלל שאני נמוכה (וגם קצת פחדנית) חששתי שאני לא אמצא את האופניים המתאימים. אבל לא וויתרתי, ולעיני הילדים שלי התרסקתי שוב ושוב וקמתי והמשכתי לרכוב. בסופו של יום, הרווחתי טיול ממש כייפי עם המשפחה שלי, וזכיתי לשמוע את הבן שלי מעודד אותי ומתלהב מכך שלא וויתרתי לעצמי.

מקווה שעזרתי למישהו להתכונן לחופשה הבאה.
אם כן, ספרו לי מה לקחתם מפה וגם שתפו שאחרים יוכלו ללמוד ❤
וכמובן מוזמנים להוסיף תובנות משלכם.

כל יום ראשון יעלה לייב עם מדריכות הורים ממרכז ההורות בבת ים.
מוזמנים.ות להאזין 😊

#תוהים איך להתנהל עם המתבגרים שלכם כשהם טורקים דלתות, מתחצפים ולא משתפים אתכם?

#מתלבטים איך לדבר איתם על נושאים כמו מין, אלכוהול, עישון ואם בכלל?
בראיון לייב עם מוריה מועלם תקבלו כלים ותשובות לכל השאלות שלכם בראיון לייב שבו גם תוכלו לשאול שאלות ולהתייעץ.

מוזמנים להצטרף ולשאול שאלות.

אתם חושבים שהילד שלכם לא מספיק מאמין בעצמו?
שהוא לא רוצה ללמוד כי הוא חושב שהוא לא מסוגל להצליח?
שהוא נמנע ממפגשים חברתיים או מלנסות דברים חדשים?
אז זו ההרצאה בשבילכם.ן!
בהרצאה נדון על 'חיזוק "שריר" הביטחון העצמי אצל ילדים ונוער'.
למה עכשיו בחופש הגדול? כיוון שכרגע לילדים אין דרישות או לחץ להצליח במסגרות השונות, זאת ההזדמנות שלכם ההורים לרכוש כלים על מנת לחזק אותם על בסיס יומי ללא קשר להצלחות שלהם.
ההרצאה הינה פרונטלית (!) ללא עלות, בסטודיו פילאטיס של סיגל לוי בראשון לציון.
מחכות לכם 🤩
כל הפרטים בפלייר ⬇️

"אני מאמין גדול בתהליך של שינוי" שיתף אותי האבא כשהתחלנו את ההדרכה. ואכן, בזכות האמונה וההתמדה של ההורים השינוי הנכסף לא איחר להגיע.

הדרכות פרטניות הן הזדמנות להיכרות ולתהליך מעמיק. בתהליך זה אני קשובה ומחויבת לצרכים ולערכים הייחודים של המשפחה, והם מחויבים למאמץ לאורך התהליך. וביחד אנחנו צוות מנצח!

את יעלי ובעלה ליוויתי במפגשי זום ובמהלך השבוע בקבוצת whatsapp משותפת, והתוצאות לפניכם 😊
גם אתם רוצים להכניס הביתה אווירה יותר נינוחה ולייצר תקשורת מכבדת ומיטיבה? אל תהססו ליצור קשר ❤
הדרכות בזום או אצלי בקליניקה בראשון לציון, 052-4737470

"הכל אני יכול בחופש הגדול..."
מה דעתכם על המשפט הזה? האומנם אנחנו מאפשרים לילדים לעשות ככל העולה על רוחם? והאם זה מה שכדאי לעשות? אז בואו נעשה סדר 😊
החופש הגדול זו הזדמנות לשחרר קצת את הרסן:
- לאפשר לילדים להיות קצת יותר זמן במסכים.
- לאכול קצת יותר ממתקים.
- להתבטל ולבחור לא לעשות כלום.
- להשתעמם. כן כן, אל תחששו מהשעמום, להפך הוא מביא איתו יצירתיות ויוזמה.
- וכשבוע לפני שחוזרים לשגרה תתחילו להכין אותם ולדבר איתם על כך.
זאת הזדמנות בשבילנו להראות לילדים שזה בסדר לקחת חופש מהשגרה ושזה אפילו נחוץ. ואז כשהם גדלים ומתחילים לעבוד, לגדל ילדים וכו', אז חופש לא יישמע להם כמו מותרות אלא כצורך ראוי לא פחות מהלימודים/עבודה/שגרה.

אבל... כל ילד הוא עולם ומלואו ואין נוסחה אחת שנכונה לכולם. יש ילדים שהשגרה והוודאות שבאה איתה נחוצה להם, ולכן גם בחופש נשתדל לשמור על המסגרת.
מה נעשה בפועל?
- נתמיד עם השגרה הרגילה של התארגנות בוקר וערב ואם אין לכם עדיין אז להתחיל לייצר אותה.
- נשתף אותם בתוכניות, גם אם אתם מתכננים חופשה בארץ או בחו"ל.
- נתייעץ איתם ונאפשר להם לבחור פעילויות שהם אוהבים לעשות, ולמעשה נהפוך אותם לחלק מההתנהלות.

שיהיה לכולנו חופש מהנה!
אהבתם? שתפו
רוצים עוד עצות להתנהלות בחופש? דברו איתי ואשמח לעזור 😊

במיוחד עכשיו כשהתחיל החופש הגדול והילדים יוצאים משיגרה.

אם אתם מרגישים שלא נעים בבית, שקצת קשה עם הילדים, שאתם מבקשים שוב ושוב ועדיין אין שיתוף פעולה, זו לא גזירת גורל.
תוך מספר מפגשים תוכלו לעשות שינוי לטובה בתקשורת עם הילדים, התארגנויות הבוקר והערב יראו אחרת, תלמדו להציב גבולות בצורה רגועה ובטוחה, ומהר מאד תרגישו את ההבדל - תהיה לכם אווירה נעימה בבית.
אשמח לשוחח איתכם, וביחד נוכל לראות כיצד ניתן להשיג שינויים אלו. אני איתכם בהקשבה, בסבלנות, ובעצות מעשיות שיעשו את ההבדל.
צעד כזה שתעשו היום, עשוי להשפיע על הקשר שלכם עם הילדים לכל אורך החיים.
המפגשים מתקיימים בקליניקה בראשון לציון או בזום. מוזמנים ליצור קשר,
קריסטינה, 052-4737470.

כשעשיתי הסבת מקצוע למדריכת הורים אחת המטרות שלי הייתה לחשוף הורים לדרכי תקשורת נוספות, לעודד את ההורים ולתת להם תקווה כי "הכל יכול להיות גם אחרת" (אלפרד אדלר).

אני לא יכולה לתאר את תחושת המשמעות שנלווית לזה. זאת זכות גדולה ללוות הורים בתהליך של שינוי התקשורת ושיפור היחסים עם הילדים.

מזמינה אתכם לקרוא משוב של הורים שסיימו אצלי הדרכה פרטנית.
גם אתם רוצים אווירה נעימה בבית? שיתוף פעולה והקשבה? אתם מוזמנים ליצור קשר❤️ שיחת ייעוץ ראשונה ללא עלות.

התעוררתי ב-5:02.

בחוץ השמש כבר זורחת, ואני חושבת לעצמי "איזה כיף, לשם שינוי לילך (בת 11 חודשים) התעוררה אחרי 6". אבל העייפות והשעון שלידי מחזירים אותי למציאות – השעה 5:02. לא בטוחה שלזה בדיוק התכוון רובין שארמה, אבל כרגע זה מה יש.

אז פקחתי עין אחת אבל השנייה פשוט מסרבת, והגוף כאילו דבוק למיטה. הדבר היחיד שמזיז אותי זה הבכי של לילך שמושיטה ידיים מחוץ למיטה ובדרכה אומרת לי "אמא, תרימי אותי, אני רוצה לצאת". כשאנחנו יוצאות לסלון, אני עדיין מגניבה מבט לשעון כל כמה דקות ומבינה שאני לא לגמרי נוכחת ברגע. ככל שאני פחות נוכחת כך לילך נהיית יותר תובענית (ילדה נבונה, בסך הכל רוצה שאמא תהיה איתה) ואני נהנית פחות ופחות.

אני מודה שפעם ככה היה נראה כל הבוקר שלי, ובואו נודה באמת זה בוקר די ארוך כשהוא מתחיל ב-5. אבל, מאז שאני מתרגלת מיינדפולנס יותר קל לי לחזור מהרהוריי ולהתרכז בהווה. וזה עושה את כל ההבדל.

איך אני עושה את זה? האמת שזה די פשוט אבל מצריך תרגול יומיומי.

֎ קודם כל אני לוקחת נשימה ובודקת עם עצמי איך אני מרגישה, האם נוח לי כרגע? האם בכלל שתיתי משהו מאז שקמתי? שטפתי פנים? לרוב התשובה תהיה לא.

֎ אחרי שעזרתי לעצמי אני יכולה לשים לב למה שקורה מסביבי. ואז אני מתבוננת בלילך ושמה לב לכל פרט. היא בידיוק מאוד מרוכזת בכפתור שעל כרית הספה, מתבוננת בו, נוגעת בו עם האצבעות הקטנות שלה שעדיין לא לגמרי מצליחות לתפוס אותו, מסיטה את הראש שלה, מביטה עליי ומחייכת. אלו רגעים שאני אזכור ואנצור לעוד הרבה זמן.

היכולת הזאת להיות נוכחת ברגע, להתבונן במה שקורה לי (ולאחר) משפרת את ההרגשה שלי ומאפשרת לי להתמודד עם מה שעומד לפני (גם ברגעים טובים ושמחים וגם כשקשה).

יש מגוון כלים פרקטיים לתרגול מיינדפולנס בהורות שלנו. רוצים לשמוע עוד פרטים? תרשמו "אני" בתגובות או שתפנו אליי בפרטי ואני אשמח לעזור 😊