ד"ר אורי ארליך מומחה ברפואת נשים ואולטרה סאונד Dr. Uri Erlich

תודה רבה ל - קרן אן גיימן שאני תמיד שמח לפגוש, שאירחה אותי בפודקאסט הנהדר שלה "חטיפי בריאות". דיברנו על השפעות החרדה והסטרס על ההיריון בשלבים השונים, על אפשרויות הטיפול וגם על השינוי בגישה שאני כרופא נדרש לבצע. מוזמנות להאזין:

https://open.spotify.com/episode/4ovSR4HeVtwtzxYe8bz2vb?si=NTVbocC7R72mECNhhMkTqg

כבוד לעבוד עם צוות חזק ומוביל.

ידעתן שבשבוע ה- 12 להריון העובר שווה בגודלו לתפוח עץ?
אולי זו הסיבה שהעובר נקרא פרי בטן (צריך לבדוק את זה 😉).
בכל מקרה, רציתי לאחל לכולכן שנה טובה, בריאה ומתוקה🍯
כמובן שגם השנה אמשיך ללוות אתכן במקצועיות וברגישות לקראת הלידה המיוחלת.
ממני, ד"ר ארליך 💝

כבוד גדול להיות באותה רשימה עם מורי ומלמדי.
תודה לעמיתי הרופאים שבחרו בי לרשימת Duns 100 באולטרסאונד מיילדותי.

היום אני חוגג כמות לא מבוטלת של אביבים ובתור רופא נשים שעוסק בילוד אני מקבל כמות לא מועטה של פרחים.

אבל לקבל זר פרחים מהילדה שלך ביום הולדת זה כבר מרגש עד דמעות.
שנזכה לגדל את המשפחות של כולנו באהבה ובשמחה.

שלושה הריונות, תמיד בנים, תמיד מוצלחים.
סקירה שלישית פגעה בול!

7 שנים! זאת לא תקופה שהולכת ברגל.
מור לאישה, המרפאה שהיוותה לי בית עד השעות הקטנות של הלילה כמו שהרבה מטופלות זוכרות, סוגרת היום את שעריה.
צוות מדהים שראה אותי מהיום הראשון שפתחתי את המרפאה בתל אביב. צוות הקבלה המרגיע, האחיות המקצועיות וצוות הקלדניות שנשארו איתו עד חצות עם המטופלת האחרונה, מעריך ואוהב את כולכן, תודה רבה.
מטופלות רבות עברו פה את כל ההריונות ואין ספק שהמקום נחרט בליבי.
נתראה במרפאה החדשה ברמת החייל, הרבה סיפורים חדשים צריכים להכתב.
השבוע מתחילים!

אני שמח לשתף כתבה שפורסמה במדיקו בה אני מפרט על הבדיקות השונות במהלך היריון.
קריאה נעימה :)

ללדת על בטוח: הבדיקות שחשוב לבצע במהלך הריון - מדיקו הבדיקות שחשוב לבצע במהלך הריון. בתקופת ההריון יש לעקוב ולדאוג לשניים - האם והעובר. ד"ר אורי ארליך, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, מסביר על כך

שמחתי להתארח ב ערוץ 13 ב- "סטטוסקופ" ולדבר על מגוון נושאים חשובים.
בקטע המצורף שוחחנו על בדיקות המוח המתקדמות והחשובות שיש לבצע כיום.
צפייה מהנה :)

הידעתן? זוהי בדיקת המוח שחשוב לבצע לעוברים | רשת 13 ד"ר אורי ארליך עם כל הפרטים על בדיקת המוח שחשוב לבצע לעוברים

לא סתם עוד הדמיה... יותר כמו תמונה של התינוקת עוד לפני שנולדה.
דומה?
אשמח לקרוא מה דעתכן :)

אחרי שלושה היריונות, כל אחד יותר מסובך מהקודם, השמחה (ההקלה) היתה רבה ביותר. כשכרמית הגיעה לביקורת אחרי הלידה, עברתי איתה ועם התינוקת על התיק הרפואי ושכנעתי אותה שלמרות הדרך הקשה, היה שווה להפציע לאוויר העולם.

לכל מי שפספסה, לא הספיקה, ורוצה לראות - רגע לפני שהראיון הבא שלי עולה ב23.5 ב12:00
הנה הכתבה בסטטוסקופ שהשתתפתי בה, בנושא דיקור מי שפיר וכל הדברים החדשים על הבדיקה שחשוב לדעת
מוזמנות לצפות :)

חשוב לדעת: דיקור מי שפיר והחידושים בבדיקה | רשת 13 ד"ר אורי ארליך על דיקור מי שפיר והחידושים בבדיקה

כשהם יצאו לחירות אתם תיכנסו לעבדות 😉 אבל זה שווה את הכל...

חג שמח!

קרניוסינוסטוסיס הינה סגירה מוקדמת של התפרים של הגולגולת.

במהלך ההתפתחות שלנו העצמות שמרכיבות את הגולגולת לא מתחברות, על מנת שהראש יוכל לגדול לכל הכיוונים.

במקרים נדירים יש סגירה מוקדמת של חלק מהתפרים וכך הגולגולת ממשיכה לגדול לכיוון שעדיין פתוח. הצמיחה הזאת גורמת לעיוות מסויים של הגולגולת אשר מתגלה לעיתים רק אחרי הלידה לאור שאין תמיד עיוות משמעותי של הגולגולת.

סגירה מוקדמת של התפרים יכולה להיות כממצא מבודד אך לעיתים היא מופיעה עם תסמונות גנטיות המשפיעות על אברים נוספים ולעיתים על תפקוד.
לאור זאת נשלים בירור גנטי מלא הכולל יעוץ גנטי, דיקור מי שפיר לציפ גנטי ואקסום.

נקפיד לבצע סקירה מכוונת למוח על מנת לראות שהבעיה הינה רק בגולגולת. ואם לא ניתן לבצע אולטרסאונד לאור הסגירה המוקדמת של התפרים אפילו נבצע MRI מוח עובר.

יש כמובן לייעץ להורים עוד לפני הלידה על התהליך של הטיפול על ידי נוירוכירורג ילדים.

בנימה אישית, מרגש מאוד לראות ולשמוע מההורים על התהליך שהם עברו. אני חושב ששיתוף המידע יעזור להרבה הורים לעתיד, במיוחד בזכות המידע שרוני כתבה בצורה כל-כך יפה ומרגשת.

העברתי הרצאה בקורס למיילדות של בית החולים איכילוב.
נושא ההרצאה הוא נושא קרוב לליבי - "שימוש באולטרסאונד בחדר לידה"

מכשיר האולטרסאונד הוא הסטטוסקופ של רופא הנשים.

האפשרות להשתמש באולטרסאונד בזמן הלידה מאפשר לצוות הרפואי לדעת בזמן אמת את קצב ירידת הראש ונותן מידע אם הראש נכנס טוב לאגן.

היולדת עצמה יכולה לראות על המסך את הראש יורד באגן ולדעת אם הלחיצות שלה מועילות.

בתום ההרצאה המיילדות התלהבו מהשימוש הנרחב באולטרסאונד, בכל התחומים של רפואת נשים והראיתי להם שימוש באולטרסאונד להכנסת התקן תוך רחמי כדרך להפחית כאב וחרדה למטופלות. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר

נהדר לשתף פעולה עם רופאים במדינות שונות
היום בארמניה שיתפתי פעולה עם .varduhi_hovhannisyan מומחית אולטרסאונד ומרפאתו של פרופ' אוקייב. בצענו סקירות לפונדקאיות וכן סקירות מכוונות למקרים של המרפאה. היה מרתק ומלמד.

לא התרגשתי ככה כבר הרבה זמן! יובל היקרה. שמחת אותי עד מאוד. כתבת כלכך יפה. ❤️

חוות דעת של יובל על ד"ר אורי ארליך באתר MedReviews. לרופא היקר שלי, שטיפל כל כך יפה באמא שלי ובי!! שהיה עירני אליי במהלך כל כמעט תשעת החודשים בהם שחיתי להנאתי, שהיה חד ומדוייק כשאמר שאני קטנטן, שהפציר

כיף לסגור מעגל אחרי הריון ארוך ומאתגר.
מפגש רופא מטפל ורופא מיילד עם המטופלת והתינוק תמיד מעלה חיוך.
סוף טוב הכל טוב.
מזל טוב יובל היקרה.

סקירה שלישית, הילדה בסך הכל חודשיים מהלידה. אין ספק שהתמונות דומות.
זה מראה את החשיבות של הסקירה, זאת הפעם האחרונה שהעובר עובר בדיקה מקיפה וממצאים בסקירה יכולים לעזור לטיפול מיד לאחר הלידה.

כמה הם גדלים מהר.
רגע אחד אנחנו עוד מתרגשים מההיריון והלידה, אבל הכל מתגמד לשנים הארוכות ביחד.
אני מאחל לכולן, הריונות ולידות קלים ושיהיה לכולם יום משפחה שמח.

מה קורה כאשר שתי האמהות בהריונות כמעט מקבילים?⁣
האח בן החודשיים בודק את אחיו הכמעט תאום, רואים את הדמיון!

יום רופא שמח! 🥳👕
לרגל יום הרופא שחל אתמול פנינו עם כמה שאלות לד"ר אורי ארליך - גינקולוג, מנתח ומנהל יחידת האולטרסאונד לנשים ויולדות במרכז הרפואי מעיני הישועה.

את דרכו לרפואה סלל בעקבות סבו פרופ' דוד ארליך, מייסד הפקולטה לרפואה בטכניון וחתן פרס ישראל אביו ד"ר יוחנן ארליך- מומחה מוערך בגינקולוגיה ואמו ד"ר נורית ארליך מומחית ברפואת עיניים ורשתית.

🔸כדור שלישי לרופאים היה לך תמיד ברור שתהיה רופא?
לא, אבל ידעתי שכמוהם גם אני לא אתחרט אפילו לרגע שבחרתי לעסוק במקצוע הכי יפה בעולם!

🔸יש משמעות לזה שאתה ואבא עובדים בעבודה דומה?
שנינו מומחים ברפואת נשים. אנחנו משוחחים כל יום גם על העבודה שלנו. כרופא צעיר הייתי מתייעץ איתו המון, בשנים האחרונות זה גם מתהפך והוא מבקש להתייעץ איתי. זו חוויה מדהימה ומרגשת. אבי אומר שהוא גאה במיוחד לבקש את עצת בנו בתחום שהוא עצמו מומחה בו.

🔸יש רגעים של שמחה בעבודה?
כמות דמעות האושר שאני רואה ביום עבודה רגיל שלי, זה משהו שאדם אחר לא יראה במשך שנים. לשבת עם בני זוג שרואים מבעד לאולטרסאונד את תווי פניו של העובר שהם ציפו לו שנים, זה רגע קסום וטהור.

יום רופא שמח לכל רופאי המרכז הרפואי ולכל הרופאים בארץ ובעולם!

ד"ר אורי ארליך מומחה ברפואת נשים ואולטרה סאונד Dr. Uri Erlich
צילום: אריק סולטן, שאטרסטוק.

לכבוד שבוע אמצעי המניעה, משתף אתכן במספר טיפים להגנה ומניעה מקסימלית:

5 טיפים מד"ר אורי ארליך
לרגל יום אמצעי אמצעי המניעה שחל ב- 26.9:
♥️השתמשי בקונדום בכל מגע מיני - האמצעי היחיד שמגן מפני מחלות מין

♥️♥️אפשר להיכנס להריון גם בעת קיום יחסי מין בזמן מחזור - לכן חשוב להשתמש באמצעי מניעה

♥️♥️♥️קיימים סוגים שונים של אמצעי מניעה ולכל אחת יש את האמצעי שמתאים לה. בקשי מהרופא.ה שיפרוס בפנייך את האפשרויות הקיימות וביחד תבחרו את זה שהכי מתאים עבורך

♥️♥️♥️♥️ימים בטוחים לא תמיד בטוחים ולכן אם את לא רוצה בהריון אל תשתמשי בשיטה זו.

♥️♥️♥️♥️♥️השתמשי בגלולת היום שאחרי כמה שיותר מוקדם במידה וקיימת יחסי מין לא מוגנים.
במידה ויצא לך להשתמש בגלולה זו, רצוי לגשת לרופא.ת נשים להתאמת אמצעי מניעה קבוע

ד"ר אורי ארליך מומחה ברפואת נשים ואולטרה סאונד Dr. Uri Erlich

צילום: גלית סבג

PP-PF-WHC-IL-0223-1

לכל האמהות שבדרך (או שעדיין לא יודעות), מאחל לכולן שנה טובה :)

נפגשתי לשיחה עם כתבת "מקור ראשון" וסיפרתי לה קצת על העבודה, קצת על המשפחה ועל הקשר בין השניים עבורי.
מסמיק ונרגש לשתף אתכן בריאיון שלי בשיתוף מרכז רפואי מעיני הישועה.
לינק בתגובה הראשונה 💜

בקרוב, כל מה שרציתן לדעת על אמצעי מניעה ולא העזתן לשאול.
Roni Sheinkman

"בטח התמונה גנרית".
תמיד אותו הדבר אומרים המטופלים בפעם הראשונה שנתקלים בתלת ממד כל כך מוחשי.
לפעמים מספיק להזכיר להם (ולמטופלות ששכחו לשלוח לי - זאת תזכורת), שאחרי הלידה יעשו תמונה קטנה להשוואה.
נתראה בהריון הבא, המון מזל טוב.

אז זהו, שבאמת רצוי לדעת איפה השליה ממוקמת.
השליה מתחילה להיווצר עם השרשת העובר בתוך רירית הרחם. ככל שהעובר גדל השליה גדלה איתו על מנת לספק לו את החמצן והמזון מהאמא ולפנות הפחמן הדו חמצני ותוצרי הפירוק של המזון אותו קיבל ממנה.

השליה דורשת הרבה דם ולכן השתרשות טובה של השליה הינה הכרחית לעובר.
השליה יכולה להתמקם בכל אחד מקירות הרחם.
לאור המבנה של הרחם לרוב השליה תהיה בקיר קדמי (יכול להפריע בהרגשת תנועות העובר), או בקיר האחורי (תחושות העובר יורגשו חזקות יותר ומוקדם יותר).
מיקום תקין נוסף הוא בקצה העליון של הרחם (הפונדוס), בצדי הרחם (שליה צדדי).

מיקום לא תקין של השליה הוא כאשר היא קרובה לצוואר הרחם (שליה נמוכה) או מכסה את הפתח (שליית פתח). במקרים כאלו עלולים להופיע דימומים ולכן מומלץ להימנע מיחסי מין או פעילות שעלולה לגרום לצירים. לשליה יש נטייה לגדול עם הרחם ולאור שהרחם גדל מעלה, השליה לעיתים זזה מאזור הצוואר ולכן ממליצים לעקוב אחר מיקום השליה במידה והיא נמוכה.

שלייה יכולה רק לעלות ולא לרדת לכיוון הצוואר לכן במידה והיא רחוקה מהצוואר היא כבר לא תתקרב.
מיקום לא תקין נוסף היא שליות באזור צלקת של ניתוח קיסרי או שלייה חודרנית, אבל על זה אכתוב בהרחבה בפוסט אחר.
אז איפה הייתה השליה שלכן?

איך שגלגל מסתובב לו...
בתמונה: מטופלת שניסתה להרות במשך 7 שנים ללא הצלחה ועברה לפני 32 שנה טיפולי ivf (הפרייה חוץ גופית בחיפה) על ידי רופא נשים בחיפה בשם יוחנן ארליך.
ההיריון היה כל כך יקר וחשוב שהוא הגיע ללידה במיוחד.
הרופא הזה הוא אבא שלי.

היום עשיתי לבן של הילד שלה את סקירת המערכות השנייה, כשהסבתא שלו מגיעה ונהנית מכל רגע.
הרבה דמעות של אושר היו אז וגם היום.
בתמונה ניתן לראות את החיוך וההקלה שהכל עבר בשלום.

האם מותר לשכב על הגב בהריון?
בכל פגישה עם מטופלות אני תמיד שואל איך הן מרגישות. הרבה אומרות שהן לא ישנות טוב מכיוון שהן ישנות כל הלילה על צד שמאל. כשאני שואל את הסיבה הן אומרות כי אסור לשכב על הגב.

אז חשוב להרגיע בשלב זה - מותר לשכב על הגב בהריון!
אם את מרגישה טוב, אז אין לחץ על הוריד הנבוב התחתון ולכן את יכולה לשכב בנוחות הגב. אפשר אפילו להתאמן בזמן שכיבה על הגב, כל עוד את מרגישה טוב.
חשוב להדגיש שהחשש משכיבה על הגב היא שהרחם ההריוני ילחץ על הוריד שחוזר ללב, והוא הוריד המרכזי שמנקז את הגפיים התחתונות, הכליות והרחם.
הוריד עובר מימין לעמוד השדרה ואבי העורקים ומתנקז ישירות לעליה הימנית של הלב.

לכן, אם אכן הרחם מתחיל ללחוץ על הוריד הנבוב התחתון, האישה תרגיש תחושת עלפון וקוצר נשימה. כמובן שאם לחץ הדם של האישה נפגע, גם הזרימה לרחם תפגע והעובר גם ירגיש פחות טוב. אך קודם המטופלת תרגיש לא טוב. אם התחושות הללו מופיעות אצל האישה, הפיתרון הוא כמובן לשכב על צד שמאל. מדוע צד שמאל ולא ימין? מכיוון שהוריד הנבוב ממוקם בצד ימין של הגב בסמוך לעמוד השדרה ואבי העורקים.

במידה ואישה לא יכולה להסתובב על הצד (אפידורל שאינו מאפשר תזוזה או בעת השכבה לקראת ניתוח קיסרי), אנו לעיתים דוחפים את הרחם לצד במטרה להזיזו מהוריד הנבוב התחתון, וכך אנו משפרים את זרימת הדם ובתחושת היולדת.

לסיכום, נאחל לכל היולדות שישנו טוב בלילה ואפילו על הגב ונזכיר להן שלפחות בהריון הראשון, אחרי הלידה הן ישנו הרבה פחות טוב, אז כדאי לצבור שעות שינה טובות לקראת הלידה המתקרבת ובאה.

“תבשר לי בשורות טובות היום בלבד!",
ביקשה המטופלת שהגיעה אלי.
הייתה לה דרך ארוכה עד אליי, היריון קודם הופסק לאור ממצא בדיקור מי שפיר אשר גילה פגם גנטי מורש מבני הזוג.
לצורך ההיריון הנוכחי בוצעה הפריה חוץ גופית עם בחירת עובר ללא המחלה בתהליך מורכב הנקרא PGD.

"למה אתה שקט?",
שאלה אותי המטופלת בעת הסקירה. מצאתי משהו שונה. הוריד הנבוב התחתון לא נוצר כראוי והדם זורם לתוך הלב במערכת חלופית (האזיגוס).
הממצאים הללו מעלים המון סימני שאלה.
האם זאת הבעיה היחידה? האם שאר החיבורים ללב תקינים. איך ממוקמים העליות יחסית לחדרים? בעודי מחפש את התשובות לשאלות הרבות שלי, המטופלת מבינה שמשהו השתנה ואני לא עומד בהבטחה שלי!
מה לעשות? איך אסביר מיד מה לא בסדר, "אני חייבת להבין עכשיו!", זה טבעי היא לחוצה ואני ממשיך לחפש.
לאט לאט הסקירה מתקדמת ושאר הדברים במקום, חיבור כלי הדם הנוספים ללב תקינים והממצאים מעודדים, כל ממצא תקין אני שולח לה עידוד נוסף.

לאחר הסקירה ישבתי ארוכות עם בני הזוג והסברתי להם על הדרך ארוכה - צריך לבצע לה דיקור מי שפיר, לבדוק את הצ'יפ הגנטי, לבצע אקסום (בדיקה גנטית מורכבת לעובר בהשוואה להוריו), קרדיולוג ילדים צריך לבדוק את התפקוד של הלב בבדיקה הנקראת 'אקו לב עובר'. אבל כאשר מדובר בממצא בודד הממצאים מעודדים והראיתי לה את האור בקצה המנהרה.
קיים סיכוי גבוה שלא יתגלה שום דבר נוסף, הילד יחיה חיים רגילים לחלוטין.

לא כל ממצא המתגלה בהיריון חייב להוביל להפסקת היריון. חלק מהממצאים המתגלים מצריכים טיפול אחרי הלידה (חלק אפילו בהיריון), חלקם יהיו ללא משמעות ויובילו למעקב בלבד לאחר הלידה.
שיחת ההרגעה עבדה.

ביצעתי דיקור מי שפיר ושלחתי לה הודעה תוך שבועיים – הכל תקין. בדיקת האקסום תקינה. סקירות מכוונת בבית החולים אימתו את הממצא אך לא מצאו דבר נוסף. אקו לב עובר היה תקין למעט הממצא ובסופו של דבר הלידה עברה בהצלחה מרובה.
אין כמו לפגוש את הילדה אחרי הלידה ולהגיד:
הכל בסדר!
צולם במרפאה במפגש מרגש עם התינוקת (שנרדמה מרוב התרגשות) שישה שבועות לאחר הלידה.

מאחל לכל העוברים, התינוקות, ההריוניות, ההריוניות לעתיד ולאמהות - חג עצמאות שמח 🇮🇱🇮🇱🇮🇱

מאחל לכל ההריוניות, ההריוניות לעתיד ובעצם גם לכל השאר חג אביב שמח 🌷🌻

למרות שהתזונה הישראלית היא ים תיכונית הכוללת דגים, מרבית הישראליות לא צורכות מספיק אומגה 3.
בכדי לקבל את הכמות הנדרשת יש לאכול לפחות שתי מנות דג בשבוע (כ 180 גרם לכל מנה). קיימת עדיפות משמעותית לדגי ים צפוני, היות והם יכילו אומגה 3 בכמות נאותה.
במידה והתזונה שלך לא עומדת בדרישות אלו יש לשקול יחד עם הרופא והדיאטנית שלך נטילת תוסף אומגה 3.
המינון המומלץ ליום בזמן היריון והנקה הוא לפחות 200 מ”ג אומגה 3 מסוג DHA.
נכתב בשיתוף התזונאית קרן אן גיימן
קרן אן גיימן תזונאית קלינית, מאמנת כושר, מנחת טלוויזיה

#מטופלותשואלות
איך להתמודד עם בחילות והקאות בזמן היריון?
אין ספק שהיריון צעיר זאת תקופה מרגשת ומעצימה. אבל אל הטוב הזה גם מתלווים תסמינים.
שיעור לא מבוטל של נשים בהיריון צעיר סובלות מבחילות.
חלקן מתמודדות איתן עצמאית וללא צורך בהתערבות, בעזרת שינוי הרגלי אכילה, הבנה שהתשוקות לאכול מותרות כעת, אכילת מנות קטנות והימנעות מרעב (לאכול משהו קטן עם הקימה יכולים לעזור).
כמובן שאין צורך לנסות דיאטות בתקופה זו.
בכל זאת, נשים רבות יצטרכו עזרה תרופתית להתמודד עם הבחילות וההקאות בתקופת ההיריון.
כקו ראשון אפשר ליטול תוספי מזון כדוגמת ג'ינגר או ויטמינים כדוגמת ויטמין B6 במינונים קטנים לאורך היום. במידה והויטמין לבדו לא עוזר קיימת אפשרות נוספת: תוסף ויטמין B6 משולב עם אנטיהסטמין (נכון, כמו התרופה להתמודדות עם אלרגיה). האינטיהיסטמין מעצים את הפעולה של ויטמין B6 ויחד הם אפקטיביים בהקלה משמעותית עד העלמה של בחילות והקאות. קיימים מספר תרופות בשוק כדוגמת דיקלקטין או בונג'סטה, כדאי להתייעץ עם הרופא שלך על התרופה המתאימה.
במידה ואין שיפור - בשלב הבא ניתן לתת תרופות נוגדות בחילה כמו פרמין או זפרן. אלו תרופות בעלות יעילות גבוהה לבחילות והינן בטוחות בהריון. ההחלטה על הטיפול המתאים תהיה כמובן לאחר יעוץ רפואי על התרופות וכן הינן עם מרשם רופא בלבד.
יש לשים לב - במידה ותחת טיפול את עדיין יורדת במשקל ומתקשה לאכול ולשתות יש לפנות לעזרה רפואית. צריך לבצע בדיקות דם לבירור סיבות נוספות להקאות וכן את רמת ההתייבשות והרעב ולהתאים טיפול. הטיפול יכול לכלול, מעקב דיאטנית מסודר, תרופות נוגדות הקאה תוך ורידי, עירוי נוזלים ואפילו האכלה עם צינורית במקרים קיצוניים.
לסיכום: קיימות אפשרויות רבות ודרגות רבות של טיפול, ויש פתרון מותאם לכל שלב. מומלץ להיוועץ עם הרופא שלך ולעדכן אותו אם יש החמרה בבחילות, והכי חשוב: לזכור שלרוב המוחלט של הנשים הבחילות יעברו בשליש השני של ההיריון.

שאלות שחוזרות על עצמן מכל הריונית שמטופלת אצלי כיום: איך אני שומרת על כושר? איך אני ממשיכה להיות בתנועה? ואם אין לי כוח בכלל לזוז...? אני מזיקה לעצמי? לעובר?
לכן ריכזתי בשבילכן כאן את כל מה שהריונית צריכה לדעת על אימוני ספורט בתקופת ההיריון😊
מוזמנות לקרוא את המאמר המלא >> https://bit.ly/3tgxO0Q
נכתב בשיתוף עם התזונאית קרן אן גיימן
קרן אן גיימן תזונאית קלינית, מאמנת כושר, מנחת טלוויזיה

גלאי מתכות מסוכן בזמן היריון.
מיתוס.
גלאי מתכות אינו רנטגן, אלא משרה תהודה אלקטרומגנטית בהיריון ולכן במעברים של כמעט כל נמלי התעופה, כולל בארץ אין בכלל חשיפה לרנטגן.
קיימים בחלק מנמלי התעופה בעולם מכשירי רנטגן לשיקוף, אשר החשיפה לרנטגן בהם פחותה מאשר החשיפה הקוסמית. תמיד ניתן לבקש לעבור בדיקה פיזית במקום השיקוף במכשירים הללו.
בכל מקרה טיסה הינה בטוחה בכל שלב בהיריון.
מה את תרצי לשאול? כתבי לי בתגובות וגם השאלה שלך תקבל פוסט משלה :)

מה קורה אחרי הלידה?
אנחנו כל כך מתכננים את ההיריון ועוקבים אחרי העובר, שלעיתים המטופלות שוכחות לדאוג לעצמן.
לאחר הלידה, הגוף צריך להתאושש וצריך לעמוד קצת ברצון העז של חלק מהמטופלות לחזור לפעילות שלהן.
בינתיים, הלילות הן לרוב עם שינה טרופה, לאור הצורך של התינוק לאכול כל כמה שעות וההנקה שלוקחת את האנרגיה שהאמא צריכה. האגן שעבר שינוי גדול בהיריון חוזר לעצמו והכיפוף המוגזם שנוצר בגב (הלורדוסיס) מתיישר. הרחם מתכנס לאט לעצמו וחוזר לגודלו הטבעי.
אם בהיריון הוא מגיע בסוף עד בית החזה, אז בשישה שבועות הוא מתכנס לגודל מקורי של 5 ס"מ!
התהליך לוקח זמן ומלווה לעיתים בכאבי וסת. כיווץ הרחם מזורז על-ידי הנקה, אשר משחררת לגוף את האוקסיטוצין הטבעי. לאורך החודש הזה, ההפרשה של הרחם או הדימום היא לא וסת- זאת למעשה הרירית רחם של ההיריון שמתנקה לאט לאט ונקראת לוכיה.
לאחר שישה שבועות, מומלץ לפנות לבדיקה גניקולוגית בה יש להעריך את מצבה הפיזי (והנפשי!) של האמא.
בבדיקה אנו מעריכים את האגן, אם בוצעו תפרים, בודקים את החלמתם, בודקים את הרחם והנרתיק ומבצעים פאפ במידה והדימום פסק.
חשוב ביותר לוודא את שלומה של האישה, אם היא צריכה תמיכה נפשית לאחר הלידה, קיימים בקופת החולים ובבתי החולים שירותים נרחבים לתמיכה נפשית לנשים לאחר הלידה, לכן, חשוב לשאול וליידע את האמא. מומלץ לבצע אולטרסאונד לרחם ולשחלות בהן ניתן לאתר שאריות שליה, ציסטות שחלתיות וכן, לראות האם הרחם חזר לגודלו המקורי.
חלק מהנשים מופנות לפיזיותרפיה על סמך הבדיקה, או לפי בקשת המטופלת. במידה והבדיקה תקינה, ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית באופן הדרגתי. יש לדון בשלב זה על אמצעי מניעה, לאור שהנקה מלאה (כולל הנקה בלילה) מגינה לשלושה חודשים ראשונים, לאחר-מכן, עלול להופיע ביוץ והיריון לא מתוכנן.
דיון מלא על אמצעי המניעה המתאימים, כגון, גלולות המתאימות לנשים מניקות או התקן תוך רחמי, תוכלי לראות בהרחבה בהרצאה שלי לקבוצת הפייסבוק: "היריון, לידה ומה שבא אחרי"- אמצעי מניעה עם ד"ר אורי ארליך:
https://www.youtube.com/watch?v=5qs9QYhBpn4&t=14s
בתמונה המצורפת, ניתן לראות תינוקת נחמדה שבוהה בתמונה שלה בהיריון וחושבת לעצמה שהיא באמת לא השתנתה הרבה 😊