מוריה פרל רוזנברג טיפול רגשי

I love this, “allow the everything-ness to be birthed from the nothing-ness". ❤️

"There are no shortcuts to any place worth going"/ Beverly Sills

אין קיצורי דרך, אין קסמים, אין הנחות

יש מסע ארוך - ארוך, מלא במהמורות, בקוצים ובבורות אך עודנו נפלא

שבת שלום

לא להאמין כמה משקל רגשי יורד מעלינו כשאנחנו נפטרים מכל העומס המנטלי שאנו סוחבים איתנו. כשזה קורה, גם צורת ההליכה, הקלילות והדימוי העצמי עולה.
זו עבודה יום יומית סיזיפית אך אפשרית.
כשאתם מרגישים מועקה, שטפו פנים (יש מחקרים שמוכיחים את הורדת הסטרס בגוף לאחר שמים שוטפים את הנימים בפנים). לאחר מכן תשאלו את עצמכם בשיח פנימי - האם אני צריכה את המחשבה הזו האם היא מועילה לי? אם תסיקו שלא, תעשו פעולת הסחת דעת (נשימות, יציאה לטבע, ציור, מוזיקה שעושה לכם טוב ועוד) והמחשבה תחלוף כמו ענן בשמיים. זה היופי במוח האנושי הוא דינאמי ובעל יכולת לגמישות.

יום מלא מחשבות חיוביות

מתי בפעם האחרונה לקחתם לעצמכם רבע שעה מבלי לעשות כלום?
זמן שמזין את הנפש ואת המיינד הוא זמן חשוב שלמעשה הרבה דברים קורים בו.
מערכות הגוף נרגעות וחל איזון וויסות רגשי, התנהגותי וגופני- סומטי.

זה לא בזבוז זמן! להיפך, זה מייעל את כל הפעולות שתעשו בהמשך היום.

אז תפרגנו לעצמכם, גם אם זה רק 10 דק ביום.

תארו לעצמכם שיכולנו להגריל איך נרגיש במרבית היום...
בעד/נגד?
סתם משתעשעת במחשבות על אילו והאם..

שבוע חורפי פרחוני עם ימים ובשורות טובות!

והפעם שיתוף אישי-
לפני 4.5 שנים לערך נחשפתי ממש במקרה לאורח חיים ששינה את חיי, באמת.
לקסם הזה קוראים- ניה, Now I Am=Nia
שיטת ריקוד המשלבת 3 טכניקות מעולם הריפוי, 3 טכניקות מעולם אמנויות הלחימה ו3 טכניקות מעולם הריקוד.

מסתבר שכל חיי הסתכלתי ונשמתי דרך עדשת הניה מבלי להבין שזה מה שאני עושה. בכל פעם שרציתי לבטא משהו מתוכי החוצה- רקדתי אותי, שרתי מתוכי, נעתי את הדבר שהרגשתי מבפנים החוצה. כך הרגשתי איך מתנקה מתוכי זעם, כאב או עצב. אבל לא רק רגשות שליליים מוצאים כך החוצה שכן פניתי לעולם הביטוי דרך תנועה גם כשהייתי שמחה באופן מיוחד. ניה מרפאת ובמקביל מעלה את הדימוי והבטחון העצמי. בעולם שכזה, קצת אהבה עצמית בטח לא תזיק, לכל אחד, בכל גיל.
בניה רוקדים לצלילי המוזיקה המרפאה והסוחפת, מבטאים את העצמי האמיתי שלנו החוצה ובעיקר הופכים לשלמים יותר.
את כל הטוב הזה אני משלבת במקצוע העיקרי שלי בעבודתי כפסיכורתפיסטית בשילוב אמנויות בילדים, נוער ומבוגרים.
ולמרות שיש עוד כל כל הרבה ללמוד, זו נקודת ציון בדרך שלי שרציתי להודות עליה ולהודות לנשים המופלאות שמלוות אותי בה.

ראשונה היא Nitzan Gantz הגורו שלי, אישה קטנה שהיא הכי גדולה מהחיים, מלאת קסם אישי, חוכמה, טוב לב ונתינה. אנו נפגשות לפחות פעם בשבוע בסטודיו וזה ממלא אותי באנרגיות לכל הימים שבאים לאחר מכן. תודה לך ועליך!
וכמובן מי שבלעדיה לא הייתי עוברת את ההכשרה. מורה יסודית, אנושית, מקצועית ואכפתית בשם Dorit Noble , בזכותך קבלתי את החגורה הלבנה שלי ועברתי את הכשרת הבסיס על מנת להפוך להיות מורה לניה. גם כשאת רחוקה פיזית וגם כשמתראות דרך מסכים, זה מרגיש כאילו את כאן לידי, מחזיקה לי את היד ואומרת "את יכולה, אני מאמינה בך".
והכי חשוב להודות על חברות טובות לחיים. חברות תומכות ומפרגנות בתוך קהילת הניה ומחוצה לה Irit Hertz Berkovich Zoya Hirosh Anat Oppenheim Sophie Genis Babagani שגורמות לי להבין שאפשר גם אחרת בקבוצות של נשים.

המשיכו להפיץ ניצוצות של אור סביבכן ודרככן לעולם.
הוא בטוח יהיה טוב יותר!

https://m.youtube.com/watch?v=K5KAc5CoCuk&pp=ygUNb2VybWllciBkYW5jZQ%3D%3D

מקווה שיש לכם מקום כזה.
מקום בטוח לאבד בו את עצמכם, מבלי לחשוש.
מקום בו תוכלו להיות אתם על כל הגוונים שלכם, המוארים והמוצלים.
מקום לחוות, מקום לשתוק, מקום לצעוק, מקום ליצור,
מקום להיות.

שבוע שקט ובשורות טובות

והיום בפינת- הידעת? זולת עצמי הוא מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט. פירושו החוויה של אדם כי האחר, ה'זולת', מהווה הרחבה או המשך של ה'עצמי' שלו, ומסייע בבניית עצמי מגובש. המונח מבליט את תפקידם המשמעותי של הסביבה והדמות המטפלת העיקרית בעיצוב התפתחות העצמי של הילד הצעיר.

כשגדלים ומתבגרים, זולת עצמי יכול להיות אדם משמעותי בחייכם כגון חבר, מדריך, מורה אך גם סוג מסוים של מוסיקה/אמן, גיבור על או בעל חיים.
מי זולת עצמי שלכם? מתי הפך לכזה ומה משאיר אותו כזה?
חוויות אלו הכרחיות להתפתחות בריאה של העצמי, פיתוח תחושת מסוגלות וחיוניות לפי גישת פסיכולוגיית העצמי.
שולחת אתכם להשקיע זמן בזולת עצמי שלכם. זה ימלא אתכם בדברים טובים, במיוחד בימים של חוסר ודאות או רגעים מורכבים.
שבוע שקט וימים ברוכים!

ספר מומלץ לעבודה עם ילדים לצורך העלאת מודעות לרגשות שליליים מול חיוביים. מה גורם לי לכעוס, להיעצב, להתרוקן מול מה גורם לי לשמוח, להזדקף ולהתמלא.
לפעמים גם מבוגרים זקוקים לתזכורת פנימית. לכל אורך היום ובכל שעה במהלך היום הדלי שלנו מתרוקן ומתמלא. למשל אם מישהו זורק הערה מעליבה לעברנו, זה משפיע על הדלי שלנו, כלומר על המשאבים הפנימיים, הארנגיה והכוחות שלנו. אם נגיד לעצמנו בדיבור פנימי אישי שנפגענו ונפעל לפי הכלים שמרגיעים אותנו, כגון נשימות עמוקות, ריקוד, ציור - כל אחד עם מה שעובד אצלו, נוכל להתמלא מחדש.

*אין לי אחוזים בהוצאה לאור של הספר ;) הוא פשוט עובד ורציתי לחלוק זאת. בפוסט הבא אתרכז במילוי מצברים אצל בוגרים.

כותבת בעקבות שאלות ותהיות של הורים הנוגעות באיך ניתן לתווך ולהסביר לילדים את מצב החירום המתמשך שנקלענו אליו. אין מילים נכונות לתאר מציאות כ"כ לא נכונה, מחרידה וכואבת. עם זאת השיח עם הילדים חשוב מאין כמותו ואין גיל שנכון להתחיל בו. מה שאני כותבת כאן הוא מדריך ראשוני ותמציתי כשנותרנו ללא מילים בעקבות סקרנות ותהיות של ילדינו. מקרים ספיצים, מידע מורחב ונימוקים לעומק ניתן לקבל בפגישות הדרכות הורים אישיות.

כאמור יש רמות פירוט שונות בהתאם לגיל של הילד. כלומר עם ילדי יסודי וחט"ב ניתן לדבר יותר מאשר עם הילדים הבוגרים של הגנים. אם ילד בגיל גן נחשף ושאל אודות המצב, התשובות שנספק לו יהיו מופשטות יותר וכלליות..

חשוב לדבר עם הילד במילים שהוא יכול להבין, לשמור על קשר עין ולהוסיף חיבוק/מגע כדי לייצר תחושת ביטחון.
תגידו את האמת גם אם לא את כולה, מבלי תיאורים קשים או מידע מפחיד ומציף. המידע יינתן בהתאם לשאלות שיציף הילד.
חשוב לא להציף במידע שלא שאל עליו ולא לנדב מידע שלא לצורך.

התחילו תמיד בכך שתשאלו את הילד/ה מה הם יודעים, מה שמעו וממי. תזמינו אותם לשאול אתכם שאלות. זה ממש בסדר להגיד שאין לכם תשובה כרגע ושתבררו ותחזרו אליו בנושא בהמשך.

מצרפת מילון קטן המכיל פירוש למילים קשות, במידה והיתה חשיפה אליהן-
נעדרים הם אנשים שמחפשים אותם ודואגים להם מאז המלחמה כי הם לא יכולים להתקשר, כי לא יודעים עדיין היכן הם. ממשיכים לחפש עד שמוצאים.
חטופים/שבויים הם אנשים שנמצאים בינתיים מחוץ לישראל ואנו עושים הכל כדי להחזיר אותם הביתה במהירה. לישראל יש צבא מאוד חזק והיא שומרת על אזרחיה מכל משמר. כל זה קרה באזור שרחוק מאיתנו ולא יכול לקרות פה. אתה מוגן בבית שלך.
חללים ( רק אם ייחשף וישאל אודות המילה): אנשים שמתו במלחמה ועכשיו הם בזכרונות ובלב.

סכמו את השיחה ותשאלו איך היה לו לדבר על זה. ניתן לנרמל את התחושות ולהגיד שיכולים להרגיש כל מיני סוגים של רגשות אבל מה שחשוב זה לדבר, לא לשמור בבטן ולשתף בהכל את ההורים כי הם מקור הידע והם יספרו בצורה נכונה מה שקורה. ילדים בביהס/בגן לפעמים לא מבינים ויכולים להגדיל, לעוות או לשנות את המידע. במקרה שההורה רוצה לגונן ומשקר לילדו, כשבסביבה החברתית הילד נחשף למקור מידע אחר, החרדה בילד עלולה להתגבר. לילדים יש מעין אנטנה מיוחדת, רגישה ומרגישה שנחשפת וקולטת מהסביבה הכל. לכן אל תשקרו אלא תבררו מתוך האמת, חלקי אמת שמתאימים לגילו ולתפיסתו הקוגנטיבית.

אלו ימים קשים ומורכבים אך זמניים.
יחד נעבור אותם.

מוריה פרל רוזנברג
פסיכותרפיה רב- גילאית בשילוב אמנויות, טיפול דיאדי, הדרכות הורים וטיפול בהורות, דרמה תרפיה קלינית

סיום תהליך של מעל לשנה,
משפחה מגויסת עם מוטיבציה לעבור שינוי.

ואחרי השגת מטרות הטיפול מגיע מפגש הסיום המרגש. הכרת תודה,מכתב, חיבוק והערכה הדדית.

כמה טוב זה עושה על הלב, במיוחד בימים טרופים אלו.
וכבר התחלתי להתגעגע,
"עוף גוזל, חתוך את השמיים" אחלתי בלב והתכווצתי.

בימים מורכבים אלו כשאין אויר והלב דואב, חשוב לשמור על רצפים. רצף בדברים שהתחלתם לפני המלחמה, דברים שהייתם מורגלים בהם.דברים שעשו לכם טוב.
התחושה היא שהעולם מתחלק לשניים לפני ה7.10 הנורא ואחריו.
עם זאת, האינטגרציה והחיבורים הם ששומרים על הבריאות הנפשית.
לכן הרגלים, תחביבים ופעולות מוכרות הכרחיים כעת ויש להמשיך לעשותם כמה שניתן, גם כשאין חשק/כוח. מתוך ותוך כדי העשיה, מתגלה חדווה ומעט אור.

תאפו, תשקו את העציצים, תחזרו לקרוא, בצעו את זמן הכושר היומי שלכם, לכו למטפלת/למדקרת/לפסיכולוגית, כל אחד ומה שעושה לו טוב מבפנים, מבלי להרגיש אשמה אם חייכתם/צחקתם ולרגעים השכחתם את הזמנים המטלטלים.

בתקווה לימים טובים ושקטים יותר.

בתמונה - חוזרת להשקיע בורדים שאני מנסה לגדל..

https://youtu.be/qmvaZZEyTE8?si=FWCB4Lh-EgynHqDM

"ושום סלע לא יזיז אותי מפה
ושום ענק נורא לא יוכל לי"...

ימים טובים
במהירה
בימינו
אמן.

ושום סלע - דנה ברגר (1999) מילים: תרצה אתרלחן: עדי רנרטעיבוד והפקה מוזיקלית: עדי רנרט תופים: ז'אן פול זימבריסקלידים: עדי רנרטגיטרות: אלכס פולק בס: זיו הרפזכלי הקשה: גדי סריסקסופונים: נ...

חג שמח וחופשה מלאה בזמן משפחה

איך נמצאים ביחד אך גם כל אחד לחוד?
בכל מערכת יחסים - זוגית, הורית, חברית, דרוש מרחב אישי.
לתת לצד השני זמן עם עצמו כדי שהביחד יהיה איכותי והרמוני. נשמע כמו מתכון מבטיח וקל, אך כמה שהוא מורכב לביצוע.

לפעמים האהבה, הדאגה והרצון לחיבור גורמים לנו לחבק חיבוק של דוב ואנו משיגים בדיוק את ההיפך מהרצוי - בריחה של הצד השני מאיתנו.
להתרחק , זה גם אולי קצת "למות", כי מרחק משמעו פרידה זמנית (=מוות קטן). כשהצד השני נטוע עמוק בנו והיחסים מבוססים היטב, נוצר ייצוג פנימי חי ובועט. הייצוג הזה מתקיים גם כשלא נמצאים 24/7 ליד האחר, ולא יודעים כל דבר שקורה בחיי הצד השני בקשר.

כל אלו הן מחשבות בעקבות אימהות עובדות שלא רואות כל ערב בהכרח את ילדיהן, מחשבות על אבות שמתגעגעים לילד/ה בצבא, מחשבות על כניסה ראשונה לגן ושחרור מהידיים החמות של אמא/אבא, מחשבות על האני מול האחר ומה שנוצר ביני לבין האחר. מחשבות על יחסים שפוגשות אותי בכל מפגש מחדש עם הורים, ילדים, חיילים ומתבגרים.

חתימה טובה
זמן לניקוי פנימי אמיתי
רוחני או פיזי או שניהם גם יחד, מה שעובד אצלכם.

מוריה
טיפול בהורות , טיפול פסיכותרפי רב גילאי בשילוב אמנויות, הנחיית קבוצות וסדנאות
055-280-0038

בקיצור
שתהיה לכולנו
שנה טובה!

מבט לכלי מעולם הפסיכולוגיה החיובית. צנצנת מיוחדת שמכילה משהו שהצלחתי בו. כל הצלחה נחשבת , גם הקטנה ביותר. גם לקום בבוקר ולהתלבש בימים מסוימים יכולה להיות הצלחה.
שימושי, אפקטיבי ומרגש.
נסו את זה בבית.

שבת מתוקה ומוצלחת !

" מישהו שאהבתי פעם נתן לי קופסה מלאה בחושך.

לקח לי שנים להבין שגם זו הייתה מתנה "

מתוך סיפור זן עתיק.

איזו קונוטציה שלילית יש למילה חושך. חושך יכול להיות גם מקום מקדם. חושך הוא שביל הכרחי שעלינו לעבור דרכו במסע חיינו. מפחיד ולא צפוי ככל שיהיה, אך הכרחי לצורך גדילה.
לפי הפסיכואנליטיקאי קרל יונג, הצל הוא ארכיטיפ המתאר את החלקים באישיות האדם שאותם הוא מסרב לקבל ולכן מדחיקם.
מהם המקומות אצלכם שנמצאים באפילה, בצל, בחושך? מה הם המקומות שתעדיפו להשקיט, להדחיק , להכחיש, למגר? כשפותחים את הלב להביט בהם, האור והטוב בחיים הופכים לבהירים ולחזקים יותר. וכדי להפוך את הפילוסופי למעשי, מציינת דוגמא.
כשילד לוקח בעלות ואחריות על מקומות בהם הוא שוגה או על מקומות בהם קשה לו להתמודד, משהו בו נפתח והוא לומד לקבל את עצמו באופן שלם ומלא חמלה עצמית. הדיאלוג עם הקושי, עם החשיכה, מוליד דרכי התמודדות ומייצר הצלחה וגאווה.
לחלופין כשמבוגר סביבכם או דמות סמכות מסתכלת פנימה על חלקים מודחקים ומוצלים ואף מודה שעשתה טעות- כמה מקרב ואנושי זה יכול להיות.

דרושים אומץ ונחישות-
אך זו הדרך אל רגעים של חיים מאושרים.
טיפול פסיכותרפויטי חותר גם לעזרה בגילוי החלקים החשוכים בחיי המטופל ובאישיותו. זו הזדמנות לגלות מה עדיין שרוי אצלכם בחושך, על מנת שתוכלו לפזר בו ניצוצות של הבנה.
מוריה פרל רוזנברג טיפול רגשי

סדנת מיומנויות חברתיות, גילאי יסודי
מספק בהחלט:)

https://youtu.be/Uw4zU-fHpx0

"לקחת פסק זמן ולא לחשוב, לשבת מול הים ולא לדאוג. לתת לראש לנוח מהפיצוצים. לתת ללב לנוח מהלחצים" .

כשאני מבינ/ה שאני ראוי/ה לחופש, אני לוקח/ת זמן לעצמי, ללא נקיפות מצפון.

אריק איינשטיין - פסק זמן לרכישת אלבום המיטב של אריק איינשטיין : http://tiny.cc/Hameitavמהאלבום: פסק זמן, אלבום האולפן ה-23 של אריק איינשטיין, בשיתוף המוזיקאי שם טוב לוי, שיצא בשנת 19...

הורים למתבגרים? מרגיש לכם שהתרחקתם מהמתבגר שלכם? שאף פעם זה לא הרגע הנכון לברר איתו לשלומו? תתפלאו כמה שהם זקוקים לכם קרובים, גם אם במרבית הפעמים הם שולפים קוצים כלפיכם. הורות למתבגרים צריכה מצד אחד להיות נוכחת ועם עין פקוחה כדי לראות שאין סכנה ומאידך לאפשר מרחב ולא להיות הורות חודרנית ומעיקה. זה ריקוד עדין שצריך להבין וללמוד אותו. לא תאמינו כמה שבחדר הטיפול מתבגרים מבטאים רצון וצמא לקרבה להורה אך בבית הקונפליקטים מתפרשים אצל ההורים כדחייה ואז נוצר מרחק שהולך ומעמיק. אל תהססו להיעזר באנשי מקצוע עם הכשרות מתאימות כשאתם חשים בצורך.
זמנים טובים וחזרה קלה לשגרה, מוריה.
טיפול בהורות , טיפול פסיכותרפי רב גילאי בשילוב אמנויות, הנחיית קבוצות וסדנאות