חדר משלנו - בית נשי לתנועה וליצירה

נשים יקרות,
בזמן הקרוב אני מתכוונת לפרסם דרך האינטרנט חומרים איכותיים
שמיועדים לנשים מגיל 50 שרוצות להכניס יותר תנועה, חיים וחושניות לגוף שלהן.
אני רוצה לענות על הצרכים האמיתיים שלך ושל נשים כמוך,
ולכן יעזור לי מאוד לדעת למה את זקוקה כרגע.
התשובות שלך ישפיעו על התכנים שאעלה.
את יכולה לענות על השאלות בחופשיות.
הסקר הוא אנונימי, ולאף אחד חוץ ממני אין גישה אליו.
אם תרצי לקבל עדכונים על התכנים שאפרסם,
תוכלי להירשם ולקבל אותם לאחר השלמת הטופס בקישור.

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdLO8In3a6jvD0RjiENXRV6-3Sp3mn6W19awbPpZO9frwmLzw/viewform

הסקר לנשים מגיל 50 שרוצות להכניס יותר תנועה, חיים וחושניות לגוף שלהן שלום לך! בזמן הקרוב אני מתכוונת לפרסם דרך האינטרנט חומרים איכותיים שמיועדים לנשים מגיל 50 שרוצות להכניס יותר תנועה, חיים וחושניות לגוף שלהן. אני רוצה לענות על הצרכים ....

היה רגע במפגש האחרון שהסתכלתי עליהן רוקדות.
הייתה אנרגיה מדהימה בחדר
של חיים ושמחה. צחוק. צבע.

ופתאום ראיתי את זה.
ברגע של צחוק וקלילות
זה היכה בי:
הן ילדות!
זו לא "הילדה הפנימית",
זה לא ארכיטיפ שהן מתחברות אליו,
זה לא דימוי.
באישה אחת ראיתי
שהיא ילדה
והיא אישה.
היא אישה צעירה
אישה מבוגרת
היא הנערה
היא הכל.

ופתאום הכל הסתדר לי
לא הבנתי את זה עד היום.
אם, כמו שמלמדים אותנו
הילדות והנעורים הם החלק הכי טוב
איך יכול להיות שהחלק הכי טוב הוא כל כך קצר?

מעבר לזה שבשבילי זה ממש לא היה החלק הכי טוב
ובכלל לא הייתי חוזרת לילדות או לנעורים שלי.
זה אף פעם לא היה הגיוני בעיני:
איך יכול להיות שהחיים בנויים ככה
שרוב השנים של החיים שלנו יהיו אחרי השיא?
קיום שהוא הד של הטוב שהיה?
ורק באותו רגע
פתאום ראיתי את זה:
זה ההיפך.
זה הולך ומשתבח.
את גם הילדה
ואת גם האישה.
את לא מפסידה את הילדה.
את מרוויחה את כל הטעמים שפגשת בדרך
בשנים של ניסיון וטעויות
וכאבים ואכזבות
וכל מה שמיצק אותך להיות מי שאת.
כל מה שטבע את העומק בעיניים שלך.
וזו אותה ילדה.
היא לא "מתחבאת" מתחת לשנים.
היא פשוט קיבלה עוד.
היא את.
היא כאן לגמרי.
את הפכת ליותר.
פתאום ראיתי את הפאר:
הדברים כמו שהם צריכים להיות.
יופי שהולך וזוהר יותר.
קורן יותר ויותר.
לא געגוע למה שהיה.
רק שמחה ופליאה מכל היופי שיש
עכשיו.

ב-11 ביוני מתחילה סדנה חדשה בחיפה.
שלושה מפגשים בקבוצה של נשים נפלאות מגיל חמישים
שכמוני, בלב הן עדיין בנות חמש :)
נשארו לנו מקומות ספורים
וכל הפרטים כאן בקישור
ואשמח גם לדבר איתך 050-6395727
https://lp.vp4.me/joqw

זה לא מאוחר מדי בגילי?
עיניים גדולות, יפות. אישה בת שבעים ושלוש. היא שואלת.
בדור שלי אפילו לא היו מדברים על האגן,
ואת מדברת על לשחרר אותו, ועל כל מה שזה יכול להביא...
זה לא מאוחר מדי בגילי?

תעצמי רגע את העיניים... את יכולה?
את יכולה להרגיש לרגע את כפות הרגליים שלך?
להזיז אותן לרגע?
כל עוד את יכולה לעצום את העיניים ולחלום, אפילו לרגע,
כל עוד את רוצה לחוות את החיים ואת עצמך
יותר לעומק,
לשמוח,
לפגוש את עצמך בדרכים חדשות,
אז את יכולה לרקוד.

ודווקא עכשיו - אחרי כל השנים שעברו,
זה הזמן: זמן לריקוד אמיתי, מהלב
ריקוד שבא לשמח אותך – לא מישהו אחר.
ריקוד שהוא רק שלך ובשבילך.

הניסיון שלי מלמד אותי שהתשוקה לרקוד
לא הולכת ומתפוגגת עם השנים.
להיפך. היא הולכת ונהיית עמוקה יותר, אמיתית יותר.
וזה מרגש אותי,
כי יש משהו בנשים שכבר עברו הרבה בחיים
שמביא כל כך הרבה עומק ותוכן לגוף, לתנועה,
ואני רק רוצה לראות עוד מזה.

ממש בעוד כמה ימים אנחנו נפגשות
לתת ללב שלנו לרקוד.
אנחנו נפגשות לתת לגוף לשמוע ולספר,
להרגיש, לנוע ולחיות.

בקבוצה נפלאה של נשים מגיל 50 ומעלה,
יש עוד חלון הזדמנויות קטן ומיוחד להצטרף אלינו למסע
שקורה בחיפה בימי שלישי בשעות 17:30 עד 19:30
וכל הפרטים כאן בקישור
https://lp.vp4.me/eko8

ואם אין לי קואורדינציה?
אם הצלחת אי פעם לעלות לכביש, לנהוג ברכב (גם אם אוטומטי),
להיות מודעת לכל מה שקורה על הכביש, לעצור,
להסתכל במראה וכן הלאה –
יש לך קואורדינציה.
נקודה.
אנחנו רגילות לחשוב על עצמנו במונחים של "יש לי" או "אין לי",
אבל לאורך השנים אני רואה שוב ושוב
שהגוף שלנו מסוגל ללמוד כל כך הרבה,
גם אם יש לנו מגבלה ואפילו נכות.
על אחת כמה וכמה אם את מצליחה לנהל חיים פחות או יותר רגילים,
רוב הסיכויים שהקואורדינציה שיש לך היא בסיס מצוין לריקוד,
והריקוד רק יפתח אותה עוד יותר.

המרחב שלנו בסטודיו הוא מחבק ומוגן.
יש לנו זמן. אנחנו באות להרגיש,
להתנסות בדברים חדשים, להשתעשע.
ההתנסות היא חלק מבורך ומופלא מהתהליך.

היומיום של רובנו מלא בפעולות שאנחנו לוקחות כמובן מאליו,
אבל חלקן מאוד מורכבות מבחינת קואורדינציה.
הן לא נראות לנו מורכבות רק בגלל שעשינו אותן המון פעמים,
ובהדרגה נהיינו מאוד מיומנות בהן.
לכן הן נראות לנו פשוטות.
גם בריקוד זה עובד ככה:
אנחנו מתחילות, מנסות, וזה הולך ונהיה יותר ויותר קל ונעים –
עד שנדמה לנו ש... מה, באמת פעם לא יכולתי לעשות את זה? 
בלי לשים לב, התנועות החדשות שאנחנו נותנות לעצמנו
מעוררות את כל המערכות לחיים.
הן יוצרות רעננות, עניין וחיוניות.
ואז...
אחרי קילומטראז' מסוים עם התנועות –
זה פשוט קורה. זה לא יכול לא לקרות.
התנועות החדשות הופכות להיות שלך –
הן זורמות מתוכך, עם הצבע האישי שלך,
עם האנרגיה והביטוי שלך.
יש איזה קסם שקורה כשמתחילים ללמוד תנועות חדשות.
רעננות שמתגנבת בחזרה לתוך המוח, לתוך הגוף, לתוך החיים.
זה מחזיר אותנו לרגע קטן להיות בחוויה של כמו ילדה:
מלאות ערנות, סקרניות, מלאות חיים.
וזה מחלחל ומשפיע לא רק על הרגעים שבהם אנחנו רוקדות,
זה משפיע על כל הנוכחות שלנו בעולם.

ממש בעוד כמה ימים אנחנו נפגשות לנוע ולרקוד,
בקבוצה של נשים מגיל 50 ומעלה,
יש עוד חלון הזדמנויות קטן ומיוחד להצטרף אלינו למסע
שקורה בחיפה בימי שלישי בשעות 17:30 עד 19:30
וכל הפרטים כאן בקישור
https://lp.vp4.me/eko8

מתי בפעם האחרונה הרגשת מלאת חיים ושמחה כמו ילדה?
מתי הייתה לך הזדמנות לרקוד, לעוף עם הדמיון,
לתת לגוף שלך להפתיע אותך ביופי שיוצא ממנו?

קסם קורה כשקבוצת נשים נפגשת כדי לרקוד יחד.
אנחנו מתמלאות כוח, מתמלאות בשמחה, בחיים.
יש רגעים שנדמה שאם זה היה יכול להיות ככה יותר ביומיום,
העולם כולו היה נראה אחרת.

השבוע נפגשנו קבוצה של נשים – כל אחת עולם ומלואו.
השלמנו מסע משותף בן תשעה מפגשים. כל אחת מהן סיימה אותו אחרת
מאיך שהתחילה. עם חיבור עמוק יותר לגוף, לשמחה, לעצמה.
ממש בקרוב מתחיל מסע חדש לנשים נהדרות מגיל 50 –
וזו הזדמנות בשבילך להצטרף אלינו,
לטעום צבעים חדשים של עצמך, להרשות לעצמך לשמוח,
להרגיש את הגוף חי ופועם,
לפגוש את עצמך מחדש.

זה קורה בחיפה, כל הפרטים כאן בקישור,
https://lp.vp4.me/eko8
ואשמח גם לדבר איתך
מעיין 050-6395727

‎חדר משלנו - בית נשי לתנועה וליצירה‎ updated their address.

‎חדר משלנו - בית נשי לתנועה וליצירה‎ updated their phone number.

הזדמנות כמעט אחרונה להצטרף למסע שלנו! לצלול למסע של רוך ואומץ, עם הגוף ועם הלב - בריקוד ובתנועה, עם מוסיקה יפהפייה ובקבוצה של נשים נפלאות. להרגיש, לנשום, סוף סוף להרשות לגוף לבטא את עצמו, לשמוח, לרקוד! יום שלישי הקרוב, ה-9 באוקטובר, בחיפה - מועדון ספורט דניה. כל הפרטים בקישור כאן למטה ואפשר גם לדבר איתי כדי להצטרף למפגש הקרוב.
מעיין - 050-6395727
https://lp.vp4.me/eko8

חדר משלנו - סדנה תהליכית לנשים דרך תנועה ויצירה מתי בפעם האחרונה הרגשת מלאת שמחה וחיים כמו ילדה? מתי הייתה לך הזדמנות לרקוד, לעוף עם הדמיון, לתת לגוף שלך להפתיע אותך ביופי שיוצא ממנו?

"זו הפעם הראשונה בחיים שלי שעשיתי משהו בשביל עצמי."
היא מספרת, עם דמעות בעיניים.
"כל החיים עשיתי בשביל כולם,
זו הפעם הראשונה שבאתי למשהו בשבילי. רק בשבילי."
אנחנו יושבות במעגל, קבוצת נשים שהתכנסה בפעם הראשונה יחד,
ותוך זמן קצר נוצרה בחדר כזו אינטימיות
שאפשר היה לרגע לעצום את העיניים
ופשוט להיות יחד גם בלי לדבר.
הפנים שלה קורנות.
אני מרגישה שכולנו היינו רוצות להישאר ברגע הזה.
מישהי אחרת מספרת שהיא לא מחוברת לגוף שלה.
קשה לה איתו. לא אוהבת אותו.
זו הייתה הפעם הראשונה שהיא עשתה משהו בשבילו.
האפשרות לגעת בו, להתייחס לגוף באהבה,
לעשות משהו טוב בשבילו – ריגשה אותה עד דמעות.
זה כמו לפתוח פרק חדש עם הגוף.

התשוקה לרקוד, לתת לגוף להוביל אותנו, להסתחרר בתוכו –
היא לא נעלמת כשהשנים עוברות. אני רואה את זה שוב ושוב.
כל פעם שאני פוגשת נשים מבוגרות כדי לרקוד איתן, מדהים אותי
כמה יופי הנשים האלה מביאות. כמה עומק וסבלנות.
איזה עושר של חוויות, סקרנות ותשוקה אמיתית.
מרגש אותי לראות שהתשוקה לרקוד, לחיות, להרגיש –
לא מתפוגגת עם השנים. היא רק נהיית יותר עמוקה, יותר רחבה.
גם כשהן מגיעות מהוססות, חוששות -
הן פשוט באות לפגוש את עצמן.
לחיות. עכשיו. לא מחר.
בשבילי זו מתנה ענקית. להיכנס לחדר עם נשים כאלה, ולצלול פנימה.
כמו לתוך בריכת מים עמוקים, מלאה אוצרות.

עכשיו מתחילה לנו שנה חדשה. גם לך, גם לי.
והשנה הזו מביאה איתה הזדמנויות
שהשנה הקודמת לא יכלה להביא.
הזדמנות אחת חדשה ומרגשת היא להתכנס יחד
בקבוצה של נשים שכל אחת מהן היא עולם ומלואו –
ולרקוד יחד. להביא את הגוף, ואת החלומות,
את הזיכרונות ואת כל הדברים החדשים שיכולים להיוולד מהם.

נותרו לנו כמה מקומות בודדים בקבוצה אינטימית
בסדנת עומק של תשעה מפגשים
שמוקדשת לנשים נפלאות מגיל ששים ומעלה
אנחנו יוצאות למסע מרגש עם הגוף
להרגיש ולשמוע אותו, לגלות בו אוצרות חדשים
ובעיקר לחגוג את היופי שבו ואת מי שאנחנו

זה קורה בחיפה ב-9 באוקטובר
והמפגש הקרוב הוא הזדמנות להרגיש, לטעום, לחוות.
כל הפרטים בלחיצה על הקישור כאן למטה
https://lp.vp4.me/eko8

חדר משלנו - סדנה תהליכית לנשים דרך תנועה ויצירה מתי בפעם האחרונה הרגשת מלאת שמחה וחיים כמו ילדה? מתי הייתה לך הזדמנות לרקוד, לעוף עם הדמיון, לתת לגוף שלך להפתיע אותך ביופי שיוצא ממנו?

"זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנתתי לעצמי מתנה של לנוע ולרקוד. הגעתי כדי להכניס תנועה לגוף שלי וקיבלתי מעל ומעבר לציפיות."
ממש בעוד רגע - ביום שלישי הקרוב, ה-14 באוגוסט
אנחנו נפגשות בחיפה
לבוקר שכולו אהבה לעצמנו ולגוף שלנו
עם מוסיקה קסומה ועוד הפתעות

ומי שההזדמנות הזו מדגדגת לה עכשיו בבטן -
זה הזמן להירשם כאן בקישור
https://lp.vp4.me/8hbj

אפשר גם להתקשר אלי - אשמח לדבר איתך
מעיין 0506395727

לפני שהתחלתי לרקוד,
הרגשתי מנותקת מהגוף שלי.
הרגשתי כאילו מחכה לי בפנים עוצמה מאוד גדולה,
אבל זה היה תיאורטי. זה היה משהו שחשבתי עליו,
ובעיקר חלמתי עליו,
ולא משהו שחוויתי.
והרגשתי געגוע.
פשוט געגוע לעצמי. געגוע להרגיש בחיים.
הריקוד החזיר אותי להרגיש שאני בחיים.
שאני עצמי. שאין אף אחד אחר שיכול להיות אני.
והוא היה, והוא עדיין - דרך ומסע של אומץ ושל הסתכנות.
שוב ושוב ללכת מעבר לאזור הבטוח שלי.
התחלתי להרגיש. בסטודיו. משהו התחיל להיפתח.
אחר כך העזתי לחלוק את הדבר הזה עם חברה קרובה:
שמונה עשרה שנים עברו מאז, ועדיין אני זוכרת את התחושה
של לרקוד מולה. מין התרגשות, משהו פלאי שקורה. סוד.
אחר כך חלקתי את זה עם המשפחה.
פתאום התחילו להגיע הצעות להופיע.
פתאום זה לא היה רק בעולם הפנימי שלי.
והעזתי.
זה היה ללכת נגד עצמי. כל תא בגוף שלי צעק "לא!!!!!!"
"תיזהרי!! את מסתכנת, את עושה משהו שאין
ממנו דרך חזרה!"
הקול הזה צעק לי בפנים:
"את?! להופיע? ועוד בריקודי בטן????? מי הרשה לך?!
זה לא מה שאת אמורה לעשות. זה לא שייך לדרך שלך.
זה לא מתאים למי שאת. אל תעשי את זה.
לעולם לא תוכלי שוב להסתכל על עצמך באותה צורה."

אבל מבפנים הרגשתי: "כן".

הרגשתי שהחיים אומרים לי: תנסי. תטעמי אותנו. נסי משהו חדש.
וזה הלך והתרחב, אבל זה לא קרה ביום אחד.
וזה לא היה נטול כאבים ונטול פחד.
זה היה עם המון-המון פחד. אבל פתאום - בנוסף לפחד
היו שם גם חיים.
לא פחד שכלא לי את הנשמה, כמו עד אז.
אלא פחד שמראה שאני מעזה לחיות.
ואולי מה שעזר לי שם זה שהתחלתי לקבל את זה שיש פחד.
ופתאום נהיה לי ברור שהפחד לא אומר שאני צריכה לא לעשות את זה.
פתאום ראיתי שיש בתוכי פחד ויש אהבה.
ואני הולכת עם האהבה.

בקרוב, ב-14 באוגוסט אנחנו נפגשות בחיפה,
כדי לתת מקום לאהבה.
זו שלא רקדה שנים ועדיין זוכרת את זה בעצמות,
זו שלא רקדה אף פעם ומרגישה בבטן את הגעגוע,
זו שכבר רוקדת והנשמה שלה צמאה לצלול יותר לעומק, לעוף יותר גבוה.
אנחנו נפגשות כדי לפגוש את עצמנו, כדי להיזכר, להרגיש, להתגעגע
לחגוג את הגוף הזה שיש לנו –
אף אחד לעולם לא יוכל להחליף אותך
ולא אותי.
יש רק אחת ממך בכל העולם כולו.
רק אחת ממני.
ועכשיו – ממש עכשיו - זה הזמן שלנו
ויש לנו חופש כאן בתוך הגוף הזה
להרגיש, לנוע, לחיות.

כל הפרטים כאן בקישור,
https://lp.vp4.me/8hbj
ואני מעבר אליו – אשמח לשמוע אותך, לדבר איתך,
לרקוד איתך.

"בדרך כלל כשאני רוקדת ליד עוד אנשים, אני לא מרגישה לגמרי חופשיה.
יותר קל לי להשתחרר כשאני לא מרגישה את הקבוצה.
כאן הרגשתי שהקבוצה מחזקת אותי. זה שימח אותי, זה נתן לי כוח."
(ת', משתתפת בסדנה)

ב-14 באוגוסט אנחנו נפגשות בחיפה לבוקר של גוף ולב.
אנחנו נפגשות כדי להתמלא, להתחזק, לשמוח
לחגוג את הגוף הזה שיש לנו –
להרגיש, לנוע, לחיות.

כל הפרטים כאן בקישור,
https://lp.vp4.me/8hbj

איזו חוצפה נפלאה זו יכולה להיות -
לרקוד.
להעז.
לתת לעצמך הזדמנות.
להאמין שאת שווה
את הזמן ואת האומץ, בשביל
לראות משהו אחר יוצא ממך.
כדי לדעת שיש חיים, ויש אביב, ויש נביטה
גם בגיל שבעים ושבע,
וגם אחרי שנדמה שהכל כבר הוגדר ונסגר.

איזו חוצפה נפלאה זו יכולה להיות
להתענג על התנועה של הגוף
להרגיש את החופש לזוז
לראות צבעים ותחושות מתערבלים
לדעת שיש מקום בעולם למה שרוצה לצאת ממך
להרגיש שעוד יש לך מה להגיד
ושכל יום שאת יוצאת אל העולם
הוא יום חדש תחת השמש.

ב-14 באוגוסט אנחנו נפגשות בחיפה
לבוקר מלא שמחה, תנועה ומוסיקה
שכולו מוקדש לנשים מעל גיל שישים:
נשים נפלאות שכבר עברו דרך בחיים
ורוצות להרגיש, לנוע, לפגוש את עצמן מחדש דרך הגוף.

כל הפרטים בלחיצה על הקישור שכאן למטה:
https://lp.vp4.me/8hbj

נשים יקרות ויפות,
הסדנה של ה-10 ביולי בחיפה התמלאה לגמרי,
בקרוב אעדכן לגבי סדנה נוספת.
אשמח לפגוש אתכן!

איזו חוצפה נפלאה זו יכולה להיות -
לרקוד.
להעז.
לתת לעצמך הזדמנות.
להאמין שאת שווה
את הזמן ואת האומץ, בשביל
לראות משהו אחר יוצא ממך.
כדי לדעת שיש חיים, ויש אביב, ויש נביטה
גם בגיל שבעים ושבע,
וגם אחרי שנדמה שהכל כבר הוגדר ונסגר.

איזו חוצפה נפלאה זו יכולה להיות
להתענג על התנועה של הגוף
להרגיש את החופש לזוז
לראות צבעים ותחושות מתערבלים
לדעת שיש מקום בעולם למה שרוצה לצאת ממך
להרגיש שעוד יש לך מה להגיד
ושכל יום שאת יוצאת אל העולם
הוא יום חדש תחת השמש.

ממש בקרוב, ב-10 ליולי, אנחנו נפגשות בחיפה
לבוקר מלא שמחה, תנועה ומוסיקה
שכולו מוקדש לנשים מעל גיל שישים.
כמעט כל המקומות נתפסו, ונשאר לנו מקום אחד אחרון
לאישה אמיצה שכבר עברה דרך בחיים,
ורוצה לפגוש את עצמה מחדש דרך הגוף.
אולי זו את?

כל הפרטים כאן בקישור
https://lp.vp4.me/8hbj

ואולי בוקר אחד את קמה
ומגלה שקצת התעייפת.
מלפגוש את עצמך באותם מעגלים,
לשמוע את עצמך באותן שיחות שוב ושוב.
את עוד זוכרת במעומעם שפעם הרגשת אחרת... אבל
איכשהו זה כל כך רחוק שזה כבר נראה לא נגיש.
כאילו בלי ששמת לב, משהו תפס אחיזה בחיים שלך
עד שכבר נראה שאין דרך אחרת.
זו מי שאני. וזהו.
אבל משהו אחר בפנים אומר שלא.
שזה לא מאוחר מדי,
שאפשר עוד להיוולד מחדש ולגלות את עצמי מחדש
ולהחליט מחדש ולהתחיל מחדש.
שעוד לא אמרתי את המילה האחרונה.
שאני יכולה עוד להסתובב עם סומק בלחיים ועם תחושה
שהכל חדש ושיש לי עוד מה להגיד בעולם.
משהו בתוכך קורא לך,
משהו שחיכה עד עכשיו כי זה לא היה
פרקטי, לא נכון, לא מוסרי, לא מתאים, לא הגיוני. ועכשיו...
הלב שלך קורא לך לפתוח את המקומות האלה מבפנים, ולחיות.
כי אין זמן אחר.
וכי עכשיו זה הזמן שלך.

ב-10 ליולי, אנחנו נפגשות בחיפה
לבוקר אחד, יחיד ומיוחד, מלא תנועה, מוסיקה ושמחה,
שכולו מוקדש לנשים מעל גיל שישים.
נשים שכבר עברו דרך בחיים, ורוצות לפגוש את עצמן מחדש דרך הגוף.
אשמח לפגוש אותך שם.

כל הפרטים כאן בקישור:
https://lp.vp4.me/8hbj

תמיד כשהסתכלת על נשים שרוקדות, הרגשת מין צביטה. אמרת לעצמך שיבוא יום וגם את תעשי את זה.
המוסיקה מעירה בך איזה כוח פנימי, מושכת אותך לעולם אחר.
היא קוראת לך להתנתק ממה שאחרים רוצים ממך. מהקצב
המהיר מדי של העולם הזה.
אולי רקדת כילדה, ומאז עברו הרבה שנים. הרבה מדי. את אומרת:
אולי אני עוד אחזור לזה. כן. כשרק יהיה לי טיפה יותר זמן לעצמי.
כשרק העומס הנוכחי יירגע קצת. ואז את מוצאת את עצמך מחכה עוד.
וכל פעם יש משהו אחר.
ואולי את כבר חולמת להרגיש את המוסיקה,
לתת לגוף את החופש להרגיש, לעוף... ובכל זאת,
זה עדיין לא קרה. אולי זה נראה מסובך מדי, רחוק...
לא בשבילך.
אולי זה בשביל נשים...
אלה שיוצאות אל העולם בראש מורם,
כאלה שאצלן איכשהו הכל מסתדר, שיודעות להעז.
אבל... אבל בכל זאת, משהו קורא לך.
משהו קורא לך מבפנים, לנסות משהו חדש.
לצאת מהמקומות המוכרים, לצאת מההזדמנויות
שכבר מיצו את עצמן בשבילך. לצאת מהדברים
ומהאנשים שאת כבר מכירה ויודעת בעיניים עצומות.
יש משהו חדש שצריך לקרות בשבילך עכשיו.
את זה את יודעת.

ובמקרה אולי פתחת ואת קוראת עכשיו,
ואם המילים האלה עושות לך משהו,
אני רוצה לספר לך משהו:
אני יודעת מה זה לרצות משהו חדש בשביל עצמך.
אני יודעת מה זה לחלום על זה ולא להעז. לחכות.
לשמוע בקשה מבפנים, ולחשוב שאת לא יכולה להרשות
לעצמך אפילו לחלום על לעשות את זה.
ואני גם יודעת שבמקומות של ההזדמנויות הכי גדולות
שקיבלתי – כמעט תמיד הייתה שם
איזו יד מושטת. שהגיעה משום מקום. איכשהו הגיעה...
בדיוק בדיוק בשבילי.
ואם את קוראת את המילים האלה עכשיו
ואולי יש לי את ההזדמנות להיות היד המושטת בשבילך -
בואי נעשה יחד צעד אחד קטן.
הצעד הראשון יכול לפתוח עולמות שאפשר רק לדבר עליהם, אבל
להרגיש אותם זה עולם אחר לגמרי. אני מבטיחה.

ב-10 ליולי, אנחנו נפגשות בחיפה
לבוקר אחד, יחיד ומיוחד, מלא תנועה, מוסיקה והשראה
שכולו מוקדש לנשים מעל גיל שישים. נשים שכבר עברו דרך בחיים,
ורוצות לפגוש את עצמן בדרך חדשה.
ואם הלב שלך אומר לך עכשיו "כן!" – אז תאמיני לו.
תני לעצמך הזדמנות.

וכאן את מתחילה:
https://lp.vp4.me/8hbj

תמיד כשהסתכלת על נשים שרוקדות, הרגשת מין צביטה. אמרת לעצמך שיבוא יום וגם את תעשי את זה.
המוסיקה מעירה בך איזה כוח פנימי, מושכת אותך לעולם אחר.
היא קוראת לך להתנתק ממה שאחרים רוצים ממך. מהקצב
המהיר מדי של העולם הזה.
אולי רקדת כילדה, ומאז עברו הרבה שנים. הרבה מדי. את אומרת:
אולי אני עוד אחזור לזה. כן. כשרק יהיה לי טיפה יותר זמן לעצמי.
כשרק העומס הנוכחי יירגע קצת. ואז את מוצאת את עצמך מחכה עוד.
וכל פעם יש משהו אחר.
ואולי את כבר חולמת להרגיש את המוסיקה,
לתת לגוף את החופש להרגיש, לעוף... ובכל זאת,
זה עדיין לא קרה. אולי זה נראה מסובך מדי, רחוק...
לא בשבילך.
אולי זה בשביל נשים...
אלה שיוצאות אל העולם בראש מורם,
כאלה שאצלן איכשהו הכל מסתדר, שיודעות להעז.
אבל... אבל בכל זאת, משהו קורא לך.
משהו קורא לך מבפנים, לנסות משהו חדש.
לצאת מהמקומות המוכרים, לצאת מההזדמנויות
שכבר מיצו את עצמן בשבילך. לצאת מהדברים
ומהאנשים שאת כבר מכירה ויודעת בעיניים עצומות.
יש משהו חדש שצריך לקרות בשבילך עכשיו.
את זה את יודעת.

ובמקרה אולי פתחת ואת קוראת עכשיו,
ואם המילים האלה עושות לך משהו,
אני רוצה לספר לך משהו:
אני יודעת מה זה לרצות משהו חדש בשביל עצמך.
אני יודעת מה זה לחלום על זה ולא להעז. לחכות.
לשמוע בקשה מבפנים, ולחשוב שאת לא יכולה להרשות
לעצמך אפילו לחלום על לעשות את זה.
ואני גם יודעת שבמקומות של ההזדמנויות הכי גדולות
שקיבלתי – כמעט תמיד הייתה שם
איזו יד מושטת. שהגיעה משום מקום. איכשהו הגיעה...
בדיוק בדיוק בשבילי.
ואם את קוראת את המילים האלה עכשיו
ואולי יש לי את ההזדמנות להיות היד המושטת בשבילך -
בואי נעשה יחד צעד אחד קטן.
הצעד הראשון יכול לפתוח עולמות שאפשר רק לדבר עליהם, אבל
להרגיש אותם זה עולם אחר לגמרי. אני מבטיחה.

ב-10 ליולי, אנחנו נפגשות בחיפה
לבוקר מתוק ועוטף, מלא תנועה, מוסיקה והשראה
שכולו מוקדש לנשים מעל גיל שישים. נשים שכבר עברו דרך בחיים, ורוצות לפגוש את עצמן בדרך חדשה.
ואם הלב שלך אומר לך עכשיו "כן!" – אז תאמיני לו.
תני לעצמך הזדמנות.

וכאן את מתחילה:
https://lp.vp4.me/8hbj

חדר משלנו - סדנה תהליכית לנשים דרך תנועה ויצירה אם רק היה לך אומץ... להיות צבעונית, להפסיק לחכות. תקווה. לעשות דברים שלא היית מעיזה לחשוב שתעיזי. לנסות דברים. למצוא את עצמך מחדש.

איזו חוצפה נפלאה זו יכולה להיות
להעז לחלום
להעז לתת לעצמך הזדמנות. לנסות.
להאמין שאת שווה
את ההשקעה של הזמן ושל האנרגיה בשביל
לשמוע איזה קול אחר יוצא ממך.
כדי לדעת שלא סתם קרה הכל,
ולא סתם עברת את הדרך עד עכשיו.
כדי לדעת שיש חיים, ויש אביב, ויש נביטה
גם בגיל חמישים ותשע
וגם אחרי חמש לידות
וגם אחרי כל החלומות והשברים.

***
בעוד שבוע אנחנו נפגשות
לבוקר של התנסות
לקראת סדנה תהליכית בת 15 מפגשים
בקיסריה
כל הפרטים כאן
https://lp.vp4.me/8g1s

זה לא מחייב טיסה לאיי גלאפגוס

אנחנו זקוקות למקום שבו נוכל לפגוש את עצמנו.
לגעת בתחושות שאין להן מקום בעולם
הפרקטי והמהיר שאנחנו חיות בו.
לפגוש את עצמנו בדרך חדשה.
דרך האפשרות להתנסות בדברים חדשים, דרך
העיניים של נשים אחרות ובעיקר דרך התעוזה
להסתכל על עצמנו בעיניים חדשות. כי אני מאמינה,
באמת-באמת מאמינה שאנחנו יכולות
ליצור את עצמנו מחדש. שזה לא מאוחר מדי, אף פעם.
שעדיין אפשר. ולא רק שאפשר, אלא שזה ראוי ושווה,
ושזה יותר חשוב מדברים אחרים. יותר חשוב מלהמשיך
לתחזק דברים שלא עושים לנו אור בעיניים.
הצורך להתחדש, להיוולד מחדש הוא אחד הצרכים
העמוקים והחזקים שיש לנו.
ולהתחדש, בעיני, לאו דווקא אומר לצבוע את השיער לורוד,
להתחיל רומן עם דייג ויקינגי ולטוס לאיי גלאפגוס.
זה בעיקר אומר להסכים להסתכל על עצמך
כעל מישהי שמגיע לה.
מישהי שעברה הרבה, ושמגיע לה מקום.
לפגוש את עצמה, לנשום, להרגיש,
לגלות את עצמה מחדש.

ב- 12 למרץ אנחנו נפגשות לבוקר של התנסות
לקראת סדנה תהליכית בת 15 מפגשים
בימי שני בבוקר
בסטודיו מקסים בקיסריה, ליד הים
וכל הפרטים העסיסיים כאן בקישור:
https://lp.vp4.me/8g1s

זה כבר לוחץ

אני יודעת מה זה להרגיש שהדמות שהפכת להיות
כבר לוחצת עליך, כבר לא מתאימה. אולי פעם זה
היה אתגר, פעם זה היה מה שביקשת בשביל עצמך,
אבל מאז עברו הרבה ימים והרבה דברים קרו,
ואת כבר לא זוכרת מי האישה שהיית כשהתחלת את
הדרך הזו עם כל החלומות. אבל לפעמים את קצת
מרגישה כאילו את חיה חיים של מישהי אחרת.
של מי שפעם היית.
והזמן... הו, הזמן.
הזמן לא עוצר.
הקמטים מסביב לעיניים מספרים על זה.
וגם לך יש מה לספר.
יש לך הרבה מה לספר.
זה כל כך הרבה,
שאת לא מסוגלת להתחיל. אז את מחכה.
להזדמנות. למילה. למשהו שיקרה.
שיפתח את הסכר הזה מבפנים סוף סוף.
לפעם אחת שמישהו ישאל ובאמת ירצה להקשיב.
ולא כדי לתקן אותך או להחזיר אותך למוטב.
אלא באמת כדי לשמוע אותך.
כי יש כל כך הרבה שרוצה לצאת מבפנים.
והקול שלך צריך להישמע.

ב- 12 למרץ אנחנו נפגשות לבוקר של התנסות
לקראת סדנה תהליכית בת 15 מפגשים
ימי שני בבוקר
בסטודיו מקסים בקיסריה, ליד הים
https://lp.vp4.me/8g1s

צילום: חיים קמחי