Maya Mizrahi - מיה מזרחי פסיכולוגית רפואית

מתמודדים עם מחלת מעי דלקתית? מעוניינים להפחית את החרדה, הדיכאון, הכאב והמתח העשויים לפקוד אתכם בזמנים מורכבים?
טכניקות הרפיה ודמיון מודרך הוכחו כיעילות לחולים במחלות כרוניות שונות, לרבות מחלות מעי דלקתיות. בקישור שלפניכם תוכלו לקרוא עוד ולגלות כיצד הן יכולות לשפר את איכות חייכם ולסייע לכם להתמודד בצורה יעילה יותר עם השלכות המחלה.

לקריאת הכתבה ⤵️
https://www.janssenwithme.co.il/he-il/crohn-colitis/psychology-in-crohn-colitis

יש לכם שאלות? ניתן לפנות לכותבת המאמר, Maya Revah Mizrahi , לקבלת מידע נוסף.

EM-157742 , June 2024

"אנחנו מסייעים למסייעים": העמותה שלוקחת את ההתמודדות עם טראומת המלחמה לידיים עמותת “משיב הרוח" הוקמה בעקבות מלחמת “חרבות ברזל" כדי לסייע לכל מי שחווה את הטראומה בימים הראשונים למלחמה, לעבד את התחושות בסדנאות ייחודיות. הוגה הרעיון משתף על חשי....

״ניתוח שרוול היפנוטי״...

בקרוב אני מתחילה מחקר חדשני ופורץ דרך במחלקה הכירורגית בהדסה הר הצופים בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, עם שותפים למחקר מדהימים שמאמינים ברעיון ועוזרים לקדם... אז רציתי קצת לשתף...

לפני כ-15 שנה הקמתי את השירות הפסיכולוגי במרפאה הבריאטרית בהדסה הר הצופים וליוויתי מאות מנותחים בריאטריים, כאשר התסכול הגדול החל עם השנים כשגילינו שיותר ממחצית מהמנותחים עולים חזרה במשקל...
כמו אנשי טיפול רבים, ניסיתי לפתח שיטות שיסייעו למנוע עלייה חוזרת במשקל..

הפתרון הגיע אליי ממטופלות שהיו חוזרות על אותו המשפט ״הלוואי ויכולתי לעשות ניתוח בריאטרי כל שנתיים״... לפתע חשבתי שזה הפתרון, רק בלי הניתוח הכירורגי...
הרי המוח שלנו לא יודע להבחין בין מציאות לדמיון, כך שאם המוח יאמין שהוא נמצא בחדר ניתוח ועובר ניתוח בריאטרי, אזי הגוף והנפש יוכלו להרגיש כמו ב״ירח דבש״ שלאחר הניתוח – שובע מוקדם, תחושת מסוגלות, רצון לתכנן ארוחות, מוטיבציה, הקשבה לגוף, שינוי הרגלי אכילה וירידה משמעותית במשקל ..

קולגות שונות ומכובדות מתחום ההיפנוזה הציגו בעשור האחרון התערבויות דומות המדמות חוויה של ניתוח בריאטרי בהיפנוזה, ביניהם דר׳ נצר דאי ודר׳ סילבי גולדמן היקרים, דר׳ איתן אברמוביץ מורי ורבי ועוד דמויות חשובות בעולם, אולם כולם השתמשו רק בדמיון בהיפנוזה, על אוכלוסיית אנשים הסובלים מהשמנה ללא ניתוח עבר. החידוש שלי היה שאני מערבת בהיפנוזה גם חוויה חושית קונקרטית אמיתית של חוויה רפואית (הדבקת עירוי על העור, חיבור למוניטור, ריחות ורעשים בתוך חדר ניתוח אמיתי) ובודקת את היעילות על מנותחים לשעבר אשר משחזרים את חווית הניתוח הזכורה בגוף. כמו כן, אף מחקר מדעי לא פורסם בספרות המדעית העולמית, כך שהמחקר יהיה פורץ דרך וחדשני בעולם הרפואה.


כך פיתחתי בשנים האחרונות התערבות ממוקדת, קצרת מועד, המבוססת על שחזור או יצירת חווית ניתוח שרוול קיבה באמצעות היפנוזה..

עד כה ביצעתי כ-70 ״ניתוחים״ בקליניקה, עם תוצאות ראשוניות מרגשות...

אז החלטתי לקחת את זה צעד קדימה ולבדוק באופן מדעי ואקדמי כמה זה עובד, על מי זה מצליח יותר, אילו מנגנונים מופעלים ומסבירים את הירידה המשמעותית במשקל...

מחכים לאישורים אחרונים של משרד הבריאות ויוצאים לדרך.....

בימים הקרובים נתחיל בגיוס הנבדקים ואפרסם ״קול קורא״ מסודר עם כל הפרטים...

בינתיים, היה בא לי קצת לשתף

מצרפת מאמר בנושא שפורסם בכתב העת הפסיכולוגי ״פסיכואקטואליה״ לפני מספר שנים כשרק התחלתי לפתח את ההתערבות ״ניתוח שרוול היפנוטי״...

מתנדבי זקא…..
מלאכים.. קדושים… גיבורים שעיניהם ראו ולבבותיהם טיפלו בכל כך הרבה כאב…

היתה לי הזכות ללוות את מתנדבי זקא ובכירי זקא אשר היו בין הראשונים בשטח… אנשים שעשויים רק מלב, ערכים, נתינה, אהבת אדם ואהבת הארץ…
תודה מיוחדת לעוז שבזכותך הכל יצא לפועל Oz Avizov

״משיב הרוח״ התחיל כרעיון ונהיה שליחות…
זכות ענקית עבורי להיות חלק מהמשפחה שלנו…

שוב זכיתי ללוות מסע כואב, משחרר, ממלא, מרוקן, ״משיב הרוח״…

הפעם נכנסו לליבי אנשים מיוחדים וטהורים במיוחד, עובדות ועובדים סוציאליים אשר התנדבו ללוות את המשפחות בעת זיהוי החללים בשורה…

תודה לכל צוות ״משיב הרוח״ שכמו משפחה מאפשר, מכיל, אוהב ונותן את כל כולו כדי לסייע למסייעים, אותם אנשים שפשוט קמו והתנדבו במצבים שאפילו הדמיון לא יכול לדמיין…
אתם פשוט מלאכים…

זכיתי להיות שותפה לסדנא הראשונה של המיזם הכל כך חשוב ומרגש ״משיב הרוח״..

המיזם נולד בעקבות אירועי ה7.10 ומטרתו לחזק את החוסן האישי של אותם מתנדבים וצוותים שנחשפו לחוויות קשות בזיהוי החללים, הכנתם לקבורה ועוד מצבים שאי אפשר לתאר במילים…

תודה לצוות המדהים והמחבק,
ותודה לחברי ״יחידה 360״ (זקא ישראל לשעבר) על מי שאתם!

עם ישראל חי ❤️

להרשמה לתוכנית כמשתתפים- https://www.mashiv-haruach.org/

שמחה לשתף אתכם בהרצאה שלי ודיון בנושא התערבויות פסיכולוגיות והיפנוזה להתמודדות עם עלייה במשקל לאחר ניתוח בריאטרי.

תודה לענת שניאורסון, מנכ״לית חברת ברימקס על היוזמה וארגון סדרת ההרצאות הכל כך חשובות!

הקלטנו לטובת מי שלא הצטרף בלייב, מצורף הקישור 🌷

למעוניינים במידע נוסף אודות ההתערבות ההיפנוטית, ניתן לפנות אלי ישירות - 050-8192525

#מינימעקףקיבה #שרוולקיבה #ניתוחבריאטרי #אוזמפיק #היפנוזה #סקסנדה #הרזיה #השמנה #דיאטה #מודעות #הקשבה #גוףנפש

זום בריאמקס מיה מזרחי פסיכולוגית רפואית מתארחת אצל ענת שניאורסון מנכ"ל בריאמקס הקול בראש״ – הצגת כלים והתערבויות פסיכולוגיות להתמודדות עם עלייה חוזרת במשקל לאחר ניתוח בריאטרי... נתייחס לסוגיות של דימוי גוף, זהות עצמית, הקשבה לגוף, אכילה...

מפגש בריאמקס זום 27.11.22 יום ראשון 20:30.

שריינו את הזמן למפגש נדיר ומלא בתוכן שנוגע לכולנו עם מיה מזרחי פסיכולוגית בריאטריה שמתמחה גם בטיפול בהיפנוזה לסיוע למנותחים בחידוש תהליך הירידה.

המפגש יתקיים בזום ויש להירשם בטופס המצ"ב בכדי לקבל את הקישור:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSf4YO2Gy2RUkwCWcxBKc6tgNjRQkwW7lQ6f5vZpAPrU8U5o4w/viewform?usp=sf_link טופס הרשמה למפגש הקול בראש בריאמקס זום 27.11.22 יום ראשון

ענת שניאורסון מנכ"ל בריאמקס מארחת את דר' מיה מזרחי פסיכולוגית קלינית, מפגש מרתק בנושא:
הקול בראש״ – הצגת כלים והתערבויות פסיכולוגיות להתמודדות עם עלייה חוזרת במשקל לאחר ניתוח בריאטרי...
נתייחס לסוגיות של דימוי גוף, זהות עצמית, הקשבה לגוף, אכילה פיזית מול רגשית, שליטה פנימית והכי שיפור מערכת היחסים עם הגוף.
מיה מזרחי הינה פסיכולוגית רפואית מומחית (מ.ר. 85636), מומחית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ומומחית לטיפול בהיפנוזה (מ.ר. 86430).

מיה בעלת ניסיון רב בעבודה במערכת הבריאות, הקימה את השירות הפסיכולוגי-רפואי במרפאות שונות ובמחלקות שונות בבתי החולים הדסה עין-כרם, הדסה הר-הצופים ושערי צדק.

מומחית לטיפול בסובלים ממחלות כרוניות, הכנה לפרוצדורות רפואיות, התמודדות עם מצבי גוף-נפש שונים, טיפול בטראומה, הפרעות חרדה, וטיפול בסובלים מהשמנת יתר וניתוחים בריאטריים.

ההרשמה נפתחה !!!!!!!

אנו שמחים לפתוח את הרישום לכנס השנתי של האגודה הישראלית לפסיכוסומטיקה:

"מחברים גוף ונפש" - ממעבדת המחקר לחדר הטיפולים

הכנס השנה יתקיים תחת סימן 'מולטידיסציפלינריות בפסיכוסומטיקה' ויבקש לספק הצצה תיאורטית ולצד כלים יישומיים, לגישות טיפול, מודלים רב תחומיים ומחקרים עדכניים בתחום הפסיכוסומטיקה.

השנה, יכבדו אותנו בהשתתפותם:
Alla Landa, PhD, Mark P. Jensen, PhD, Susanna Carlson LCSW, Moshe Torem, MD.

מרצים אלו יתווספו לרשימה מכובדת ועשירה של מרצים נוספים שיעבירו הרצאות לצד סדנאות קליניות בנושאים מגוונים.

מוזמנים לעיין באתר הכנס המלא: https://www.psychosomaticsociety.com/october2022conference

תאריכי הכנס: 20-21.10.2022 | ימי חמישי - שישי
מיקום: מלון 'דניאל', הרצליה

עלויות רישום:
רישום לשני ימי הכנס - מומחה/ית אגודה לשנת 2022/2023 - ₪650
רישום לשני ימי הכנס - מומחה/ית שאינו/ה חבר/ת אגודה לשנת 2022/2023 -₪850
רישום ליום כנס אחד - מומחה/ית חבר/ת אגודה לשנת 2022/2023 - ₪400
רישום ליום כנס אחד - מומחה/ית שאינו/ה חבר/ת אגודה לשנת 2022/2023 -₪500
רישום לשני ימי הכנס - מתמחה, גמלאי, סטודנט - ₪500
רישום ליום כנס אחד - מתמחה, גמלאי, סטודנט - ₪320

לינק להצטרפות כחבר/ה לשנת 2022/2023: https://bit.ly/3KQZxfI
לינק לרישום לכנס: https://bit.ly/3RoKMTM

רוצים לקבל פרטים נוספים? צרו קשר עם יואב בר יוסף (עדיף בוואטסאפ - 050-6586299) או שלחו לנו מייל ב: [email protected] ונשמח לקשקש.

נאחל לכנס פורה בתקווה לראותכם.ן על שפת הים בהרצליה.

ועד האגודה הישראלית לפסיכוסומטיקה 🌱

חבריי הפסיכולוגים, הרופאים וכל מקצועות בריאות הגוף והנפש,
שריינו ביומנים!!
אנחנו מארגנים לכם כנס מקצועי ומרתק!
מוזמנים לעקוב בדף האגודה..

>

יום שישי - 11.03.22 | 08:45-14:00 | כנס מקוון

אנו שמחים ונרגשים לארח בכנס השנתי של האגודה את ד"ר האוורד שובינר !

ד"ר הווארד שובינר, מומחה ברפואת ילדים, רפואת מתבגרים ורפואה פנימית. הוא היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת וויין סטייט במשך 18 שנים וכעת הוא עובד בבית החולים פרובידנס בסאות'פילד, מישיגן.
ד"ר שובינר הוא המייסד והמנהל של התוכנית לרפואת גוף נפש בבית החולים פרובידנס. תוכנית זו משתמשת במתודולוגיות המחקר העדכניות ביותר לטיפול באנשים הסובלים מתסמונת גוף הנפש (MBS) או תסמונת מתח מיוסיטיס (TMS) כפי שתואר על ידי ד"ר ג'ון סרנו.
ד"ר שובינר יצר תוכנית המשתמשת בטכניקות מדיטטיביות ובטכניקות פסיכולוגיות חדשניות כדי לעזור לאנשים עם מצבים כרוניים, כגון פיברומיאלגיה, צליפת שוט ( Whiplash), כאבי גב וצוואר, כאבים מיופציאליים, תסמונת TMJ (תסמונת מפרק הלסת), כאבי ראש מתח ומיגרנה, תסמונת המעי הרגיז/עצבני, תסמונת שלפוחית השתן, נדודי שינה, חרדה ומצבים קשורים אחרים.
כעת הוא מבצע את מחקר המחקר האקראי והמבוקר הראשון בתחום תסמונת גוף הנפש או TMS עבור אנשים שאובחנו עם פיברומיאלגיה.
ד"ר שובינר חיבר למעלה מ-60 פרסומים בכתבי עת מדעיים ובספרים והוא נכלל ברשימות 2003-2004, 2005-2006 ו-2007-2008 של הרופאים הטובים ביותר באמריקה.

פרטים מלאים בקרוב,
רשמו ביומנים !

סופ"ש נעים,
ועד האגודה🌱

לפני שאתחיל לפרוס נתונים סטטיסטיים ולתאר את התוצאות של "ניתוח השרוול ההיפנוטי" שביצעתי בקרב עשרות מטופלים/ות בשנתיים האחרונות, אני רוצה לספר לכם על מטופלת יקרה לליבי, נקרא לה ר'.

ר' כיום בת 49, גרושה ואם ל-4 ילדים, עובדת כעצמאית.

בגיל 23, סבלה מעודף משקל קיצוני ועברה ניתוח בריאטרי ראשון, ניתוח SRVG (סוג של טבעת להצרת קיבה).

הניתוח לא עזר ובגיל 37, בעודה שוקלת 180 ק"ג, עברה ניתוח מעקף קיבה.
ר' ירדה משמעותית במשקל בעקבות המעקף, והגיעה תוך שנתיים למשקל של 118ק"ג!

אולם, כפי שאנו צופים בשנים האחרונות, גם מחקרית וגם קלינית, קיימת עליה חוזרת במשקל בקרב כמחצית מהמנותחים. נדון בנושא בפוסטים עתידיים, אך בעיקרון העלייה החוזרת הינה שילוב של גורמים רגשיים, התנהגותיים, פיזיולוגיים ומטאבוליים.

בשנת 2019, כאשר ר' פונה אלי ל"ניתוח שרוול היפנוטי", היא שוקלת כבר 142 ק"ג.

כיום, כשנתיים לאחר ההתערבות ההיפנוטית, אשר אפשרה לר' לשחזר את חווית הניתוח אך ממקום של שליטה פנימית, של בחירה פנימית ולימוד הקשבה מבפנים בזכות ההיפנוזה, היא ירדה כ-47 ק"ג במשקל.

ר' שוקלת כיום 95 ק"ג, וממשיכה לרדת...

אני לא אוהבת לדבר על מספרים, וכמובן שמטרת העל של הטיפול היא לייצר שינוי פנימי עמוק יותר, אך בשלב ראשון כשיש שינוי בסימפטום, אז גם גדלה המוטיבציה לבצע שינוי עמוק יותר ופנימי יותר...

נב: ר' היקרה, אם את שומעת אותנו ומעוניינת לשתף, את מוזמנת (-:

לאור המצב כדאי לדעת:
כל אדם זכאי לקבל 3 שיחות טלפון (בנות 45 דקות כל אחת) עם פסיכולוג.ית, ללא הפניה וללא תשלום, להיעזר, לפרוק קצת מה שעל הלב בימים האלה ולקבל כלים להתמודדות בריאה.
אופן התקשרות:
מכבי 3028*
מאוחדת 3833*
כללית 2708*
לאומית 02-6335209
השירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
תעבירו גם לחברים שלכם, זה חשוב. אולי יעזור למישהו

תודה מכל הלב לפרופ׳ קידר, מנהל המחלקה הכירורגית באסותא אשדוד, על המילים החמות ועל הפרגון המקצועי.
בנוסף, תודה על ההזדמנות להציג את ההתערבות ההיפנוטית שלי בפני צוות הרופאים והאחיות של המחלקה.
לא מובן מאליו שכירורגים מקדישים זמן וחשיבות להיבטים הרגשיים והנפשיים של המנותחים שלהם.

אני מתרגשת לשתף אתכם במאמר האחרון שלי:
״הקול בראש״ – ניתוח לקיצור קיבה באמצעות היפנוזה להתמודדות עם השמנה חוזרת לאחר ניתוח בריאטרי״.

המאמר פורסם בכתב העת הפסיכולוגי ״פסיכואקטואליה״, בגליון העוסק בנושא 'פסיכוסומטיקה – כשהגוף מדבר'.

אשמח לשמוע מכם מחשבות, הארות, תהיות...

זכות גדולה עבורי, כל פעם מחדש, להיות שותפה לעשייה המבורכת במכון הגסטרו בשערי צדק.

כאשת ״גוף-נפש״, מרגש אותי כל פעם מחדש כאשר רופאים מבקשים ממני לבוא להרצות בכנסים שלהם, על חשיבות הפסיכולוג הרפואי ועל ההתערבויות הפסיכולוגיות המקדמות את הטיפול במטופלים המשותפים שלנו..

היום הוזמנתי להרצות בכנס בינלאומי, אשר כלל 40 רופאים מ-20 מדינות, במכון הגסטרו ילדים בשערי צדק, בניהולו של פרופ׳ דן טרנר.

מחלות מעי דלקתיות – מחלת קרוהן וקוליטיס ...
המושג "מחלה כרונית" מעורר תחילה בהלה וייאוש... "האם זה לתמיד"? "האם יש טיפול שיכול לרפא?", "איך חיים עם מחלה כרונית?"...
"כיצד זה ישפיע על הזהות שלי?" – מתבגר שנמצא בתהליך הבניית זהות העצמי שלו, כיצד אבחנה של מחלה כרונית תשפיעה על תפיסת העצמי? הבטחון הצעמי? דימוי הגוף? כיצד הוא חווה את עצמו ואיפה זה פוגש אותו מול העולם?
שידוכים... מתי לספר? כיצד לגרום לסביבה להכיר אותי בלי הפילטר של המחלה, אבל גם שיכירו במחלה?...

עוד ועוד שאלות עולות סביב סוגיית האבחנה של מחלה כרונית..

בעיניי המטרה הראשונית היא לסייע למטופל לעבור מעמדה של חווית חולי: "אני חולה" לעמדה של חווית בריאות הנותנת מקום למחלה: "אני אדם בריא אשר סובל ממחלה"...
תפיסה זו סוללת את הדרך לפיתוח תקווה, תפקוד, העצמה רגשית מתוך המשבר, לימוד גורמי החוסן והכוחות הפנימיים...

מצרפת קישור לסדרת כתבות שחיברתי בנושא התמודדות נפשית עם מחלות מעי דלקתיות (IBD) באתר של ממ"ד – מחלות מעי דלקתיות:
https://www.crohns-colitis.info/

היכנסו ללשונית "דרך חיים" ומשם ללשונית "פינת הפסיכולוג". תמצאו סדרת כתבות שחיברתי בנושאים שונים:
- דימוי עצמי;
- החיים עם מחלה כרונית;
- התמודדות עם מחלות מעי דלקתיות (אובדן, אי-ודאות, מעבר להכחשה בריאה, זיהוי גורמי חוסן...)
- התערבויות פסיכולוגיות המוצעות לסובלים ממחלות מעי דלקתיות

מידע על מחלות מעיים קרוהן וקוליטיס - תסמינים וטיפולים באתר יש מידע למי שחולים במחלות מעיים דלקתיות כמו קרוהן או קוליטיס שניתן על ידי מיטב המומחים שמכסים כל תחום או שאלה שקשורים למחלה

הגישה הטיפולית שלי מתבססת על הסתכלות ותפיסות מעולם הפסיכולוגיה החיובית..
אני תמיד אחפש מה כן, ולא מה לא... איך לשפר תפקוד, לא איך להפחית דיכאון... איך לקדם את החיובי ולא איך למנוע את השלילי... כיצד לצמוח מתוך משבר...
מתוך כך, אני מאמינה שניתוח בריאטרי הוא הזדמנות מופלאה לשינוי ול"לידה מחדש"!
אני מאמינה שאם המנותח עובר הכנה רגשית ותזונתית, ולומד להשתמש בתקופה שאחרי הניתוח כהזדמנות לצמוח, אז הניתוח יצליח. אם המנותח לומד בתקופה זו להקשיב לעצמו, לצרכים הפיזיים והרגשיים, לזהות ולהבחין בין רעב פיזי לרעב ריגשי, לומד לצאת מהאוטומט ולאכול בצורה מודעת, מוצא את הפעילות הגופנית שמתאימה לו, אז הניתוח יוכל להוביל לשינוי משמעותי ולצמיחה אישית אוטנטית.
השינוי לטווח ארוך עשוי להתפספס כאשר מצפים ש"המנתח יעשה את העבודה", "הפסיכולוג יעשה לי שינוי בראש", "התזונאית תגיד לי מה לאכול"... האדם היחידי שיכול לגרום לשינוי פנימי אמיתי, הוא המנותח עצמו!!
אנחנו, אנשי המקצוע, אנחנו רק יושבים ליד הנהג ולפעמים קצת מנווטים ומראים יציאות בדרך... אך המנותח עצמו הוא שמחזיק בהגה ואחראי על הנסיעה!!

בעשור האחרון, אני מלווה מטופלים לפני, תוך כדי ולאחר הניתוח, לומדת וחוקרת את התחום, נקשרת וחווה יחד עם המטופלים שלי את המסע המשמעותי... מתוך ההסתכלות החיובית וחיפוש אחר מה מצליח, אני לומדת כל יום מחדש על כוחות וגורמי חוסן, על השפעת הגוף על הנפש, ועל השפעת הנפש על הגוף... על דימוי גוף, על הקשבה פנימית, על הרגלי האכילה ועל החיבור המיוחד בין המוח לגוף...

המושג "פסיכוסומטיקה" מניח שקיים קשר דו־כיווני בין הגוף והנפש, וההסתכלות הפסיכוסומטית מאפשרת לראות את המטופל כאדם שלם.
כיום מבינים שהטיפול בכל מחלה, אורגנית או פונקציונאלית, מצריכה הסתכלות הוליסטית של הבעיה.
כחברה מייסדת של "האגודה הישראלית לפסיכוסומטיקה", אני מאמינה שתפקידנו להגביר מודעות בקרב אנשי המקצוע השונים ובכך להשפיע על דרכי וטעמי הטיפול: להזמין את "אנשי הגוף" (רופאים, פיזיותראפיסטים, אחים ואחיות, ועוד..) להקשיב ולזהות את הצרכים הנפשיים, ולהזמין את "אנשי הנפש" (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטריים ועוד..) לתת מקום ולהקשיב גם לגוף בטיפול.

האתר שלנו "בחיתולים", בקרוב יהיו בו יותר תכנים, מאמרים, אלפון מטפלים ועוד... מזמינה אתכם להציץ:
https://www.psychosomatic.org.il/he/home #!91

האגודה לפסיכוסומטיקה בישראל - מי אנחנו ועד האגודה ד"ר יעקב עזרא נוירולוג מומחה, יו"ר האגודה לפסיכוסומטיקה בישראל ד"ר יוסי מאירסון פסיכולוג קליני ורפואי מיה מזרחי פסיכולוגית רפואית מומחית ד"ר אמיר צבעוני ר...

לאדם הסובל מהשמנה יש יותר ידע תיאורטי ומקצועי מכל איש מקצוע בתחום התזונה!!
אדם הסובל מהשמנה מבין ויודע בדיוק מה מתאים לו לאכול יותר ומה מתאים לו פחות, מה המכשולים ומה גורם להשמנה שלו...
אבל דבר אחד חסר: שליטה....
הידע נשאר ברמה השכלית, אבל הדחפים הרגשיים לעיתים אינם נשלטים..
קיימים כלים טיפוליים שונים שיכולים לסייע בדיוק בנקודה הזו!
לא חיפוש אחר עוד מקל קסמים או עוד תרופת פלא או עוד התערבות קיצונית שתעשה את השינוי, אלא כלים שיסייעו לאדם הסובל מהשמנה להפוך להיות "בעל הבית" של עצמו! כלים שיאפשרו לפתח הקשבה אוטנטית, מודעות פנימית וחיבור בין הגוף לנפש, בין הרגש לשכל!
לכל אדם אישיות שונה, סיפור חיים שונה, הרגלים שונים... המטרה בטיפול היא למצוא את השיטה הטיפולית המתאימה לאדם מסוים בנקודת זמן מסוימת, ולבנות התערבות מותאמת אישית בהתאם לצרכים, לחששות, ולהגנות של כל אדם...

מי לא מכיר מישהו שעבר ניתוח לקיצור קיבה ואחרי כמה שנים החל לעלות בחזרה במשקל...
בשנים הראשונות, הניתוח "עובד": התיאבון נמוך, היכולת לאכול מוגבלת, המטופל מקנה לעצמו הרגלים נכונים והמשקל יורד... אבל אז, השנים חולפות, חלק מההרגלים מתרופפים, ישנם גם תהליכים מטאבוליים והורמונאליים שקורים ומקדמים את העלייה החוזרת במשקל.... וחוזרים לאכול... והמשקל עולה בחזרה...
משרד הבריאות פרסם נתונים לפיהם תוך 5 שנים מהניתוח הבריאטרי הראשון, 40% מהמנותחים זקוקים לניתוח חוזר (כלומר ה-BMI שלהם חזר לסף הממליץ על ניתוח בריאטרי)...
תחשבו כמה נפלא יכול להיות אם היה לכם כלי, מעין "ניתוח דרך הראש", שיכול להוות מעין בוסטר, חיזוק של הניתוח הכירוגי כל פעם שיש החלשה של הכוחות..
כאן נכנס לתמונה "הניתוח שרוול ההיפנוטי"...
תודה לשלושת המלאכים שלי, אלה, טליה ודן, על הציור הממחיש

"ניתוח שרוול היפנוטי" - ניתוח לקיצור קיבה באמצעות היפנוזה.
בשנים האחרונות, פיתחתי התערבות ממוקדת שמטרתה לשחזר חוויה של ניתוח לקיצור קיבה באמצעות היפנוזה, כדרך התמודדות עם השמנה חוזרת לאחר ניתוח בריאטרי ..
המוח שלנו לא יודע להבחין בין מציאות לדמיון, כך שחוויה טיפולית המשחזרת את ניתוח השרוול או המעקף בהיפנוזה מאפשרת ירידה במשקל ותחושת שובע מוקדמת, דרך העצמה נפשית, חיבור פנימי, הקשבה עצמית והגברת תחושת שליטה ומסוגלות.
בקרוב יפורסם מאמר שכתבתי בנושא... אשתף ברגע שיפורסם

מהי היפנוזה?
היפנוזה הינה כלי טיפולי חזק ויעיל, שמאפשר, באמצעות ריכוז ופוקוס גבוהים, להעביר מסרים ולתקשר עם המוח בצורה עקיפה, כך שהמטפל והמטופל יחד עוקפים את המכשולים וההתנגדויות האינטלקטואליות (ביקורת ושיפוטיות) ומאפשרים שינוי וחיבור פנימי עמוק!
היפנוזה היא כלי מדעי המאפשר להגדיל ולנצל את הפוטנציאל של המוח שלנו!!
אחת המטרות שלי כאן תהיה לשבור סטיגמות והבניות חברתיות שיש לנו על היפנוזה, ולהרחיב את הידע וההבנה של הכלי המדהים הזה, שאישית שינה את הזהות והמהות הטיפולית שלי!

גוף ונפש... מעי ומח... The Brain-Gut connection...
לפני מספר שנים, בניתי התערבות קצרה וממוקדת לחולי קרוהן וקוליטיס, במטרה לספק כלי שיסייע להפחית מתחים ובכך ישפיע על ההתמודדות עם המחלה ואף על התפתחות המחלה.
ערכתי מחקר בבית החולים הדסה בירושלים, בשיתוף המכללה האקדמית תל-אביבי-יפו, ובדקתי את יעילות ההתערבות והשפעותיהן של טכניקות הרפייה ודמיון מודרך בקרב כ-40 חולי קרוהן וקוליטיס. נמצא כי ההתערבות סייעה להפחית רמות כאב, להוריד רמות חרדה, לשפר מצב רוח ומדדי איכות חיים, ואף השפיעה על תפיסת המחלה של המטופלים.
אני מצרפת את תקציר המאמר שחיברתי אודות המחקר שפורסם בכת-העת האירופאי "Psychology and Health".

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/08870446.2012.691169

Effects of guided imagery with relaxation training on anxiety and quality of life among patients with inflammatory bowel disease (2012). Effects of guided imagery with relaxation training on anxiety and quality of life among patients with inflammatory bowel disease. Psychology & Health: Vol. 27, No. 12, pp. 1463-1479.

"פסיכולוגיה רפואית, מה זה? "
לפני 15 שנה, בתחילת דרכי כפסיכולוגית רפואית, ובתחילת דרכו של תחום המומחיות הזה בישראל, נאלצתי להמשיג ולגבש לעצמי תשובה לשאלה הנפוצה כל כך... כמובן שהתשובה הלכה והשתנתה לאורך השנים, ומשתנה גם בהתאם למצב ולמטופל...
בגדול, אפשר לומר שפסיכולוגיה רפואית מתמקדת ביחסי הגומלין בין הגוף לנפש.. הנפש משפיעה ומושפעת ממחלות, ממצבי משבר... ולהיפך, מצבים גופניים יכולים להשפיע על הנפש ועל הרגש.. פסיכולוגיה רפואית מספקת טיפול נפשי לאנשים הסובלים ממצבים גופניים, טיפול לאנשים "נורמאלים" הסובלים ממצבים "לא נורמאליים"...

להלן שתי כתבות ynet המספקות תשובה לשאלה: "מהי פסיכולוגיה רפואית":
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4666950,00.html

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5245015,00.html

פסיכולוגיה רפואית: לרתום את הנפש לטובת ההחלמה טיפול רפואי בלבד במחלה, כבר אינו מספיק. כדי לקדם את ההחלמה, יש צורך להתייחס לשינויים התנהגותיים, להתמודדויות רגשיות ולמשמעויות חברתיות של הקושי הרפואי

‎Maya Mizrahi - מיה מזרחי פסיכולוגית רפואית‎ updated their business hours.