מיכלי- מלווה לאחר לידה

שמעת?? מה שהוא אמר, ממש אבל 💟
https://youtu.be/uWi5iXnguTU

Who You Are: A Message To All Women Speaker: Jon Jorgenson www.jonjorgensonblog.com Jon Jorgenson is an author, speaker, and spoken word poet whose YouTube videos have been viewed by more than ...

פוסט מרגש ונוגע.. חוויה, הבנה, ידיעה מרגעים שזורים. את אגדה!! 💟

פוסט אישי. ונשי.
***********************
מה יש בתוך הגוף שלי שיכול לייצר בנאדם?
_____________________________________

אני עומדת במקלחת ואני במחזור. זרזיף של דם מזדחל לו, עושה את דרכו מטה על הירך שלי ולפתע, באחת, אני נזכרת בדימום ההוא. שהיה אחרי הלידה. דימום של עשרה מחזורים ביחד – במכה. ואז גם מגיח עוד זיכרון, זיכרון של ריח. וזה לא ריח של דם. זה ריח מאד מסוים. קשה לי לומר של מה. של חלב מטפטף אולי. של מי השפיר. של זיעה קרה. של התרגשות וחרדה. הייתי מרוחה בו. בריח הזה. אני וגם התינוק שלי. שאולי זו הייתה דרכו למצוא אותי. להריח את קרבתי.

אני מתחילה לחשוב על הימים ההם, שאחרי הלידה. חושבת על הגוף שלי, שעומד איתי כעת תחת הזרם הקולח, הגוף הזה גידל בתוכו תינוק. התינוק, זה שכבר יודע לומר "בא לי! ולא בא לי!" וישן בשלווה בחדר הסמוך, היה חלק מהגוף הזה. ממש כמו איבר. אבל אז הוא נולד והתגלה שזה בכלל לא איבר אלא אדם. ישות נפרדת שקיימת פתאום בעולם.

ואני תוהה, מה יש בתוך הגוף שלי שיכול לייצר בנאדם?

אני לא מצליחה להיזכר בכל הפרטים. אם אני מתאמצת הם לאט לאט מתגלים. התחושות. המרגשים. המאמץ הכביר. ואיבוד השליטה. חוסר הוודאות, הנחישות, והאין ברירה. האופן שהגוף הזה שם לו מטרה.
אני נזכרת בכל האחיות והרופאים - באים, מסתכלים, נוגעים, לוחצים, תופרים. ואח"כ ה"יועצות" שגם הן באות. מסתכלות. נוגעות. לוחצות.
אני נזכרת בנפש המבולבלת. עד עכשיו, אני מרגישה את הבלבול הזה העוצמתי בחזה שלי. בנשימה. כזיכרון, כואב ומעצב.

אני חושבת על הגוף, כמה הוא היה כאוב. מהדחיפות. והלחיצות. האינסופיות. ועל איך שהפוקוס עבר מהרחם לשד. ועל איך תהייתי -
האם יש אזור בי שלא נשדד?

אבל. אני מתאפסת מהזיכרונות ומדקלמת לעצמי - כולן הרי עושות את זה. מאז ומתמיד. אז, מה כבר את או אני יכולות להגיד?

ממשיכה להיזכר. ברגעים שהגיעו אחרי שמשתחררים מבית החולים. והולך לדרכו אחרון האורחים. איך נשארתי פה, לבד, עם הגוף הזה וייצור קטן, קסום ודורשני.
הוא קסום כי הוא אני. ואיך זה יתכן? הוא הגיח מתוכי. ממעמקיי. נוצר מנשמת אפי. מהדם שבעורקיי. נברא משאיפותיי ונרקם מכוחותיי. כן. קסם זו המילה היחידה שמתאימה. מה עוד משתווה לפאר היצירה הזו?

אבל. המחיר? לא מדובר. כי כולן עושות את זה. כולן. מאז ומתמיד. אז מה כבר את או אני יכולות להגיד?

נכון. הכאב אט שוכח והגוף אט מחלים. ואין שום ספק בעולם שאני שמחה ומודה על האפשרות שניתנה לי לייצר את פאר היצירה הקסום והפרטי שלי. שרק לפני שעה דגדג והצחיק אותי. ועדיין, זה דבר אחד לומר שזה היה שווה. את הייסורים. תשעה חודשים ארוכים. למעשה זה היה עשרה. את הדלקות שנוצרו והכאבים. ולא רק בחדר לידה אלא בעיקר בהחלמה. כשלא ישנים ולומדים מה זה אומר שמענים אסירים ומונעים מהם שינה. כן. זה שווה את הצלקות. גם הנפשיות. אחרי שכל חיי טיפחתי את עצמי. את היופי שלי. את גופי. כל הכסף ומאמץ שהשקעתי בעצמי. ופתאום. הפכתי לכלי. ועדיין. כן. זה היה שווה. כי הרחבתי את עצמי. יצאתי מגבולות הגוף והנפש שלי. וכיום, אני קיימת לא רק כאן, בעצמי. אלא גם שם, בחדר הסמוך. אבל איך. איך אני אמורה להקריב שוב את הגוף שלי ולומר – קחו. בבקשה. איך זה קורה שמגיע הרגע הזה שאני אחשוב שאני יכולה. מוכנה. רוצה. כמהה.

המיני מי שלי, המתוק, הוא חכם ממני. וטוב. ויפה. והוא גם לא רק שלי. יש בו גם מבעלי. אפילו שהוא לא גידל אותו בגופו. לא נפער בכדי לפלס את דרכו. וביום אחד פתאום נדרשתי לחלוק אותו, את עצמי - אתו.
זה ילד של אהבה. אבל קיימים גם עוד רגשות כמו תסכול. וקנאה. למשל. בבעלי, שהגוף שלו - נשאר כשהיה. ובכל זאת. עדיין. כן. כמובן. שזה שווה את זה. זה הדבר הכי טוב שקרה לנו. ההישג הכי גדול שלנו. האושר בלב. המשמעות הכי גדולה. ואני רוצה עוד ילדים. רוצה משפחה גדולה. שלקטנצ'יק הזה יהיו אחים. ולנו יהיו עוד אוצרות קסומים.

ילדתי לפני כמעט שנתיים וחצי. שנתיים וחצי שלא הצלחתי לדמיין, אפילו באופק הרחוק ביותר את הרגע שאני אוכל לשאת, אפילו, את המחשבה של "להיות מוכנה". בכלל לא הבנתי (ואני עדיין לא ממש מבינה) איך זה קורה. שפתאום מוכנים לתת הכל. באמת הכל. ולא משנה מה. אחרי שכבר יודעים במה זה כרוך. ובדיוק כשהגוף רק מתחיל להשתקם לו. ושוב להיות חזק... והבית התחיל להתאזן.. איך זה קורה שאנחנו מוכנות, בדעה צלולה, לקבל כזו החלטה? לבחור שוב בהקרבה.

ואז. בלי שום הכנה. משום מקום. זה בא. ההבנה הזו. שבשביל שיהיה לי עוד ילד. אני אעשה הכל. והכל זה אומר באמת הכל.

ופתאום אני חושבת על כל אותן האימהות (גם אלו שהן בינתיים רק בנפשן אימהות) שעוברות שנים על גבי שנים של טיפולים. כל כך, כל כך, קשים. ואינספור, באמת אינספור רגעים בהם האחיות והרופאים באים. מסתכלים. נוגעים. לוחצים. וזה עוד לפני שהן בכלל נכנסו לתהליך של הריון. לידה. החלמה. והכל רק בשביל שתהיה הזכות. האפשרות. להביא לעולם ילד.

וזה מחזיר אותי להתחלה.. כשעמדתי במקלחת וחשבתי - מה יש בגוף שלנו שיכול לייצר בנאדם?
את אותו הדבר בדיוק, המסתורי והקסום, שקיים גם בנפש ויכול לייצר, פתאום (או שוב) - אמא.

ואני רוצה לומר – לעצמי. ולכל אישה באשר היא,
אם נכנסת להריון בשנייה או עברת שנים של ייסורים עד שזה קרה.
אם ההריון היה קל, בלי שום בעיה, או היה כזה שהיית צריכה לשכב כמעט את כל העשרה חודשים במיטה. אם ילדת במהירות האור. במעלית. במכונית. במסדרון. בעמידה. בכריעה. עם אפידורל או בלי בכלל. במקלחת. בבריכה. בניתוח קיסרי- כזה שתוכנן בקפידה או כזה שהתרחש בלי שום הזמנה. אם צרחת ונקרעת או דחפת רק דחיפה אחת קטנטנה. אם הנקת שנה. או שנתיים. או יום. או יומיים. או אפילו לא דקה. אם חזרת מיד לעבודה. או נשארת בבית מבחירה. אם את חילונית או דתייה. אם עשית את זה כאישה נשואה. או כרווקה. לבד או עם משפחה. כשהיית מבוגרת או מאד צעירה. ..
את אגדה.
יש לנו באמת כוח על. אמיתי. ייחודי. ונכון שהוא טבעי - זה רק הופך אותו ליותר אגדי. ומסתורי.

וזה צריך להיות מדובר! כי כולן עושות את זה. כולן. מאז ומתמיד.
זה מה שאת וגם אני יכולות להגיד.

(ואגב, אני בינתיים, רק מתרגלת למחשבה. ומזכירה לעצמי שכך או אחרת. אני אגדה. גם אם זה ייקח לי עוד יום. עוד יומיים. עוד שנה. עוד שנתיים. אני כבר אדע מתי הרגע שבו אני מוכנה לכתוב את הפרק הבא – באגדה שלי.)

*תייגו אימהות וחברות ושתפו עם עוד אגדות חיות. באהבה. 💗

אין לי חלב 😱😱
יצאו רק שתי טיפות 😢😢😢
שמישהו יתן לו בקבוק, שאבתי רק 10 cc 😞😞😞
למען הסדר הטוב, מצרפת דוגמאות לגודל הקיבה של התינוק בימיו הראשונים- כמות החלב צריכה להיות בהתאמה.
קחי אויר, תקשיבי לו ולך ולכם. תסמכו עליכם! התינוק, הגוף ואתם יודעים את העבודה.
ה(ע)נקה נעימה 💟

אמרת לעצמך הבוקר שאין כמוך?
לא צריך חיזוקים מאף אחד- יש לך אותך.
תגידי מילים טובות וחומלות, לאמא המסורה הטובה והנעימה שאת.
https://www.youtube.com/watch?v=zM0Fi-2q7IY

דין דין אביב ולאה שבת - כל מה שיש בך "כל מה שיש בך" - דין דין אביב ולאה שבת בפרויקט נשים מיוחד מבית היוצר של המפיק סנגיט סגל. http://www.sangitmusic.com https://www.facebook.com/Sangit-music... ...

המדע לטובתנו..
א-י-ן יותר מדי מגע.
במנשא, עור לעור, בחיבוקים, בשינה ובערות.
כמה שצריך וכמה שיותר, צורך שמקבל מענה- נפסק. רוצו להרים לחיבוק אוהב 💟

Science Proves You Can't Hold Your Baby Too Much A new study shows that cuddling your baby (early and often!) has huge benefits when it comes to brain development, especially for preemies.

ורניקס- השכבה הלבנה איתה תינוק מגיח לעולם- משחת ההגנה המשובחת בעולם. היום מחקרים מוסיפים על התכונות הפיזיולוגיות של הורניקס, שהמצאותו תורמת לחיבור בין התינוק לאם.
אישור ממני לוותר על מקלחת, לפחות עד שמגיעים הביתה. ריח של תינוק, חודר כל שכבת ורניקס ❤

http://www.mamaleidig.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%a7%d7%9c%d7%97-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a7-%d7%99%d7%a9%d7%a8/

מחקר חדש: למה לא כדאי לקלח את התינוק ישר אחרי הלידה? - MamaLeidig ברגעים הראשונים אחרי לידה, אנחנו עדיין כל כך בשוק, ובתוך כל הכאוס המבורך הזה כמובן, "לוקחים" לנו את התינוק לבדיקות, חיסונים ומקלחת ורחצה. אמנם מגמת ה"אפס הפרדה" תופסת תאוצה יותר ויותר כיום, אך עדיין רוב התינוקות עוברים את השגרה הידועה. רבות כבר דובר על הורניקס, החומר הלבן והחמאתי הזה שמרוח על תינוק…

איזה זכות ענקית ללוות הורים חדשים, במסע המופלא שלהם.
‏עדי אבני‏ (‏‎Adi Maccabisem Avni‎‏) Magal Avni אתם נפלאים! זכיתם כולכם..❤

*רעש לבן*
כשהתינוק נמצא ברחם, הסביבה שלו רועשת כמעט כמו מנוע. רעשי עיכול, דופק, הקול של אמא.
בשונה ממה שנדמה, הדממת הבית אינה טבעית לו, ומקשה עליו. כשאנחנו יוצרים את המקצבים הקבועים והרועשים של הרחם – אנחנו עוזרים למעבר ולהסתגלות של התינוק מהרחם לעולם הגדול.
הדרך הכי קלה ואינטואיטיבית אצל הורים ליצור את צלילי הרחם הוא הששששש שאנחנו עושים לתינוק כדי להרגיע אותו. שימו לב שהששש צריך להיות מספיק חזק כדי להרגיע. אפשר גם עם מייבש שיער, שואב אבק, או דיסקים שמדמים את קולות הרחם.
רעש לבן אפקטיבי מאוד כשהתינוק בוכה ולא רגוע, כשמתכוננים לשינה ובמהלך השינה.
כדי להרגיע בכי, הרעש הלבן צריך להיות חזק כמו הבכי.

נסו את זה בבית. להדרכה ודרכי התמודדות, אני פה ❤

תהיו ההורה הזה..!
שבת שלום 🌼

לפני הכל, למרות הכל..
האם נפשך וליבך מקבלים, את שזקוקים לו?
אני כאן. ידיי וליבי, פתוחים עבורך🌸

עוד צעצוע משילב? מצעים מבד ממש איכותי? שמיכי עם שם מתנוסס? דיסק נעימות של זמר אהוב?
הדבר הכי טוב שתוכלו להעניק לילד שלכם, הוא את הזמן שלכם.
אשמח לחשוב איתכם איך ליצר זמן איכותי יחד, כבר מהיום הראשון 🌸

חבקו.. נשקו.. תאהבו בקול.. גם כשיגידו די.
ועכשיו גם עם חותמת מחקרית.
ילד שלי אהוב, וגם מוצלח

מחקר חדש קובע: ככל שאתם מחבקים יותר את הילדים שלכם, כך הם נהיים חכמים יותר האם אתם מההורים שכל הזמן מחבקים את הילדים שלכם?

חגגתי אתמול את גיל 40 הנחשק 🌼
את היום הנפלא שלי, קנחתי בהופעה של אמיר דדון עם חברות אהובות.
הוא הזכיר לי.. ואני לך..!
הכל קורה בדיוק- בדיוק כמו שצריך לקרות!
תודה על היש.. שמחת הלב.. הכרת הטוב.. 💝
https://youtu.be/Spk1-rVbimA

אמיר דדון - אור גדול live HD אמיר דדון בביצוע אקוסטי מרגש לשירו אור גדול בהופעה חיה בזאפה ירושלים 2013

האכלה איטית, היא האכלה תומכת הנקה. מתאימה לתינוקות יונקים, אך לא רק. זוהי האכלה בריאה, מאוזנת ומאפשרת עיכול מותאם.
האכלה איטית מתבצעת כשהתינוק כמעט יושב (כמובן בתמיכה של המאכיל ולא ע"י הושבה).
הבקבוק מוגש לשפה העליונה כדי לגרות פתיחת פה גדולה והפטמה מוכנסת עמוק ככל האפשר (מבלי לייצר הקאה), כך שהתינוק ימצוץ חלק גדול מהבקבוק ולא רק את הפיטמה (בדומה לתפיסת העטרה)
מציצות ראשונות של פיטמה ריקה, בדומה לגירוי יצירת חלב בשד ואז הפיטמה מוטת ל90 מעלות כאשר רק חציה מלא והתינוק צריך "לעבוד" כדי שיזרום חלב.
יש להציע לתינוק הפסקות רבות, כך שזמן ההאכלה מתארך אך העיכול יהיה איטי ורגוע.
לבריאות!!

את הכי טובה בעולם

What moms think of themselves vs what their kids Hey Mom, what do you think about yourself as a mother? .. and what do your kids think about you?

"מיכלייי, הוא לא יורד מהידיים!! פיפי אני לא מצליחה לעשות!"
אז באתי 😍
עיטוף, כמה פשוט- ככה גאוני.
שאבוא ללמד גם אותך את הקסם??

הנקה- האתגר..
איך נדע בימים הראשונים שהכל בסדר?
* צבע הצואה משתנה משחור זפת- לצהוב חרדלי (סימן לכך שהקיבה מתנקה).
* תינוק מתעורר לעיתים תכופות לאכול- חיוני ודורש.
* תנועות מציצה קצביות ובליעה עם תנועה של הלסת התחתונה.
* לכל הפחות 5-6 חיתולים רטובים.
* תינוק נינוח ורגוע לאחר הנקה.
* שד מלא לפני הנקה ורך בסיומה.
* האם מרגישה כיווץ של הרחם בזמן ההנקה.

אשמח להתבונן איתך, על החיבור ותנוחת ההנקה. להסיר ספק, או לבדוק צורך בהתייעצות נוספת

גרנולה של מיכלי. כשנעים בבטן- נעים בלב 😍
פינוק טעים ומזין ממני ליולדת טריה. לבריאות!!

1/2 קילו שיבולת שועל
1/2 כוס שמן קנולה/שמן קוקוס נוזלי.
1/2 כוס סילאן
200 גרם אגוזים. לא קלויים.
לערבב טוב ולתנור ל25 דקות על 170 מעלות. כל 5 דקות לערבב, שיצא אחיד ולא ישרף.
לקרר, לפורר
להוסיף צימוקים/ חמוציות/ גוז'י/ חלבה.
בתאבון 💟

לא נגעתי (:
http://spaly.net/?p=20816

מדענים הוכיחו שאינטליגנציה עוברת בתורשה מהאם, לא מהאב