טיפול Cbt וטיפול באמנות- אילת אביר

קורס חדש דנדש לשנת תשפ"ד

מאפיינים והתערבויות בגישות הגל החדש, CBT בשילוב אמנויות - בקרב מתבגרים

מנחה - אילת אביר

קורס היברידי

הקורס עומד בקריטריונים להגשת בקשה לגמול אישי למטפלים בחינוך המיוחד.
יש להגיש את הטופס 45 יום לפני פתיחת הקורס.
כמו כן ניתן להגיש לקרן ההשתלמות בשנת שבתון.

קורס מאפיינים והתערבויות בגישות הגל החדש, CBT בשילוב אומנויות- בקרב מתבגרים 10070

הימים האלה של קיטוב ופילוג הם הזדמנות טובה להכיר ולתרגל את הגישה הדיאלקטית
בסביבה הקרובה והמיידית של כל אחד ואחת מאיתנו,במקומות עבודה, משפחה וחברים.

הפילוסופיה הדיאלקטיקטית מציעה ,ששני מושגים מנוגדים יכולים להתקיים בו זמנית.
אנחנו "בתיאוריה" יודעים את זה, אבל ביום יום מתקשים לזכור,שלבני אדם יש נקודות מבט שונות.
ויש יותר מדרך אחת להסתכל על המצב ויותר מדרך אחת לפתור בעיה.
זה קורה כמעט בכל קונפליקט או אי הסכמה שיש לנו, תהייה נטייה לראות דברים ב שחור/לבן", "הכול/כלום" ואז גם נקפוץ מהר, למסקנות מוטעות והאשמות.
הגישה הדיאלקטית מזכירה לנו, שלנסות ולראות ולכבד את שני הצדדים במחלוקת, לא אומר שצד אחד מוותר על הערכים שלו או נכנע לצד השני.
איך אפשר לתרגל את זה?

• נסו להשתמש במשפטים שמתחילים ב"אני מרגיש ש"...במקום בקביעות כמו: "אתה צריך, אתה חייב".
• לא להניח שאנחנו יודעים מה אחרים חושבים, מרגישים... לבדוק איתם "למה התכוונת כשאמרת"...
• לא לצפות שהאחר ידע מה אתה חושב , אלא לומר בבהירות "אני מתכונת לומר ש...

סוף שבוע זו הזדמנות נהדרת, להתחיל ולתרגל ממש בבית מול הקרובים לנו ביותר ולבדוק איך זה עובד

הורים למתבגרים, מתי בפעם האחרונה קראתם איתם ספר?

אני רוצה להמליץ על ספר, שהוא מתנה גם להורה וגם לילדו המתבגר.
הספר "דברים שקשה לקחת בקלות",
ספר שתורגם זה עתה לעברית.

וכתב אותו בן סדלי, פסיכולוג שמטפל בגישת .ACT
זו גישה טיפולית שמניסיוני מאד יעילה בעבודה עם בני נוער.

"דברים שקשה לקחת בקלות" הוא ספר "עזרה עצמית" לבני נוער.
יש לי עניין רב בספרים כאלה , גם כי אני עובדת עם מתבגרים
וגם כי יש לי מתבגרים בבית.

הוא כתוב בשפה ברורה ,נגישה והוא פרקטי.
אהבתי שהספר נותן לגיטמציה לכל הרגשות ולמחשבות.
בני נוער זקוקים ללגיטמציה הזו.
הם רוצים להרגיש שיש מקום לכל הרגשות, תחושות ומחשבות שעולות בתוכם.

בספר יש גם כלים איך להתמודד עם דברים מבאסים שקורים בחיים
באמצעות קבלה וחמלה עצמית.
ויחד עם זה נכונות להניע את החיים לכיוון הדברים שחשובים להם באמת.

אם רק היה לי כח רצון....
אם רק הייתה לי מספיק משמעת עצמית לעשות ספורט 3 פעמים בשבוע..
הרבה יותר קל להתחיל התנהגות חדשה מאשר להתמיד בה.
איך נוכל לקיים דפוסי התנהגות חדשים, ולהתמיד בהם מספיק זמן עד שהם הופכים להרגל?
ישנם שבעה כללים שיכולים לעזור לנו להתמיד בהתנהגות חדשה.
•תזכורות- מילה או משפט שנותנת לנו תזכורת להתנהגות החדשה הזו.
לדוג: "אני מרגישה ממש טוב אחרי הליכה".
•תיעוד -של ההתנהגות החדשה במהלך היום. מתי ואיך אנחנו עושים אותה.
וכן מתי ואיפה אנחנו עושים את ההתנהגות הישנה, ומה המחיר של זה. לדוג' בימים ראשון, שלישי וחמישי ב19 לצאת להליכה.ההתנהגות הישנה: לראות נטפליקס כל ערב ולהתבאס מעצמי.
•תגמול- זה עוזר לחזק התנהגות חדשה. תגמול באמצעות דיבור פנימי מעודד. לדוג' להגיד לעצמי כל הכבוד. לשתף אחרים בהצלחות שלי. תגמול חומרי -אם אני מצליחה במהלך שבועיים לקנות לעצמי משהו נחמד.
•שגרה-אם עושה אני משהו באופן קבוע זה הופך להרגל, כלומר לא צריך לחשוב על לעשות את זה. זה מתחיל להיות טבעי ופחות מצריך כח רצון.
•תמיכה-למצוא מישהו אכפתי ונדיב שיתמוך בי בהתנהגות החדשה, לדוג להשתמש בו כתזכורת, או להתאמן איתו.
•התבוננות- לקחת זמן להתבונן על ההתנהגות החדשה ואיך היא משפיעה על החיים שלי , לדוג איך הולך לי,מה אני עושה שהולך ומה שלא הולך לי . להתבונן גם על הפעמים שאני מפסיקה עם ההתנהגות וחוזרת להתנהגות הקודמת.
•תיכנון- לתכנן ולהבנות את הסביבה שיהיה יותר קל ליישם את ההתנהגות החדשה. לדוג: להניח את נעלי הספורט ממש בכניסה לבית.

מה דעתכם.ן? הכללים האלה מקלים, מאפשרים יישום של התנהגות חדשה?

טיפול נפשי דורש
דורש זמן
דורש כסף
ודורש כוחות, אנרגיה.
יש הרבה אנשים כיום שהיו רוצים "ללכת" לטיפול אבל בשל הסיבות האלה לא מאפשרים לעצמם טיפול.
לאותם אנשים, אני רוצה להכיר גישה טיפולית שנקראת fact (focused acceptance commitment therapy).
מדובר בגישה ממוקדת ומרוכזת של טיפול בקבלה ומחוייבות.

במקור, הטיפול נועד לתת מענה במרפאות, בהם מגיעים מטופלים למפגשים לפעמים ספורות.

העבודה הטיפולית מתחילה בבירור משותף מה ומי חשובים לחיים של הפונה, וכן, מה החוזקות והחולשות של/ה,
כל מפגש הוא הזדמנות לתרגל התערבויות טיפוליות.

חשוב לדעת, לא מדובר בקסם ואי אפשר לפתור את כל הבעיות במספר פגישות בודדות.
זה כן מאפשר להתמקד בבעיה מרכזית ולהתחיל לנוע בכיוון של החיים אותם הייתם רוצים לחיות.

זכרו! צעדים קטנים עושים שינויים גדולים.
לבדיקת התאמה לטיפול מוזמנים לפנות.

ועוד פעם יש מבצע ואזעקות ונפילת טילים.

והפייסבוק מתמלא בהצעות ורעיונות, איך להרגיע אותנו ואת הילדים.

אני רוצה להזכיר או להכיר
את מודל מעש"ה
מודל שפותח על ידי דר' משה פרחי כמודל התערבות לסייע להתמודד עם מצבי דחק .

מה עושים בדקות הראשונות?
המודל נותן 4 הצעות להתערבות

מחויבות- מעביר מסר ברור, לאדם או לילד, אנחנו ביחד, "אני איתך עד שהארוע יסתיים".

עשייה- נדרבן לעשייה ולפעולה, מותאמת גיל ומצב. אבל נותנת תחושת שליטה. "תתקשר לסבתא ותגיד שהכל בסדר".

שאילת שאלות- נעזור לעבור מתחושת הצפה למוד של חשיבה רציונלית/ עובדתית. "מי לימד אותך מה לעשות בזמן אזעקה?", "מי היה איתך בזמן האזעקה?".

הבנייה של רצף הארועים- כשהארוע מסתיים, נבנה ביחד את סיפור האירוע, נתאר בפשטות את ההשתלשלות האירועים, כרונולוגית מהתחלה לסוף.

שנדע ימים שקטים יותר

המלצת צפייה לסופ"ש
לסדרה שנקראת הניתוק

הסדרה לוקחת את רעיון ההפרדה בין החיים האישיים לעבודה , כמה צעדים קדימה.

פיתוח טכנולוגי שבאמצעותו מושתל מכשיר
מפריד בין זכרונותיהם של האנשים מהעבודה, לבין אלה של חייהם הפרטיים.
כך נוצר ניתוק טוטאלי בין שני החלקים.

זו דרך מעניינת לפתור את חוסר האיזון בין העבודה לחיים האישיים.
אבל גם בסדרה רואים שלניתוק הזה יש מחיר כבד.

מה שעניין אותי ברעיון ה"ניתוק" הוא שהוא עומד ממש בניגוד לעיקרון בטיפול בגישת אקט שמדבר על ה"אני"/עצמי בקונטקסט רחב.

למה הכוונה?

עם השנים אנחנו בונים לעצמנו, סיפור על עצמנו.
אני אישה, אני אימא אני בת זוג.
וגם ביישנית, איטית, ביקורתית ועוד כל מיני תכונות ותוויות שלמדתי לזהות בעצמי.

תפיסה והגדרה עצמית הכרחים לקיום שלנו.

אבל! מה קורה אם אנחנו מייצרים תפיסות נוקשות על מי שאנחנו?
או מתקשים לקבל חלקי עצמי שהם שונים או חדשים, שלא כל כך מתיישבים עם הסיפור המוכר לנו על עצמנו.

היצמדות מוגזמת לתוויות על העצמי
מקשה לחיות חיים עם ערך, ויכולה להוביל לפסיביות ולתקיעות.

מה האלטרנטיבה? "לקחת פרספקטיבה".

ללמוד לנוע בגמישות בין המרכיבים השונים של העצמי.
ללמוד ולהתבונן על עצמי דרך נקודות מבט שונות.

עצמאות זכות כל כך בסיסית לאדם, לעם...
בתקופה האחרונה אנחנו שוב מגלים כמה הזכות הזו לא מובנת מאליה.
אני לא אתיימר לכתוב על זכויות ועל צורך של אזרחים וגם של פרטים בעצמאות ובאוטונומיה.

ואתמקד בקושי שלנו כהורים לתת עצמאות לילדים שלנו
בהתאם לגיל וליכולות שלהם.
אנחנו חיים בתקופה ובתרבות
ששמה דגש על דפוס הורות מגוננת.
כיום יש לנו הרבה יותר שליטה על החיים של ילדינו,
אנחנו יכולים לדעת בכל רגע נתון איפה הם.
אנחנו נוטים לעזור ואפילו לעשות בשבילם (לדוג' ש.ב).
מה שבעבר הורים לא עשו.
אבל הנטייה לגונן, לדאוג. להקל
פוגעת בין השאר, בחוויית האוטונומיה של הילד.
ולמה זה חשוב כל כך?
רק ככה לומדים "להסתדר בחיים"
ללמוד לעשות וגם לטעות, לא להצליח
ואם מצליחים אז בזכות עצמנו.

ולא פחות חשוב
תחושת עצמאות/אוטונומיה
משמעה להיות "אדון לגורלנו".
היכולת לכוון את החיים שלנו בעצמנו, עבור עצמנו
לא, כי ההורים אמרו או כי רצו בשבילנו.

לילדים ובני נוער יש הרבה יותר מוטיבציה
לפעול בתחומים שמעניינים אותם
והרבה יותר קל להשיג מהם שיתוף פעולה
כשהם מרגישים שיש להם אוטונומיה לנהל את חייהם.

יום עצמאות שמח

למטפלים שאינם מטפלי סיביטי
וגם אנשים שפונים לטיפול סיביטי

יש לפעמים תפיסה לא נכונה שטיפול סיביטי הוא "רדוד" ולא מעמיק,
כמו גישות טיפוליות אחרות (פסיכואנליזה וכו).

אני רוצה להפריך את התפיסה הזו.
בבסיס הטיפול עומדת הטריאדה הקוגניטיבית

זהו יצוג של הנפש :
משולש עם 3 קודקודים שכל אחד מהם מייצג עמדה שלנו על עצמנו, על העולם ועל העתיד (ע.ע.ע).

העמדות האלה מתפתחות מתוך ארועי חיים, חוויות והתנסויות.
העמדות האלה עוזרות לנו לנהל את החיים.

אבל מכיוון שאלו מטבען תפיסות ותבניות נוקשות
לפעמים העמדות האלה "מחליטות לנו יותר מידי על החיים".

בטיפול CBT אנחנו יורדים ל"שורש העניין" ,מזהים את אמונות הליבה שלנו
ואנחנו מקשיבים, אולי בפעם הראשונה לשיח הפנימי הכי עמוק שלנו עם עצמנו.

מכיוון שקוראים לי אילת הכרתי את השיר "הילדה אילת עם שמשייה כחלכלת".
אבל לא באמת הכרתי את מילות השיר.
רק כשגדלתי, נחשפתי והתעמקתי במילותיו.

לילידה אילת יש חיים קשים
היא חיה בשכונת עוני
אבא נפח שמאיים לגרש אותה מהבית
ואמא קשת יום

ואילת בסה"כ ילדה בת 6 שמטילים עליה את עבודות הבית הקשות.
אבל אילת ילדה חיונית ומלאת דמיון.
ששוכחת את המטלות היומיומיות שלה, ונמשכת לעולם ולמרחבים שבחוץ
היא בורחת לעולם המשחק והדמיון.
רוצה לשחק בחול, ועם אווזים.
ובאמצעות חפצים יומיומיים, כמו השמשייה הכחלחלת, היא עוברת מעולם המציאות לעולם הדימיון.

כולנו מכירים את הרצון לברוח כשהחיים מרגישים קשים לנו.
זה לא תמיד מתאפשר בחיים האמיתיים.

השיר הזה הוא עבורי תזכורת כמה כח יש לעולם הדימיון .
ואיזה תפקיד חשוב יש למשחקיות וליצירתיות, בבריאות הנפשית, בכל גיל.

עוד דרך נהדרת להמחיש מה זה טיפול CBT

יש לך בעיה?
לבעיה הזו יש פיתרון?
בטיפול CBT אפשר לעבוד על פיתוח מיומנויות של פיתרון בעיות.

מה קורה אם לבעיה הזו אין פיתרון?
כאן העבודה הטיפולית תתמקד בתפיסה ובהבנייה מחדש של הבעיה.
ובדפוסי החשיבה שלא מועילים בהתמודדות הבעיה.

https://www.youtube.com/watch?v=oeZUr0K-K1o

למה לדאוג? פשוט מקסים!! כל הדרכים לא לפחד @פסיכולוגיה בגובה העיניים טלפון: 03-9524994 אז למה לדאוג? סרטון מקסים של גורו הודי פיקח המסביר איך להתמודד עם חרדות ופחדים בגובה העיניים!! פחד חרדה ודאגות? אנא תראו את הסרטון המקסים קליניקה 039524994...

את איה אווץ אווה
ממליצה בחום לקרוא שוב, גם אם הילדים שלכם כבר בני נוער.
לקרוא אותו בעיניים אחרות כהורים למתבגרים.

מה המתבגרים שלנו צריכים מאיתנו?
חוץ מכסף, אוכל וצרכים דומים נוספים.

מה הם באמת צריכים מאיתנו?
בגיל הזה שבו הפצעים והכאבים, יותר פנימיים מחיצוניים,
ואי אפשר לרפא אותם רק במגע, או בנשיקה.

אנחנו יכולים להציע להם תיקוף (ולדיציה) לתחושות, לרגשות ולמחשבות שלהם.

איך עושים את זה?

מראים עניין בהם.
כשהם פונים אלינו עם קושי, מצוקה.
מפנים כלפיהם את מלוא תשומת הלב, מקשיבים להם.
מעבירים מסר, שאנחנו מקשיבים, שאכפת לנו, ואנחנו מנסים להבין.

זה לא תמיד קל, זה לא אומר שאנחנו מסכימים איתם.
זה אומר שאנחנו מנסים לרגע, לדמיין מה זה להיות הם.
לשים את עצמנו במקומם.

אתמול ה2.1 צויין יום המופנם הבינלאומי.
אנחנו חיים בחברה שמעודדת ושמה דגש על התנהגות מוחצנת, ומתקשה להכיל ולקבל אנשים וילדים שמטבעם מופנמים ושקטים יותר.
וכתצואה מכך הם גם מתקשים לקבל את עצמם ואת תכונות האופי שלהם.
זהו סרטון של עמותת רקפת, שמכניס אותנו לעולמם הפנימי של המופנמים.
https://youtu.be/u8Y_FW48OUo

מים לא שקטים - מה חושב ומרגיש אדם ביישן פרוייקט גמר של מעיין כהן, בוגרת לימודי תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון.מתאר בצורה מדויקת ומרגשת תחושות ומחשבות של אדם ביישן.

כשבבית משפחת ביקסבי, הופיע דרקון, בילי רצה לטפל בו, אך אמא התעקשה שהוא אינו קיים כלל. אלא שככל שניסו להתעלם מן הדרקון, כך גדל היצור עוד ועוד. ולא איפשר לנהל חיים תקינים.
הדרקון חוזר לגודלו הטבעי, הקטן, רק אחרי שהמשפחה מסכימה להכיר בכך שיש דרקון ואפילו לקבל וללטף אותו .

הספר הזה הוא דוגמא מצוינת לנטייה של בני אדם לא לרצות לראות דברים, הרי "אם נתעלם זה יעלם".

כשאחד מהילדים במשפחה מראה התנהגויות שמפריעות לו ולסביבה שלו, והן מופיעות בפרק זמן ארוך ופוגעות בתפקוד היומיומי שלו ובחיי המשפחה
קשה להכיר בכך שהבעיה קיימת וצריך לאפל בה.
בטוח הקצר זה נותן לנו שקט, אבל בטווח הארוך זה לא יעיל ועלול לפגוע מאד בו ובבני המשפחה.

מניסיון של עבודה רבת שנים עם ילדים והורים, אני יכולה להעיד
ש"לשים את הדברים על השולחן" ולהגיד שאכן משהו מפריע וקשה לנו
פותר חלק גדול מהבעיות.

ולהכיר בכך שזה הדרקון (החרדה, הפרעת קשב וריכוז, אוסידי וכו') שלי.
לתת לדרקון הפרטי שלי שם, פנים וגוף.
מקטין את הקושי ממימדים מאיימים, לפרופרציות הנכונות.
ממש כמו בסיפור.

השיר המקסים הזה מתאר כל כך יפה איך מתפתחות אמנות יסוד / סכמות

במהלך החיים ובעיקר בילדות קורים לנו אירועים שליליים ולא נעימים
למרבה הצער, יש לנו נטייה לזכור ולצרוב דווקא אירועי חיים שליליים, לא נעימים שקרו לנו.

והאירועים האלה צובעים את התפיסה שלנו
הם מלמדים אותנו על החיים, על עצמנו ועל אנשים אחרים

האירוע הזה בשיר מתפשט והופך לדפוס של מחשבה והתנהגות מקובעית שמתרחבת להמון תחומים נוספים בהמשך החיים.

ממש כמו אדוות של מים.
"אנשים לא אוהבים אותי", "אני צריך לפתח עור של פיל בשביל לשרוד"

בטיפול CBT אנחנו לומדים לזהות ולהכיר את אמונות היסוד שלנו.
את אותן תבניות מוקשות שמורכבות מזכרונות, מחשבות ואירועים.

ומאתגרים אותן,
האם קיבלנו שיערים אחרים חיוביים יותר במהלך החיים שלנו?

מיכאל היה ילד חכם שידע להתבטא מאד יפה,
הוא היה מאד תחרותי ושנא להפסיד.
אבל היה חסר מוטיבציה בלימודים ובעיקר בילה את זמנו במשחקי מחשב.
למרות שהיו לו יכולות לימודיות גבוהות והוא כבר בכיתה ז.
הוא לא ידע ללמוד באופן עצמאי, והיה תלוי בהוריו, בעיקר באימו.
היא הייתה מסדרת לו את המערכת, מכינה איתו את השיעורים וכמובן לומדת איתו לכל המבחנים.

זה הפריע להורים בעיקר משום שהם בעצמם היו אנשי אקדמיה שאף פעם לא הפסיקו ללמוד.
הם ראו במיכאל עצלן ולא הבינו איך דווקא להם יצא בן כזה.

בטיפול בACT אנחנו עובדים עם המטריקס, זוהי טבלה שבה ממיינים חוויות והתנהגות, סביב ארבע שאלות חשובות שמהווה בסיס לעבודה משותפת.

מותחים 2 קוים לרוחב ולאורך, שיוצרים ארבעה חלקים- מקרב, מרחיק, עולם פנימי וחיצוני.

המקרב/ עולם פנימי- בירור ערכים, מי ומה חשוב לי בחיים, מה יקר ערך עבורי?
כאן ההורים כתבו שהילדים שלי יכירו בחשיבות הלימודים ויאהבו ללמוד.

במרחיק/ עולם פנימי- מה קורה לנו בתוכנו, במחשבות שלנו שיכול לעצור לבלום אותנו.
כאן ההורים כתבו -המחשבה שמיכאל עצלן ושהוא בעצם בכלל לא מסוגל ויכול ללמוד לבד.

בעולם החיצוני/מרחיק התנהגויות שלא עובדות לנו, מרחיקות מהמטרה.
ההורים כתבו: הרבה זמן מסכים, לעשות במקומו מטלות לימודיות.

ולבסוף, עולם חיצוני/מקרב- מה אנחנו עושים, שמקרב אותנו למה שחשוב לנו.
בחלק הזה, אנחנו מזקקים את המטרות שלנו.
במקרה הזה ההורים כתבו- להפחית התנהגויות שלהם שמחזקות ומשמרות את התלות הלימודית של מיכאל בהם.
ולעזור לפתח אצל מיכאל יכולת התארגנות ועבודה עצמאית.

לחץ הוא תגובה של הגוף לאירוע חיצוני או פנימי שנתפס כמאיים על הקיום .

לגוף שלנו יש מנגנונים עתיקים להגיב לאיום: להילחם או לברוח.
לחץ כרוני הוא כשהאיום לא מוסר,ומתמשך.
בלחץ כרוני מתפתחים תסמינים כגון חוסר שינה, כאבי ראש, התקפי חרדה וכאבי גב.
כמו כן מופיעה התמודדות לקויה עם הלחץ המתבטאת בעבודת יתר, אכילת יתר ואף התמכרות לאלכוהול, סיגריות ,טלוויזיה ,אינטרנט ועוד.
בנוסף מופיעים ביטויים פיסיים ונפשיים כמו תשישות נפשית ופיסית.

האיכויות של תרגול מיינדפולנס ונשימה עשויות למנוע התפתחות של לחץ כרוני

אירועי חיים מלחיצים גורמים לכך שלא תמיד נהייה מודעים או נשים לב לצרכים שלנו והנשימה מהווה עוגן המזכיר לנו ומחזיר אותנו למרכז ההוויה שלנו. מדיטציית הנשימה מאפשרת לנו לקבל כוחות ,למלא מצברים ולהתכונן לאירוע הלחץ הבא.

תרגול של מדיטציית נשימה מהווה חיבור בין חלק אוטומטי- הנשימה עצמה ולחלק המודע הלא אוטומטי שיכול לשלוט בנשימה.

תרגול נשימה מלמד אותנו להיות קשובים ומודעים לגוף בכאן ובעכשיו, להיות מודעים לנשימה עצמה. כשאנחנו קשובים ומודעים לגוף שלנו יכולת הבחירה גדלה וכן האפשרות להתבונן על תחושת הלחץ .

ועוד על מוטיבציה

דן פינק מדבר בהרצאה המרתקת הזו, על מוטיבציה חיצונית מול פנימית בחברות ובארגונים.
אבל זה כל כך רלוונטי בעיניי, להורות וחינוך ילדים

הוא מדבר על כך שסגנון ניהול שמבוסס על צייתנות, ותגמולים חיצוניים.
לא מתאים לרוב הארגונים כיום במאה ה21.

זה נכון רק במקרים שצריך לבצע מיומנות מאד בסיסית וממוקדת,שלא מבוססת על יכולת קוגניטיבית גבוהה.
ובטח ובטח שזה לא מתאים במקרים בהם חברות, נדרשות ליצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא.

אז תמריצים חיצוניים, שיטת המקל והגזר ו"אם אז" לא עובדים כבר (או עובדים במקרים מאד מסויימים) בשביל חברות ולא בשביל הורים במאה ה21.

אז מה כן?
מוטיבציה פנימית

למוטיבציה פנימית יש 3 מרכיבים:
אוטונומיה- הדחף לכוון את החיים שלנו בעצמנו, עבור עצמנו. לא כי מישהו אחר אמר, "החליט עלינו".
מיומנות- הרצון להשתפר יותר ויותר במה שחשוב לנו.
מטרה (תכלית)- התשוקה לעשות את מה שאנחנו עושים, מתוך ידיעה שזה אפילו משרת מטרה יותר גדולה מאיתנו.

אז המלצה חמה לצפות בהרצאה
ולחשוב כהורים, איזה "מנהלים" אתם בבית, או איזה הורים אתם רוצים להיות?
שמחפשים צייתנות ועובדים על תגמולים חיצוניים, או כאלה שמאפשרים אוטונומיה?
https://www.youtube.com/watch?v=rrkrvAUbU9Y&t=828s

The puzzle of motivation | Dan Pink Visit http://TED.com to get our entire library of TED Talks, transcripts, translations, personalized talk recommendations and more.Career analyst Dan Pink ex...

איך יוצרים מוטיבציה?
איך זה שיש אנשים עם יותר מוטיבציה וכאלה שפחות?
ומה הסביבה יכולה לעשות בקשר לזה.
סרטון חמוד ומעורר מחשבה
https://www.youtube.com/watch?v=-GgOyKFVeNI

סיפור הצפרדע - למי אתם מקשיבים?! סירטון מוטיבציה חזק!! "אם אתה קונה דעה של מישהו אחר - אתה גם קונה את הסגנון חיים שלו"כשאנחנו עושים דברים, ואנחנו מאמינים בהם ומרגישים שזה הדבר הנכון לעשות, תמיד יהיו את אותם האנשי...

הימים שלפני יום כיפור מתאפיינים בחשבון נפש ובאמירת סליחה לאחרים
וזו גם הזדמנות טובה, לומר סליחה אמיתית לעצמנו
על שלפעמים אנחנו קשים, יורדים על עצמנו ופוגעים בעצמנו

כדי לסלוח באמת ולחיות חיים משמעותיים יותר עם פחות ביקורתיות ושיפוטיות
כדאי להשתמש יותר בחמלה לאחרים ובחמלה עצמית

חמלה עצמית היא הנכונות לשים לב ולא להתנכר לכאב ולסבל, תפיסת הכאב כחלק מהחוויה האנושית הטבעית ומחויבות מעשית להקלה על הכאב ככל האפשר" (Neff)

בחמלה עצמית יש את היכולת לראות את עצמנו בעיניים טובות ואדיבות
לעומת בושה, שיפוטיות וביקורת עצמית

איך מתרגלים חמלה עצמית?
שימו לב לדיבור הפנימי שלכם ונסו לתרגל קול פנימי רך וחומל יותר
דוגמא לקול פנימי כזה: נכון טעית- זה קורה/ פעם הבאה תצליח יותר/ את בכיוון הנכון

מאחלת שנלמד לדון את עצמנו לכף זכות ונפתח את היכולת לחמלה
גמר חתימה טובה

בכל תחילת שנה חדשה, אני מוצאת את עצמי
חושבת על מטרות ויעדים שלי שהייתי רוצה לממש השנה

לצאת להליכות, לאלף סוף סוף את הכלבה....
הרבה פעמים אנחנו מאד רוצים ובכל זאת לא עושים פעולות בכיוון

בטיפול CBT וACT (תרפיית קבלה ומחויבות) אנחנו קודם כל, בודקים מה הערכים שלנו, העקרונות המנחים אותנו.
מה באמת חשוב לנו בחיים

ורק אז אפשר לפרוט לפעולות והתנהגויות בהתאם לערכים שלנו

ומה עוד צריך בשביל להתקרב למטרה שלנו?
לנסח אותה באופן חיובי
ושהמטרה תהייה כמה שיותר ספציפית, מוגדרת בזמן ומדידה

רוצה לשמוע עוד על טיפול CBT וACT? מוזמנ.ת לפנות, בכל עת בשנה
שנה טובה

שנת הלימודים מתקרבת בצעדי ענק וגם השנה יש הרבה חוסר וודאות
לכן יותר מתמיד חשוב לשים דגש על החוסן והרווחה הנפשית של ילדינו

בית הספר הוא "מקום העבודה" של הילד, אנחנו יודעים מניסיון מה ההרגשה כשהעבודה שלנו עונה על המדדים הבאים:
כשאנחנו קמים בבוקר עם חיוך ורצון להגיע לעבודה
מנהל שמכיר ביכולות שלנו וגם מתחשב בצרכים שלנו
כשסומכים עלינו ונותנים לנו תפקידים עם אחריות
וכשיש לנו יחסים טובים עם הקולגות שלנו לעבודה

אלו הם ארבעה מרכיבים משמעותיים מאד בפיתוח חוסן ורווחה נפשית, שצריכים להתקיים גם במסגרת הלימודית:

דמות חינוכית, משמעותית ואכפתית שתהייה זמינה לילד בבית הספר.
שתוכל לראות אותו ואת צרכיו. וכשצריך תבקר את התנהגות הילד אבל לא את הילד עצמו.

חוויות יומיומיות חיוביות בבית הספר. ככל שילד יהיו חוויות חיוביות בבית הספר כך יהיה לו רצון ומוטיבציה להשתלב ולקחת חלק ואחריות בכל המרכיבים של להיות תלמיד בבית ספר.

תחושת ערך עצמי- החוויה שאני בעל ערך,שאני משמעותי ושיש לי מה לתת ולתרום.

ולבסוף, יחסים חברתיים טובים עם הילדים האחרים

הציפייה שהילד ישתנה, ישתפר ואז יהיה לו טוב יותר בבית הספר לא תמיד מתקיימת.
לכן חשוב שבית הספר ביחד עם ההורים ישלבו ידיים לדאוג וליצור , כמה שניתן סביבה שמטפחת חוסן ורווחה נפשית .

על ויסות עצמי בהורות

איש אחד צעד בסופרמרקט מאחורי אמא וילדה בת 3, כשהם עברו ליד מדף העוגיה, הילדה ביקשה עוגייה והאמא אמרה לא.

הילדה התחילה לצעוק וליילל כמו שילדים בני 3 יודעים, אבל האמא שמרה על שלוות רוח ורק אמרה- אוקי מוניקה, לא נשאר לנו הרבה למדף העוגיות, אל תתרגזי, רק עוד קצת.

הן המשיכו הלאה והגיעו לאזור הממתקים. הילדה התחילה שוב לצעוק ולדרוש ממתקים, האמא לא הסכימה והבת "עשתה סצנה שלמה".

האמא המשיכה לדבר בקול רגוע ואמרה: די מוניקה אל תתעצבני, עוד 2 שורות ואנחנו מסיימות, תהיי סבלנית.
בקופה ניגש האיש ואמר לאמא- סלחי לי, לא יכולתי שלא לשים לב, איך שמרת על קור הרוח שלך, כל הכבוד על האופן בו התנהגת עם מוניקה הקטנה.

האמא הסתכלה עליו בחיוך ואמרה- לקטנה קוראים תמי, אני מוניקה.
תרגום חופשי מתוך טיפול בהורות/ אסתר כהן

מתי ואיפה יותר קל לך לשמור על איפוק?
מול מי את. ה מצליח/ה לשלוט טוב יותר על התגובות שלך?

גירסא מקסימה ועדכנית לסיפור הידוע העץ הנדיב.
שיהיה סופש נעים ופחות חמים
https://youtu.be/ezH-SnJfxgc

The Tree Who Set Healthy Boundaries Original story by Shel Silverstein. Revision by Topher Payne. Music by Kevin MacLeod (Teddy Bear Waltz, Reaching Out, Cherry Blossom). Rights reserved for my...

"אני צריכה להתמקד בבריאות הנפשית שלי"

סימון ביילס מצטרפת לספורטאי על אחרים, המדברים בפתיחות על ההתמודדות שלהם עם חרדה, לחץ ודיכאון.

ההצהרה הזו היא כל כך משמעותית-

כי היא שמה בקדמת הבמה את החשיבות של בריאות נפשית, יותר מכל הישג או מדליה.

מזכירה לנו שכולנו בני אדם, גם לאנשים עם יכולות "על אנושיות" יש בעיות וקשיים.
ו
על החשיבות של חמלה עצמית- היכולת לדאוג ולטפל בעצמנו, במקום "לרדת" על עצמנו במצבים של חולשה וכישלון.

כמה חשוב שאנשים מפורסמים כמו סימון ביילס מעוררים השראה גם בזכות היכולות וההישגים המופלאים שלהם. וגם בזכות היכולת להחשף בפגיעותם ובכשלונות שלהם.

בביקור האחרון שלי אצל הרופאת שיניים, היא אמרה שיש לי המון אבן בשיניים ואני צריכה לצחצח הרבה יותר טוב

זה לא משהו שלא שמעתי המון פעמים בעבר ובכל זאת אני לא עושה את זה
למה אנחנו לא עושים דברים שמועילים לנו? כמו ספורט, ציחצוח שיניים יסודי
למה אנחנו עושים דברים שיכולים להזיק לנו? כמו לעשן ולבלות יותר מידי ברשתות חברתיות

איך זה שגם כשאנחנו יודעים מה טוב בשבילנו אנחנו לא עושים או מיישמים את זה? או ממשיכים לדבוק בהרגלים לא בריאים ומזיקים.

אני שומעת מהורים, בעיקר של מתבגרים
שהיו רוצים שלבני נוער תהייה יותר משמעת, כח רצון ומוטיבציה

מהי מוטיבציה פנימית? להיות מוכנים לפעול לקראת השגת יעד מסוים ולבצע פעולות בעניין

זה צריך להיות משהו שחשוב לנו מספיק,כי זה אומר לוותר על הרגלים ונטיות אחרות

רלוונטי לחיים שלנו, כי אם זה לא רלוונטי, מה הטעם להתאמץ...
ו
שזה יבוא מתוך רצון, לא כי מישהו אחר רצה, קבע, כפה עלינו

אז לפני שאנחנו רוצים שאחרים ישתנו, בואו נבדוק את המוכנות שלנו לשינוי
תחשבו על שינוי שאתם חושבים "שצריכים" לעשות ועוד לא עשיתם

מה מונע ממך לבצע את השינוי?

מה יכול להניע אותך לשינוי?

עד כמה מ1-10 את/ה מוכנ/ה לעשות את השינוי?

אור היא נערה בת 14 שמתנהגת בצורה מתריסה למבוגרים, מתחצפת, נוטה לשקר, וגם תוקפנית כלפי ההורים והאחיות שלה.
המאפיינים האלה שתיארתי מתאימים לילדים ומתבגרים רבים שמופנים לטיפול CBT.
טיפול CBT התפתח לאורך השנים ומורכב משלושה גלים.

הגל הראשון- הטיפול ההתנהגותי הקלאסי, בנוי על שרשרת של גירוי- תגובה- תוצאה.
בעקבות מחקרים בבעי"ח התפתחה ההבנה שגם אנשים מגיבים לגירויים.
אצל אור הגירוי השלילי הוא כשהאחיות שלה נכנסות לחדר שלה ללא רשותה- ואז היא מגיבה, בצרחות ואפילו מכה את האחיות שלה.

הגל השני בCBT התפתח כשגילו שלדפוסי החשיבה שלנו יש השפעה על התפיסה שלנו את העולם שמסביבנו. ושאנחנו יכולים לזהות ולשנות את המחשבות שלנו.
בטיפול של אור היה חשוב קודם כל להבין שבין הגירוי הלא נעים לבין התגובה שלה,. יש מחשבה ולזהות איזה מחשבה עוברת לה בראש כשמגלה שנכנסו לחדר שלה.

ואז הגיע הגל השלישי ב CBT שלוקח ועושה אינטגרציה עם גישות וטיפולים שונים כגון מיינדפולנס.
אצל אור זה היה לגלות-מה באמת חשוב לה בחיים, מה הערכים שלה ואיך היא פועלת לטובת הערכים שלה.
במפגשים היא גילתה שתחושת האוטונומיה שלה מאד חשובה לה.. וגם המשפחה שלה. ושאפשר לאזן בין הערכים האלה.

ויקטור פרנקל הפסיכיאטר והנוירולוג ניסח את זה כל כך יפה- "בין הגירוי והתגובה קיים מרווח. במרווח הזה נמצא הכוח לבחור את התגובה שלנו. בתגובה שלנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו".

איך לעבוד עם מחשבות?

למחשבות ולתפיסת העולם שלנו יש יכולת להשפיע על הרגשות שלנו

יש לנו כל מיני סוגי מחשבות, מחשבות רציונאליות והגיוניות יותר, מביאות בדרך כלל להרגשה טובה ולהתנהגות מועילה יותר.
ויש מחשבות שהן שליליות, לא יעילות, לעיתים קרובות הן "על אוטומט".

אלו הם דפוסי חשיבה מתסכלים, מכלילים ומלחיצים. שמובילים לרגשות שליליים ומוקצנים ובהתאמה להתנהגות שלא משרתת אותנו.
אפשר לקרוא להן מחשבות מכשילות.

מחשבה מכשילה יכולה לפעמים להתקשר למחשבה שיש בה שמץ של אמת ובכך מצליחה לגרום לנו להאמין בה,
לכן חשוב להכיר ולזהות את המחשבות המכשילות:

• הכל או כלום חשיבה בשחור/לבן :נטייה לחשוב שמשהו חייב להיות
בדיוק כמו שמצפים. אחרת זה כישלון, חסר ערך.
• מסננת מנטלית: מסננת המסלקת כל פרט חיובי ומאירה רק את הנתונים
השליליים.

• קפיצה למסקנות: היחפזות להסקת מסקנות שאינן מבוססות על עובדות.
ישנן שתי צורות לכך. ניבוי עתיד וקריאת מחשבות.

• חשיבה רגשית:הרגשות הופכים הוכחה למציאות.

• הצמדת תווית: צורה קיצונית להכללת יתר. נטייה ליצור דמות שלילית
בגלל טעות שביצעת.

• הכללת יתר: יצירת חוק, המבוסס על אירועים שליליים בודדים, משפיע על
התנהגות עתידית.

• זלזול בחיובי: נטייה להפוך חוויות חיוביות או ניטראליות לחוויות שליליות.

• מזעור והעצמה: נטייה לנפח היבטים שליליים ולמזער היבטים חיוביים.
• חייב/צריך: תפיסה נוקשה של כללים כיצד עלינו ועל אחרים לנהוג.
• ייחוס עצמי מוגזם: לקיחת אחריות על דברים שליליים גם כאשר אין לכך
סיבה.

אז איזו מחשבה מכשילה נמצאת אתכם בעבודה, לפני מבחן חשוב, או
בויכוח עם הילדים?

האם הילד שלך נרדם במיטה, או בחדר שלו?
האם הילדה שלך נרדמת בחושך? לבד?
האם הילד צריך אותך על מנת להירדם?
האם הם צריכים אתכם על מנת להירדם?

קשיים והפרעות בשינה הם בעיה נפוצה היום, גם אצל ילדים וגם מבוגרים.
כשמתעוררים פחדים בלילה ויש קשיים בשינה, ילדים מחפשים שההורים שלהם ירגיעו אותם, זה טבעי ונורמלי.
גם ההורים, באופן טבעי רוצים להקל על הפחדים והקשיים של ילדיהם.

האם זה באמת עוזר? אולי לטווח הקצר...
לעיתים קרובות בצורה לא מודעת התנהגויות וטכסים שאמורים להקל על השינה ופחדי הלילה, משמרים ואפילו מחמירים את הבעיה.

טיפול CBT נמצא יעיל מאד להתמודדות עם בעיות בשינה ומשלב עבודה של התנהגויות/ ומחשבות שמתעוררות סביב השינה.
להתיעצות לגבי טיפול מוזמנים לפנות
אילת 0548367376